כמות הפעמים שחיפשו בגוגל את המילה "סוכר" היא עצומה, כמו גם כמות הפעמים ששמו של הסוכר הוכפש בתקשורת וברשתות החברתיות. הסוכר והשפעותיו המזיקות, לכאורה, משמשים דלק אין סופי לכתבות, מחקרים, ושיחות סלון.
הקשר בין סוכר להשמנת יתר ומחלת הסוכרת
חלב ופירות הינם המזונות היחידים בהם נמצא הסוכר באופן טבעי (לקטוז ופרוקטוז, בהתאמה). בהתאם לכך, סוכר מוסף מתייחס לסוכר אשר מוסף באופן חיצוני כחלק מתהליך העיבוד של מוצר המזון.
סוכרת מסוג 2 מאופיינת בירידה ברגישות להורמון האינסולין (אחראי על הכנסת הסוכר מהדם לתאים), ותפקוד לקוי של התאים בלבלב אשר אחראיים על הייצור שלו. אחד הגורמים המרכזיים לאותה ירידה ברגישות לאינסולין הוא השמנה, ובעיקר הצטברות של שומן בטני.
השפעת הסוכר המוסף על מחלת הסוכרת נובעת מתרומתו למאזן קלורי חיובי (צריכה קלורית גבוהה יותר מההוצאה הקלורית היומית) המוביל, לאורך זמן, להשמנה.
אחד המחקרים הבולטים ביותר התומכים בכך, הוא מחקר שהשווה בין שתי דיאטות דלות קלוריות ובעלות הרכב תזונתי זהה, אך עם הבדל משמעותי מאוד בכמות הסוכר שנמצא בהן (4% לעומת 43% מסך הצריכה הקלוריות היומית). במחקר הוצגה ירידה זהה במשקל, מסת השומן ופרופיל השומנים בדם ללא הבדל בין הקבוצות.
מה עוד אומר המדע
סקירה אשר בחנה את מכלול הראיות האיכותיות ביותר בנושא הגיעה למסקנה החד משמעית הבאה:
צריכה של סוכר מובילה לעלייה במשקל וסיכון מוגבר למחלות רק אם היא מספקת עודף קלורי. כאשר הצריכה הקלורית זהה, צריכת סוכר לא נמצאה כגורם עצמאי לעלייה במשקל בהשוואה לרכיבי תזונה אחרים.
המלצת ארגוני הבריאות בעולם
בנוגע לצריכת סוכר מוסף בתזונה, ההגבלות עומדות על 25-5% מסך הצריכה היומית. טווח רחב במיוחד אשר מעיד על חוסר הוודאות שבכמות הצריכה האמיתית הנחשבת כמזיקה לבריאות.
סביר להניח שצריכת סוכר בטווח של 20-10% מסך הקלוריות היומי מהווה המלצה פרקטית יותר, כזו המשאירה פתח לשיקול דעתו של הפרט בנוגע לצריכת מזונות שנחשבים מספקים יותר, אך חשוב מכך, מגדילה את הסיכוי לדבוק בדיאטה בריאה ומאוזנת לאורך זמן.
רפרנס:
Metabolic and behavioral effects of a high-sucrose diet during weight loss - PubMed
נערך לאחרונה: