הגעת למגבלת הצפייה למשתמשים שאינם רשומים באתר
  • נשמח אם תצטרפו לקהילה שלנו. הרשמה לאתר תקנה לכם את האפשרות לשאול שאלות ולהגיב לשרשורים באתר ללא כל עלות
  • טופס ההרשמה לאתר נמצא כאן למטה ולוקח פחות מ-30 שניות למלא אותו (כן, בדקנו עם סטופר 🤓)

עליתי 2 קילו! (שיתוף קצר וסיפור אישי)

יושב_על_הכס

משתמש פעיל
450
283
נק' מוניטין:
466
450
283
אני יודע שרוב האנשים לא יראו בעלייה של 2 קילו משהו מיוחד אבל בשבילי זה הישג מאוד משמעותי. אני חולה קרוהן שנמצא בתת משקל מאז שאובחנתי במחלה. למזלי הדלקת ממוקמת במעי הגס אז אין פגיעה בספיגת מזון, אבל עדיין כמויות גדולות של אוכל יכולות לגרום לכאבי בטן, דימום ובחילות. כרגע למזלי אני על טיפול חדש שמראה פוטנציאל ואני מחזיק אצבעות שבבדיקות דם הבאות יהיה שיפור במדדי דלקת, אחרת לדברי הרופאים שלי לא תהיה ברירה אלא להכניס אותי למחקר בפאזה שלישית של תרופה חדשה כי לא נשארו לי עוד אופציות.

עוד מתנה שמגיעה יחד עם קרוהן- דלקת פרקים (AS). יש לי כאבים אחרי פעילות עצימה (כרגע כתף ימין ואגן ) וזה גורם לי לקחת יותר ימי מנוחה ממה שהייתי רוצה, אבל למזלי זה תחת טיפול שעובד טוב יחסית. בעבר בזמן התקפים הייתי מגיע למצב שאני צריך קביים, אז העובדה שהיום אני מסוגל להתאמן באופן כל כך עצים (PPL שש פעמים בשבוע) היא לא פחות מנס ואני אסיר תודה על כך.

מערכת היחסים שלי עם אוכל תמיד הייתה בעייתית בלשון המעטה. אחרי אשפוז קשה של שלושה ימים בבית חולים פיתחתי פחד לא רציונאלי מהקאות בציבור. בארוחות משפחתיות ומפגשים עם חברים הייתי מפחד לאכול מחשש שתהיה לי בחילה ואני אקיא ליד אחרים ויווצר מצב לא נעים. זה לא רק פחד פסיכולוגי, אני באמת מרגיש בחילה כשאני לחוץ והיא באמת יכולה להוביל אותי להקאה. בשנה האחרונה איכשהו התחזקתי מנטלית וזה כבר לא מפריע לי כמו בעבר, אבל זה עדיין שם ובתקופות לחוצות קשה לי מאוד לאכול.

אז למרות כל הקשיים האלה בסוף חודש אוגוסט החלטתי שאני חוזר להתאמן כי הגיע הזמן לתת עוד ניסיון להשיג את החלום שלי מילדות להיות במשקל תקין. היו לי הרבה ניסיונות כושלים בעבר אבל מכל אחד למדתי המון: אילו מאכלים הם טריגר למחלה, איזו עצימות מבחינת אימונים עובדת הכי טוב בשבילי, מה מספר הארוחות שיאפשר לי להכניס כמה שיותר אוכל ביום ועוד הרבה טריקים קטנים שנסכמים להבדל גדול. בנוסף בניתי גוף חזק יחסית למשקל גוף, כושר אירובי מעולה, מייצבים לא רעים, ולמדתי את הטכניקה של כל תרגילי פיתוח הגוף החשובים.

בסוף אוגוסט נשקלתי 58-57. היום ואתמול נשקלתי בבקרים 61. זה משקל שלעולם לא ראיתי על המד וזו בוודאות התקדמות, סוף סוף אני רואה תוצאות וזו הרגשה נהדרת. התוכנית שלי משלבת תרגילי משקל גוף אז קצת קשה לי לאמוד התקדמות במשקלי עבודה, אבל באופן כללי אני מרגיש התחזקות. בדדליפט עם דאמבלים הוספתי 7 קילו לכל צד, בבנץ' עם דאמבלים הוספתי 2 קילו לכל צד, אני מצליח להתלות יותר זמן במתח סטטי ביד אחת ומצליח לבצע יותר חזרות בשכיבות שמיכה עם יד אחת.

