נק' מוניטין:
99
רובנו יכולים להסכים שהחלק הכי חשוב בפיתוח הגוף זה התזונה, היא נוקשת ולא קלה לכולם, והרבה אנשים פורשים / לא מצליחים להחזיק מעמד
ורוב האנשים בכלליות שמתחילים דיאטה ותהליכים רציניים של שינוי בתזונה שלהם, מתייאשים, או במקרה הטוב מצליחים וחוזרים למצב הקודם.
אז אני רוצה לשאול אתכם, בתור אנשים שעוסקים בתחום (לא משנה לאיזו מטרה) איך התזונה שלכם? האם היא קשה? האם התרגלתם וזה
נהיה הרגל בלי יותר מידי קושי? תפרטו, אם יש לכם תפריט שמכיל ''ארוחות קשות'' ספרו, זו המטרה של הדיון, לדון על הקשיים / ההרגשה
שלכם לגבי כל עניין התזונה והנושא הזה, דונו בכיף ותפרטו, שיהיה דיון רציני.
אתחיל :
אצלי התזונה בהתחלה הייתה מאוד קשה, שרק נכנסתי לחדר כושר בפעם הראשונה והייתי צריך לבלוס כמויות של אוכל שלא הייתי רגיל אליהם זה היה קשה
הייתי הבחור שאוכל ארוחה מרכזית בצהריים ואפילו מדלג על ארוחת ערב בשביל איזה חטיף קטן, הייתי הולך בסוף היום לצחצח שיניים עם הרגשה
של ריפלקס הקאה מרוב האוכל, הגוף לא ידע לקבל את זה, לאט לאט עם הזמן התחלתי לאכול כמויות עוד יותר גדולות של אוכל, ובמקום
שזה יחמיר, זה דווקא השתפר, הצלחתי לאכול הרבה יותר ולהרגיש מעולה, לעיתים אפילו עוד טיפה רעב, כמובן שגדלתי, התאמנתי חזק, ובגלל זה
נפתח התיאבון, משהו שלמדתי היה להכניס לתזונה מאכלים שאני אוהב, שרק נכנסתי לחדר כושר ''הושפעתי'' מהאנשים סביבי ומכל הMEME שיש ברשתות
הייתי אוכל חזה עוף עם אורז למרות שמאוד סבלתי, הייתי אוכל ביצים בכוח ועומד ליד המטבח עם תחושה של להקיא את הכל.
עם הזמן למדתי לשלב את המאכלים הנכונים שאני אוהב, ובכך זה הפך את כל התהליך לקל הרבה יותר, שאתה אוכל דברים שאתה אוהב (שיתאימו לתזונה
ולערכים כמובן) זה זורם לך, זה לא מעיק, אתה לא ''נלחץ'' מהארוחה הבאה ואיך אתה הולך לאכול אותה, וזה באמת הפך להרגל, אני לא מסתכל
על התזונה כאל מועקה יותר, אלא ממש שגרת חיים, כאילו שכחתי מה זה לאכול שמתחשק לך, אני רואה דברים שאמורים לגרות אותי וזה לא עושה לי כלום
שאתה מתעלם מכל החטיפים והשוקולדים האלו, פעם, פעמיים, שלוש, בסופו של דבר זה כבר לא משפיע עליך ואתה הרבה יותר חסין מפני זה.
וסך הכל מבחור שקשה לו לאכול שחשב שזה לא אפשרי לשרוד ככה, מצאתי לי את ה''טריקים'' כדי להתמודד עם זה.
אתם? אם אפשר להרחיב, אני בטוח שיש לכם מה לספר על הנושא.
ורוב האנשים בכלליות שמתחילים דיאטה ותהליכים רציניים של שינוי בתזונה שלהם, מתייאשים, או במקרה הטוב מצליחים וחוזרים למצב הקודם.
אז אני רוצה לשאול אתכם, בתור אנשים שעוסקים בתחום (לא משנה לאיזו מטרה) איך התזונה שלכם? האם היא קשה? האם התרגלתם וזה
נהיה הרגל בלי יותר מידי קושי? תפרטו, אם יש לכם תפריט שמכיל ''ארוחות קשות'' ספרו, זו המטרה של הדיון, לדון על הקשיים / ההרגשה
שלכם לגבי כל עניין התזונה והנושא הזה, דונו בכיף ותפרטו, שיהיה דיון רציני.
אתחיל :
אצלי התזונה בהתחלה הייתה מאוד קשה, שרק נכנסתי לחדר כושר בפעם הראשונה והייתי צריך לבלוס כמויות של אוכל שלא הייתי רגיל אליהם זה היה קשה
הייתי הבחור שאוכל ארוחה מרכזית בצהריים ואפילו מדלג על ארוחת ערב בשביל איזה חטיף קטן, הייתי הולך בסוף היום לצחצח שיניים עם הרגשה
של ריפלקס הקאה מרוב האוכל, הגוף לא ידע לקבל את זה, לאט לאט עם הזמן התחלתי לאכול כמויות עוד יותר גדולות של אוכל, ובמקום
שזה יחמיר, זה דווקא השתפר, הצלחתי לאכול הרבה יותר ולהרגיש מעולה, לעיתים אפילו עוד טיפה רעב, כמובן שגדלתי, התאמנתי חזק, ובגלל זה
נפתח התיאבון, משהו שלמדתי היה להכניס לתזונה מאכלים שאני אוהב, שרק נכנסתי לחדר כושר ''הושפעתי'' מהאנשים סביבי ומכל הMEME שיש ברשתות
הייתי אוכל חזה עוף עם אורז למרות שמאוד סבלתי, הייתי אוכל ביצים בכוח ועומד ליד המטבח עם תחושה של להקיא את הכל.
עם הזמן למדתי לשלב את המאכלים הנכונים שאני אוהב, ובכך זה הפך את כל התהליך לקל הרבה יותר, שאתה אוכל דברים שאתה אוהב (שיתאימו לתזונה
ולערכים כמובן) זה זורם לך, זה לא מעיק, אתה לא ''נלחץ'' מהארוחה הבאה ואיך אתה הולך לאכול אותה, וזה באמת הפך להרגל, אני לא מסתכל
על התזונה כאל מועקה יותר, אלא ממש שגרת חיים, כאילו שכחתי מה זה לאכול שמתחשק לך, אני רואה דברים שאמורים לגרות אותי וזה לא עושה לי כלום
שאתה מתעלם מכל החטיפים והשוקולדים האלו, פעם, פעמיים, שלוש, בסופו של דבר זה כבר לא משפיע עליך ואתה הרבה יותר חסין מפני זה.
וסך הכל מבחור שקשה לו לאכול שחשב שזה לא אפשרי לשרוד ככה, מצאתי לי את ה''טריקים'' כדי להתמודד עם זה.
אתם? אם אפשר להרחיב, אני בטוח שיש לכם מה לספר על הנושא.
