טוב מאמין שפתחתי כמה אשכולות פה, אבל אשתף בקצרה שוב
בחיים לא הייתי בן אדם שאוהב מתוק(שנתיים אחורה), לא יכול לקחת ביס מעוגה בלי שלוק מים ליד.
ושלא נדבר על לסיים חתיכת עוגה נורמלית שבן אדם לוקח בממוצע, לעיתים נדירות הייתי מצליח לסיים.
לאחר חיטוב ארוך וכניסה לשגרה של אימוני כוח השלתי ממשקלי 30 קילו, במהלך החיטוב הזה נהיו חשקים עזים למתוק כמו שלא היה לי בחיים(בן אדם שלא אוהב מתוק בכלל כן)
במשך שנה החשקים האלה מלווים אותי, נפילות לבולמוסים שמתבטאים רק במוצרים מתוקים, גלידות שוקולדים ועוד שנגמרים בעשרות אלפי קלוריות.
ניסיתי לעשות הכל בMODERATION מה שנקרא, לא עובד, כל פעם שאכניס כמות קטנה של מתוק זה רק ילך ויגביר את החשק.. אלפי שיטות שונות שניסיתי(עד כדי כך של 700 קלוריות חופשיות שמגיעות ממתוק).
ההתמכרות המסויימת הזאת למאכל שאני בכלל לא אהבתי כל חיי דיי הורסת לי את החיים, זה מתבטא במחשבה על אוכל יותר מדי וסטרס שרק מתוק יכול לנחם.
לילות שנגמרים ב10 אלף קלוריות פלוס ולאחר מכן 5 ימים קדימה של לקום בלי טיפת אנרגיה, פנים נפוחות, מרגיש לא בנוח בתוך הגוף של עצמי ושלא נדבר על כמה שהפנים משתנות זוועה דרסטית לאחר בינג של אכילה מתוקה(והפנים נשארות ככה שבוע זה לא חולף אחרי כמה שעות במקרה שלי) התייעצתי קצת עם אנשים ברחבי העולם והבנתי שכנראה אצטרך ללכת על הדרך הקשה וזה להגמל ממתוק לגמרי.
אשתף פה על התהליך, אשמח לטיפים איך לעבור זאת ולהרגיל את עצמי להעיף את החשקים האלו.
האם כדאי לשלב פירות או שזה רק יפתח?
ובבקשה תמנעו מתגובות של "אתה כל כך רוצה את זה כי אתה מונע מעצמך את זה" זה חארטה בפיתה שהרבה אנשים מזדהים איתה לא רק אני, במשך שנה אני מנסה לשלב את זה בחוכמה ולא משנה כמה אשלב אני עדיין אמצא את עצמי נופל לבינג ענק וכל היום חושב על מתוק.
בקיצור אם יש פה אנשים שחוו את זה גם, והחליטו להגמל מסוכר אשמח לשמוע
ואם יש סתם כאלה שבא להם לתת כמה טיפים, גם אשמח לשמוע
בעקרון האשכול הזה מיועד לעצמי שיהיה לי משהו להסתכל עליו בתהליך מתי התחלתי, ומדי שבוע אשתף פה על ההרגשה הכללית.
פחמימות נשארות כמו שהם(אורז, תפו''א, בטטות, לחם מלא, פירות ירקות).
בחיים לא הייתי בן אדם שאוהב מתוק(שנתיים אחורה), לא יכול לקחת ביס מעוגה בלי שלוק מים ליד.
ושלא נדבר על לסיים חתיכת עוגה נורמלית שבן אדם לוקח בממוצע, לעיתים נדירות הייתי מצליח לסיים.
לאחר חיטוב ארוך וכניסה לשגרה של אימוני כוח השלתי ממשקלי 30 קילו, במהלך החיטוב הזה נהיו חשקים עזים למתוק כמו שלא היה לי בחיים(בן אדם שלא אוהב מתוק בכלל כן)
במשך שנה החשקים האלה מלווים אותי, נפילות לבולמוסים שמתבטאים רק במוצרים מתוקים, גלידות שוקולדים ועוד שנגמרים בעשרות אלפי קלוריות.
ניסיתי לעשות הכל בMODERATION מה שנקרא, לא עובד, כל פעם שאכניס כמות קטנה של מתוק זה רק ילך ויגביר את החשק.. אלפי שיטות שונות שניסיתי(עד כדי כך של 700 קלוריות חופשיות שמגיעות ממתוק).
ההתמכרות המסויימת הזאת למאכל שאני בכלל לא אהבתי כל חיי דיי הורסת לי את החיים, זה מתבטא במחשבה על אוכל יותר מדי וסטרס שרק מתוק יכול לנחם.
לילות שנגמרים ב10 אלף קלוריות פלוס ולאחר מכן 5 ימים קדימה של לקום בלי טיפת אנרגיה, פנים נפוחות, מרגיש לא בנוח בתוך הגוף של עצמי ושלא נדבר על כמה שהפנים משתנות זוועה דרסטית לאחר בינג של אכילה מתוקה(והפנים נשארות ככה שבוע זה לא חולף אחרי כמה שעות במקרה שלי) התייעצתי קצת עם אנשים ברחבי העולם והבנתי שכנראה אצטרך ללכת על הדרך הקשה וזה להגמל ממתוק לגמרי.
אשתף פה על התהליך, אשמח לטיפים איך לעבור זאת ולהרגיל את עצמי להעיף את החשקים האלו.
האם כדאי לשלב פירות או שזה רק יפתח?
ובבקשה תמנעו מתגובות של "אתה כל כך רוצה את זה כי אתה מונע מעצמך את זה" זה חארטה בפיתה שהרבה אנשים מזדהים איתה לא רק אני, במשך שנה אני מנסה לשלב את זה בחוכמה ולא משנה כמה אשלב אני עדיין אמצא את עצמי נופל לבינג ענק וכל היום חושב על מתוק.
בקיצור אם יש פה אנשים שחוו את זה גם, והחליטו להגמל מסוכר אשמח לשמוע
ואם יש סתם כאלה שבא להם לתת כמה טיפים, גם אשמח לשמוע
בעקרון האשכול הזה מיועד לעצמי שיהיה לי משהו להסתכל עליו בתהליך מתי התחלתי, ומדי שבוע אשתף פה על ההרגשה הכללית.
פחמימות נשארות כמו שהם(אורז, תפו''א, בטטות, לחם מלא, פירות ירקות).