אז זהו, רק רציתי לשתף. אני לא יודע עם המגמה של העלייה תמשיך ככה כי יש הרבה דברים שיכולים להשתבש. עוד חודש מתחיל לי סמסטר עמוס ומלחיץ וזה הולך לפגוע מאוד בתזונה שלי, ולמרות זאת פעם ראשונה שאני רואה תוצאות וזה מאוד מעודד.
 
כל הכבוד!
תמשיך ככה!! אל תיתן לקרוהן ולפחדים לעמוד ביעדים ובהתקדמות שלך!

בהצלחה בהמשך.
 
אני חייב לציין שמבאס לשמוע סיפורים כאלה קשים על אנשים, אבל באותו רגע אני גם שמח שאתה חזק מנטלית וכיף לשמוע את זה שאתה לא מוותר, אתה נותן לי השראה, להגיד תודה על מה שיש ולא להתבכיין על המצב הקיים.
נשמע גם שאתה נמצא בלחץ בגלל המחלה ואולי מדיטציה יכול לתרום לך המון, מאחל לך הרבה בריאות ואשמח לשמוע ממך לעידכונים, לטוב ולרע.
 
כל הכבוד לך
אתה השראה אמיתית
מאחל לך בריאות איתנה,שיאים ושתגיע למטרות שלך (ומעבר!)

תצליח חביבי
ותודה על השיתוף
 
אני יודע שרוב האנשים לא יראו בעלייה של 2 קילו משהו מיוחד אבל בשבילי זה הישג מאוד משמעותי. אני חולה קרוהן שנמצא בתת משקל מאז שאובחנתי במחלה. למזלי הדלקת ממוקמת במעי הגס אז אין פגיעה בספיגת מזון, אבל עדיין כמויות גדולות של אוכל יכולות לגרום לכאבי בטן, דימום ובחילות. כרגע למזלי אני על טיפול חדש שמראה פוטנציאל ואני מחזיק אצבעות שבבדיקות דם הבאות יהיה שיפור במדדי דלקת, אחרת לדברי הרופאים שלי לא תהיה ברירה אלא להכניס אותי למחקר בפאזה שלישית של תרופה חדשה כי לא נשארו לי עוד אופציות.

עוד מתנה שמגיעה יחד עם קרוהן- דלקת פרקים (AS). יש לי כאבים אחרי פעילות עצימה (כרגע כתף ימין ואגן ) וזה גורם לי לקחת יותר ימי מנוחה ממה שהייתי רוצה, אבל למזלי זה תחת טיפול שעובד טוב יחסית. בעבר בזמן התקפים הייתי מגיע למצב שאני צריך קביים, אז העובדה שהיום אני מסוגל להתאמן באופן כל כך עצים (PPL שש פעמים בשבוע) היא לא פחות מנס ואני אסיר תודה על כך.

מערכת היחסים שלי עם אוכל תמיד הייתה בעייתית בלשון המעטה. אחרי אשפוז קשה של שלושה ימים בבית חולים פיתחתי פחד לא רציונאלי מהקאות בציבור. בארוחות משפחתיות ומפגשים עם חברים הייתי מפחד לאכול מחשש שתהיה לי בחילה ואני אקיא ליד אחרים ויווצר מצב לא נעים. זה לא רק פחד פסיכולוגי, אני באמת מרגיש בחילה כשאני לחוץ והיא באמת יכולה להוביל אותי להקאה. בשנה האחרונה איכשהו התחזקתי מנטלית וזה כבר לא מפריע לי כמו בעבר, אבל זה עדיין שם ובתקופות לחוצות קשה לי מאוד לאכול.

אז למרות כל הקשיים האלה בסוף חודש אוגוסט החלטתי שאני חוזר להתאמן כי הגיע הזמן לתת עוד ניסיון להשיג את החלום שלי מילדות להיות במשקל תקין. היו לי הרבה ניסיונות כושלים בעבר אבל מכל אחד למדתי המון: אילו מאכלים הם טריגר למחלה, איזו עצימות מבחינת אימונים עובדת הכי טוב בשבילי, מה מספר הארוחות שיאפשר לי להכניס כמה שיותר אוכל ביום ועוד הרבה טריקים קטנים שנסכמים להבדל גדול. בנוסף בניתי גוף חזק יחסית למשקל גוף, כושר אירובי מעולה, מייצבים לא רעים, ולמדתי את הטכניקה של כל תרגילי פיתוח הגוף החשובים.

