הייתי מתחייחס אליהם כאל שתי "בהמות נפרדות".
אולי בעבודה לחזרות זה אחרת, אבל אם אתה מדבר על סינגל - לפרונט סקוואט כבד יש נטייה להכשל כי הגב העליון שלך התקפל, והמוט הלך קדימה - בזמן שלרגלים שלך עוד נשאר מיץ.
5/3/1 זה לא שם של "תכנית" אחת, אלא "קונספט" עם סט של מונחים ורעיונות שיכולים לעזור לך להרכיב "תכנית 5/3/1" (וגם לתאר אותה במעט מאוד מילים, ומי שמכיר את הז'ארגון יבין אותה).
נראה שמחקתי את הספר של Forever, אבל וונדלר הציע 90% לתכנית ה5/3/1 ה"וונילה", שהיא די מינימליסטית, אך TM נמוך יותר לתכניות...
סתם חישוב זריז: אם הTM שלך הוא 85% מהמקס שלך, והסט של החזרה ה1 הוא על 95%, אז זה יוצא לך חזרה 1 במשקל 80.75% מהמקס שלך.
עם 80.75% אתה אמור (תיאורטית) להצליח לתת AMRAP של 7-8 חזרות.
אז תחשוב מה זה אומר אם אתה אוכל כזה קש מחזרה אחת. (הTM שלך כנראה גבוה מדי).
אחרי 150kg פוש פרס מאחורי הצוואר, 105kg לחיצה (כמעט סטריקט) מאחורי הצוואר בישיבה בבור של הסקוואט, אחד ומשהו חודשי גלות מהמכון עקב פרויקט שגזל ממני את הנשמה ועקיצות מאלחנן -
החלטתי ולהתקמבק כשאני על הדרך נותן קצת צ'אנס לדברים שאני פחות אוהב (כמו לחיצות לא מאחורי הצוואר).
אז הנה 2x100kg לחיצות...
הישבן במשיכת קלין / סנאטץ' מתחיל נמוך (אני מתחיל אפילו נמוך אקסטרה), ובחלק הראשונים של המשיכה הישבן והמוט עולים פחות או יותר ביחד.
אם אין לך את הכוח לזה - יכול להיות שהישבן יעלה, ואז זה כשל טכני (זה כבר משיכת קלין או סנאטץ', אלא משהו שיותר קרוב לדדליפט או לסטיףלגד דדליפט באחיזת קלין / סנאטץ')...
אני חושב שאתה קצת לא "הוגן" אתי.
בסה"כ רוב עבודת הרגליים שלי נשענת על נפח גבוה מאוד של קלאסטרים של סינגלים למשיכות: משקלים שאין לי לשלשות ולא בטוח שיש לי לזוגות, אבל אני יכול לתת עוד אחד, ועוד אחד, ועוד אחד, ועוד אחד... ולצבור לאורך שעה וחצי - שעתיים. הרבה פעמים אני מבלה את מרבית הכניסות במשיכות...
אין לי קייס עליו ברמה האובייקטיבית.
יש לי פשוט חוויה רעה אתו ברמה הסובייקטיבית: הוא תמיד היה לי מסורבל, "לא נוח", לא "עובד", והוא גם לא "מתגמל" (כמו הדרך הארוכה שאתה עובר במשיכות ברוחב סנאטץ').
וגם אם החוויה שלי אתו לא הייתה כזו "מסריחה", אם אני עובר על המוט את הברך - אני בוודאות נועל. גם אם...
קצת רומנטיזציה:
כשהתחלתי להתאמן - סנאטץ' דדליפט (למרות שאז זה היה יותר מיקס מוזר בין סנאטץ' דדליפט לסטיףלג) היה הווריאציה הראשונה של הדדליפט ש"הסתדרה" לי. (דדליפט רגיל היה לי "אוקוורד", והייתי קרוב לוותר על התנועה הזו).
יותר מזה:
משיכות באחיזת סנאטץ' (לא משנה הווריאנט: סטיףלג, דדליפט, סנאטץ'...
זה מצחיק שאתה אומר את זה, כי בתכלס הסקוואט שלי הוא ההפך מ'מקצועיות', ואני יכול באותו האימון להסקוויט ברוחבי אחיזה שונים, וגבהים שונים על הגב סתם כי ככה מרגיש לי באותו הרגע.