נק' מוניטין:
58,705
הסופר ביקש להשוות את מעמדו לזה של נכדו שנולד בשנה שעברה ומוגדר כחסר דת. קניוק: "זו החלטה היסטורית. פסק הדין מבטא התמרדות נגד כבלים"
בתום הליך משפטי קצר, הכריע בית המשפט המחוזי בתל אביב בערב חג ראש השנה כי הסופר יורם קניוק יוכל להירשם במרשם האוכלוסין בישראל כחסר דת.
"החופש מדת הינו חופש הנגזר מכבוד האדם, המוגן בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו", קבע השופט גדעון גינת בפסק הדין יוצא הדופן. "לטעמי, לאחר חקיקת חוקי היסוד ובמיוחד חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, אין זה מן הראוי להטיל נטלי הוכחה על המבקש להגדיר עצמו כ'חסר דת', כאשר הסוגיה הינה סוגית הגדרה עצמית מכוח הזכות לכבוד. השאלה היחידה הטעונה הכרה היא האם הוכיח התובע את רצינות כוונותיו... איני רואה צורך להטיל על המבקש נטל מלבד הבאת בקשתו בפני בית המשפט".
"מדובר בהחלטה בעלת משמעות היסטורית", אמר אתמול קניוק ל"הארץ" בהתרגשות. "בית המשפט נתן לגיטימציה לכל אדם לחיות לפי מצפונו בארץ הזאת, כשהוא קבע שכבוד האדם וחירותו פירושו שאדם יכול להחליט על הגדרתו העצמית ועל זהותו, כך שאני יכול להיות חסר דת אבל יהודי בלאום שלי. אני כל כך מתרגש מזה".
יורם קניוק. "לגיטימציה לכל אדם לחיות לפי מצפונו"
במאי השנה עתר קניוק לבית המשפט בדרישה להורות למשרד הפנים לאפשר לו "להשתחרר מהדת היהודית" באמצעות שינוי סעיף הדת במרשם מנהל האוכלוסין מ"יהודי" ל"חסר דת". זאת, לאחר שפנייתו למשרד הפנים סורבה. בעתירתו הסביר קניוק כי אין בו רצון להיות חלק מ"איראן יהודית" או "ממה שנקרא היום 'דת ישראל' שנפשו נקעה ממנה".
קניוק, בן 81, מבקש בכך להשוות את מעמדו לזה של נכדו שנולד בשנה שעברה, והרשום כחסר דת במינהל האוכלוסין. תחילה הוגדר הנכד כנוצרי אמריקאי, כפי שמוגדרת אמו - בתו של קניוק שנולדה בישראל, שאמה נוצרייה אמריקאית. אולם לאחר דרישה שונה הסטטוס של הנכד לחסר דת, וקניוק ביקש להשוות את מעמדו למעמד נכדו. אך פקידי מרשם האוכלוסין דרשו את אישור בית המשפט לשינוי. לדבריו של קניוק, בן דור תש"ח, פנייתו הלא שגרתית מבטאת את סלידתו המתמשכת מהאופן שבו הדת היהודית כופרת בערכי מגילת העצמאות.
בעתירה, שהוגשה על ידי עו"ד יעל כץ מסטבאום, טען קניוק כי מעולם לא היה דתי ומעולם לא הקפיד על שמירת מצווה דתית כלשהי, ואף שהוא בן לאם יהודייה, הוא מבקש שלא להירשם כיהודי. בעתירה נאמר כי "התובע היה מעדיף להירשם כישראלי בסעיף הלאום, אך הדבר אינו אפשרי עדיין שכן התובע אינו יכול להציג בפני המשיבים תעודת המרה, שכן הוא אינו ממיר את דתו לדת אחרת".
