נק' מוניטין:
58,709
והיום חברים, ארצה לדון קצת על השרלטנים בתחום.....
*****
כמות הסרטונים שכל מיני יצורים כאלו ואחרים מפיצים בפייסבוק וברשת בפרט רק עולה ככל שהזמן עובר. אומנם מעירים על דברי ההבלים שאותם האנשים טוענים בסרטונים הללו בכל מיני קבוצות סגורות בפייסבוק, אבל זה לא מגיע להמונים וזה לא מספיק כדי לעורר תודעה שאותם החבר'ה הם לא פחות ממכונות שיווק שרלטניות למדי. מפה יש כמה דרכים לחשוב על זה (או לפחות איך שאני חושב על זה):
1. נאיביות. זה מגיע בעיקר מחוסר ידע והתמודדות עם עולם המחקר. למי שאין רקע במחקר, לא יודע בכלל מה זה אומר לבצע מחקר ובמה זה כרוך, כנראה יאמין לכל אדם באשר הוא כאשר אותו אחד טוען דברים עם מושגים "מפוצצים" . פה ד"א זה תקף לחלק מאנשי המשפחה שלנו. עד היום לדוגמה אמא שלי תאמין לכל דבר שהיא תראה בטלוויזיה שיצא מאחד שיש לו טייטל של "פרופסור" או "דוקטור".
זה שאחד קורא לעצמו דוקטור, קודם כל, לא אומר שהוא דוקטור ברפואה (תואר שלישי, PhD = דוקטור. MD = דוקטור ברפואה). דבר שני, לרופאים אין בד"כ מושג בתזונה וכושר מאחר ולא עברו הכשרה מספקת בנושא ולשם כך יש את כל תחום מדעי התזונה ששם מתמקצעים במקצוע מאוד ספציפי ולא יורים לכל הכיוונים כמו בעולם הרפואה ומקבלים רקע יחסית דל מכל נושא ואז יוצאים להתמחות מסיבית בנושא מאוד ספציפי (נוירולוגיה, אורתופדיה, נפרולוגיה וכו'). רופא קרדיולוג לא מבין ולא דבר אחד ברפואת נשים וההפך.
---
2. מגיע לאותם האנשים שמולכים שולל כי הם לא טרחו לקרוא ולהתעמק בנושא, או לפחות לשאול את השאלה "למה?" ו"על בסיס מה זה נטען?". אותם האנשים לוקחים הכל כמובן מאליו, לא משנה מה הסמכות או הטיעון שאותו אחד מעלה רק כי הוא קרא לעצמו בשם כלשהו או שהסרטון/טקסט שאותו אחד העלה "נראה טוב" או "הוא נראה מקצועי ויש לו הרבה עוקבים אז הוא בטח יודע על מה הוא מדבר".
*****
הכי עצוב בכל הסיפור הזה הוא לראות כיצד זה נגרר לשרשרת של תיוגים ולאחר מכן לסלילת הדרך להיות אומלל במשך היום/שבוע כי אותם האנשים ינסו ליישם את השטויות במיץ שאותו אחד טען רק לשם הפרסום וההפצה של הסרטון וגיוס הלקוחות שלו ברשת. בוא אספר לכם משהו חשוב – ניסיון אישי זה נחמד, אבל זה לא מייצג. מה שמייצג זה מחקר על עשרות ולעיתים מאות אנשים עם עדיפות לאוכלוסיות שונות, ורק על ידי כך ניתן להסיק מסקנות ל"האם ניתן לאכול פחמימות בבוקר" או "האם אירובי על בטן ריקה שורף מסת שריר" או כל דבר אחר שקשור באימונים ותזונה. מחקרים, כביכול, על אדם אחד או סיפורים אישיים הם נחמדים אבל הם לא מייצגים ובסבירות גבוהה לא יתאימו לך אישית ולא מייצגים את הכלל.
בנוסף, זה שאחד נראה "טוב" לא אומר שהוא מבין ולא דבר אחד באותו התחום שהוא מייצג. לרוב אותם האנשים ש"נראים טוב" יש בעצמם מאמן ומישהו שעוזר להם עם התזונה על בסיס קבוע. מראה אולי נותן רמז ועוזר להבין אם אותו אדם באמת יודע מה הוא עושה ומייעץ לאחרים, אבל מראה לא תמיד מייצג את הידע של אותו המאמן/יועץ תזונה וכו'.
