נק' מוניטין:
58,703
http://www.themarker.com/realestate/mortgage/1.648193
רק 30% ממשקי הבית בישראל יכולים לרכוש דירה בשיעורי משכנתא והחזרי משכנתא סבירים - כך עולה ממחקר שערכו ד"ר דני בן שחר וקובי ורשבסקי מהפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון. המחקר יוצג מחר בכנס "התחדשות עירונית והעצמת ההון האנושי בישראל" שייערך באוניברסיטת תל אביב.
על פי המקובל, מימון בשיעור סביר הוא כ-60% ממחיר דירה ממוצעת בישראל (כמיליון שקל) והחזר משכנתא חודשי סביר, אינו עולה על 30% מגובה ההכנסה הפנויה. באוקטובר אשתקד נקט נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, צעדים להגבלת המשכנתאות והקשיח את המדיניות כלפי אלה שלוקחים משכנתא גבוהה מ-60%.
המחקר בחן רכישת דירה בישראל בשיעור משכנתא של 60% משוויה - ולטענתו רק שלושת העשירונים העליונים של משקי הבית, יוכלו במקרה כזה, לא לחרוג בהוצאות הדיור מ-30% מההכנסה. בשבעת העשירונים הנותרים, ייאלצו לשלם החזרים חודשיים של יותר מ-30% מההכנסה החודשית.
לעומת זאת, טוען המחקר, כשמעלים את שיעור המימון ל-80% משווי דירה ממוצעת, כמחצית ממשקי הבית יכולים לרכוש לעצמם דירה ולשלם החזר חודשי שאינו עולה על 30% מההכנסה החודשית.
כמו כן מראה המחקר שמספר המשכורות הדרושות לעשירונים הנמוכים כדי לרכוש דירה, בין השנים 1989-2010, גדל בצורה משמעותית: ב-1989 נדרשו לעשירון החמישי 51.7 משכורות ממוצעות כדי לרכוש דירה, בעוד שב-2010 נדרשו 90.7 משכורות (עלייה של כ-75%); היחס בעשירון הרביעי עלה בכ-72% מ-61.5 משכורות ממוצעות ל-105.6 ב-2010; בעשירון השלישי עלה היחס בכ-87%, מ-67.3 משכורות ממוצעות ל-126.1; בעשירון השני עלה היחס ב-93%, מ-80.2 משכורות ממוצעות ל-154.8; ובעשירון התחתון נרשם הגידול הגבוה ביותר, כ-98%, מ-108.6 משכורות חודשיות למחיר דירה ב-1989 ל-214.7 משכורות בשנה שעברה.
"ממצאים אלה מצביעים על הצורך לבחון רפורמה מרחיקת לכת שתשנה באופן דרסטי את היכולת של משקי הבית להשיג יחידת דיור בבעלות בישראל", כותבים החוקרים במסקנותיהם. "שינוי המגמה דורש מדיניות חדשה שתטפל באופן שורשי הן בצד ההיצע והן בצד הביקוש של שוק הדיור, שתייצר פוטנציאל למשקי בית בכל שכבות ההכנסה להשיג יחידת דיור, ובכך תבלום תהליכים מתמשכים של אי שוויון וסגרגציה סוציו-כלכלית"
רק 30% ממשקי הבית בישראל יכולים לרכוש דירה בשיעורי משכנתא והחזרי משכנתא סבירים - כך עולה ממחקר שערכו ד"ר דני בן שחר וקובי ורשבסקי מהפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון. המחקר יוצג מחר בכנס "התחדשות עירונית והעצמת ההון האנושי בישראל" שייערך באוניברסיטת תל אביב.
על פי המקובל, מימון בשיעור סביר הוא כ-60% ממחיר דירה ממוצעת בישראל (כמיליון שקל) והחזר משכנתא חודשי סביר, אינו עולה על 30% מגובה ההכנסה הפנויה. באוקטובר אשתקד נקט נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, צעדים להגבלת המשכנתאות והקשיח את המדיניות כלפי אלה שלוקחים משכנתא גבוהה מ-60%.
המחקר בחן רכישת דירה בישראל בשיעור משכנתא של 60% משוויה - ולטענתו רק שלושת העשירונים העליונים של משקי הבית, יוכלו במקרה כזה, לא לחרוג בהוצאות הדיור מ-30% מההכנסה. בשבעת העשירונים הנותרים, ייאלצו לשלם החזרים חודשיים של יותר מ-30% מההכנסה החודשית.
לעומת זאת, טוען המחקר, כשמעלים את שיעור המימון ל-80% משווי דירה ממוצעת, כמחצית ממשקי הבית יכולים לרכוש לעצמם דירה ולשלם החזר חודשי שאינו עולה על 30% מההכנסה החודשית.
כמו כן מראה המחקר שמספר המשכורות הדרושות לעשירונים הנמוכים כדי לרכוש דירה, בין השנים 1989-2010, גדל בצורה משמעותית: ב-1989 נדרשו לעשירון החמישי 51.7 משכורות ממוצעות כדי לרכוש דירה, בעוד שב-2010 נדרשו 90.7 משכורות (עלייה של כ-75%); היחס בעשירון הרביעי עלה בכ-72% מ-61.5 משכורות ממוצעות ל-105.6 ב-2010; בעשירון השלישי עלה היחס בכ-87%, מ-67.3 משכורות ממוצעות ל-126.1; בעשירון השני עלה היחס ב-93%, מ-80.2 משכורות ממוצעות ל-154.8; ובעשירון התחתון נרשם הגידול הגבוה ביותר, כ-98%, מ-108.6 משכורות חודשיות למחיר דירה ב-1989 ל-214.7 משכורות בשנה שעברה.
"ממצאים אלה מצביעים על הצורך לבחון רפורמה מרחיקת לכת שתשנה באופן דרסטי את היכולת של משקי הבית להשיג יחידת דיור בבעלות בישראל", כותבים החוקרים במסקנותיהם. "שינוי המגמה דורש מדיניות חדשה שתטפל באופן שורשי הן בצד ההיצע והן בצד הביקוש של שוק הדיור, שתייצר פוטנציאל למשקי בית בכל שכבות ההכנסה להשיג יחידת דיור, ובכך תבלום תהליכים מתמשכים של אי שוויון וסגרגציה סוציו-כלכלית"
