נק' מוניטין:
466
- 450
- 283
אני יודע שרוב האנשים לא יראו בעלייה של 2 קילו משהו מיוחד אבל בשבילי זה הישג מאוד משמעותי. אני חולה קרוהן שנמצא בתת משקל מאז שאובחנתי במחלה. למזלי הדלקת ממוקמת במעי הגס אז אין פגיעה בספיגת מזון, אבל עדיין כמויות גדולות של אוכל יכולות לגרום לכאבי בטן, דימום ובחילות. כרגע למזלי אני על טיפול חדש שמראה פוטנציאל ואני מחזיק אצבעות שבבדיקות דם הבאות יהיה שיפור במדדי דלקת, אחרת לדברי הרופאים שלי לא תהיה ברירה אלא להכניס אותי למחקר בפאזה שלישית של תרופה חדשה כי לא נשארו לי עוד אופציות.
עוד מתנה שמגיעה יחד עם קרוהן- דלקת פרקים (AS). יש לי כאבים אחרי פעילות עצימה (כרגע כתף ימין ואגן ) וזה גורם לי לקחת יותר ימי מנוחה ממה שהייתי רוצה, אבל למזלי זה תחת טיפול שעובד טוב יחסית. בעבר בזמן התקפים הייתי מגיע למצב שאני צריך קביים, אז העובדה שהיום אני מסוגל להתאמן באופן כל כך עצים (PPL שש פעמים בשבוע) היא לא פחות מנס ואני אסיר תודה על כך.
מערכת היחסים שלי עם אוכל תמיד הייתה בעייתית בלשון המעטה. אחרי אשפוז קשה של שלושה ימים בבית חולים פיתחתי פחד לא רציונאלי מהקאות בציבור. בארוחות משפחתיות ומפגשים עם חברים הייתי מפחד לאכול מחשש שתהיה לי בחילה ואני אקיא ליד אחרים ויווצר מצב לא נעים. זה לא רק פחד פסיכולוגי, אני באמת מרגיש בחילה כשאני לחוץ והיא באמת יכולה להוביל אותי להקאה. בשנה האחרונה איכשהו התחזקתי מנטלית וזה כבר לא מפריע לי כמו בעבר, אבל זה עדיין שם ובתקופות לחוצות קשה לי מאוד לאכול.
אז למרות כל הקשיים האלה בסוף חודש אוגוסט החלטתי שאני חוזר להתאמן כי הגיע הזמן לתת עוד ניסיון להשיג את החלום שלי מילדות להיות במשקל תקין. היו לי הרבה ניסיונות כושלים בעבר אבל מכל אחד למדתי המון: אילו מאכלים הם טריגר למחלה, איזו עצימות מבחינת אימונים עובדת הכי טוב בשבילי, מה מספר הארוחות שיאפשר לי להכניס כמה שיותר אוכל ביום ועוד הרבה טריקים קטנים שנסכמים להבדל גדול. בנוסף בניתי גוף חזק יחסית למשקל גוף, כושר אירובי מעולה, מייצבים לא רעים, ולמדתי את הטכניקה של כל תרגילי פיתוח הגוף החשובים.
בסוף אוגוסט נשקלתי 58-57. היום ואתמול נשקלתי בבקרים 61. זה משקל שלעולם לא ראיתי על המד וזו בוודאות התקדמות, סוף סוף אני רואה תוצאות וזו הרגשה נהדרת. התוכנית שלי משלבת תרגילי משקל גוף אז קצת קשה לי לאמוד התקדמות במשקלי עבודה, אבל באופן כללי אני מרגיש התחזקות. בדדליפט עם דאמבלים הוספתי 7 קילו לכל צד, בבנץ' עם דאמבלים הוספתי 2 קילו לכל צד, אני מצליח להתלות יותר זמן במתח סטטי ביד אחת ומצליח לבצע יותר חזרות בשכיבות שמיכה עם יד אחת.
אז זהו, רק רציתי לשתף. אני לא יודע עם המגמה של העלייה תמשיך ככה כי יש הרבה דברים שיכולים להשתבש. עוד חודש מתחיל לי סמסטר עמוס ומלחיץ וזה הולך לפגוע מאוד בתזונה שלי, ולמרות זאת פעם ראשונה שאני רואה תוצאות וזה מאוד מעודד.
עוד מתנה שמגיעה יחד עם קרוהן- דלקת פרקים (AS). יש לי כאבים אחרי פעילות עצימה (כרגע כתף ימין ואגן ) וזה גורם לי לקחת יותר ימי מנוחה ממה שהייתי רוצה, אבל למזלי זה תחת טיפול שעובד טוב יחסית. בעבר בזמן התקפים הייתי מגיע למצב שאני צריך קביים, אז העובדה שהיום אני מסוגל להתאמן באופן כל כך עצים (PPL שש פעמים בשבוע) היא לא פחות מנס ואני אסיר תודה על כך.
מערכת היחסים שלי עם אוכל תמיד הייתה בעייתית בלשון המעטה. אחרי אשפוז קשה של שלושה ימים בבית חולים פיתחתי פחד לא רציונאלי מהקאות בציבור. בארוחות משפחתיות ומפגשים עם חברים הייתי מפחד לאכול מחשש שתהיה לי בחילה ואני אקיא ליד אחרים ויווצר מצב לא נעים. זה לא רק פחד פסיכולוגי, אני באמת מרגיש בחילה כשאני לחוץ והיא באמת יכולה להוביל אותי להקאה. בשנה האחרונה איכשהו התחזקתי מנטלית וזה כבר לא מפריע לי כמו בעבר, אבל זה עדיין שם ובתקופות לחוצות קשה לי מאוד לאכול.
אז למרות כל הקשיים האלה בסוף חודש אוגוסט החלטתי שאני חוזר להתאמן כי הגיע הזמן לתת עוד ניסיון להשיג את החלום שלי מילדות להיות במשקל תקין. היו לי הרבה ניסיונות כושלים בעבר אבל מכל אחד למדתי המון: אילו מאכלים הם טריגר למחלה, איזו עצימות מבחינת אימונים עובדת הכי טוב בשבילי, מה מספר הארוחות שיאפשר לי להכניס כמה שיותר אוכל ביום ועוד הרבה טריקים קטנים שנסכמים להבדל גדול. בנוסף בניתי גוף חזק יחסית למשקל גוף, כושר אירובי מעולה, מייצבים לא רעים, ולמדתי את הטכניקה של כל תרגילי פיתוח הגוף החשובים.
בסוף אוגוסט נשקלתי 58-57. היום ואתמול נשקלתי בבקרים 61. זה משקל שלעולם לא ראיתי על המד וזו בוודאות התקדמות, סוף סוף אני רואה תוצאות וזו הרגשה נהדרת. התוכנית שלי משלבת תרגילי משקל גוף אז קצת קשה לי לאמוד התקדמות במשקלי עבודה, אבל באופן כללי אני מרגיש התחזקות. בדדליפט עם דאמבלים הוספתי 7 קילו לכל צד, בבנץ' עם דאמבלים הוספתי 2 קילו לכל צד, אני מצליח להתלות יותר זמן במתח סטטי ביד אחת ומצליח לבצע יותר חזרות בשכיבות שמיכה עם יד אחת.
אז זהו, רק רציתי לשתף. אני לא יודע עם המגמה של העלייה תמשיך ככה כי יש הרבה דברים שיכולים להשתבש. עוד חודש מתחיל לי סמסטר עמוס ומלחיץ וזה הולך לפגוע מאוד בתזונה שלי, ולמרות זאת פעם ראשונה שאני רואה תוצאות וזה מאוד מעודד.