זה לא משנה אם אתה עם תזה או בלי תזה, אם אתה מגיע לדוקטורט בארה"ב אתה עושה כביכול תואר שני מחדש במילא (ואם עשית תקבל קרדיט על כיתות מסויימות אבל לא על כולן, לכן זה ביזבוז זמן לבוא עם תואר שני).
אם אתה לא הולך למסלול ישיר (מתואר ראשון עד שלישי) זה 5 שנים ל PHD, בין אם יש לך תואר שני או לא (כן, שיטה מטומטמת, אבל צריך לעשות את הבחירות שלך בטווח הקצר בחיים).
בכל מקרה תמיד אפשר לפרוש מה PHD ולסיים עם תואר שני (בהנחה שסיימת את כל הקורסים), אבל המלגה שלך תלך לפח ותצטרך לשלם את ההפרש (תלוי בחוזה שנחתם לפעמים זה 50% ולפעמים כלום).
ויש תארים שניים שהם דווקא דיי מועילים ללא PHD, כל המדעים הלא מדוייקים לא שווים כלום בלי תואר שני, והרבה עושים תואר שני רק כדי להתמקצע בתחום מסויים (אחרי תואר הראשון שזה כביכול סתם בסיס).
גם במנהל עסקים תואר שני יכול לעזור לקריירה, PHD לא בהכרח.
אין מצב שאעשה תואר שני בלי תזה.
זה לא "קשה" יותר להתקבל ומסלול ישיר לדוקטורט + לקבל מלגה כלשהי מאשר תואר שני?
אני מניח שהסיכויים יורדים ולכן כדאי ללכת צעד צעד.
זה קשה יותר, ובמקצועות מדעיים זה גם הרבה יותר קשה להתקבל בלי תזה לדוקטורט כי מבססים חלק מההחלטות אם להביא לך מלגה או לקבל אותך על סמך העבודה שעשית, ציונים שלך, ציוני הזיבי מבחינים שציינתי למעלה ועוד כמה פרמטרים שבא להם לבחון (בקיצור כמה יוכלו לנצל אותך בפוסט דוק)
אין לי מושג לגבי תוכניות ללא תזה.
בארה"ב רב האוניברסיטאות מציעות תוכנית graduate שזה בעצם תוכנית ישירה לדוקטורט. אפשר להתקבל אליהם גם אם יש לך רק תואר ראשון. כפי שמשה אמר אם אתה פורש באמצע בהרבה מקרים אתה יכול לקבל תואר שני על החלק שכבר עשית. אלה התוכניות שלרוב גם ממומנות.
עד כמה שידוע לי TOEFL הוא מבחן קל מאוד (ברמה של אנגלית 4 יחידות בתיכון אצלנו). זה מבחן כדי לוודא שאתה מסוגל ללמוד באנגלית. רב האוניברסיטאות הטובות ידרשו גם מבחן GRE שזה מבחן פסיכומטרי קשה מאוד (בסיגנון הפסיכומטרי שלנו אבל באנגלית מאוד קשה). חלק מהאוניברסיטאות גם ידרשו subject GRE שזה מבחן בנושא מסוים (יש בביולוגיה, ביוכימיה ועוד נושאים).