*****
הרי איך זה עובד? מתאמן הולך למאמן שזכה בכמה תארים בפיתוח גוף, לדוגמה. הוא מתאמן אצלו תקופה, עולה לתחרות ולוקח מקום ראשון. מאז יש בעצם נתק בין שניהם ואותו המתאמן מתחיל לתת גם שירותי ייעוץ בתזונה וכושר רק בגלל שזכה מקום ראשון. הרי עכשיו הוא "מבין" בכל התחום, אחרת איך הוא לקח מקום ראשון בתחרות? (נעזוב לרגע שיש גם תחרויות בישראל עם 2 מתחרים בכל קטגוריה, אז זה לא כזה חכמה לקחת מקום ראשון). אותו אחד לא למד לעולם את הנושא, לא קרא ולא אף מחקר אחד כל ימי חייו ובספק אם יודע כמה קלוריות שווה גרם שומן או פחמימה – אבל בגלל שהוא זכה והוא נראה "טוב", כעת יש לו את הביטחון העצמי המספק לתת ייעוץ לאנשים אחרים, בעיקר גם לאוכלוסייה הכללית. מה שנראה בד"כ במקרים כאלו, זו אוכלוסייה כללית אומללה שיוצאת מאותם "אנשים מקצוע" עם תפריטים ותוכניות אימון שמתאימים לאדם שלוקח חומרים ומתחרה בפיתוח גוף – כי זה מה שאותו יועץ מכיר ותו לא.
*****
לסיכום, תמיד תשאלו את השאלה "למה?" ו"על מה זה מתבסס?" בכל טענה שעולה בפניכם בתחום הכושר והתזונה. זה לא משנה מה נטען באותו סרטון או טקסט שנכתב, יפה ככל שיהיה. אם לא תעשו את זה, אתם תאמללו את חייכם ותזיעו לחינם בסטודיו וחדרי הכושר למיניהם.
ללכת עיוור אחר כל איש מקצוע, באופן כללי, זו גם טעות חיים דיי נפוצה – תמיד תבדקו את הטענות של איש המקצוע שאליו פניתם אחרת זה עלול לעלות לכם בסבל פיזי ונפשי רב, כמו כן בזבוז כסף וזמן יקר.
שיהיה בהצלחה.
*****
כמות הסרטונים שכל מיני יצורים כאלו ואחרים מפיצים בפייסבוק וברשת בפרט רק עולה ככל שהזמן עובר. אומנם מעירים על דברי ההבלים שאותם האנשים טוענים בסרטונים הללו בכל מיני קבוצות סגורות בפייסבוק, אבל זה לא מגיע להמונים וזה לא מספיק כדי לעורר תודעה שאותם החבר'ה הם לא פחות ממכונות שיווק שרלטניות למדי. מפה יש כמה דרכים לחשוב על זה (או לפחות איך שאני חושב על זה):
1. נאיביות. זה מגיע בעיקר מחוסר ידע והתמודדות עם עולם המחקר. למי שאין רקע במחקר, לא יודע בכלל מה זה אומר לבצע מחקר ובמה זה כרוך, כנראה יאמין לכל אדם באשר הוא כאשר אותו אחד טוען דברים עם מושגים "מפוצצים" . פה ד"א זה תקף לחלק מאנשי המשפחה שלנו. עד היום לדוגמה אמא שלי תאמין לכל דבר שהיא תראה בטלוויזיה שיצא מאחד שיש לו טייטל של "פרופסור" או "דוקטור".
זה שאחד קורא לעצמו דוקטור, קודם כל, לא אומר שהוא דוקטור ברפואה (תואר שלישי, PhD = דוקטור. MD = דוקטור ברפואה). דבר שני, לרופאים אין בד"כ מושג בתזונה וכושר מאחר ולא עברו הכשרה מספקת בנושא ולשם כך יש את כל תחום מדעי התזונה ששם מתמקצעים במקצוע מאוד ספציפי ולא יורים לכל הכיוונים כמו בעולם הרפואה ומקבלים רקע יחסית דל מכל נושא ואז יוצאים להתמחות מסיבית בנושא מאוד ספציפי (נוירולוגיה, אורתופדיה, נפרולוגיה וכו'). רופא קרדיולוג לא מבין ולא דבר אחד ברפואת נשים וההפך.
