PCT's (Post Cycle Therapies) לא משתנים בצורה דרמטית, למיטב ידיעתי, אפילו לא עבור סייקלים של תוספים.
ובכל זאת, זה נראה כאילו יש מספר אין סופי של שאלותף כגון "איזה PCT צריך עבור סייקל דקה עם סוסטונון”, “איזה PCT צריך עבור טסטוסטרון עם דיבול?”
כשמשתמשים באנדרוגנים שגורמים להשבתה או עיכוב (אינהביציה), ה-PCT צריך להישאר ברוב המקרים ללא שינוי. 95% מהסייקלים גורמים להשבתה מלאה של הייצור הפנימי של טסטוסטרון.
סייקלים שכוללים טסטוסטרון או 19-NORS, ייגרמו להשבתה כמעט מלאה של האשכים. לכן PCT אגרסיבי הוא חיוני.
יש להשתמש ב-AI (Aromatase Inhibitor), אם עדיין לא השתמשת באחד, בכדי להוריד רמות אסטרוגן. דוגמה ל AI יהיה ארימידקס.
השתמש בSERM's מוכחים (לדוגמה, כלומיד ונולבה).
השתמש בטורמיפן (Toremifene) שהוא אחד מה-SERM's הטובים ביותר לשם "הפעלה מחדש" של נתיב ה-HPTA המושבת. בנוסף, יש לו פחות רעילות עינית ורעילות גנטית מאשר כלומיד ונולבה. מעבר לכך, הוא מאוד אפקטיבי בהעלאת ייצור פנימי (אנדוגני) של טסטוסטרון. בנוסף, השתמש ב-HCG בשביל לשמור על תפקוד וגודל אשכים תקין.
העצה שלי היא כזו:
סייקל סטרואידי/פרו-הורמוני שגורם להשבתה של ה-HPTA (לעניות דעתי, עבור סייקלים של פחות מ-6 שבועות, אין צורך ב-HCG):
השתמש ב HCG 125-250IU פעמיים עד שלוש בשבוע. זה ישמור על תפקוד אשכי תקין ע"י שמירה על ייצור פנימי (אנדוגני) של טסטוסטרון ו-ITT (טסטוסטרון תוך-אשכי). שימוש ב-HCG תוך כדי הסייקל, הוא הפרוטוקול הטוב ביותר שקיים כיום מאחר ופרוטוקול זה מאושר ע"י אנדוקרינולוגים רבים ושימוש ב-HCG ימנע אי-תפקוד של האשכים ע"י גירוי ישיר.
אחרי התקופה הזאת, אנחנו משתמשים ב-PCT בשביל לעשות "הפעלה מחדש" של ה-GnRH מההיפותלמוס, ולשחזר את רמות ה-LH\FSH מבלוטת יתרת המוח. כשמתחילים בPCT, יש גם צורך להחליף ל-AI אחר.
אז כמה חשוב הוא HCG?
כאשר ה-HPTA's שלנו "מושבתים" אנחנו צריכים לעשות את ההבדלה בין עיכוב (אינהביציה) לטווח הקצר, לבין חוסר-תפקוד ארוך-טווח. עיכוב קצר טווח של ייצור טסטוסטרון קורה בעיקר בגלל משוב שלילי בבלוטת יתרת המוח ובהיפותלמוס, מה שמוביל להפחתה בפליטת LH. כל זה יכול להיות מתואר כהפחתה של האות לייצור טסטוסטרון. מנגד, מצב זה של דיכוי ה-LH, משתקם וחוזר לקדמותו במהרה. דיכוי ה LH בנוסף, עם הזמן, מוביל לאי-תפקוד אשכים. ללא LH מבלוטת יותרת המוח, האשכים מתנוונים מחוסר שימוש ואי-תפקוד האשכים יכול להיות מתואר כהפחתה בהיענות לאות לייצור טסטוסטרון.
ההיפותלמוס ובלוטת יתרת המוח מראים התאוששות מהירה דיו לאחר שימוש באנרוגנים. GnRH, LH וגם FSH עולים די מהר לאחר סייקל, אבל רמות טסטוסטרון אנדוגניות (פנימיות) לא. תופעה זו מאושרת בסקירה שנעשתה ע”י וויליאם לוולין (William Llewellyn), אשר מראה שיש עליה די מהירה של רמות LH (בשבוע השלישי) לאחר הזרקת טסטוסטרון אנטט של 250 מ"ג בשבוע לאורך 21 שבועות.
אם כך, מסתמן שההיפותלמוס ובלוטת יתרת המוח הם לא הבעיה בייצור מחדש של טסטוסטרון אנדוגני (פנימי) לאחר סייקל.
לאחר התכתבויות אחרונות עם ד"ר קרייסלר (Dr. Crisler Swale) הוא אישר שרמות גונדוטרופין לא היו אשמות, גם כן, בתהליך ההפעלה מחדש של ה-HPTA. אם כך, מה כן?
אם רמות LH אכן עולות לאחר סייקל (לרוב), הסיבה שרמות ייצור טסטוסטרון אנדוגני (פנימי) לא עולות, היא האשכים, או יותר נכון אי-תפקוד האשכים. אי-תפקוד האשכים הוא כאשר האשכים מתנוונים מחוסר שימוש או מניוון רגישותי לגנדוטרופינים, כמו LH. זה יכול להיות מתואר כהתחלה של היפוגונדניזם ראשוני.
היפוגונדניזם ראשוני הוא כאשר האשכים מפסיקים להגיב ל-LH. כאשר באשכים יש ייצור וריכוז זרע מופחת וגם ייצור טסטוסטרון אנדוגני (פנימי) מופחת וזה קורה למרות שרמות ה-LH וה-FSH נמצאות מעל רמות הנורמה.
זה יכול לקרות עקב מחלה (תסמונת קליינפלטר), שימוש יתר של סטרואידים אנאבוליים כפי שמתואר במחקר זה, או שימוש יתר של HCG. התשובה הפשוטה להיפוגנדניזם ראשוני הוא HRT.
אז אם אי תפקוד האשכים הוא הגורם העיקרי באי בשחזור ייצור טסטוסטרון פנימי לאחר סייקל, איך אנחנו יכולים לשמור על תפקוד אשכי תקין וגם ייצור טסטוסטרון אנדוגני (פנימי) גם כאשר אנחנו "מושבתים" ע"י שימוש באנדרוגנים? פשוט מאוד – HCG. ל-HCG יש את היכולת לשמור על ייצור טסטוסטרון אנדוגני (פנימי) וגם על ITT (טסטוסטרון תוך-אשכי) ע"י גירוי האשכים (ישירות) גם כאשר יש השבתה מהאנדרוגנים, כמו לדוגמה טסטוסטרון אנטט, כפי שרואים במחקר.
אני מזכיר, לדעתי (ולא רק לדעתי), HCG הוא מאוד חשוב בסייקלים. הוא מונע את הסיבה העיקרית שבגללה הHPTA לא משתקם ישירות אחרי הסייקל – שהסיבה הזאת היא אי-תפקוד אשכים. HCG צריך להיות מרכיב עיקרי בכל סייקל שגורם להשבתה ייצור הטסטוסטרון.
אני מציע שימוש ב-HCG ע"י 125-250IU פעמיים עד שלוש בשבוע (לפי עצתו של ד"ר קרייסלר) ביחד עם AI לאורך הסייקל שיימשך 6-12 שבועות. זה ישמור על גודל האשכים ועל תפקודם, ויימנע אי-תפקוד אשכים.