בסוף אוגוסט נשקלתי 58-57. היום ואתמול נשקלתי בבקרים 61. זה משקל שלעולם לא ראיתי על המד וזו בוודאות התקדמות, סוף סוף אני רואה תוצאות וזו הרגשה נהדרת. התוכנית שלי משלבת תרגילי משקל גוף אז קצת קשה לי לאמוד התקדמות במשקלי עבודה, אבל באופן כללי אני מרגיש התחזקות. בדדליפט עם דאמבלים הוספתי 7 קילו לכל צד, בבנץ' עם דאמבלים הוספתי 2 קילו לכל צד, אני מצליח להתלות יותר זמן במתח סטטי ביד אחת ומצליח לבצע יותר חזרות בשכיבות שמיכה עם יד אחת.

אז זהו, רק רציתי לשתף. אני לא יודע עם המגמה של העלייה תמשיך ככה כי יש הרבה דברים שיכולים להשתבש. עוד חודש מתחיל לי סמסטר עמוס ומלחיץ וזה הולך לפגוע מאוד בתזונה שלי, ולמרות זאת פעם ראשונה שאני רואה תוצאות וזה מאוד מעודד.

תותח!!
כיף לראות שאתה לא מוותר. לצערי מכירה שני מקרים של המחלה, וכן, היא גורמת לירידה משמעותית במשקל והגבלה רצינית באכילה. (אני מצדי הייתי מעבירה לך 10 קילו ממני בכיף חחחחח רק בוא וקח 🤣)
תהיה חזק (תרתי משמע) ותמשיך לתת בראש. והכי חשוב תקשיב לגוף שלך.
יישר כח! 🙌
 
  • פותח/ת השרשור
  • #6
אני חייב לציין שמבאס לשמוע סיפורים כאלה קשים על אנשים, אבל באותו רגע אני גם שמח שאתה חזק מנטלית וכיף לשמוע את זה שאתה לא מוותר, אתה נותן לי השראה, להגיד תודה על מה שיש ולא להתבכיין על המצב הקיים.
נשמע גם שאתה נמצא בלחץ בגלל המחלה ואולי מדיטציה יכול לתרום לך המון, מאחל לך הרבה בריאות ואשמח לשמוע ממך לעידכונים, לטוב ולרע.

יש לך ניסיון עם מדיטציה? אף פעם לא הייתי אחד שמאמין ברפואה אלטרנטיבית/סינית אבל לאחרונה אני מספיק נואש כדי לנסות הכול. יש ניסויים קליניים שהוכיחו יעילות של מדיטציה בהפחתת לחצים?
 
יש לך ניסיון עם מדיטציה? אף פעם לא הייתי אחד שמאמין ברפואה אלטרנטיבית/סינית אבל לאחרונה אני מספיק נואש כדי לנסות הכול. יש ניסויים קליניים שהוכיחו יעילות של מדיטציה בהפחתת לחצים?
יש לי חבר שכל הזמן עושה, ככה שהוא דוחף אותי לעשות גם ואני רוצה להתחיל בעצמי, הוא מספר שזה באמת תורם להורדת לחץ ולא צריך יותר מ20 דקות או חצי שעה גג.

אני מאמין שיש הרבה חומר באינטרנט על מדיטציה אבל אני אשתדל לבדוק בעצמי
 
יש לך ניסיון עם מדיטציה? אף פעם לא הייתי אחד שמאמין ברפואה אלטרנטיבית/סינית אבל לאחרונה אני מספיק נואש כדי לנסות הכול. יש ניסויים קליניים שהוכיחו יעילות של מדיטציה בהפחתת לחצים?
הפסיכולוג בבית החולים בזמן האישפוז שלי, תרגל איתי דמיון מודרך ומדטציה, זה עזר לקרוהן שלי המון.
לחץ משחק תפקיד גדול בכל מחלה במיוחד קרוהן. ומהניסיון שלי והניסיון ושל הפסיכולוג, מדטציה ודמיון מודרך ממש עוזר.

