יום שלישי:
השעה 12:50
אוםניים בעצימות נמוכה למשך 25 דקות.
פשיטת רגל, המשקל הכי הכי נמוך שניה שם. - 10*2
חתירה:
25*10*3
לג פרס:
30*10
כאב קל בברך.
השתדלתי לא לייישר לגמרי אל הברכיים בעלייה כי אחד הדפקטים בגמישות יתר זה היכולת הלא טבעית ליישר את הברך אקסטרה. ואני צריכה להימנע מזה.
20*10
שוב הברך כואבת. אני כבר לא יודעת מה לעשות.
יום ראשון: 30.7.23
השעה 13:35.
מגיעה למכון במסגרת האימון-החד-שבועי שלי.
היום לא הגעתי עם אנטי מטורף. אני דווקא סבבה עם הרעיון של להתאמן.
זה לא קרה לי הרבה זמן ואני מתכוונת לנצל את זה חח.
חתירה:
25*10*3
מצאתי מוט דדליפט בול עם המשקק שאני צריכה:
25*10
זה היה ממש קל, מסתבר שזה היה מוט של 15 והרמתי 25 במקום 30.
מתקנת:
30*10
עדין היה לי קל. מתלבטת אם להוסיף עוד קצת משקל.
יאלה, למה לא.
מודה שיש קצת חשש לפני הסט.
35*10*2
הלך חלק לאללה!
סקוואט בסלואו מוושן מורט עצבים:
20*10*3
אוף. זה קשה. אני מנסה לשלוט בתנועה לכל אורכה כדי שהברכיים יהיו כמה שיותר יציבות והשרירים שלהן יתחזקו.
את הסט האחרון עשיתי בקשצב רגיל כי כבר לא יכלתי יותר.
לחיצת ירך במכונה:
15*10*3
הרחקת ירך במכונה:
30*10*3
לא היה קשה מדי.
לחיצות כתף דאמבלים:
4*12*3
השעה 14:20,
נראלי שסיימתי.
היה אחלה אימון.
אני צריכה תזכורת זריזה ל-למה לי בעצם להתאמן?
1. כי זה בריא לגוף
2. כי זה בריא למוח
3. כי אני צריכה (ספק חייבת) להזרים דם למפרקים שלי כדי שיחלימו.
4. כי אני צריכה לחזק את המפרקים שלי כדי שלא יחלו שוב
5. כי זה מונע השמנה
6. כי זה מחטב את הגוף
7. כי זה מונע התנוונות
8. כי זה מאט הזדקנות
9. כי מבין כל ההרגלים שאפשר לסגל, זה אחד מהטובים שבהם.
10. כי זה מעלה את הערך העצמי
11. כי זה מחזק את המשמעת העצמית
יום ראשון:
אוף. הגעתי לחדכ'ש אחרי שרציתי לחתוך הביתה ככ הרבה פעמים בדרך.
השעה 15:20. מתחילה.
סקוואט:
20*10*3
אחרי הסט הראשון צץ כאב עמום גזבברך שמאל.
אבל המשיך בסדר. היו קנאקים רציניים בסט האחרון.
בטיב
פויינט - תרגילי לתאומים עם המוט של הסקוואט כמשקל:
20*10*3
חח, איזה קנאק מפגר היה לי בקרסול בסוף ףהסט השני .___.
אווץ'
דדליפט:
ווהו, יש לי מוט מוכן עם 30.
30*10*3
קפצתי שנייה לתיעודים של האימונים שלי מלפני חצי שנה, ולא אשקר, נצבט לי הלב לראות שהעפתי סטים של 50*8 'בקלילות' (זו הלשון שהשתמשתי בה כדי לתאר את הסט)
חתירה:
25*10*3
בנץ' - הכל תפוס. נו, נו. מה לעשות.
לחיצות כתף דאמבלים:
חיפשתי 5, מצאתי 4. מי אני שאתווכח?
4*10*3
הבנצ'ים עדיין תפוסים, ואין ספספל פנוי לפרפר.
והשעה כבר 16:00
אז - הייתי פה 😃
יום שלישי:
הגעתי לאימון. אני רוצה מדליה.
השעה 12:50, מתחילה.
חתירה
25*10*3
דדליפט:
היה מוט מוכן במשקל 40. אמרתי לעצמי 'יאלה, אולי נעשה 40 כמו החימום של פעם, מה כבר יכול לקרות?'
40*1
חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח.
לא.
30*10*3
דד רומני:
30*8*3
עשר דקות של התערבות של מאמן שתיקן לי את הדד הרומני.
סקוואט:
20*10*3
בנץ פרס:
20*7*3
לחיצות כתף דאמבלים:
4*10*3
השעה 13:45. סיימתי. אני רוצה עוד מדליה.
הלוואי ויכלתי לומר שאני משתפרת באימונים, אבל זה לא משהו שאפשר לעשות עם אימון אחד בשבוע. ועוד לפעמים אני מדלגת על אימונים, אז בכלל...
משמעת עצמית זוועתית.
בעצם, למה ככה לרדת על עצמי? כל הכבוד לי שאני הולכת לפחות פעם בשבוע!
והיו כמה שבועות שהצלחתי ללכת פעמיים.
זה קשה לחזור, אין מה לעשות.
בעזרת השם אני אצליח לחזור לשני אימונים בשבוע באופן קבוע. אני גם ארגיש יותר טוב עם הברך ושאר המפרקים, וגם אצליח להתקדם קצת במשקלים כדי להחזיר לעצמי את מסת השריר שהתמוססה לה בתקופה שבה נחתי.
עדיין תפוסים לי השרירים מהאימון העלוב שעשיתי ביום ראשון.
ממש הכרחתי את עצמי לבוא היום, כי עצלות וחוסר חשק. אבל בנזוגי השמנמן הזכיר לי שזה בשביל הבריאות שלי.
הברך לא כאבה כלכך בימים האחרונים, שזה נפלא!!!! ברוך השם!
השעה 16:55
עושה שוב אימון קליל שבקלילים.
סקוואט:
20*10*3
דדליפט:
30*10*3
חתירה:
25*10*3
קירוב ירך:
15*10*3
הרחקת ירך:
30*10*3
לחיצת כתף דאמבלים:
4*10*3
השעה 16:42
וזהו. אני הביתה.
שבוע הבא אני חוגגת עם בנזוגי השמנמן את יום ההולדת שלו + שנה וחצי נפלאות ביחד! אשרינו שזכינו 🥹❤️
אחרי יותר משלושה חודשים שלא התאמנתי בגלל כאבי מפרקים שבאו והלכו ובאו שוב ונשארו.
הלכתי לאורטופד, עשיתי פיזיו,
ואז הבנתי שאני בעצם חייבת לחזור להתאמן כי ככל שהזמן חולף ככה צצים להם כאבים חדשים, והישנים הולכים וגוברים
ברכיים, קרסוליים, מפרק כך היד, מרפקים, וגם אגן הירכיים.
ומלא 'קנאקים' קוליים להחריד שצצו פתאום
לא נעים החרא הזה. כל לילה צמודה לבקבוק חם שעובר מפה לשם משם לפה.
אני חייבת לחזק שוב את השרירים שלי (בצורה מאוד עדינה ומבוקרת) כי המפרקים שלי, שאובחנו כמפרקים גמישים, פשוט לא מצליחים להחזיק את עצמם בלי מערכת שרירים חזקה סביבם.
כמה דגשים לאימון:
לא להתאמן עם כאב.
הרמה הכי קטנה של כאב מפרקים כלשהו הוא סימן למשקל כבד מדי או תנועה לא טובה, או התעוררות של דלקת. זה לא שווה את זה.
לא להשוות את עצמי לאחרות:
אני מתאמנת עם משקלים מאוד נמוכים, לא כי אני לא מסוגלת להרים משקלים גבוהים כמו הבחורה שלידי, אלא כי אני שומרת על עצמי ובונה את עצמי מחדש.
לא לקפוץ מעל הפופיק:
לא לדחוף את עצמי מהר מדיי להעלות משקלים כי זה לאאא טובבב לייי כרגע.
אני לוקחת לעצמי כמה חודשים של שיקום עם משקלים נמוכים, התקדמות מאוווווווד איטית ומייגעת.
המטרה היא לא להתחטב אלא להבריא.
מטרת העל: שכל כאבי המפרקים והקנאקים יעלמו.
השעה 11:50 מתחילה:
חתירה:
25*10*3
היה קצת יותר מדי נראלי
דדליפט:
30*10*3
היפטרסט
30*10*2
כי אין לי מגבת לשים על האגן וזה כואב בעצמות.
דד רומני:
30*9*3
סקוואט:
20*10
זה לכבוד הפיזיותרפיה לברכיים.
סט ראשון עבר אחלה.
סט שני
20*3
כאב חד בברך שמאל. עוצרת.
מנוחה.
מנסה שוב.
20*10
היה בסדר, בלי כאב. אבל מללללא קנאקים כל ירידה ועלייה.
סט אחרון?
כן,
מנוחה - ואז.
20*10
אוקיי הלל אחלה. מלא קנאקים, אבל לפי הפיזיותרפיסטית זה אמור להיעלם ככל שהשרירים יתחזקו.
אוקיי, לא כאב לי כלום.
האמת אבל בדרך כלל הכאבים היו מגיעים אלי אחרי האימון, אז אדע רק בהמשך....
השעה 12:45. סיימתי להיום.
נראלי מחר אני אהיה תפוסה למוות.
לא נורא. מחר יום אחרון בגן לפני החופש הגדול :>
חודש שלם לא התאמנתי בגלל כאבים בברכיים, שאגב, לא פחתו בכלל לאורך התקופה.
הבנתי שאולי הכאב לא נובע ממאמץ יתר, אלא מחוסר גיוון של התרגילים שיצר חוסר איזון בשרירים סביב לברך.
סתם תאוריה.
אז עושה היום אימון, קליל, קליל. כי אסור לקפוץ מעל הפופיק אחרי חודש של מנוחה, אחרת אני אמות מחר מכאבים חחחח
אגב, לקחתי ריטלין לפני שעתיים בערך, אחרת לא היה לי חשק פראי ואקראי כלכך לצאת לאימון ככה על דעת עצמי חחחחח
חתירה:
25*10*3
דדליפט:
30*10*4
הבטחתי אימון קליל ואני מקיימת.
אז למה עד כה התרגילים מרגישים מאתגרים כרגיל? חחח
וואי וואי, הצטמקתי לגמרי בשריר, הא?
הגלוטס שורף קצת, אבל עדיין:
היפטרסט:
35*10*3
הגלוטס שורף ממש.
לחיצות כתף דאמבלים:
4*12
בחור נחמד שטען שהוא מאמן, אמר לי שאם אני לוקחת את הידיים טיפה אחורה אני עובדת ככה גם על השכמות, אז:
4*10*2
וואלה מאתגר בקטע טוב.
שאלתי אותו לגבי ברכיים והוא אמר שבאופן כללי הוא ממליץ לעשות תרגילי רגליים בלי משקל בכלל...
לא יודעת בנוגע לזה.
הנפת ידיים לצדדים : כתף קדמית
4*10*3
השעה 13:50
הייתי פה.
מהיום אני בונה לי תוכנית שתכלול:
- פעם בשבוע אימון אחד, קליל-קליל בחדכ"ש.
- פעמיים בשבוע סט של תרגילי פיזיו-תרפיה לחיזוק הברכיים שאעשה בבית.
אדבוק בזה למשך חודש ואראה מה קורה.
אהה כן, וגם אקבע תור לאורתופד.
יום רביעי
השעה 13:00
הייתי אמורה לעשות אימן גם ביום ראשון אבל ממש ממש ממש לא היה לי כח או עצבים, אז עשיתי אימון בבית שכלל סקוואט על רגל אחת וקצת שכיבות סמיכה.
קיצר,
בגלל הריבאונד הנוראי שהריטלין עשה לי, קיבלתי מרשם לקונצרטה.
הוא אמור להשפיע כמו הריטלין, רק לטווח זמן של 10 שעות, והריבאונד קל יותר.
אבל לא יודעת, 3 שעות מאז שלקחתי את הכדור ואני לא ככ מרגישה שינוי בקיום שלי.
דדליפט:
35*8
חשבתי שעשיתי 40 אבל מסתבר שהשתמשתי במוט של 15, אז:
45*8
תיקנתי את המשקל:
50*8*2
פספסתי את ההיפטרסט בשנייה,
דד רומני:
35*10*3
הרגשתי לחץ מתון ולא נעים על ברך שמאל. לא חושבת שזה היה חכם להמשיך את התרגיל תוך התעלמות מהנוּרה הכתומה הזו.
לא נורא.
היפטרסט ששריינתי במעוד מועד:
50*10*3
יהה ביצ'ס!
חתירה:
30*10*3
השעה:
13:40
עושה מתיחות עד 13:50
תקשיבו שמסאג' לגב עם גליל פילאטיס זה פיסה מגן עדן.
נראלי שזהו להיום.
אני יודעת שהשקעתי כמעט רק בפלג הגוף התחתון אבל זה מה יש 😃
יום חמישי: השעה 12:10
לקחתי ריטלין לפני חצי שעה בערך.
מחכה ברכב עד שההשפעה תתחיל.
כי בוודאות היא עוד לא התחילה כשיצאתו מהבית.
12:25
הו, הנה זה מתחיל להשפיע. פתאום מתרחב לי הלב ובא לי לעשות טוב בעולם.
יאלה אני יוצאת מהרכב.
12:55 מתחילה.
דדליפט:
40*8
קללללל
50*8*3
העפתי אותו ב5 דקות.
היה מאתגר אבל הלך טוב.
היפטרסט ששריינתי במעוד מועד:
50*10*3
הגלוטס מת חח
אגב, הגב לא כאב בכלל מאז יום שני. כנראה בזכות המתיחות.
אכניס אותן באופן קבוע לשגרת האימונים שלי.
חתירה:
30*10*3
קלללל
סקוואט:
20*8
30*8*3
סבבה.
הרגליים מיצו את העניין.
ויש לי בחילה של החיים. אוף.
יש לי עוד 10 דק לפני שאני חייבת ללכת.
מתלבטת אם לעשות עוד תרגיל או לנצל את הזמן למתיחות.