ד"ר קרייסלר הדגיש ש:" מתן של יותר מ 500IU יגרום לעלייה באסטרוגן ובפרוגסטרון, מה שייעכב את השיקום"
לאלה שרוצים שרוצים להפוך את מנות הHCG שלהם למשהו מסודר יותר , הנה איך:
HCG מגיע באמפולות של 1500IU וגם 5000IU. בדרך כלל מפרגניל (Pregnyl). גם ספקים סיניים מספקים את המנות שלהם בכמויות האלה.
יש להשיג צלוחיות זכוכית סרום 10 מ"ל ריקות וסטריליות. כמו כן, יש להשיג קצת מים בקטריאליים. אם תרצה לערבב 5000IU עם 10 מ"ל מים בקטריאליים, ייצא 1 מ"ל = 500IU.
אם תרצה לערבב 1500IU עם 10 מ"ל מים בקטריאליים, ייצא 1 מ"ל = 150IU.
לאחר העירבוב, יש לשמור במקרר. אני נוטה להשתמש בHCG המעורבב שלי עד 30-45 יום מיום הערבוב.
נלטרקסון (Naltrexone)
יש לו את היכולת "לשקר" להיפותלמוס ולגרום לו להמשיך להפריש GnRH. זה ע"י איתות לבלוטת יתרת המוח להפריש LH\FSH ולאשכים לייצר טסטוסטרון. אפילו כאשר משתמשים באנדרוגנים!
יש להשתמש במינון של כ-5 מ"ג לשבוע, מפוצלים לאורך השבוע. משתמשים מדווחים שלא היה כלל נוון אשכים, מה שמראה שה-GnRH ממשיך להיות מיוצר בגופינו. אני לא ממליץ על זה, אבל היו כאלה שאפילו לא עשו PCT.
אפשר גם להשתמש ב Triptorelin Acetate שהוא אגוניסט שלGnRH, והוא יגביר את ייצורו בגוף. מה שיעזור עוד יותר בשיקום. המנה השכיחה בפורוטוקל היא 100mcg\ED. עם השילוב של נלטרקסון וטריפטורלין, המשתמש יכול אפילו להמנע לגמרי מהשבתה של ה-HPTA.
דבר אחר שאני רוצה להוסיף, נלטרקסון הוא לא עבור כל אחד. הוא גורם להרבה אנשים להרגיש רע, עד לרמה שלא ניתן להשתמש בו. ראיתי מינונים של 5-10 מ"ג לשבוע ועד ל 25-50 מ"ג\ED, שניהם הוצעו ע"י רופאים. נלטרקסון הוא אנטגוניסט אופואידי שניתן למכורים להרואין. גם אין שום מידע קליני שמעיד שהוא שומר על GnRH כשלוקחים הורמונים אקסוגניים (סטרואידים) במינונים של מפתחי גוף.
אם נלטרקסון הוא לא בשבילך, HCG או HMG הם אלטרנטיבות טובות מאוד שישמרו על טסטוסטרון אנדוגני (פנימי), גם כאשר לוקחים הורמונים אקסוגניים, וגם ימנעו אי-תפקוד אשכים. יש אלו שיטענו שזה עדיין יותר טוב מנלטרקסון.
דוגמאות ל-PCT:
שבוע 1-5 כלומיד 25-50 מ"”ג/ED או טורם (Torm) ל 120/60 מ"ג/ED
שבוע 1-5 נולבה 20 מ"ג/ED או טורם 60 מ"/ED
* ארומסין (Aromasin) ל25 מ"ג/ED או ארימידקס (Arimidex) ל 0.5-1 מ"ג/ED
* AI's לא נחוצים תמיד, במיוחד אם אחד היה רגיל לשלוט על רמות האסטרוגן (פעילות ארומטית) במהלך הסייקל.
יש סכנה גבוהה להורדה מוגזמת של רמות אסטרוגן, ויש לכך תופעות לוואי; ליבידו (יצר מיני) מופחת, כאבי פרקים, כולסטרול גרוע וגם יכול להשפיע לרעה על מערכת החיסון. אנחנו צריכים קצת אסטרוגן, לא הרבה אבל גם לא מעט מדי, אף אחד לא יכול להרשות לעצמו רמות נמוכות מדי של אסטרוגן בשלב זה של הPCT.
יש צורך גם להוסיף מפחית קורטיזול. הדרך הטובה והזולה ביותר להפחית קורטיזול היא ויטמין סי. קח גרם אחד בבוקר ועוד 1-2 גרם בהמשך היום.
טריבולאס (Tribulas) או כל מגביר ליבידו אחר (Proviron).
סייקל סטרואידי/PH עיצובי מעכב HPTA:
שבוע 1-4 כלומיד 25-50מ"ג/ED או טורם 60 מ"ג/ED
שבוע 1-4 נולבה 20 מ"ג/ED
טריבולאס או כל מגביר ליבידו אחר.
לאלו מכם שטוענים שכלומיד גרוע מטאמוקס (Tamox):
"המחקר באוניברסיטת קולומביה בדק את השימוש של טבליות כלומיפן ציטראט (Clomiphene citrate) ב-36 גברים לבנים עם היפוגונדניזם, אשר הוגדר כרמות טסטוסטרון בסרום של 300ng/dl. כל נבדק קיבל מנה יומית של 25 מ"ג של כלומיפן ציטראט. ממוצע הגילאים של הנבדקים היה 39, כ-12 מהנבדקים היו מעל גיל 40. לפני הטיפול ממוצע הטסטוסטרון היה 246.6 ng/dl. כל הנבדקים קיבלו את הטבליות לפחות 3 חודשים; הקבוצה כולה הייתה במעקב במשך שנה.
במפגש מעקב הראשון, שהיה בין השבוע הרביעי לשבוע השישי מתחילת הטיפול, ממוצע הטסטוסטרון עלה ל610 ng/dl, עלייה של 146% בהשוואה לנקודת ההתחלה. התגובה הזאת התקבלה אצל כל הנבדקים, בכל הגילאים.
אף אחד מהנבדקים לא דיווח על אף אחת מתופעות הלוואי הידועות של כלומיפין ציטראט, כמו גלי חום, הפרעות ראייה או כאבי ראש. למעשה, במפגשי הביקרות שאחרי רוב הנבדקים דיווחו על שיפור כללי בבריאות, ביצר המיני, בכח ובמצב הרוח”
עידכון מחקרי:
במחקר שנערך לאחרונה, נעשתה השוואה ביכולת השיקום של ה-HPTA וטאמוקיספן (Tamoxifen) יצא עם ידו על העליונה לעומת השאר. ב-8 שבועות, מינון של 20 מ"ג/ED של טמוקיספן העלה את רמות הLH מ-4.54 ל=7.73 (עלייה של 70%) ואת הטסטוסטרון מ-496.59 ל-835.06 (עלייה של 71%).
אחרי חודשיים, צריכה של 60 מ"ג ליום של טורמיפן (Toremifene) העלו את רמות הLH מ-4.05 ל-5.05 (עלייה של 25%) ואת הטסטוסטרון מ-496.59 ל-709.79 (עלייה של 42%).
בנוסף, מינון הטורה (Tore) שהיה על 60 מ"ג/ED ל 6-8 שבועות, לדעתי בלבד, זה מינון נמוך בשביל PCT. אחרי קריאה של הכתוב למעלה, אפשר לראות שאני מציע מנה קצת יותר גדולה. לדוגמה, 120/100/60/60/60. אז למרות שהמחקר מציע שטאמוקס טוב יותר מטורה, יש לקחת בחשבון את הבדל המינונים.
שוב, אפילו מחקר אחרון על טאמוקס לא העלה את טסטוסטרון הסרום ב-146% כמו שכלומיד מעלה במינון של 25 מ"ג/ED ל4-6 שבועות.
קרדיט: http://forums.steroid.com/showthread.php?349581-Swifto-s-HCG-and-PCT-Advice-(Updated-08-12-09
ובכל זאת, זה נראה כאילו יש מספר אין סופי של שאלותף כגון "איזה PCT צריך עבור סייקל דקה עם סוסטונון”, “איזה PCT צריך עבור טסטוסטרון עם דיבול?”
כשמשתמשים באנדרוגנים שגורמים להשבתה או עיכוב (אינהביציה), ה-PCT צריך להישאר ברוב המקרים ללא שינוי. 95% מהסייקלים גורמים להשבתה מלאה של הייצור הפנימי של טסטוסטרון.
סייקלים שכוללים טסטוסטרון או 19-NORS, ייגרמו להשבתה כמעט מלאה של האשכים. לכן PCT אגרסיבי הוא חיוני.
יש להשתמש ב-AI (Aromatase Inhibitor), אם עדיין לא השתמשת באחד, בכדי להוריד רמות אסטרוגן. דוגמה ל AI יהיה ארימידקס.
השתמש בSERM's מוכחים (לדוגמה, כלומיד ונולבה).
השתמש בטורמיפן (Toremifene) שהוא אחד מה-SERM's הטובים ביותר לשם "הפעלה מחדש" של נתיב ה-HPTA המושבת. בנוסף, יש לו פחות רעילות עינית ורעילות גנטית מאשר כלומיד ונולבה. מעבר לכך, הוא מאוד אפקטיבי בהעלאת ייצור פנימי (אנדוגני) של טסטוסטרון. בנוסף, השתמש ב-HCG בשביל לשמור על תפקוד וגודל אשכים תקין.
העצה שלי היא כזו:
סייקל סטרואידי/פרו-הורמוני שגורם להשבתה של ה-HPTA (לעניות דעתי, עבור סייקלים של פחות מ-6 שבועות, אין צורך ב-HCG):
השתמש ב HCG 125-250IU פעמיים עד שלוש בשבוע. זה ישמור על תפקוד אשכי תקין ע"י שמירה על ייצור פנימי (אנדוגני) של טסטוסטרון ו-ITT (טסטוסטרון תוך-אשכי). שימוש ב-HCG תוך כדי הסייקל, הוא הפרוטוקול הטוב ביותר שקיים כיום מאחר ופרוטוקול זה מאושר ע"י אנדוקרינולוגים רבים ושימוש ב-HCG ימנע אי-תפקוד של האשכים ע"י גירוי ישיר.
אחרי התקופה הזאת, אנחנו משתמשים ב-PCT בשביל לעשות "הפעלה מחדש" של ה-GnRH מההיפותלמוס, ולשחזר את רמות ה-LH\FSH מבלוטת יתרת המוח. כשמתחילים בPCT, יש גם צורך להחליף ל-AI אחר.
אז כמה חשוב הוא HCG?
כאשר ה-HPTA's שלנו "מושבתים" אנחנו צריכים לעשות את ההבדלה בין עיכוב (אינהביציה) לטווח הקצר, לבין חוסר-תפקוד ארוך-טווח. עיכוב קצר טווח של ייצור טסטוסטרון קורה בעיקר בגלל משוב שלילי בבלוטת יתרת המוח ובהיפותלמוס, מה שמוביל להפחתה בפליטת LH. כל זה יכול להיות מתואר כהפחתה של האות לייצור טסטוסטרון. מנגד, מצב זה של דיכוי ה-LH, משתקם וחוזר לקדמותו במהרה. דיכוי ה LH בנוסף, עם הזמן, מוביל לאי-תפקוד אשכים. ללא LH מבלוטת יותרת המוח, האשכים מתנוונים מחוסר שימוש ואי-תפקוד האשכים יכול להיות מתואר כהפחתה בהיענות לאות לייצור טסטוסטרון.
