אז אחריי שנה וקצת בתהליך דיאטה/חיטוב זרקתי את המשקל אוכל

[Nata4825]

התחלתי תהליך אצל תזונאית עקב אובססיה לא בריאה לספירת קלוריות ושקילה של כל דבר שנכנס לי לפה
איבדתי שליטה על עצמי ועל התהליך , בגלל האיבוד שליטה קרו לי כמה בעיות רפואיות שונות
אבל בכל זאת הגעתי לתוצאות יפות מבחינת מסת שריר ואחוזי שומן , הגעתי למשקל יעד שלי .
היום החלטנו ביחד לזרוק את המשקל ולבנות לי תפריט אכילה הבנוי מ 3 ארוחות עקריות ו2 ביניים
בעיניים שלי זה פי 3 ממה שהייתי אוכלת עד עכשיו , אני מפחדת להתחיל בתפריט הזה ולהשמין הכל ולאבד מסת שריר שעבדתי עליה כל כך קשה
אני כל כך מפחדת לעלות במשקל בחזרה .
עכשיו שאני לא יודעת כמה קלוריות אני אוכלץף במהלך כל היום אני נכנסת ללחץ והסטריה מטורפת
אני לא יודעת איך להתנהל.
אני אשמח שתייעצו ותתנו לי טיפים על איך לאכול במהלך היום ולא להעלות שוב הכל במשקל

 

[liavv]

את בכלל מיישמת את הטיפים שאת מקבלת?
בפוסטים קודמים שלך ענו לך פה כמה חברים מהפורום וגם דוקטור אחד מהם.. לא יודע כמה את מיישמת באמת .
אבל בכל מקרה בשביל זה יש לך תזונאית לא?

אם תשמיני זה לא אומר שתאבדי מסת שריר זה אומר שתעלי במשקל

נשמע קצת כמו הפרעות אכילה.. 🫤

 

[OA]

אני אשמח שתייעצו ותתנו לי טיפים על איך לאכול במהלך היום ולא להעלות שוב הכל במשקל

במידה ואת מלווה באיש מקצוע כדאי לקחת ממנו טיפים, אם יש לך תפריט קבוע שום "טיפ" שלנו לא יעזור.
אימוני התנגדות זה הדבר היחיד שתוכלי לעשות על מנת לשמר הרכב גוף כמה שיותר, מבחינת משקל זה לא מעניין והבריאות שלך יותר חשובה.

 

[elchonon]

זה כל כך מורכב ואישי מה שיעזור לך או לא.

לי ברור ה' אין אובססיה לשקילה, הפרעות אכילה או עודף או חוסר משקל.

אבל אני מבין את הפחד והחשש הזה, לא יודע כמה הנקודת מבט שלי תעזור.

איך שאני רואה את זה, שום דבר לא יקרה אם אשמין קצת, יש לי כלים לרדת במשקל אם ארצה להשתמש בהם. והחשיבות שלי לא נמדדת במשקל או הנראות שלי.

אני יודע שלהרבה אנשים נראה שמראה זה סופר חשוב, ואני חשוב שברמה מסוימת ובמינון שפוי זה די חשוב, כמו בגדים נקיים, במידה תואמת לגוף וכן הלאה. אבל יש רמת אובססיה לא נכונה או מוצדקת.

אני לא צריך שבחורות יזילו עלי ריר, מה גם שלכל אחד יש טעם מעט שונה. והאם אני באמת רוצה להיות במערכת יחסים שהגוף שלי הוא הדבר היחיד שמחזיק אותה?

השיא ששקלתי לפני 10 שנים היה 90 ק"ג, מאז בגלל מחלה ירדתי ל64.5 ק"ג. מאז לא שחזרתי 90 ק"ג עד לפני כמה חודשים, שעליתי על המשקל (שהרבה זמן לא עשיתי בגלל עצלות) וראיתי 96.

זה לא באמת מפריע לי, רק מפתיע קצת עבורי. החלטתי להיות קצת יותר מסודר עם האוכל שלי, לא לדחוף אוכל בכוח כי זה טעים, ובכללי לבנות מערכת יחסים בריאה עם אוכל. היום אני כבר 94 בלי מאמץ, וכבר לא מפריע לי המשקל, כל עוד אני בריא, ובמערכת יחסים בריאה עם אוכל והנראות שלי, שיהיה רשום שם גם 120 מצידי.

בתור ספורטאי תחרותי, משקל זה גם קטגוריה בה אתחרה, זה שיקול בשבילי לרדת במשקל, אבל לא מעבר.

מקווה שעזרתי.