נק' מוניטין:
58,703
זה נכתב כאן במקור:
סניפ - תמצית: מנסים לרזות עם קולה זירו? נראה שהממתיקים... | Facebook
למי שאין פייסבוק:
התגובה שלי:
1. זה בוצע על עכברים ולא בני אדם. זו אומנם ביקורת קצת יומרנית אבל אין ספק שהפיזיולוגיה של העכבר "מעט" שונה מפיזיולוגיה של בן-אדם. רוב המטבוליזם של העכבר בהקשר של דיאטות עשירות בשומן שונה מבני אדם בכך שחילוף החומרים שחומצות שומן עוברות אצל העכבר הן מעט שונות מבני אדם (במיוחד בהקשר של LDL/HDL).
בכל מקרה אין לשלול מחקרים על חיות, פשוט צריך לקחת את זה בערבון מוגבל עד שיהיו מחקרים דומים (וישימים) על בני אדם.
2. כמו שכתבתי בסקירה שלי על ממתיקים מלאכותיים:
https://www.kilogram.co.il/5315/
אספרטיים מתפרק לחומצה האמינית פנילאלנין (Phenylalanine). זו חומצה אמינית חיונית שגופינו אינו מסוגל לייצר לבדו ולכן זקוק לה ממקור תזונתי חיצוני. פנילאלנין ניתן למצוא במינון הגבוה פי 12.5 ב-100 גרם עוף לדוגמה מאשר במשקה דיאט. אז אם כבר אומרים שאספרטיים מזיק או מדכא את האנזים IAP, אז כך גם יקרה מצריכה של עוף או מוצרים חלבוניים נוספים המכילים כמויות גבוהות של פנילאלנין.
3. העכברים צרכו 3.6-3.8 מ"ג אספרטיים ליום. החוקרים מציינים שזה שווה ערך ל 1-1.5 ליטר משקה דיאט. אבל אם מסתכלים על מ"ג למשקל גוף, העכברים צרכו מינון של 123.3 מ"ג/ק"ג משקל גוף בקבוצה שצרכה דיאטה "רגילה" כנגד צריכה של 70 מ"ג/ ק"ג משקל גוף בקבוצה שצרכה דיאטה עשירה בשומן.
רק להזכיר שה-ADI (הצריכה היומית המקובלת) לאספרטיים היא 40-50 מ"ג/ק"ג משקל גוף. שימו לב שהעכברים צרכו מינון הגבוה פי 1.5-2 מה-ADI המקובל. אל תשכחו גם שהמינון הצריכה הממוצע אצל בני אדם עומד על 4.9-13.3 מ"ג/ק"ג/יום כאשר הטווח העליון הם צרכנים כבדים שרק 1% מסך כלל הצרכנים באמת מגיע למינון שכזה. אם נתרגם את זה לרגע בליטרים של דיאט קולה, העכברים צרכו מינון של אספרטיים שהוא לא פחות מכ-18 ליטר משקה דיאט בקבוצה שצרכה דיאטה רגילה למינון אספרטיים השווה לכ-10 ליטר משקה דיאט לקבוצה שצרכה דיאטה עשירה בשומן. מכירים בני אדם שמגיעים למינונים הללו? אני עדיין לא.
4. אם לבחון את התזונה של כל קבוצה, העכברים שצרכו דיאטה "רגילה" צרכו סך קלורי של 4.09 ק"ג/גרם בזמן שקבוצת העכברים השנייה שצרכה דיאטה עשירה בשומן אכלה סך קלורי גבוה יותר, 4.73 קלוריות/גרם. יש פה סטייה של כ-15% בסך הקלורי. יתרה מכך, הקבוצה שצרכה דיאטה עשירה בשומן צרכה 17% סוכרוז (סוכר לבן) בדיאטה שלהם, כנגד הקבוצה השנייה שאכלה דיאטה רגילה ושם היה להם רק 3.8% סוכרוז. רק השוני בסך הקלורי וכמות הסוכרוז שצרה כל קבוצה יכולה להעיד על שוני ברמות הסוכר בדם.