"פסק הדין הזה מבטא התמרדות נגד כבלים, זה שייך אפילו למאבק אנשי האוהלים", הוסיף קניוק, "כשקוראים אותו מרגישים שהשופט אומר בעצם שאפשר להפריד את הדת מהמדינה, זה דבר חשוב".
http://www.haaretz.co.il/news/education/1.1486953
בתום הליך משפטי קצר, הכריע בית המשפט המחוזי בתל אביב בערב חג ראש השנה כי הסופר יורם קניוק יוכל להירשם במרשם האוכלוסין בישראל כחסר דת.
"החופש מדת הינו חופש הנגזר מכבוד האדם, המוגן בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו", קבע השופט גדעון גינת בפסק הדין יוצא הדופן. "לטעמי, לאחר חקיקת חוקי היסוד ובמיוחד חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, אין זה מן הראוי להטיל נטלי הוכחה על המבקש להגדיר עצמו כ'חסר דת', כאשר הסוגיה הינה סוגית הגדרה עצמית מכוח הזכות לכבוד. השאלה היחידה הטעונה הכרה היא האם הוכיח התובע את רצינות כוונותיו... איני רואה צורך להטיל על המבקש נטל מלבד הבאת בקשתו בפני בית המשפט".
"מדובר בהחלטה בעלת משמעות היסטורית", אמר אתמול קניוק ל"הארץ" בהתרגשות. "בית המשפט נתן לגיטימציה לכל אדם לחיות לפי מצפונו בארץ הזאת, כשהוא קבע שכבוד האדם וחירותו פירושו שאדם יכול להחליט על הגדרתו העצמית ועל זהותו, כך שאני יכול להיות חסר דת אבל יהודי בלאום שלי. אני כל כך מתרגש מזה".
יורם קניוק. "לגיטימציה לכל אדם לחיות לפי מצפונו"
במאי השנה עתר קניוק לבית המשפט בדרישה להורות למשרד הפנים לאפשר לו "להשתחרר מהדת היהודית" באמצעות שינוי סעיף הדת במרשם מנהל האוכלוסין מ"יהודי" ל"חסר דת". זאת, לאחר שפנייתו למשרד הפנים סורבה. בעתירתו הסביר קניוק כי אין בו רצון להיות חלק מ"איראן יהודית" או "ממה שנקרא היום 'דת ישראל' שנפשו נקעה ממנה".
קניוק, בן 81, מבקש בכך להשוות את מעמדו לזה של נכדו שנולד בשנה שעברה, והרשום כחסר דת במינהל האוכלוסין. תחילה הוגדר הנכד כנוצרי אמריקאי, כפי שמוגדרת אמו - בתו של קניוק שנולדה בישראל, שאמה נוצרייה אמריקאית. אולם לאחר דרישה שונה הסטטוס של הנכד לחסר דת, וקניוק ביקש להשוות את מעמדו למעמד נכדו. אך פקידי מרשם האוכלוסין דרשו את אישור בית המשפט לשינוי. לדבריו של קניוק, בן דור תש"ח, פנייתו הלא שגרתית מבטאת את סלידתו המתמשכת מהאופן שבו הדת היהודית כופרת בערכי מגילת העצמאות.
בעתירה, שהוגשה על ידי עו"ד יעל כץ מסטבאום, טען קניוק כי מעולם לא היה דתי ומעולם לא הקפיד על שמירת מצווה דתית כלשהי, ואף שהוא בן לאם יהודייה, הוא מבקש שלא להירשם כיהודי. בעתירה נאמר כי "התובע היה מעדיף להירשם כישראלי בסעיף הלאום, אך הדבר אינו אפשרי עדיין שכן התובע אינו יכול להציג בפני המשיבים תעודת המרה, שכן הוא אינו ממיר את דתו לדת אחרת".
"פסק הדין הזה מבטא התמרדות נגד כבלים, זה שייך אפילו למאבק אנשי האוהלים", הוסיף קניוק, "כשקוראים אותו מרגישים שהשופט אומר בעצם שאפשר להפריד את הדת מהמדינה, זה דבר חשוב".
http://www.haaretz.co.il/news/education/1.1486953