---
2. מגיע לאותם האנשים שמולכים שולל כי הם לא טרחו לקרוא ולהתעמק בנושא, או לפחות לשאול את השאלה "למה?" ו"על בסיס מה זה נטען?". אותם האנשים לוקחים הכל כמובן מאליו, לא משנה מה הסמכות או הטיעון שאותו אחד מעלה רק כי הוא קרא לעצמו בשם כלשהו או שהסרטון/טקסט שאותו אחד העלה "נראה טוב" או "הוא נראה מקצועי ויש לו הרבה עוקבים אז הוא בטח יודע על מה הוא מדבר".
*****
הכי עצוב בכל הסיפור הזה הוא לראות כיצד זה נגרר לשרשרת של תיוגים ולאחר מכן לסלילת הדרך להיות אומלל במשך היום/שבוע כי אותם האנשים ינסו ליישם את השטויות במיץ שאותו אחד טען רק לשם הפרסום וההפצה של הסרטון וגיוס הלקוחות שלו ברשת. בוא אספר לכם משהו חשוב – ניסיון אישי זה נחמד, אבל זה לא מייצג. מה שמייצג זה מחקר על עשרות ולעיתים מאות אנשים עם עדיפות לאוכלוסיות שונות, ורק על ידי כך ניתן להסיק מסקנות ל"האם ניתן לאכול פחמימות בבוקר" או "האם אירובי על בטן ריקה שורף מסת שריר" או כל דבר אחר שקשור באימונים ותזונה. מחקרים, כביכול, על אדם אחד או סיפורים אישיים הם נחמדים אבל הם לא מייצגים ובסבירות גבוהה לא יתאימו לך אישית ולא מייצגים את הכלל.
בנוסף, זה שאחד נראה "טוב" לא אומר שהוא מבין ולא דבר אחד באותו התחום שהוא מייצג. לרוב אותם האנשים ש"נראים טוב" יש בעצמם מאמן ומישהו שעוזר להם עם התזונה על בסיס קבוע. מראה אולי נותן רמז ועוזר להבין אם אותו אדם באמת יודע מה הוא עושה ומייעץ לאחרים, אבל מראה לא תמיד מייצג את הידע של אותו המאמן/יועץ תזונה וכו'.
*****
הרי איך זה עובד? מתאמן הולך למאמן שזכה בכמה תארים בפיתוח גוף, לדוגמה. הוא מתאמן אצלו תקופה, עולה לתחרות ולוקח מקום ראשון. מאז יש בעצם נתק בין שניהם ואותו המתאמן מתחיל לתת גם שירותי ייעוץ בתזונה וכושר רק בגלל שזכה מקום ראשון. הרי עכשיו הוא "מבין" בכל התחום, אחרת איך הוא לקח מקום ראשון בתחרות? (נעזוב לרגע שיש גם תחרויות בישראל עם 2 מתחרים בכל קטגוריה, אז זה לא כזה חכמה לקחת מקום ראשון). אותו אחד לא למד לעולם את הנושא, לא קרא ולא אף מחקר אחד כל ימי חייו ובספק אם יודע כמה קלוריות שווה גרם שומן או פחמימה – אבל בגלל שהוא זכה והוא נראה "טוב", כעת יש לו את הביטחון העצמי המספק לתת ייעוץ לאנשים אחרים, בעיקר גם לאוכלוסייה הכללית. מה שנראה בד"כ במקרים כאלו, זו אוכלוסייה כללית אומללה שיוצאת מאותם "אנשים מקצוע" עם תפריטים ותוכניות אימון שמתאימים לאדם שלוקח חומרים ומתחרה בפיתוח גוף – כי זה מה שאותו יועץ מכיר ותו לא.
*****
לסיכום, תמיד תשאלו את השאלה "למה?" ו"על מה זה מתבסס?" בכל טענה שעולה בפניכם בתחום הכושר והתזונה. זה לא משנה מה נטען באותו סרטון או טקסט שנכתב, יפה ככל שיהיה. אם לא תעשו את זה, אתם תאמללו את חייכם ותזיעו לחינם בסטודיו וחדרי הכושר למיניהם.
ללכת עיוור אחר כל איש מקצוע, באופן כללי, זו גם טעות חיים דיי נפוצה – תמיד תבדקו את הטענות של איש המקצוע שאליו פניתם אחרת זה עלול לעלות לכם בסבל פיזי ונפשי רב, כמו כן בזבוז כסף וזמן יקר.
שיהיה בהצלחה.