5. החוקרים במחקר הזה מודים שהמדידות שלהם גם לא משמעותיות סטטיסטית ברגע שבודקים נניח את רמות הסוכר לאורך זמן. הם בדקו את הסוכר בקבוצה שצרכה אספרטיים במי השתייה של העכברים לאחר 6 שעות של צום ושם נמצא הבדל סטטיסטי. אבל כשבדקה את רמות הסוכר לאחר 16 שעות צום כבר לא נמצא שום הבדל סטטיסטי. בגלל שנמצא עדיין הבדל קל ב-16 שעות צום, הם **חושבים** שצריכת אספרטיים יכולה להיות קשורה לפיתוח סינדרום מטבולי. יש פה קצת יהירות של החוקרים מאחר וסינדרום מטבולי דורש קריטריונים מאוד ספציפיים. לדוגמה 3 מתוך חמשת הפרמטרים הבאים:
1. רמות סוכר גבוהות מ-100 mg/DL
2. לחץ דם מעל 130/85
3. רמת טריגליצרידים בדם הגבוהה מ-150 mg /dL
4. רמות כולסטרול HDL הנמוכות מ-40 mg/dL
5. היקף טבור הגבוה מ-102 ס"מ אצל גברים ו-88 ס"מ אצל נשים
הם גם מודים בסוף המאמר שהחוזק הסטטיסטי של הרבה פרמטרים במחקר שלהם הוא חלש:
" And although some data points were not statistically significant, this may be due to the low statistical power from the low sample sizes used in the experiments."
ככה שרמות סוכר גבוהות זה אחד מהפרמטרים, מה גם שזה לא נצפה באופן סטטיסטי משמעותי לאורך זמן ולכן דיי חסר משמעות (במיוחד כשזה נראה אצל עכברים).
בלי שום קשר, רוב אתרי החדשות בעברית ובאנגלית שציטטו את הידיעה הזו לא ציינו שזה בוצע על עכברים והרלוונטיות הפיזיולוגית פה היא יחסית נמוכה. וכולנו יודעים מדוע....
סניפ - תמצית: מנסים לרזות עם קולה זירו? נראה שהממתיקים... | Facebook
למי שאין פייסבוק:
התגובה שלי:
1. זה בוצע על עכברים ולא בני אדם. זו אומנם ביקורת קצת יומרנית אבל אין ספק שהפיזיולוגיה של העכבר "מעט" שונה מפיזיולוגיה של בן-אדם. רוב המטבוליזם של העכבר בהקשר של דיאטות עשירות בשומן שונה מבני אדם בכך שחילוף החומרים שחומצות שומן עוברות אצל העכבר הן מעט שונות מבני אדם (במיוחד בהקשר של LDL/HDL).
בכל מקרה אין לשלול מחקרים על חיות, פשוט צריך לקחת את זה בערבון מוגבל עד שיהיו מחקרים דומים (וישימים) על בני אדם.
2. כמו שכתבתי בסקירה שלי על ממתיקים מלאכותיים:
https://www.kilogram.co.il/5315/
אספרטיים מתפרק לחומצה האמינית פנילאלנין (Phenylalanine). זו חומצה אמינית חיונית שגופינו אינו מסוגל לייצר לבדו ולכן זקוק לה ממקור תזונתי חיצוני. פנילאלנין ניתן למצוא במינון הגבוה פי 12.5 ב-100 גרם עוף לדוגמה מאשר במשקה דיאט. אז אם כבר אומרים שאספרטיים מזיק או מדכא את האנזים IAP, אז כך גם יקרה מצריכה של עוף או מוצרים חלבוניים נוספים המכילים כמויות גבוהות של פנילאלנין.
3. העכברים צרכו 3.6-3.8 מ"ג אספרטיים ליום. החוקרים מציינים שזה שווה ערך ל 1-1.5 ליטר משקה דיאט. אבל אם מסתכלים על מ"ג למשקל גוף, העכברים צרכו מינון של 123.3 מ"ג/ק"ג משקל גוף בקבוצה שצרכה דיאטה "רגילה" כנגד צריכה של 70 מ"ג/ ק"ג משקל גוף בקבוצה שצרכה דיאטה עשירה בשומן.
רק להזכיר שה-ADI (הצריכה היומית המקובלת) לאספרטיים היא 40-50 מ"ג/ק"ג משקל גוף. שימו לב שהעכברים צרכו מינון הגבוה פי 1.5-2 מה-ADI המקובל. אל תשכחו גם שהמינון הצריכה הממוצע אצל בני אדם עומד על 4.9-13.3 מ"ג/ק"ג/יום כאשר הטווח העליון הם צרכנים כבדים שרק 1% מסך כלל הצרכנים באמת מגיע למינון שכזה. אם נתרגם את זה לרגע בליטרים של דיאט קולה, העכברים צרכו מינון של אספרטיים שהוא לא פחות מכ-18 ליטר משקה דיאט בקבוצה שצרכה דיאטה רגילה למינון אספרטיים השווה לכ-10 ליטר משקה דיאט לקבוצה שצרכה דיאטה עשירה בשומן. מכירים בני אדם שמגיעים למינונים הללו? אני עדיין לא.
4. אם לבחון את התזונה של כל קבוצה, העכברים שצרכו דיאטה "רגילה" צרכו סך קלורי של 4.09 ק"ג/גרם בזמן שקבוצת העכברים השנייה שצרכה דיאטה עשירה בשומן אכלה סך קלורי גבוה יותר, 4.73 קלוריות/גרם. יש פה סטייה של כ-15% בסך הקלורי. יתרה מכך, הקבוצה שצרכה דיאטה עשירה בשומן צרכה 17% סוכרוז (סוכר לבן) בדיאטה שלהם, כנגד הקבוצה השנייה שאכלה דיאטה רגילה ושם היה להם רק 3.8% סוכרוז. רק השוני בסך הקלורי וכמות הסוכרוז שצרה כל קבוצה יכולה להעיד על שוני ברמות הסוכר בדם.
5. החוקרים במחקר הזה מודים שהמדידות שלהם גם לא משמעותיות סטטיסטית ברגע שבודקים נניח את רמות הסוכר לאורך זמן. הם בדקו את הסוכר בקבוצה שצרכה אספרטיים במי השתייה של העכברים לאחר 6 שעות של צום ושם נמצא הבדל סטטיסטי. אבל כשבדקה את רמות הסוכר לאחר 16 שעות צום כבר לא נמצא שום הבדל סטטיסטי. בגלל שנמצא עדיין הבדל קל ב-16 שעות צום, הם **חושבים** שצריכת אספרטיים יכולה להיות קשורה לפיתוח סינדרום מטבולי. יש פה קצת יהירות של החוקרים מאחר וסינדרום מטבולי דורש קריטריונים מאוד ספציפיים. לדוגמה 3 מתוך חמשת הפרמטרים הבאים:
1. רמות סוכר גבוהות מ-100 mg/DL
2. לחץ דם מעל 130/85
3. רמת טריגליצרידים בדם הגבוהה מ-150 mg /dL
4. רמות כולסטרול HDL הנמוכות מ-40 mg/dL
5. היקף טבור הגבוה מ-102 ס"מ אצל גברים ו-88 ס"מ אצל נשים
הם גם מודים בסוף המאמר שהחוזק הסטטיסטי של הרבה פרמטרים במחקר שלהם הוא חלש:
" And although some data points were not statistically significant, this may be due to the low statistical power from the low sample sizes used in the experiments."
ככה שרמות סוכר גבוהות זה אחד מהפרמטרים, מה גם שזה לא נצפה באופן סטטיסטי משמעותי לאורך זמן ולכן דיי חסר משמעות (במיוחד כשזה נראה אצל עכברים).
בלי שום קשר, רוב אתרי החדשות בעברית ובאנגלית שציטטו את הידיעה הזו לא ציינו שזה בוצע על עכברים והרלוונטיות הפיזיולוגית פה היא יחסית נמוכה. וכולנו יודעים מדוע....
נערך לאחרונה:
