נק' מוניטין:
162
צהריים טובים לכולם.
כמו שאתם יודעים, אני משתמש בסטרואידים כמעט כשנתיים, עם הפסקה אחת גדולה באמצע, של שנה. עשיתי עד עכשיו 3 סייקלים רציניים וקשים. סייקל ראשון של 12 שבועות, ושני סייקלים של 8-9 שבועות.
בין לבין היו התנסויות עם כל מיני חומרים לא משביתים כמו קלן, די אן פי וכדומה.
כל מה שאכתוב כעת הולך לכתוב אך ורק את הסיפור שלי, מבלי להיכנס למבנה הביולוגי של החומרים, או כיצד הם משפיעים על המוח מבחינה מחקרית, אלא רק איך הם השפיעו עליי.
בגיל 21, הייתי בחור גדול לכל הדעות, אף אחד לא חשב שאני קטן. חלק מהאנשים חשבו שאני משתמש. תשומת לב משכתי בכל מקום. התחלתי לעבוד במסעדה כלשהי, בעיר מגוריי, ושם הכרתי בחור שמשתמש. הבחור נראה משתמש בעיקר בגלל האקנה שהיה לו על הגוף, אקנה שמלווה אותו עד היום, כל זמן שהוא על חומרים. יצא לי דיבור איתו, ומפה לשם, תוך זמן קצר, מצאתי את עצמי מבקש ממנו את המספר של הדילר שלו. כך היה, התקדמנו. עשיתי סייקל ראשון שמעורב בתוכו טסט ננדרולון וטרן, במינונים 750 מ"ג, 500 מ"ג, ו500 מ"ג (בהתאמה). התוצאות לטווח הקצר היו אגרסיות פשוט נוראיות, ברמה קיצונית, דברים שעשיתי שאני מתבייש להיזכר בהם, ובטח לכתוב את זה. בסיום הסייקל לא עשיתי PCT, פשוט כי לא התאפשר לי. ההשלכות היו חמורות. המוח שלי היה דפוק לגמרי, ברמה קיצונית. נאלצתי להשתמש בקנאביס רפואי במשך חצי שנה כל ערב על מנת לחזור לאיזון, ובסוף זה קרה. לאחר שנה עשיתי סייקל שני, עם שימוש רב בסטרואידים והרבה אוראליים, והגעתי למצב של כמעט קריסת כבד ומוות. הייתי מושבת ימים שלמים, בלי יכולת לאכול. הלוג שלי יעיד על כך, רופאת המשפחה שלי, והשותף שלי לקורסים שראה אותי כמעט גוסס למוות.
הייתי קרוב לסוף. הודות ל @Kicker177 שהציל אותי, זה לא קרה.
סייקל אחרון שעשיתי היה יותר רגוע ומתון. תופעות הלוואי מהטרן במינון של 400 מ"ג היו קשות מנשוא, ומגיסא, הגדילה המטורפת מהטסט (750 מ"ג) בשילוב של ננדרולון (400 מ"ג) והאופן שבו הצלחתי להתחטב ולגדול עם הטרן והכל בו זמנית ותוך כדי לעלות במשקל, פשוט היה בלתי נתפס. בחיים שלי לא הגעתי לגודל כמו שהגעתי בשיא הסייקל. הסרטונים שלי בפייסבוק יעידו על הגודל שלי בשיא הסייקל, וכך יוכל להעיד גם @Or-- , וכל מי שראה אותי באותה תקופה.
כעת אני בתקופת הPCT, די בשלבי סיום. אני פחות גדול, אבל לא באופן משמעותי. המסה שלי עדיין גדולה, והכוח נשאר בשיאו כמעט לגמרי.
עד כאן הקדמה.
כעת אעשה השוואה בין הדברים שהרווחתי מהשימוש בסטרואידים, לעומת הדברים שהפסדתי, ואני אהיה כן אתכם, כי בסופו של דבר המטרה שלי היא לגרום לאנשים להבין מה החומרים האלה עושים עליכם באופן אישי, ולא רק לקרוא מתוך הפורום או מכל מיני מאמרים, אלא ניסיון אישי.
הרווחים שלי כתוצאה מהשימוש בסטרואידים:
תחושה של "אני סופרמן", בשילוב של honeymoon בסייקלים בהם הטרן עדיין לא הופיע. הרגשה נפלאה ונהדרת, שאני חזק, תותח, עם ביטחון עצמי גבוה, לא מפחד להתחיל עם בחורות, וורבלי מאוד ועוצמתי!
כוח ומסת שריר! צברתי המון כוח ומסת שריר כתוצאה מהשימוש בסטרואידים. לא האמנתי שיגיע יום ואוכל להגיע למסה כמו שהגעתי אליה בשיא הסייקל, במשקל גוף 112 על 1.80.
ההפסדים שלי כתוצאה מהשימוש בסטרואידים, או במילים אחרות, ההשלכות:
אתם כבר יודעים היטב מהם ההשלכות לטווח הקצר שחוויתי, כפי שציינתי. ומלבד כמעט מוות, ישנן עוד הרבה השלכות מהסטרואידים שנטלתי. אציין את אלו המלוות אותי עד היום.
המוח שלי נדפק ברמות. אני בכלל לא אותו בן אדם שהייתי לפני 3 שנים. אני נהייתי אובדני, קיצוני ברמה אחרת, אימפולסיבי ועם יצר הרס עצמי.
ההפרעות הנפשיות שהיו קיימות אצלי החמירו לרמה משוגעת, ואני חושד שפיתחתי הפרעות נפשיות נוספות כתוצאה מהשימוש בסטרואידים.
איך זה בא לידי ביטוי? מערכות יחסים, לימודים.
עד לפני שנתיים יצאתי עם נשים צעירות ממני, או נשים שמבוגרות ממני בשנה שנתיים גג... היום... אני מסוגל לצאת עם נשים בנות 38+ בלבד. אני לא מרגיש כלום לנשים צעירות.
אני יכול לראות את הבחורה הכי יפה בעולם, עם הפנים הכי יפות בעולם, והגוף הכי מושלם שיש, ואני אגעל מלנשק אותה, בדיוק כמו שאני נגעל מלנשק גבר. איבדתי באופן מוחלט כל משיכה לנשים צעירות, ומגיסא פיתחתי משיכה חזקה מאוד לנשים מבוגרות, ברמה שאני יכול להתאהב באישה מבוגרת תוך זמן קצר, דבר שלא היה לי עם נשים אף פעם, להתאהב כל כך מהר. וליפול חזק.
אתמול דיברתי עם אמריקאית בת 24, קבעתי להיפגש איתה. אבל לא אלך לפגישה. הסיבה לכך היא כי אני פשוט לא מרגיש כלום אליה. לא מסוגל להרגיש.
מאז שיצאתי ממערכת היחסים האחרונה שהייתי בה (חצי שנה כמעט) מצאתי את עצמי יוצא עם נשים בנות 39, 38, 40, 46 וכו'.
כמו כן, איני מסוגל ליצור קשרים עם אנשים בני גילי, היות ואני רואה בהם ילדים קטנים, כפי שאני רואה נשים צעירות, כילדות קטנות.
הגוף הגדול והשרירי שלי הפך להיות קיצוני ברמה שאני נפגש עם בחורות והן מטיחות בי מיד שאני משתמש בסטרואידים. להלן סיפור שקרה לי עם בחורה בת 40 שיצאתי איתה לפני כמה שבועות. מלל השיחה:
"תשמע, השרירים שלך... רואים שזה משהו לא רגיל... אתה.. אתה משתמש בסטרואידים?"
"לא, אני לא משתמש בסטרואידים.".
"אז איך אתה כזה גדול?" עם טון קצת עצבני, של "לא מאמינה לך".
כמו כן, לצערי, הפכתי בסך הכל להיות כלי של נשים מיוחמות שמחפשות להתפרק מינית. כך שיוצא לי להכיר נשים, הן מספרות לי שהן רוצות קשר רציני איתי, עושות לי שיחת "יחסינו לאן", אנחנו שוכבים, ואחרי הסקס, אני לא קיים יותר עבורן.
סטוצים זה דבר שיכול להיות כיף, אבל כשאתה יודע שזה סטוץ, וכשסטוצים זה הדבר היחיד שאתה מחפש.
כאשר אתה מחפש קשר רציני, ובאה אליך מישהי, עובדת עליך ומרמה עליך אך ורק כדי לשכב איתך, זה כואב, ואתה מרגיש מנוצל, וזול.
כשאני מכיר נשים שלא מחפשות לנצל אותי, אני חותך מהן תוך זמן קצר. כך, בזמן האחרון, מצאתי את עצמי חותך מלפחות עשר נשים עם פוטנציאל טוב להצלחה, אך ורק כי הOCD אמר לי לעשות את זה. בחיים שלי לא התנהגתי בצורה כזאת. בחיים שלי לא פגעתי בנשים כפי שאני פוגע היום. בחיים שלי לא דיברתי ככה לבחורות.
האובדנות שלי חזקה מאוד עד לרמה שכבר תכננתי תוכנית כיצד להתאבד, איך להרוג את עצמי. לולא ידידה מבוגרת שהכרתי, שהצילה אותי, שוב ושוב, מרצונות אמיתיים וקונקרטיים לעשות את המהלך.
אני מטופל כעת בתרופות פסיכיאטריות, והנזקים שנגרמו לי הם תמידיים.
עם הירידה שלי מהחומרים באופן כליל הרגשתי תוך כמה ימים שהמוח שלי צלול יותר, ושאני פחות דפוק ופחות משוגע, ומתנהג פחות כמו אידיוט (אני מתכוון גם לחומרים שנחשבים פחות עם תופעות לוואי כמו טסט וננדרולון)
אבל עדיין הנזקים נשארו. הזמן עובר, ואני מרגיש שהגוף שלי והמוח שלי מתנקים מהחומרים, אבל אני יודע שיש נזק תמידי שלא אוכל לתקן אף פעם.
אני לוקח את החיים בקלות ראש, אני לא פוחד למות, אני לא פוחד לעשות דברים מסוכנים מאוד, יש בי יצר הרס עצמי.
האם אני מתחרט שהתחלתי ליטול סטרואידים? כן. אם אחזור עכשיו שנתיים אחורה, ואראה את כל ההשלכות מא' עד ת', ומה יקרה לי כתוצאה מהשימוש, לא הייתי מתחיל כלל.
האם אני מתכוון להמשיך לקחת סטרואידים? כן. כרגע אני לא משתמש, ואין לי כוונה לחזור להשתמש בטווח הזמן הקרוב, אבל ברגע שיגיע הרגע, אני אחזור להשתמש בסטרואידים. רק בלי טרן, בלי חומרים מסוכנים מדי וקשים. סייקלים עדינים יותר, במינונים לא מוגזמים.
ואם תשאלו אותי למה, הסיבה לכך היא שסטרואידים זה הרבה יותר ממכר מסיגריות. אנשים מעשנים במשך שנים, הולכים לגמילה ונגמלים, או שמחליטים להפסיק לעשן, וחלקם מצליחים. כמה אנשים הצליחו לגמול את עצמם מסטרואידים? אותם מעשני סיגריות כבדים מגיעים למצב קיצון שבו הם נאלצים להפסיק, אך בשימוש בסטרואידים המשתמשים ממשיכים להשתמש למרות מצב בריאותי קשה, רק בשביל "לנצח את התחרות", או "להמשיך להיראות ענק". כמה אנשים השתמשו בסטרואידים, וירדו מהם לא בגלל שהם הגיעו לגיל פרישה, אלא בגלל שהם הבינו שזה לא הדבר הנכון עבורם? מגיסא, כמה אנשים הפסיקו לעשן כדי לחיות אורח חיים בריא יותר, בלי קשר למצב סופני?
אין לי סטטיסטיקות בידיים, אבל כל כמה ימים יוצאת כתבת חדשה על מפתח גוף אחר בארה"ב שנשמתו יצאה כתוצאה משימוש בסטרואידים. אתם חושבים שהוא לא ידע את זה?
המלצתי היא, לכל מי שעדיין לא נמצא בעולם הזה ורוצה להתחיל, פשוט להתרחק.
אני הייתי חוזר אחורה ומונע מעצמי את כל הסבל שגרמתי לעצמי כתוצאה מהשימוש בחומרים, כי לולא זה היום הייתי נורמלי. אמנם היו לי קצת בעיות לפני השימוש בסטרואידים, אבל השימוש בסטרואידים, בשילוב של מערכת יחסים שחוויתי במשך כמעט שנתיים, הפילה אותי לקרשים מהבחינות המצוינות לעיל.
ומי שבכל זאת בוחר להיכנס לעולם האפל, שידע, שאין באמת דרך חזרה, וגם אם יש, מעטים מאוד האנשים שיכולים לחזור אחורה. כי, אחרי שאתה רואה את התוצאות שאתה משיג עם סטרואידים, אתה לא יכול להפסיק. את הכוח, ואת כל מה שכלול בזה כולל נשים שרוצות אותך הרבה יותר, מבטים מאנשים ושאלות כל הזמן עליך, תשומת לב תמידית עליך ועיניים קבוע מנשים בכל מקום, ונשים שמתחילות איתך, וכן, זה קורה. בדרך כלל נשים צעירות, ואני מבטיח, שתוך זמן קצר הייתי יכול להיכנס עם רובן המוחלט למיטה. אבל מה? אני לא נמשך לנשים צעירות, אז אין לי שיניים לפצח את האגוזים.
ומי שיחשוב שהוא יכול לצרוך סטרואידים ולא יהיו לכך השלכות, אז תנו לי לחדש לכם,
להזריק סטרואידים אנאבוליים ואנדרוגניים, לבלוע סטרואידים אוראליים, להשבית את הציר ההורמונלי ולשחק עם הגוף שלך פינג-פונג לאורך שנים, זה פוגע בבריאות.
אכן, אפשר להיות זהירים ולצרוך מינונים לא גבוהים וחומרים לא מסוכנים מדי, אבל, כל הסטרואידים פוגעים, חלק יותר, וחלק פחות, ואסור לנו לתת לצעירים של היום שרק נכנסים למכון לחשוב ש "לא יקרה כלום אם עושים הכל נכון" כי ההשלכות קיימות, והן יגיעו, גם אם עושים הכל נכון, וגם אם לא מגזימים, כי סטרואידים בסופו של דבר אלו הורמונים שמזריקים לגוף, וגם אם אפשר להימנע מנזקים גדולים במיוחד, יש השלכות. לב, כליות, כבד, אסטרוגן גבוה, חשש לג'ינו כתוצאה מכך, וכן הלאה.
סטרואידים זה לא משחק, וסטרואידים זה רעל.
עד כאן הייתי
WhiteBoy, המוזרק הדיכאוני
@elchonon
@Kicker177
@Or--
@McGregor
@Snorlax jr
@PowerPoint
@ידידופלצת
@Dark Soul Omega
כמו שאתם יודעים, אני משתמש בסטרואידים כמעט כשנתיים, עם הפסקה אחת גדולה באמצע, של שנה. עשיתי עד עכשיו 3 סייקלים רציניים וקשים. סייקל ראשון של 12 שבועות, ושני סייקלים של 8-9 שבועות.
בין לבין היו התנסויות עם כל מיני חומרים לא משביתים כמו קלן, די אן פי וכדומה.
כל מה שאכתוב כעת הולך לכתוב אך ורק את הסיפור שלי, מבלי להיכנס למבנה הביולוגי של החומרים, או כיצד הם משפיעים על המוח מבחינה מחקרית, אלא רק איך הם השפיעו עליי.
בגיל 21, הייתי בחור גדול לכל הדעות, אף אחד לא חשב שאני קטן. חלק מהאנשים חשבו שאני משתמש. תשומת לב משכתי בכל מקום. התחלתי לעבוד במסעדה כלשהי, בעיר מגוריי, ושם הכרתי בחור שמשתמש. הבחור נראה משתמש בעיקר בגלל האקנה שהיה לו על הגוף, אקנה שמלווה אותו עד היום, כל זמן שהוא על חומרים. יצא לי דיבור איתו, ומפה לשם, תוך זמן קצר, מצאתי את עצמי מבקש ממנו את המספר של הדילר שלו. כך היה, התקדמנו. עשיתי סייקל ראשון שמעורב בתוכו טסט ננדרולון וטרן, במינונים 750 מ"ג, 500 מ"ג, ו500 מ"ג (בהתאמה). התוצאות לטווח הקצר היו אגרסיות פשוט נוראיות, ברמה קיצונית, דברים שעשיתי שאני מתבייש להיזכר בהם, ובטח לכתוב את זה. בסיום הסייקל לא עשיתי PCT, פשוט כי לא התאפשר לי. ההשלכות היו חמורות. המוח שלי היה דפוק לגמרי, ברמה קיצונית. נאלצתי להשתמש בקנאביס רפואי במשך חצי שנה כל ערב על מנת לחזור לאיזון, ובסוף זה קרה. לאחר שנה עשיתי סייקל שני, עם שימוש רב בסטרואידים והרבה אוראליים, והגעתי למצב של כמעט קריסת כבד ומוות. הייתי מושבת ימים שלמים, בלי יכולת לאכול. הלוג שלי יעיד על כך, רופאת המשפחה שלי, והשותף שלי לקורסים שראה אותי כמעט גוסס למוות.
הייתי קרוב לסוף. הודות ל @Kicker177 שהציל אותי, זה לא קרה.
סייקל אחרון שעשיתי היה יותר רגוע ומתון. תופעות הלוואי מהטרן במינון של 400 מ"ג היו קשות מנשוא, ומגיסא, הגדילה המטורפת מהטסט (750 מ"ג) בשילוב של ננדרולון (400 מ"ג) והאופן שבו הצלחתי להתחטב ולגדול עם הטרן והכל בו זמנית ותוך כדי לעלות במשקל, פשוט היה בלתי נתפס. בחיים שלי לא הגעתי לגודל כמו שהגעתי בשיא הסייקל. הסרטונים שלי בפייסבוק יעידו על הגודל שלי בשיא הסייקל, וכך יוכל להעיד גם @Or-- , וכל מי שראה אותי באותה תקופה.
כעת אני בתקופת הPCT, די בשלבי סיום. אני פחות גדול, אבל לא באופן משמעותי. המסה שלי עדיין גדולה, והכוח נשאר בשיאו כמעט לגמרי.
עד כאן הקדמה.
כעת אעשה השוואה בין הדברים שהרווחתי מהשימוש בסטרואידים, לעומת הדברים שהפסדתי, ואני אהיה כן אתכם, כי בסופו של דבר המטרה שלי היא לגרום לאנשים להבין מה החומרים האלה עושים עליכם באופן אישי, ולא רק לקרוא מתוך הפורום או מכל מיני מאמרים, אלא ניסיון אישי.
הרווחים שלי כתוצאה מהשימוש בסטרואידים:
תחושה של "אני סופרמן", בשילוב של honeymoon בסייקלים בהם הטרן עדיין לא הופיע. הרגשה נפלאה ונהדרת, שאני חזק, תותח, עם ביטחון עצמי גבוה, לא מפחד להתחיל עם בחורות, וורבלי מאוד ועוצמתי!
כוח ומסת שריר! צברתי המון כוח ומסת שריר כתוצאה מהשימוש בסטרואידים. לא האמנתי שיגיע יום ואוכל להגיע למסה כמו שהגעתי אליה בשיא הסייקל, במשקל גוף 112 על 1.80.
ההפסדים שלי כתוצאה מהשימוש בסטרואידים, או במילים אחרות, ההשלכות:
אתם כבר יודעים היטב מהם ההשלכות לטווח הקצר שחוויתי, כפי שציינתי. ומלבד כמעט מוות, ישנן עוד הרבה השלכות מהסטרואידים שנטלתי. אציין את אלו המלוות אותי עד היום.
המוח שלי נדפק ברמות. אני בכלל לא אותו בן אדם שהייתי לפני 3 שנים. אני נהייתי אובדני, קיצוני ברמה אחרת, אימפולסיבי ועם יצר הרס עצמי.
ההפרעות הנפשיות שהיו קיימות אצלי החמירו לרמה משוגעת, ואני חושד שפיתחתי הפרעות נפשיות נוספות כתוצאה מהשימוש בסטרואידים.
איך זה בא לידי ביטוי? מערכות יחסים, לימודים.
עד לפני שנתיים יצאתי עם נשים צעירות ממני, או נשים שמבוגרות ממני בשנה שנתיים גג... היום... אני מסוגל לצאת עם נשים בנות 38+ בלבד. אני לא מרגיש כלום לנשים צעירות.
אני יכול לראות את הבחורה הכי יפה בעולם, עם הפנים הכי יפות בעולם, והגוף הכי מושלם שיש, ואני אגעל מלנשק אותה, בדיוק כמו שאני נגעל מלנשק גבר. איבדתי באופן מוחלט כל משיכה לנשים צעירות, ומגיסא פיתחתי משיכה חזקה מאוד לנשים מבוגרות, ברמה שאני יכול להתאהב באישה מבוגרת תוך זמן קצר, דבר שלא היה לי עם נשים אף פעם, להתאהב כל כך מהר. וליפול חזק.
אתמול דיברתי עם אמריקאית בת 24, קבעתי להיפגש איתה. אבל לא אלך לפגישה. הסיבה לכך היא כי אני פשוט לא מרגיש כלום אליה. לא מסוגל להרגיש.
מאז שיצאתי ממערכת היחסים האחרונה שהייתי בה (חצי שנה כמעט) מצאתי את עצמי יוצא עם נשים בנות 39, 38, 40, 46 וכו'.
כמו כן, איני מסוגל ליצור קשרים עם אנשים בני גילי, היות ואני רואה בהם ילדים קטנים, כפי שאני רואה נשים צעירות, כילדות קטנות.
הגוף הגדול והשרירי שלי הפך להיות קיצוני ברמה שאני נפגש עם בחורות והן מטיחות בי מיד שאני משתמש בסטרואידים. להלן סיפור שקרה לי עם בחורה בת 40 שיצאתי איתה לפני כמה שבועות. מלל השיחה:
"תשמע, השרירים שלך... רואים שזה משהו לא רגיל... אתה.. אתה משתמש בסטרואידים?"
"לא, אני לא משתמש בסטרואידים.".
"אז איך אתה כזה גדול?" עם טון קצת עצבני, של "לא מאמינה לך".
כמו כן, לצערי, הפכתי בסך הכל להיות כלי של נשים מיוחמות שמחפשות להתפרק מינית. כך שיוצא לי להכיר נשים, הן מספרות לי שהן רוצות קשר רציני איתי, עושות לי שיחת "יחסינו לאן", אנחנו שוכבים, ואחרי הסקס, אני לא קיים יותר עבורן.
סטוצים זה דבר שיכול להיות כיף, אבל כשאתה יודע שזה סטוץ, וכשסטוצים זה הדבר היחיד שאתה מחפש.
כאשר אתה מחפש קשר רציני, ובאה אליך מישהי, עובדת עליך ומרמה עליך אך ורק כדי לשכב איתך, זה כואב, ואתה מרגיש מנוצל, וזול.
כשאני מכיר נשים שלא מחפשות לנצל אותי, אני חותך מהן תוך זמן קצר. כך, בזמן האחרון, מצאתי את עצמי חותך מלפחות עשר נשים עם פוטנציאל טוב להצלחה, אך ורק כי הOCD אמר לי לעשות את זה. בחיים שלי לא התנהגתי בצורה כזאת. בחיים שלי לא פגעתי בנשים כפי שאני פוגע היום. בחיים שלי לא דיברתי ככה לבחורות.
האובדנות שלי חזקה מאוד עד לרמה שכבר תכננתי תוכנית כיצד להתאבד, איך להרוג את עצמי. לולא ידידה מבוגרת שהכרתי, שהצילה אותי, שוב ושוב, מרצונות אמיתיים וקונקרטיים לעשות את המהלך.
אני מטופל כעת בתרופות פסיכיאטריות, והנזקים שנגרמו לי הם תמידיים.
עם הירידה שלי מהחומרים באופן כליל הרגשתי תוך כמה ימים שהמוח שלי צלול יותר, ושאני פחות דפוק ופחות משוגע, ומתנהג פחות כמו אידיוט (אני מתכוון גם לחומרים שנחשבים פחות עם תופעות לוואי כמו טסט וננדרולון)
אבל עדיין הנזקים נשארו. הזמן עובר, ואני מרגיש שהגוף שלי והמוח שלי מתנקים מהחומרים, אבל אני יודע שיש נזק תמידי שלא אוכל לתקן אף פעם.
אני לוקח את החיים בקלות ראש, אני לא פוחד למות, אני לא פוחד לעשות דברים מסוכנים מאוד, יש בי יצר הרס עצמי.
האם אני מתחרט שהתחלתי ליטול סטרואידים? כן. אם אחזור עכשיו שנתיים אחורה, ואראה את כל ההשלכות מא' עד ת', ומה יקרה לי כתוצאה מהשימוש, לא הייתי מתחיל כלל.
האם אני מתכוון להמשיך לקחת סטרואידים? כן. כרגע אני לא משתמש, ואין לי כוונה לחזור להשתמש בטווח הזמן הקרוב, אבל ברגע שיגיע הרגע, אני אחזור להשתמש בסטרואידים. רק בלי טרן, בלי חומרים מסוכנים מדי וקשים. סייקלים עדינים יותר, במינונים לא מוגזמים.
ואם תשאלו אותי למה, הסיבה לכך היא שסטרואידים זה הרבה יותר ממכר מסיגריות. אנשים מעשנים במשך שנים, הולכים לגמילה ונגמלים, או שמחליטים להפסיק לעשן, וחלקם מצליחים. כמה אנשים הצליחו לגמול את עצמם מסטרואידים? אותם מעשני סיגריות כבדים מגיעים למצב קיצון שבו הם נאלצים להפסיק, אך בשימוש בסטרואידים המשתמשים ממשיכים להשתמש למרות מצב בריאותי קשה, רק בשביל "לנצח את התחרות", או "להמשיך להיראות ענק". כמה אנשים השתמשו בסטרואידים, וירדו מהם לא בגלל שהם הגיעו לגיל פרישה, אלא בגלל שהם הבינו שזה לא הדבר הנכון עבורם? מגיסא, כמה אנשים הפסיקו לעשן כדי לחיות אורח חיים בריא יותר, בלי קשר למצב סופני?
אין לי סטטיסטיקות בידיים, אבל כל כמה ימים יוצאת כתבת חדשה על מפתח גוף אחר בארה"ב שנשמתו יצאה כתוצאה משימוש בסטרואידים. אתם חושבים שהוא לא ידע את זה?
המלצתי היא, לכל מי שעדיין לא נמצא בעולם הזה ורוצה להתחיל, פשוט להתרחק.
אני הייתי חוזר אחורה ומונע מעצמי את כל הסבל שגרמתי לעצמי כתוצאה מהשימוש בחומרים, כי לולא זה היום הייתי נורמלי. אמנם היו לי קצת בעיות לפני השימוש בסטרואידים, אבל השימוש בסטרואידים, בשילוב של מערכת יחסים שחוויתי במשך כמעט שנתיים, הפילה אותי לקרשים מהבחינות המצוינות לעיל.
ומי שבכל זאת בוחר להיכנס לעולם האפל, שידע, שאין באמת דרך חזרה, וגם אם יש, מעטים מאוד האנשים שיכולים לחזור אחורה. כי, אחרי שאתה רואה את התוצאות שאתה משיג עם סטרואידים, אתה לא יכול להפסיק. את הכוח, ואת כל מה שכלול בזה כולל נשים שרוצות אותך הרבה יותר, מבטים מאנשים ושאלות כל הזמן עליך, תשומת לב תמידית עליך ועיניים קבוע מנשים בכל מקום, ונשים שמתחילות איתך, וכן, זה קורה. בדרך כלל נשים צעירות, ואני מבטיח, שתוך זמן קצר הייתי יכול להיכנס עם רובן המוחלט למיטה. אבל מה? אני לא נמשך לנשים צעירות, אז אין לי שיניים לפצח את האגוזים.
ומי שיחשוב שהוא יכול לצרוך סטרואידים ולא יהיו לכך השלכות, אז תנו לי לחדש לכם,
להזריק סטרואידים אנאבוליים ואנדרוגניים, לבלוע סטרואידים אוראליים, להשבית את הציר ההורמונלי ולשחק עם הגוף שלך פינג-פונג לאורך שנים, זה פוגע בבריאות.
אכן, אפשר להיות זהירים ולצרוך מינונים לא גבוהים וחומרים לא מסוכנים מדי, אבל, כל הסטרואידים פוגעים, חלק יותר, וחלק פחות, ואסור לנו לתת לצעירים של היום שרק נכנסים למכון לחשוב ש "לא יקרה כלום אם עושים הכל נכון" כי ההשלכות קיימות, והן יגיעו, גם אם עושים הכל נכון, וגם אם לא מגזימים, כי סטרואידים בסופו של דבר אלו הורמונים שמזריקים לגוף, וגם אם אפשר להימנע מנזקים גדולים במיוחד, יש השלכות. לב, כליות, כבד, אסטרוגן גבוה, חשש לג'ינו כתוצאה מכך, וכן הלאה.
סטרואידים זה לא משחק, וסטרואידים זה רעל.
עד כאן הייתי
WhiteBoy, המוזרק הדיכאוני
@elchonon
@Kicker177
@Or--
@McGregor
@Snorlax jr
@PowerPoint
@ידידופלצת
@Dark Soul Omega
נערך לאחרונה:
