לוג ללא ליגלוגים!

בשלושת הימים האחרונים המשקל שלי נחת קילו שלם.
בן לילה הוא ירד מ55.5 ל54.5 ועד כה הוא נשאר שם באופן רציף.
אני נזרקת בימים האלה בין פסגות לתהומות.
זה בהחלט לא המצב הנפשי הכי חמור שהייתי בו. לא. זה ממש רחוק משם.
והאמת שאני לגמרי מתפקדת כרגיל, ואפילו לא כלכך בדיכאון.
אבל אני נמצאת במצב נפשי חדש שלא הכרתי מלפני.

מאשימה את עצמי במשהו שהתרחש שיכלתי למנוע, למרות שאני יודעת שאני לא האשמה הבלעדית.
לא שהידיעה הזו עוזרת במשהו.
אבל מי שואל.
זה לא היה כזה נורא. זה יכול היה להיות הרבה יותר גרוע, זה בטוח.
אבל זה מלכתחילה לא היה קורה אם היה לי קצת יותר שכל.
חבל שהמוח שלי היה בחופשה בזנזיבר.
עזבו.
עבר, נגמר, יאלה.
עכשיו נשאר רק שהלב שלי יעכל את זה שאני חרא של בנאדם.
רעה. מרשעת. מטומטמת. חסרת אחריות.
טיפשה, מפגרת, קרת לב, חסרת מצפון.
אידיוטית, כלבה, אכזרית, אנוכית.
ואני אוכלת את עצמי על זה.

בכל אופן,
תכננתי לעשות השבוע שבוע ניטרלי.
ח. מצחיקולה.

הלב שלי כבד כמו עופרת יצוקה. ובטח שלא הצלחתי לעשות אימון בשני, שלישי או רביעי.
וגם עכשיו מכריחה את עצמי לעשות אימון. משו בסיסי-בסיסי-בסיסי, רק כדי לא להתנוון.

סקוואט סטטי על קיר:
1:30
1:00

שכיבות סמיכה:
10*3

גם המעט הזה מרגיש לי קשה.
החלטתי לא לעשות תרגילים שקשורים לאימון משיכה, כי אולי אעשה מחר אימון משיכה מלא.
מבחינתי לא באה כרגע בקטע של לבנות את עצמי. מסתפקת רק בלא להרוס.
ח. זו בדיחה מצחיקה אבל אתם לא תבינו אותה.





חברות יקרות לליבי באו אלי היום, אחרי שלא היו אצלי כבר כמה שנים טובות.
זה עשה לי טוב.
הייתי צריכה אותן.
אני צכה לראות אנשים.
עדיין יש לי ניתוקים מדי פעם.
רק זקוקה למשהו שיסיח את דעתי.

מג בוקר: 55.4
שזה ממש יפה ליום ראשון.
התחלתי את העבודה החדשה. היא סופר סבבה. ב"ה.


תלייה בצ'ין אפ:
00:50
כן, כן. 50 שניות. שיא חדש.
00:40
האצבעות לא שרדו את זה.
באלי עוד.
00:30
קרסתי.

אני כולי פצועה.
כפשוטו.
כאילו הלכתי מכות עם עצמי היום מבפנים ומבחוץ...
כוויות ושפשופים בכפות הידיים - בעיקר בגלל טימטום וחוסר זהירות.
או אכפתיות.
זריקת זרג ברמה של - ווטפאק עובר עלי.
אני על סף בכי במשך כל היום.


עליות מתח עם כיסא:
12*3
נזכרתי שאני אוכלת היום ניטרלי (אמורה, לפחות. 🤦‍♂️ כרגע אני על 1,200.) אז האימון אמור להיות כמה שיותר מלא.

ההתעללות נפשית שאני מעבירה את עצמי בדרך כלל, ובייחוד האחת הספציפית שאני עוברת כבר תקופה, תפסה תאוצה בימים האחרונים.
אין לי כח אפילו לדבר על זה.
אז אני רק אכתוב.
בקצרה:
לפני שנה יצאתי עם מישו ממש נחמד ואיכשהו הקשר התפוגג. לאורך הרבה זמן חשבתי אם ליצור איתו שוב קשר. אחרי חצי שנה באמת יצרתי קשר, והוא ממש שמח ורצה שנצא שוב. אבל באה הקורונה ושוב הקשר התפוגג. לא דיברנו מאז.

עכשיו נפגשתי עם מישהו חדש שהוא ממש נחמד, באמת, אבל המוח שלי כאילו נדפק ממש ממש.
קשה לי להסביר את רמת הדפיקה.
אני פשוט זומבי של ריקנות.
מרגישה שלא סגרתי את המעגל ההוא, ואני לא מצליחה להשתחרר מזה.
ומרגישה כלכך אידיוטית, רק בגלל שהמעגל ההוא פאקינג פתוח.
זה משגע אותי, מחרפן אותי.
אימלה.
וזה כלכך פאדיחה פתאום לשלוח לבחור הקודם הודעה של: "היי מה שלומך? זוכר אותי מלפני שנה? בוא נסגור מעגל..."
זה מביך.
בייחוד שגם ממש בא לי להיפגש איתו שוב. אפילו אם זה פעם אחת ויחידה, לכוסקפה כידידים. רק כדי לדעת בוודאות שאני שלמה עם סגירת המעגל הזו לפני שאני ממשיכה הלאה. והוא בחור ממש חמוד, יש מצב שהוא יזרום על זה. (אלא אם הוא יוצא עם מישהי, ואז מבחינתי דיבור בווצאפ מספיק לי.)
אלוהים, זה כמו סלע שיושב לי על הלב.
מה עושים?
תנו עצה.

מתח שלילי בספירה של 8.
4*3

הידיים שלי כואבות מכלכך הרבה כיוונים שכבר לא אכפת לי.

השעה 23:14
פרקתי קצת עצבים עם מוזיקה בפול ווליום באוזניות.
אני צריכה לאכול עוד קלוריות כי צריכה להיות על ניטרלי!!!
אני אכעס על עצמי אם ארמה בזה.





בסוף השלמתי את כל הקלוריות עד ל1,400. לא בטוחה איך אני מרגישה בנוגע לזה.
מסקרן לראות אם אעלה במשקל מהניטרלי.
למרות שזה אפילו לא ממש הניטרלי שלי. כי הניטרלי הוא בעצם 1500-1,600
לא יקרה כלום.
אם יקרה אני אבכה מרורים.

סופש.

שישי:
שכיבות סמיכה:
רגיל 12
יהלום 6
רחב 12.


שבת:
סקוואט סטטי על קיר:
3:00.
כן, כן. 3 דקות.

היפטרסט סטטי 11K:
3:00

סקוואט בולגרי 11K:
12 חזרות לכל רגל.

דד רומני רגיל אחת:
13 חזרות כל רגל.

אווברהד פרס 11K:
15*2

הנפות ידיים מלפנים, דאמבל 11K:
5*2

שכיבות סמיכה ליד אחורית על שולחן נמוך:
15*3



ממוצע שקילות שבועי 55.33
ירידה של כ - 0.55 ק"ג משבוע שעבר. נוזלים? כנראה שכן.
ממוצע אכילה של 1,200 קל' ליום.

אתמול 'התפרעתי' ואכלתי בסביבות ה1,600. שזה בערך הניטרלי.
היום אכלתי בסביבות האין לי מושג כמה. אבל לא הרבה, לא נראלי שהגעתי לניטרלי.
והייתי די פעילה היום, היה מזג אויר נפלא אז יצאנו לסיבוב בצהריים.
נראה מה יהיה מחר. חייבת להודות שאני במתח.
החלטתי השבוע לא לנסות להמשיך לרדת, לכבוד חג החנוכה.
אז התכנון הוא להישאר על סביבות ה55.3/55.5 ק"ג לשבוע הזה, עם סך קלורי של 1,400-1,500. ושבוע אחרכך שוב ארד ל1,150 ואמשיך את החיטוב.
נראה אם זה יעבוד. אעדכן.

יום שני - אימון דחיפה.

שכיבות סמיכה:
רגיל 20
כמעט-יהלום - 10
רחב - 20

שכיבות סמיכה על שולחן ליד אחורית - 12*3


יום שלישי - הייתי בדיפרסיה מהצהריים ואילך.
לחץ מכלמני דברים.
לא חשוב למה.


יום רביעי - מג' בוקר 55!! 🤯

אימון רגליים + משיכה.
מתחילה לי מיגרנה כי לחץ נפשי.
לא חשוב למה.
אוקיי, אוקיייי!!
יש לי דייט היום אז אני לחוצה, פסדר?
קרציות.
לקחתי כדור למיגרנה.
ויאלה אימון.

מתח - 6 הראש שלי פועם בכאב.
סקוואט סטטי כנגד קיר - 2:00
מתח - 6
היפטרסט סטטי - 3:00
מתח - 6 - האחרון היה ממש קשה. הצלחתי אותו ברמת ה90% .
הכדור עדיין לא השפיע.
קשה לי להסתכל על הפון, והוא על הבהירות הכי נמוכה.

נחה קצת.

סקווואט בולגרי 11k:
12 חזרות לכל רגל.
הלך סביר ביותר. נו, כי נחתי.

תלייה בצ'ין אפ:
00:30
לא הצלחתי יותר. המוח שלי מתפוצץ.
00:30
לא. המוח לא עומד בלחץ.
מזל שלקחתי כדור.
האמת שמבעד למשכך הכאבים אני מרגישה שמץ של בחילה שאופייני מאוד למיגרנה.

חייבת להמשיך.
מה לעשות עכשיו?
לא מסוגלת.
שוב שמה ראש לנוח.
לעצום עיניים.
אוקיי יאלה. 4 דק' מספיק.

דד רומני 11k:
13 חזרות לכל רגל.
הדד הרומני הכי עלוב שעשיתי בחיי. נראה שהשתמשתי בכל השרירים חוץ משרירי הרגליים. לגמרי איבדתי קשר מוח-שריר, פשוט כי המוח לא עובד כרגע. צריך שניים לטנגו.

מה עכשיו, מה עכשיו.
עוד קצת מנוחה. אוף. הראשששש. הכדור מתחיל לעבוד קצת ובמקביל הכאב מתגבר. משהו מוזר
בעיקרון יש לי עוד 45 דק' עד הפגישה.

אה, מתח שלילי בספירה של 8:
1
לא יכולה. הראש.

קופצת שנייה לתרגיל ההוא לשוקיים, 20 חזרות לכל רגל בנפרד.

מנסה שוב מתח שלילי - 2
✓ דופקת את הראש במשקוף בעלייה.
✓ מפוצצת וריד במוח.

עוד 20 חזרות לשוקיים.

זהו, מיציתי את החיים האלה.


תגידו, זה נוראי ללכת לדייט עם הבגדים של העבודה + אלה שהרגע התאמנתי איתם?
וכן, אני תמיד מתאמנת עם הבגדים של העבודה, למי יש כח להחליף? הם מספיק נוחים. וזה לא שאני מזיעה באימונים.
בעיקרון לא לבושה מזעזע - חצאית ג'ינס די מגניבה וסריג בצבע חרדל שמדגיש את העיניים הצהובות שלי. (אמיתי. העיניים שלי צהובות. לפרקים. לפעמים הן שחורות לפעמים ירוקות ולפעמים דבש-חרדלי-צהוב כמו קיא של בת יענה.)
קיצר לא אכפת לי מה תאמרו. אני הולכת ככה. אין לי כח אפילו להתאפר.
בדכ לא מתאפרת לדייטים. לא מחפשת להרשים כרגע.
אעדכן.



קולקציית העיניים הצהובות שלי:

תגידו שזה לא קיא של בת יענה -

אוקיי זה לא צהוב כמו שזכרתי חחחח -

הו, הנה עוד אחת:
🥷 - פה הן ממש צהובות.

יום ראשון מ'ג - 55.5
ווהו.

היום הייתה ממסיבת חנוכה לצוות של בית הספר.
היה נחמד מאוד.
הכנתי סלט מגניב:

מבט מלמעלה:

מבט מהצד:

וזהו.

אימון משיכה - לא היה ממש.
עליות מתח:
6
5
6
וזהו.

תכלס שבירת שיא של עליות מתח באימון אחד 6+6+5. (שנייה שולפת מחשבון.)
אוף.
אין לי כח להיכנס לאפליקציה.
6+6=12
12+5
17.
כן.
יפה לי.

לילה טוב אנשים.

יום שישי מ"ג 55.7.
ממוצע שבועי של 55.88

אימון דחיפה

שכיבות סמיכה:
רגיל: 12
צר: 12 (ניסיתי יהלום. כצלחתי אחד. החלטתי שאני לא במצב ליהלום.)
רחב: 12

לחיצת כתף 3K:
20*2

הנפת ידיים 3K:
12*2
או שזה היה 13? לא זוכרת.

שכיבות סמיכה עם רגליים מוגבהות:
13*2




היום - רגליים:

לא היה לי סטופר או שעון מחוגים, אז פשוט הסתכלתי על השעון של המיקרו והתחלתי בכל דקה עגולה.
סקוואט סטטי על הקיר:
2:00
ואז עוד סט של 1:00


היפטרסט סטטי 11K:
3:00!!!!!!!


סקוואט בולגרי:
11*12

דד רומני עם רגל אחת:
11*13
הפעם התחלתי את שני התרגילים האלה עם הרגל השמאלית. היה שינוי בתחושה.

וזהו להיום.
מבחינת האכילה - אתמול היה מקסים. היום חושבת שהלך טוב אבל קצת הרסתי לקראת אחר הצהריים.
בכל אופן, לא יצא לי להיות פעילה במיוחד. חושבת לצאת לסיבוב הליכה קצר.
אוף. בימים האחרונים הראש שלי קצת לא במקום. לא משהו שרוצה לדבר עליו אבל כן לציין אותו.
באלי לדפוק את הראש בקיר. ממש. כפשוטו. צכה משהו שינער אותי. אולי איזו כאפה טובה תעשה את העבודה.

אתמול היה לי יום קשוח ולא הזדמן לי להתאמן.
אז היום אשלב רגליים + משיכה 'מקוצרים' -> בסופרסטים.

סקטואט סטטי כנגד קיר:
2:00
(אני עם נעלי ספורט וזה נורא, הן מחליקות לי קדימה. בדכ עושה את התרגיל הזה יחפה.)
והיפורסט סטטי עם 11k:
2:00

שניהם בסופרסט עם שני סטים של
תלייה בצ'ין-אפ 00:45
שיא זמן חדש שלי בתרגיל הזה 😃

סקוואט בולגרי 11K.
12 חזרות לכל רגל. משומה היה קשה כמו גהינום.

עליות מתח עם קצה של רגלל על כיסא: 13*2
סט שני היה קשה רצח. בקושי עשיתי את שלושת החזרות האחרונות.
נראלי זה מעייף מדיי הסופרסטים האלה...

תרגילי נשימות (כפשוטו).

דדליפט רגל-רגל 11k:
14 כל רגל. צריכה פעם להתחיל עם רגל שמאל.

5 חזרות מתח שליליות בספירה של 8.

ואז תרגיל לשוקיים על הרצפה.
איבדתי ספירה. נראלי הראשון היה 23 לכל רגל בנפרד...
15
10
5

ואז עוד 4 חזרות מתח שליליות כנ'ל.

וזהו, אני מתה.
מוותרת על פאמפים למניהם כי אין צורך.
סהכ שעה לכל האימון...
צכה לעוף לשיעור גיטרה. בנאדם צריך מזומנים.


אתמול טיילתי בסופר והצטיידתי במספר לא מבוטל של מוצרי דיאט חדשים ומעניינים שממש עוזרים לי עם כל העסק של לא להיות רעבה.
בין היתר ממוצרי הדיאט - המון ירקות טריים חחחח וגם מוצרי דיאט אמיתיים.
וגם כלמני דברים שהם לא דיאט, אבל שיספקו לי את הצורך במתוק 'אמיתי' לכשארצה.

מבחינת תזונה - הכל פגז. וכבר אין ככ חולשות כמו שהיה בראשון-שני.
אתמול סגרתי את היום על 1150 קל', והיום סוגרת על 1140.
כבר התרגלתי לקטע של לא לאכול בבוקר וזה ממש עוזר לי. מקווה שזה יבוא לידי ביטוי במשקל.
בינתיים אין תזוזה אגב :|
סבלנות.
מלשון סבל.
סובל משמע קיים.

נממ יש דומס קליל+ בגב עליון מהאימון של אתמול.

לא עשיתי אימון דחיפה כבר יותר משבוע...

שכיבות סמיכה:
רגיל : 15
יהלום: 7!!!! סחטתי שתי חזרות אחרונות. על השמינית נלחמתי בשיניים אבל לא הצלחתי לעלות חח...
אבל יפה לי 7 יהלומים. שיא חדש ואחלה תכשיט.
רחב: 18. סחטתי עד הסוף.

לחיצות כתף דאבלים של 3k:
20*2
במקביל עם הנפות ידיים:
13*2

מקבילים סטטי:
1:06 בדיוק עד לקריסה מוחלטת חחח
היה גהינומי-משו.

שכיבות סמיכה עם רגליים בהגבהה:
15*2
באחרון דפקתי מצח ברצפה. מה יהיה איתי? 🤦‍♂️

שכיבות סמיכה על שולחן ליד אחורית:
15*2


תזונה:
אמנם אמורה להיות על 1,300, אבל אתמול וגם היום אכלתי 1,230/50 קל'. כמובן עם הליכה של 9k צעדים (בכללם גם מדרגות לרוב במהלך היום). ואני גם משתדלת לא להישען על דברים כשאני עומדת (ברצינות חחחח)
האכילה נפלאה, מדוייקת בערכים - חלבון ופחממה כמעט על הקשקש. יוצא שאוכלת קצת פחות שומן, אבל ממש זניח.
בעיקרון דוחה את ארוחות הבוקר והערב עד כמה שיכולה, ומתכוננת נפשית לקיצוץ נוסף בקלוריות שיבוא בקרוב.
מקווה שעליתי על דרך המלך.
מחכה לממוצע שקילות שבועי לראות אם יש תזוזה.

מכינה את עצמי נפשית שלא תהיה תזוזה בכלל כי הגוף שלי דפוק כמו גרוטאה אחרי גריסה :|

לילה טוב 3>

יאלה.
הגיע הזמן.
משקל נוכחי: 56.
המטרה: להגיע ל52 ק'ג.
הדרך: לרדת ל50, להתאזן על 52.
ניטרלי כרגע 1,500-1,600.
קלוריות החל מהיום: 1,300.
מקפידה על 8k צעדים ליום. (כרגע מספיקה לי ההלכה בבית הספר + סיבוב של 20 דק' בערב כדי להגיע לזה.)
סביבות ה150 קל'.
אימוני כח: PPL עם 2 סבבים בשבוע.
א-ב-ל, אימונים מקוצרים. כלומר, אני מתכוונת להוריד סט אחד מכל תרגיל. יהיו תרגילים שזה יהפוך לסט בודד לתרגיל, ויהיו תרגילים שזה יהפוך לשני סטים. (@יושב_על_הכס זה בסדר לעשות ככה קואוצ'? ._.)

ארוחת צ'יט פעם בשבוע. ביום של צ'יט אני יכולה לאכול עד 1,400. (או פחות, בהתאם. בעיקרון בין 100 ל200 יותר מהקלוריות היומיות של הקיצוץ.)
שישי שבת - מתכוונת להכין לי מנות נפרדות ומדודות לאכול.
אני נחושה להצליח. מתחילה מהיום, נראה כמה זמן אשרוד חחחח...
הקושי העיקרי שאני צופה זה הפיתויים שיש בבית מבחינת אוכל. יש פה מלא שטויות שמביאים, ו

אימון משיכה:
תלייה בצ'ין - אפ: 00:40*2
היה סבבה לאלה.

עליות מתח עם כיסא: 13*2
היה טוב.

סופרמן עד כשל: 30

מתח בחזרות שליליות: 5*2
כמה מטומטמת אני?
דפקתי את המצא במשקוף בעלייה.
בכל מקרה, 2 חזרות אחרונות של הסט השני מממש סחטתי מהגהינום
היו לי שם איזה 3 כשלים אז נחתי 5-10 שניות עד שהצלחתי לעשוץ 2 חזרות נורמליות.

יד קדמית עד כשל דאמבל 11 קג: 23.
3 חזרות אחרונות מהגהינום.

אגב לא יודעת אם הבחנתם לב, אבל פיציתי על הפחתת הסט בהוספה של חזרות :>

חצי שעה לכל האימון.
וואלה סבבה.
אם כל אימון שלי יהיה חצי שעה, לא רואה סיבה למה לא אצליח לעשות 6 כאלה בשבוע :>
או שלא.
נחיה ונראה ._.

מלשון שפעת.

אז מסתבר שזה לא היה צינון כמו שחשבתי אלא שפעת...
מסתבר שכל השנים שבהם הייתי 'מצודדת' - דהיינו שכבתי במיטה, גוססת, לא נושמת, עם צמרמורות וכאבי שרירים, גרון, אוזניים, מוח, קיום - היו למעשה שפעת.
ולמה חשבתי שזה רק צינון?!
כי אמרו לי שבשפעת יש חוווווום, ואתה במיטההההה, מחוסר הכרררררה, רוצה למוווווות. ואמרתי לעצמי - "נההה נכון שאני סובלת, אבל לא, שפעת זה כבר משו אחר. שפעת? פייייי בטח איזה סבל מטורף. לא, לא, אני כנראה רק מצוננת. וגם אין לי חום, לא. אני עם 37.2. חום זה רק מ38."
אז מסתבר, ידידיי, שלא.☠️
אולי פשוט סף הכאב שלי נורא גבוה (בדכ לא לוקחת משככי כאבים אפילו שמרגישה שהאוזניים שלי עוד שנייה מדממות ואני מתפגרת.) ואולי למלכת הקרח (בעלת חום גוף ממוצע של 35-36,) חום של 37.2 נחשב פאקינג חום (ומסתבר שזה באמת ככה.)
בקיצור,
שפעת.
מה שאומר -
חופשת מחלה מהעבודה ומדלגת על אימונים בלי ייסורי מצפון :>
כיף סהכ.

שלשום (שלישי,) עשיתי תלייה בצ'ין אפ
00:40*2
והתחלתי להשתעל למוות.

אתמול (רביעי) עשיתי עליות מתח:
6
5
וזהו, לא היה לי חשק. אבל הי, עשיתי 6 רצוף! סימן שהשרירים שלי לא נמסו לחלוטין מהחולי.

היום, יום חמישי, אני עדיין לא בריאה לחלוטין, אבל מרגישה פי 300 יותר טוב.
רוצה לנסות לעשות קצת רגליים.

קודם הקדמה - היום חברות הבריזו לי מסושי בפעם ה1774939228929373, אז אמרתי - "חלאס!!! נבלות!!!" (אמרתי את זה בלב.) והזמנתי לי מזון בעצמי, לעצמי, לבדי!!!!!
ההזמנה אמורה להגיע עוד שעה בערך במקרה הטוב. מספיק זמן לאימון רגליים קליל כדי לחזור לכושר.

סקוואט סטטי על קיר
1:50*2

הולך סבבה, חוץ מזה שקצת קשה לי לנשום.
לנשום זה לחלשים.

היפטרסט סטטי 11k:
1:50*2

אני רעבה מוות.
מהבוקר אכלתי רק 222 קל' והשעה כבר 16:20.
זה יותר גרוע מהימים שהייתי חולה חחחח

התחיל לרדת גשם. מסכן השליח ._.
אבל שיבוא כבררר בחייאת.

סקוואט בולגרי 11k:
11 כל רגל.
קצת קשה לי, הגוף כזה - "וואו, וואווו! תרגעי כפרה!! הייתי עם שפעת וזה!"
נראלי אעשה עוד סט של בולגרי ואוותר על דדליפט.
11 כל רגל.
לא צריך דדליפט, כי אני כבר מתה. (הבנתם? כי זה דד, יעני, מת! הא! קלטתם??)

מדלגת על דד.
יאלה, שוקיי-

האוכלהגיעביי!


וואו. היה לי טעים. 🥷