הייתי רוצה להמשיך את האימון, אבל כל הסטרס של ההתעסקות עם הטיסה שלי בנוסף ל3 שעות שינה אתמול בלילה (מי שלא יודע, מוצ"ש הנשמה שלי לא נרדמת כי היא מחכה למשיח, וזה לא בצחוק), הכריעו אותי להתעסק בדברים חשובים יותר.
למעשה בעז"ה הצלחנו להשיג טיסה לפני הסגר, שזה אומר שינוי תוכניות ענק. במקום ראש השנה ויום כיפור בארץ, נראה שגם ראש השנה גם יום כיפור וגם סוכות ושמחת תורה נחגוג בחו"ל.
בעז"ה אנחנו טסים בעוד 31 שעות.
אני חייב להודות שאני מאוהב בארץ וקשה לי לעזוב. למרות האזרחות והשנים שגרתי בארה"ב, אני עדיין מאוד מחובר לארץ היהודים הקדושה.
אבל ללכת למדינה בלי סגר נשמע סבבה, אוכל להנות ממיטב חדרי הכושר, ואני מאוד מקווה לא לקבל קורונה שם.
גם שם יש הגבלות למיטב הבנתי, אבל חדרי כושר פתוחים, ואולי החגים והמשפחה לא ישאירו לי הרבה זמן להתאמן, נראה מה לעשות.
אני חושב שראיתי שיש תחרות פאוורליפטינג במדינה שאני הולך אליה, אבל זה נראה לי יום אחרי שאני עוזב, היה יכול להיות נחמד, אבל אין לדעת, יכול להיות שהגורל יגרום לי להישאר שם, או הלחץ שאישתי תפעיל עלי.
כאב קטן בלחיצה צרפתית. וויתרתי על זה, אין טעם לדחוף.
המשקל נהיה כבד יותר, אני יכול להרשות לוותר על המבודדים.
אוכל 2500 קלוריות ביום, השבוע מתכנן לעלות ל2750 בערך, ולאט לאט להפסיק לספור ולאכול לפי התיאבון בעז"ה.
שמתי בטעות 220 דדליפט, וקלטתי מאוחר מידי. סט רביעי עשיתי 210 וסיימתי.
מרוב גאונותי נפתח לי הפצע שוב, ותודה לכם @nlr666@BeN35 אחרי שהפצע נפתח, עברתי לחגורה.
אני חייב להעלות את הקלוריות שלי, אני חושב שאני מוכן ל2800 אפילו.
יום ארוך ומתיש, לא הספקתי לעשות אימון שלם לצערי.
המשקל ממשיך לרדת, אז מרגיש נכון להוסיף קלוריות.
אם באולינג נחשב ספורט, אז היה אימון בייספס ואמה היום, אבל רק של יד ימין.
הרבה זמן לא שיחקתי, אבל לפחות לא צנחתי מתחת ל100 במשחק הזה.
עליתי בקלוריות, והמשקל נשאר די יציב ברוך ה', סוף סוף להתפנק על חמאת בוטנים, ומחר אני חוזר בעז"ה למיצי ירקות שלי.
אני חושב שהאימונים שלי מוציאים יותר אנרגיה מהקודמים, כי אני חושד שהממוצע השבועי שלי שנשקלתי מעט נמוך. אולי אני עדיין במינוס קלורי.
אבל מקסימום אוסיף קמעה. המטרה להגיע לניטרלי, ולהתאמן שם עם כל הכוח. זה גם העיצה של ג'וני קנדיטו, או תמיד נשאר ניטרלי.
יש לי פצע מאוד כואב באמצע היד וזה מגביל את האחיזה בדדליפט המון. היה מאוד קשה, אבל ביד ימין החזקתי עם האצבעות ולא כל היד. קצת מורכב, אבל בסדר.
אמא שלי ברך ה' היא בסדר, כולם דואגים לה, מאחל לה רפואה שלימה מהר. זה מעניין שכששוברים רגל מגיע כל החשק בעולם להתאמן:lol:
יום ארוך.
אחרי ארוחת בוקר הייתי חייב לטוס לעזור לאמא שלי שתהיה בריאה, מה שחשבתי שיהיה כמה שעות, נהפך ליום שלם. הגעתי לבית מאוחר יחסית ורעב, אכלתי מה שהצלחתי, והרצתי אימון זריז.
ברוך ה' אמא שלי בסדר.
היא שברה את הקרסול, וצריכה לעבור ניתוח בקרוב.
לפחות יכולתי להיות איתה ולעזור.
לא חשבתי שיצא לי להתאמן היום, אבל הנה עוד יתרון בציוד כושר בתוך הבית.
כמו שהבטחתי, העצימות עלתה בהתאם לשינוי תוכניות בחיים שלי.
עור יבש התקלף בזמן הדדליפט, וזה פשוט הרתיע אותי, אז הסט האחרון נעשה בזהירות, אבל ברוך ה' היה בסדר.
חייב לעשות שינוי בתוכנית, תיכננתי לעשות בלוק ארוך של היפרטרופיה ולסיים רק בעוד חודשיים, לכן המשקלים היו מאוד נמוכים. אבל אני נאלץ לעשות שינוי בתוכנית, מכיוון שבעוד חודש כנראה שאהיה מוכרח לצאת לדילואד כפוי כי לא אוכל להתאמן, אז החלטתי לקצר את הבלוק לחודש אחד. לכן המשקל יעלה במעט, ותדירות אימונים יהיה גבוה יותר כדי להגיע מותש לדילואד בעוד חודש.