בהצלחה ורפואה שלימה.
אל תתן לקרוהן לאפיין כסוג ב', או מוגבל.
 
וואלה ריגשת. לאחותי הקטנה יש קוליטיס אני קצת (באמת רק קצת..) מבין מה עובר עליך לפעמים. אחותי כבר שנה וחצי די מיוצבת עם רמיקייד דרך הווריד פעם בחודש, טיפול שעד שהגיעו אליו אחרי המון סוגי תרופות ודיאטות היו זמנים שהיא הייתה פשוט באמצע יום שוכבת בחדר בתנוחת עובר כי לזוז היא לא יכלה. אל תוותר על החלומות שלך, ומאידך אל תתייאש ותמשיך לחקור בעצמך ולשאול ולהתעקש עם הרופאים על לנסות עוד ועוד, על כל אחד עובד משהו שונה.
 
אלוף, יפה מאוד, כל הכבוד.
אין לי ספק שזו רק ההתחלה בשביל אדם חזק מנטלית כמוך, ועם כוח הרצון שלך אתה רק תצליח יותר.
מאחל לך בהצלחה רבה, ושנתעדכן ליותר בשורות טובות ממך.

נ.ב
את העדכון הבא תפתח בפורום אחר, שנוכל לתת לך מוניטין
 
הפסיכולוג בבית החולים בזמן האישפוז שלי, תרגל איתי דמיון מודרך ומדטציה, זה עזר לקרוהן שלי המון.
לחץ משחק תפקיד גדול בכל מחלה במיוחד קרוהן. ומהניסיון שלי והניסיון ושל הפסיכולוג, מדטציה ודמיון מודרך ממש עוזר.

בהצלחה ורפואה שלימה.
אל תתן לקרוהן לאפיין כסוג ב', או מוגבל.
ואתה מדבר איתי על אימונים בכלל וריסטים בפרט? דחוף מדיטציה, לא צוחק.
 
נערך לאחרונה:
צודק, פסיכולוג יעזור לך פלאים, אם תמצא אחד טוב.
בסופו של יום אני הבעיה הכי גדולה שלי.
קצת חוזק מנטליות, זה הכול.
מרגיש לא אפשרי, אבל זה מונח הנמצא רק במילון של כסילים, אמר חכם לפני.
אני פשוט צריך ליישם כל מה שאני מאמין ותומך בו.
את הדבשת של עצמי אני רואה, וזה לא הופך את זה לפחות נורא.
מקווה שדברים ישתנו.
מקווה שאני ישנה אותם.
 
בסופו של יום אני הבעיה הכי גדולה שלי.
קצת חוזק מנטליות, זה הכול.
מרגיש לא אפשרי, אבל זה מונח הנמצא רק במילון של כסילים, אמר חכם לפני.
אני פשוט צריך ליישם כל מה שאני מאמין ותומך בו.
את הדבשת של עצמי אני רואה, וזה לא הופך את זה לפחות נורא.
מקווה שדברים ישתנו.
מקווה שאני ישנה אותם.
לא תמיד צריך פשוט להיות "חזק יותר".
לפעמים כדאי להיות "חלש יותר".
לפעמים צריך להשלים שאנחנו במצב חלש, ולקבל את העזרה הנדרש.
בתקופת המחלה שלי, זה היה החלק הכי קשה אבל גם הכי חשוב והכי בונא.
 
לא תמיד צריך פשוט להיות "חזק יותר".
לפעמים כדאי להיות "חלש יותר".
לפעמים צריך להשלים שאנחנו במצב חלש, ולקבל את העזרה הנדרש.
בתקופת המחלה שלי, זה היה החלק הכי קשה אבל גם הכי חשוב והכי בונא.
אין לי כסף מיותר בכל מקרה.
אולי הפגישה לא מיותרת, אבל הדברים שהכסף הזה יעשו לנפש שלי... לא מזלזל בזה בכלל.(רק הניתוח והידיעה שיש לי כסף... מדהים. קצת סותר כרגע אבל יש לי זמן עדיין לעבוד)
 
שימו לב! השרשור ישן: לא היו תגובות בשרשור מעל 90 יום.

ייתכן שהתוכן בשרשור כבר אינו רלוונטי ולכן עדיף לפתוח שרשור חדש.
Back
למעלה תחתית