נק' מוניטין:
58,703
שיחה עם הארכיאולוגית ד"ר אילת מזר שחפרה במשך שנים רבות את העיר העתיקה וגילתה ממצאים חד משמעיים לקיומה של אימפריה ישראלית בתקופת דוד ושלמה. היא מציינת שממש התרגשה לגלות שהממצאים בשטח מאשרים את הכתוב בתנך
ד"ר מזר מציינת שמזרחי, שהיה תלמיד שלה בקושי סיים את התואר הראשון שלו, ודבריו אינם ראויים לתגובה.
אבל פרופ' פינקלשטיין, הוא אכן ארכיאולוג בר סמכא, אך לא התעמק בעובדות ולא שמעה ממנו שום טענה עניינית לגבי מימצאיה.
טענות ללא ממצאים - אינם שווים במדע.
האם החומות בגן העופל שבעיר העתיקה הן שריד מתקופת התנ"ך?
רשות העתיקות חנכה השבוע אתר ארכיאולוגי חדש, צמוד לחומות העיר העתיקה בירושלים. עתה, בזכות מערכת מסועפת של שבילים ומעקות, יוכל גם הציבור הרחב להתרשם מעומקו של הוויכוח בין שתי הגישות, המפלג את עולם הארכיאולוגיה הישראלי.
האתר החדש נפתח בגן העופל, בצמוד לקיר המזרחי של הר הבית, סמוך לשכונת סילוואן. ד"ר אילת מזר, ארכיאולוגית מהאוניברסיטה העברית שניהלה את החפירות באתר, טוענת כי במקום התגלתה חומה שניתן לזהותה עם הביצורים שהקים שלמה המלך בירושלים, במאה העשירית לפני הספירה. היא מקווה שהשלמת החפירה ופתיחת האתר לציבור יהיו נקודת מפנה מכריעה בוויכוח בין ארכיאולוגים על קיומה או אי-קיומה של ממלכת דוד ושלמה.
החפירות באתר נערכו לסירוגין בעשרות השנים האחרונות. מי שהתחיל בחפירות היה סבה של מזר, הארכיאולוג פרופ' בנימין מזר. בשנה שעברה הושלמו העבודות ובסיוע תרומות נוקה השטח והוקמו בו מעברים ומעקות, שיאפשרו לציבור הרחב לחזות בממצאים הארכיאולוגיים מקרוב. מזר מצביעה על מכלול ביצורים באורך של 70 מטרים הכולל חומה, בית שער ומגדל. כמו כן נמצא במקום מבנה המזוהה על ידה כמבנה ממלכתי. בית השער, על פי מזר, דומה למבנים נוספים שנמצאו בתלים מאותה התקופה - במגידו, בבאר שבע ובאשדוד.
על פי חרסים שנמצאו בחפירה, מתארכת מזר את הממצאים למאה העשירית לפני הספירה - קרי לתקופת הממלכה המאוחדת של דוד ושלמה. בסמוך לשער היא מצאה מבנה גדול שנחרב בשריפה. היא מציעה אפשרות שהמבנה נחרב על ידי הבבלים בימי חורבן בית ראשון. במקום נמצאו גם חרסים, על אחד מהם מופיעה כתובת: "לשר האו..". קל לנחש שככל הנראה הוקדשה תכולת הכד ל"שר האופים".
להשלמת התמונה של בירת מעצמה אזורית מוסיף ממצא נוסף שעלה בחפירה - לוח טין קטנטן, שעליו כתובות כמה מלים בכתב יתדות אכדי: "היית", "אחרי כן", "לעשות" ו"הם". השוואת הלוח עם לוחות אכדיים שנמצאו במצרים מעלה את ההשערה כי מדובר בהעתק של מכתב רשמי שנשלח ממלך ירושלים למלך מצרים ונשמר בארכיון. הלוח, שהוא הכתב הקדום ביותר שנמצא בירושלים, יוצג בגן הארכיאולוגי מרכז דוידסון הסמוך לרחבת הכותל.
מבחינת מזר, השלמת החפירות בגן העופל והנגשתן לציבור הרחב הן שלב חשוב במאבק הארכיאולוגים על שאלת קיומה של הממלכה המאוחדת. המתנגדים למזר ולגישת הארכיאולוגיה המקראית סבורים כי ירושלים, כבירה גדולה ומפוארת במאה העשירית, היא המצאה של כותבי המקרא - מאות שנים לאחר מכן. תארוך הממצאים למאה העשירית, וזיהויים כממצאים של ממלכה גדולה וחזקה, שנוי מאוד במחלוקת. "היה נורא קל להתעלם מהממצאים בגלל שהשטח היה מכוסה ואי אפשר היה לראות אותם", אומרת מזר, "המצב הזה עזר למי שרצה לטעון שאין שם שום דבר חשוב (...).
כשיש לנו ממצא כזה של קרמיקה שמתוארכת למאה העשירית או התשיעית, אז זה לא מסתדר עם כל אותם חוקרים שטענו שכל הפאר והגדולה של ירושלים זה בעצם המצאה של המאה השביעית. אז זה לא היה שלמה, זה היה מישהו אחר". אבל מזר לא נעצרת במאה העשירית או בתקופת הברזל. היא מפנה ישירות לטקסט המקראי ומקשרת בין הממצאים שלה לבין הכתוב. את הביצורים בעופל היא מזהה עם פסוק מספר מלכים א', שם נכתב: "לבנות את-ביתו ואת-בית האל, ואת-חומת ירושלם סביב".
התמונה הזאת שמציגה מזר אינה מקובלת על רבים מהארכיאולוגים הישראלים, שרואים בחיבור בין הטקסט המקראי לממצאים הפוליטיים חיבור מאולץ. הוויכוח העיקרי הוא על תארוך הממצאים. פרופ' ישראל פינקלשטיין מאוניברסיטת תל אביב, שמוכר כמייצג מובהק של הגישה המפחיתה מחשיבות המקרא בהבנת הארכיאולוגיה, גורס שתארוך הממצאים שעשתה מזר שגוי. "למיטב הבנתי, אם אכן מדובר בביצור, הממצאים מעידים כי הוא נבנה בשלב מאוחר של תקופת המלוכה, אחרי ימי שלמה", אומר פינקלשטיין.
ארכיאולוגים אחרים מטילים ספק בזיהוי המיידי של המבנים שהתגלו כמבנים מלכותיים. הארכיאולוג יוני מזרחי מעמותת "עמק שווה", שנאבקת בשימוש הפוליטי שנעשה לטענתה בארכיאולוגיה, תוקף את המיזם מכיוון אחר. "חפירות העופל חשפו אתר רב-שכבתי שכמעט ואין תקופה שאינה מיוצגת בו. לצערנו, אנו עדים שוב להגדשת תקופה מסוימת של ירושלים המקראית. חבל שבמקום להציג אתר רב-שכבתי המספר את סיפורן של תרבויות שונות שהן חלק מהעבר וההווה של העיר, מתרכזים שוב בקשר הישראלי", אומר מזרחי.
תמונה: jerusalemshots
http://www.kr8.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=174209
ד"ר מזר מציינת שמזרחי, שהיה תלמיד שלה בקושי סיים את התואר הראשון שלו, ודבריו אינם ראויים לתגובה.
אבל פרופ' פינקלשטיין, הוא אכן ארכיאולוג בר סמכא, אך לא התעמק בעובדות ולא שמעה ממנו שום טענה עניינית לגבי מימצאיה.
טענות ללא ממצאים - אינם שווים במדע.
האם החומות בגן העופל שבעיר העתיקה הן שריד מתקופת התנ"ך?
רשות העתיקות חנכה השבוע אתר ארכיאולוגי חדש, צמוד לחומות העיר העתיקה בירושלים. עתה, בזכות מערכת מסועפת של שבילים ומעקות, יוכל גם הציבור הרחב להתרשם מעומקו של הוויכוח בין שתי הגישות, המפלג את עולם הארכיאולוגיה הישראלי.
האתר החדש נפתח בגן העופל, בצמוד לקיר המזרחי של הר הבית, סמוך לשכונת סילוואן. ד"ר אילת מזר, ארכיאולוגית מהאוניברסיטה העברית שניהלה את החפירות באתר, טוענת כי במקום התגלתה חומה שניתן לזהותה עם הביצורים שהקים שלמה המלך בירושלים, במאה העשירית לפני הספירה. היא מקווה שהשלמת החפירה ופתיחת האתר לציבור יהיו נקודת מפנה מכריעה בוויכוח בין ארכיאולוגים על קיומה או אי-קיומה של ממלכת דוד ושלמה.
החפירות באתר נערכו לסירוגין בעשרות השנים האחרונות. מי שהתחיל בחפירות היה סבה של מזר, הארכיאולוג פרופ' בנימין מזר. בשנה שעברה הושלמו העבודות ובסיוע תרומות נוקה השטח והוקמו בו מעברים ומעקות, שיאפשרו לציבור הרחב לחזות בממצאים הארכיאולוגיים מקרוב. מזר מצביעה על מכלול ביצורים באורך של 70 מטרים הכולל חומה, בית שער ומגדל. כמו כן נמצא במקום מבנה המזוהה על ידה כמבנה ממלכתי. בית השער, על פי מזר, דומה למבנים נוספים שנמצאו בתלים מאותה התקופה - במגידו, בבאר שבע ובאשדוד.
על פי חרסים שנמצאו בחפירה, מתארכת מזר את הממצאים למאה העשירית לפני הספירה - קרי לתקופת הממלכה המאוחדת של דוד ושלמה. בסמוך לשער היא מצאה מבנה גדול שנחרב בשריפה. היא מציעה אפשרות שהמבנה נחרב על ידי הבבלים בימי חורבן בית ראשון. במקום נמצאו גם חרסים, על אחד מהם מופיעה כתובת: "לשר האו..". קל לנחש שככל הנראה הוקדשה תכולת הכד ל"שר האופים".
להשלמת התמונה של בירת מעצמה אזורית מוסיף ממצא נוסף שעלה בחפירה - לוח טין קטנטן, שעליו כתובות כמה מלים בכתב יתדות אכדי: "היית", "אחרי כן", "לעשות" ו"הם". השוואת הלוח עם לוחות אכדיים שנמצאו במצרים מעלה את ההשערה כי מדובר בהעתק של מכתב רשמי שנשלח ממלך ירושלים למלך מצרים ונשמר בארכיון. הלוח, שהוא הכתב הקדום ביותר שנמצא בירושלים, יוצג בגן הארכיאולוגי מרכז דוידסון הסמוך לרחבת הכותל.
מבחינת מזר, השלמת החפירות בגן העופל והנגשתן לציבור הרחב הן שלב חשוב במאבק הארכיאולוגים על שאלת קיומה של הממלכה המאוחדת. המתנגדים למזר ולגישת הארכיאולוגיה המקראית סבורים כי ירושלים, כבירה גדולה ומפוארת במאה העשירית, היא המצאה של כותבי המקרא - מאות שנים לאחר מכן. תארוך הממצאים למאה העשירית, וזיהויים כממצאים של ממלכה גדולה וחזקה, שנוי מאוד במחלוקת. "היה נורא קל להתעלם מהממצאים בגלל שהשטח היה מכוסה ואי אפשר היה לראות אותם", אומרת מזר, "המצב הזה עזר למי שרצה לטעון שאין שם שום דבר חשוב (...).
כשיש לנו ממצא כזה של קרמיקה שמתוארכת למאה העשירית או התשיעית, אז זה לא מסתדר עם כל אותם חוקרים שטענו שכל הפאר והגדולה של ירושלים זה בעצם המצאה של המאה השביעית. אז זה לא היה שלמה, זה היה מישהו אחר". אבל מזר לא נעצרת במאה העשירית או בתקופת הברזל. היא מפנה ישירות לטקסט המקראי ומקשרת בין הממצאים שלה לבין הכתוב. את הביצורים בעופל היא מזהה עם פסוק מספר מלכים א', שם נכתב: "לבנות את-ביתו ואת-בית האל, ואת-חומת ירושלם סביב".
התמונה הזאת שמציגה מזר אינה מקובלת על רבים מהארכיאולוגים הישראלים, שרואים בחיבור בין הטקסט המקראי לממצאים הפוליטיים חיבור מאולץ. הוויכוח העיקרי הוא על תארוך הממצאים. פרופ' ישראל פינקלשטיין מאוניברסיטת תל אביב, שמוכר כמייצג מובהק של הגישה המפחיתה מחשיבות המקרא בהבנת הארכיאולוגיה, גורס שתארוך הממצאים שעשתה מזר שגוי. "למיטב הבנתי, אם אכן מדובר בביצור, הממצאים מעידים כי הוא נבנה בשלב מאוחר של תקופת המלוכה, אחרי ימי שלמה", אומר פינקלשטיין.
ארכיאולוגים אחרים מטילים ספק בזיהוי המיידי של המבנים שהתגלו כמבנים מלכותיים. הארכיאולוג יוני מזרחי מעמותת "עמק שווה", שנאבקת בשימוש הפוליטי שנעשה לטענתה בארכיאולוגיה, תוקף את המיזם מכיוון אחר. "חפירות העופל חשפו אתר רב-שכבתי שכמעט ואין תקופה שאינה מיוצגת בו. לצערנו, אנו עדים שוב להגדשת תקופה מסוימת של ירושלים המקראית. חבל שבמקום להציג אתר רב-שכבתי המספר את סיפורן של תרבויות שונות שהן חלק מהעבר וההווה של העיר, מתרכזים שוב בקשר הישראלי", אומר מזרחי.
תמונה: jerusalemshots
http://www.kr8.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=174209