ההיפותלמוס ובלוטת יתרת המוח מראים התאוששות מהירה דיו לאחר שימוש באנרוגנים. GnRH, LH וגם FSH עולים די מהר לאחר סייקל, אבל רמות טסטוסטרון אנדוגניות (פנימיות) לא. תופעה זו מאושרת בסקירה שנעשתה ע”י וויליאם לוולין (William Llewellyn), אשר מראה שיש עליה די מהירה של רמות LH (בשבוע השלישי) לאחר הזרקת טסטוסטרון אנטט של 250 מ"ג בשבוע לאורך 21 שבועות.
אם כך, מסתמן שההיפותלמוס ובלוטת יתרת המוח הם לא הבעיה בייצור מחדש של טסטוסטרון אנדוגני (פנימי) לאחר סייקל.
לאחר התכתבויות אחרונות עם ד"ר קרייסלר (Dr. Crisler Swale) הוא אישר שרמות גונדוטרופין לא היו אשמות, גם כן, בתהליך ההפעלה מחדש של ה-HPTA. אם כך, מה כן?
אם רמות LH אכן עולות לאחר סייקל (לרוב), הסיבה שרמות ייצור טסטוסטרון אנדוגני (פנימי) לא עולות, היא האשכים, או יותר נכון אי-תפקוד האשכים. אי-תפקוד האשכים הוא כאשר האשכים מתנוונים מחוסר שימוש או מניוון רגישותי לגנדוטרופינים, כמו LH. זה יכול להיות מתואר כהתחלה של היפוגונדניזם ראשוני.
היפוגונדניזם ראשוני הוא כאשר האשכים מפסיקים להגיב ל-LH. כאשר באשכים יש ייצור וריכוז זרע מופחת וגם ייצור טסטוסטרון אנדוגני (פנימי) מופחת וזה קורה למרות שרמות ה-LH וה-FSH נמצאות מעל רמות הנורמה.
זה יכול לקרות עקב מחלה (תסמונת קליינפלטר), שימוש יתר של סטרואידים אנאבוליים כפי שמתואר במחקר זה, או שימוש יתר של HCG. התשובה הפשוטה להיפוגנדניזם ראשוני הוא HRT.
אז אם אי תפקוד האשכים הוא הגורם העיקרי באי בשחזור ייצור טסטוסטרון פנימי לאחר סייקל, איך אנחנו יכולים לשמור על תפקוד אשכי תקין וגם ייצור טסטוסטרון אנדוגני (פנימי) גם כאשר אנחנו "מושבתים" ע"י שימוש באנדרוגנים? פשוט מאוד – HCG. ל-HCG יש את היכולת לשמור על ייצור טסטוסטרון אנדוגני (פנימי) וגם על ITT (טסטוסטרון תוך-אשכי) ע"י גירוי האשכים (ישירות) גם כאשר יש השבתה מהאנדרוגנים, כמו לדוגמה טסטוסטרון אנטט, כפי שרואים במחקר.
אני מזכיר, לדעתי (ולא רק לדעתי), HCG הוא מאוד חשוב בסייקלים. הוא מונע את הסיבה העיקרית שבגללה הHPTA לא משתקם ישירות אחרי הסייקל – שהסיבה הזאת היא אי-תפקוד אשכים. HCG צריך להיות מרכיב עיקרי בכל סייקל שגורם להשבתה ייצור הטסטוסטרון.
אני מציע שימוש ב-HCG ע"י 125-250IU פעמיים עד שלוש בשבוע (לפי עצתו של ד"ר קרייסלר) ביחד עם AI לאורך הסייקל שיימשך 6-12 שבועות. זה ישמור על גודל האשכים ועל תפקודם, ויימנע אי-תפקוד אשכים.
ד"ר קרייסלר הדגיש ש:" מתן של יותר מ 500IU יגרום לעלייה באסטרוגן ובפרוגסטרון, מה שייעכב את השיקום"
לאלה שרוצים שרוצים להפוך את מנות הHCG שלהם למשהו מסודר יותר , הנה איך:
HCG מגיע באמפולות של 1500IU וגם 5000IU. בדרך כלל מפרגניל (Pregnyl). גם ספקים סיניים מספקים את המנות שלהם בכמויות האלה.
יש להשיג צלוחיות זכוכית סרום 10 מ"ל ריקות וסטריליות. כמו כן, יש להשיג קצת מים בקטריאליים. אם תרצה לערבב 5000IU עם 10 מ"ל מים בקטריאליים, ייצא 1 מ"ל = 500IU.
אם תרצה לערבב 1500IU עם 10 מ"ל מים בקטריאליים, ייצא 1 מ"ל = 150IU.
לאחר העירבוב, יש לשמור במקרר. אני נוטה להשתמש בHCG המעורבב שלי עד 30-45 יום מיום הערבוב.
נלטרקסון (Naltrexone)
יש לו את היכולת "לשקר" להיפותלמוס ולגרום לו להמשיך להפריש GnRH. זה ע"י איתות לבלוטת יתרת המוח להפריש LH\FSH ולאשכים לייצר טסטוסטרון. אפילו כאשר משתמשים באנדרוגנים!
יש להשתמש במינון של כ-5 מ"ג לשבוע, מפוצלים לאורך השבוע. משתמשים מדווחים שלא היה כלל נוון אשכים, מה שמראה שה-GnRH ממשיך להיות מיוצר בגופינו. אני לא ממליץ על זה, אבל היו כאלה שאפילו לא עשו PCT.
אפשר גם להשתמש ב Triptorelin Acetate שהוא אגוניסט שלGnRH, והוא יגביר את ייצורו בגוף. מה שיעזור עוד יותר בשיקום. המנה השכיחה בפורוטוקל היא 100mcg\ED. עם השילוב של נלטרקסון וטריפטורלין, המשתמש יכול אפילו להמנע לגמרי מהשבתה של ה-HPTA.
דבר אחר שאני רוצה להוסיף, נלטרקסון הוא לא עבור כל אחד. הוא גורם להרבה אנשים להרגיש רע, עד לרמה שלא ניתן להשתמש בו. ראיתי מינונים של 5-10 מ"ג לשבוע ועד ל 25-50 מ"ג\ED, שניהם הוצעו ע"י רופאים. נלטרקסון הוא אנטגוניסט אופואידי שניתן למכורים להרואין. גם אין שום מידע קליני שמעיד שהוא שומר על GnRH כשלוקחים הורמונים אקסוגניים (סטרואידים) במינונים של מפתחי גוף.
אם נלטרקסון הוא לא בשבילך, HCG או HMG הם אלטרנטיבות טובות מאוד שישמרו על טסטוסטרון אנדוגני (פנימי), גם כאשר לוקחים הורמונים אקסוגניים, וגם ימנעו אי-תפקוד אשכים. יש אלו שיטענו שזה עדיין יותר טוב מנלטרקסון.
דוגמאות ל-PCT:
שבוע 1-5 כלומיד 25-50 מ"”ג/ED או טורם (Torm) ל 120/60 מ"ג/ED
שבוע 1-5 נולבה 20 מ"ג/ED או טורם 60 מ"/ED
* ארומסין (Aromasin) ל25 מ"ג/ED או ארימידקס (Arimidex) ל 0.5-1 מ"ג/ED
* AI's לא נחוצים תמיד, במיוחד אם אחד היה רגיל לשלוט על רמות האסטרוגן (פעילות ארומטית) במהלך הסייקל.
יש סכנה גבוהה להורדה מוגזמת של רמות אסטרוגן, ויש לכך תופעות לוואי; ליבידו (יצר מיני) מופחת, כאבי פרקים, כולסטרול גרוע וגם יכול להשפיע לרעה על מערכת החיסון. אנחנו צריכים קצת אסטרוגן, לא הרבה אבל גם לא מעט מדי, אף אחד לא יכול להרשות לעצמו רמות נמוכות מדי של אסטרוגן בשלב זה של הPCT.
יש צורך גם להוסיף מפחית קורטיזול. הדרך הטובה והזולה ביותר להפחית קורטיזול היא ויטמין סי. קח גרם אחד בבוקר ועוד 1-2 גרם בהמשך היום.
טריבולאס (Tribulas) או כל מגביר ליבידו אחר (Proviron).
סייקל סטרואידי/PH עיצובי מעכב HPTA:
שבוע 1-4 כלומיד 25-50מ"ג/ED או טורם 60 מ"ג/ED
שבוע 1-4 נולבה 20 מ"ג/ED
טריבולאס או כל מגביר ליבידו אחר.
לאלו מכם שטוענים שכלומיד גרוע מטאמוקס (Tamox):
"המחקר באוניברסיטת קולומביה בדק את השימוש של טבליות כלומיפן ציטראט (Clomiphene citrate) ב-36 גברים לבנים עם היפוגונדניזם, אשר הוגדר כרמות טסטוסטרון בסרום של 300ng/dl. כל נבדק קיבל מנה יומית של 25 מ"ג של כלומיפן ציטראט. ממוצע הגילאים של הנבדקים היה 39, כ-12 מהנבדקים היו מעל גיל 40. לפני הטיפול ממוצע הטסטוסטרון היה 246.6 ng/dl. כל הנבדקים קיבלו את הטבליות לפחות 3 חודשים; הקבוצה כולה הייתה במעקב במשך שנה.
במפגש מעקב הראשון, שהיה בין השבוע הרביעי לשבוע השישי מתחילת הטיפול, ממוצע הטסטוסטרון עלה ל610 ng/dl, עלייה של 146% בהשוואה לנקודת ההתחלה. התגובה הזאת התקבלה אצל כל הנבדקים, בכל הגילאים.
אף אחד מהנבדקים לא דיווח על אף אחת מתופעות הלוואי הידועות של כלומיפין ציטראט, כמו גלי חום, הפרעות ראייה או כאבי ראש. למעשה, במפגשי הביקרות שאחרי רוב הנבדקים דיווחו על שיפור כללי בבריאות, ביצר המיני, בכח ובמצב הרוח”
עידכון מחקרי:
במחקר שנערך לאחרונה, נעשתה השוואה ביכולת השיקום של ה-HPTA וטאמוקיספן (Tamoxifen) יצא עם ידו על העליונה לעומת השאר. ב-8 שבועות, מינון של 20 מ"ג/ED של טמוקיספן העלה את רמות הLH מ-4.54 ל=7.73 (עלייה של 70%) ואת הטסטוסטרון מ-496.59 ל-835.06 (עלייה של 71%).
אחרי חודשיים, צריכה של 60 מ"ג ליום של טורמיפן (Toremifene) העלו את רמות הLH מ-4.05 ל-5.05 (עלייה של 25%) ואת הטסטוסטרון מ-496.59 ל-709.79 (עלייה של 42%).
בנוסף, מינון הטורה (Tore) שהיה על 60 מ"ג/ED ל 6-8 שבועות, לדעתי בלבד, זה מינון נמוך בשביל PCT. אחרי קריאה של הכתוב למעלה, אפשר לראות שאני מציע מנה קצת יותר גדולה. לדוגמה, 120/100/60/60/60. אז למרות שהמחקר מציע שטאמוקס טוב יותר מטורה, יש לקחת בחשבון את הבדל המינונים.
שוב, אפילו מחקר אחרון על טאמוקס לא העלה את טסטוסטרון הסרום ב-146% כמו שכלומיד מעלה במינון של 25 מ"ג/ED ל4-6 שבועות.
קרדיט: http://forums.steroid.com/showthread.php?349581-Swifto-s-HCG-and-PCT-Advice-(Updated-08-12-09
