בכללי אני מאוד אוהב שהבית נקי ומסודר, שאין כביסה שמחכה, כלים, ריצפה (בתדירות פחותה), שהשולחנות נקיים וכו.
אני גם די נהנה לשים משהו למשוע ברקע ולקחת חצי שעה/שעה ביום לנקות ולסדר. לא סיפור גדול מבחינתי ולא חושב שזה בקטע של "חולה נקיון" אני לא מתחיל לקחת אקונומיקה ולהשפריץ בכל מקום.
הבעיה מתחילה כשאני מרגיש שזה לא שוויוני ושהאישה לא באמת דואגת לסדר ולנ-ות כמוני,ואז זה מרגיש לי כאילו אני האבא בבית והיא עוד ילדה שמבלגנת ואני צריך לסדר אחריה.
ויש לא מעט ריבים סביב זה. ואני תוהה אם אני מגזים בצורך/דרישה שלי, ואולי כדאי לנסות יותר "לזרום" עם כיור מלא, שייש מבולגן, ריצפה עם הרבה חפצים, ושננקה "כשיהיה חשק".
יש גם ילדה קטנה בבית ומכאן עייפות מצטברת שלנו כהורים וגם לכלוך מוגבר של הבית. למרות שלדעתי זה יותר עניין של אופי.
דעתכ? תובנות?
אני גם די נהנה לשים משהו למשוע ברקע ולקחת חצי שעה/שעה ביום לנקות ולסדר. לא סיפור גדול מבחינתי ולא חושב שזה בקטע של "חולה נקיון" אני לא מתחיל לקחת אקונומיקה ולהשפריץ בכל מקום.
הבעיה מתחילה כשאני מרגיש שזה לא שוויוני ושהאישה לא באמת דואגת לסדר ולנ-ות כמוני,ואז זה מרגיש לי כאילו אני האבא בבית והיא עוד ילדה שמבלגנת ואני צריך לסדר אחריה.
ויש לא מעט ריבים סביב זה. ואני תוהה אם אני מגזים בצורך/דרישה שלי, ואולי כדאי לנסות יותר "לזרום" עם כיור מלא, שייש מבולגן, ריצפה עם הרבה חפצים, ושננקה "כשיהיה חשק".
יש גם ילדה קטנה בבית ומכאן עייפות מצטברת שלנו כהורים וגם לכלוך מוגבר של הבית. למרות שלדעתי זה יותר עניין של אופי.
דעתכ? תובנות?