שחיף VS קלוריות. Top anime fight.

אני בסוג של semi-התקף. מאוד מתסכל לראות את הקלוריות היקרות יוצאות מלמטה בצורה כזאת…אומללה. משקל גוף 62.7. לא התאמנתי שבוע, חוסר אנרגיות ו/או עייפות מטורפת כל הזמן. ניסיתי היום להכריח את עצמי להתאמן ונאלצתי להפסיק אחרי סט ראשון. אני לא חושב שזה חוסר בפחמימות כי אני תמיד אוכל 70-80 גרם פחמימה שעתיים-שלוש לפני. אחפש רעיונות ל pre-workout שלא כולל טונות של קפאין וסוכר.

מרגיש לא טוב בבטן בימים האחרונים. עשיתי כמה שינויים בתזונה, אני מקווה שזו הסיבה ולא שוב התקף.

לאנג'- 4X17 18 17 18

בנץ'- 4X 8 8 8 9. שוב סט אחרון היה יותר קל מסט ראשון. אין לי מושג מה גורם לזה.

מתח- 4X 15 15 15 15

הרמות תאומים סט אחד

האמסטריג קרלס. סט אחד

משקל גוף - 62.4

אני חושב שהתפריט מספיק גדול, ושהסיבה לעלייה האיטית היא הכמה ימים שהרגשתי לא טוב/שהיה לחץ בלימודים ולא הצלחתי לאכול מספיק. אני צריך שבועיים שקטים כדי לאכול את כל התפריט בלי לפספס ימים ואז אוכל לבחון מגמת עליה.

פספסתי אימון בגלל לחץ בלימודים. בשני האימונים האחרונים התזמון לא היה מוצלח בלשון המעטה- שילוב של עייפות וקיבה ריקה גרם לכל סט להרגיש פי 2 יותר קשה. באימון היום ויתרתי על הסט האחרון מחוסר אנרגיה. המסקנות הן, 1- לשאוף להתאמן מוקדם ביום. 2- להגביל צום עד שעתיים לפני אימון. וכן, אני יודע שהפתרון הפשוט הוא להקפיד על סדר יום מדוקדק. לאכול באותן שעות, ולישון באותה שעה, כל יום. אף פעם לא הצלחתי לעמוד בזה תקופה ארוכה. אני לא יודע אם זה עניין מנטלי או פיזי. אני חושד שמחזור השינה של הגוף שלי ארוך מ 24 שעות, לכן אין ברירה אלא לישון כל יום יותר ויותר מאוחר.

לאנג'- 3X17/17/17
בנץ'- 3X8/8/8
מתח-3X14/14/14

תאומים שני סטים עד כשל.

עלוב, אבל זה מה יש. לפחות עם הקלוריות אני בסדר. נראה בשקילה הבאה.

השבוע פוביה ישנה הרימה את ראשה המכוער והוכיחה שהיא נושמת ובועטת, למרות מירב המאמצים שלי להעמיד פנים אחרת. אני יושב באוטובוס בין עירוני בתל אביב, ב - 8 וחצי בערב. עייף וחלש, כששתי בחורות, נראות קרוב לגיל שלי, מתיישבות מולי. אני לא יודע כמה אסיד עישן המהנדס שתכנן את האוטובוס- אבל הרביעייה של המושבים הצמודים ממש לא מתאימה לארבעה אנשים שהם לא גמדים. זה לא עזר שאחת מהן, זאת שהתיישבה מולי, הייתה לפחות בגובה שלי.

הן מדברות ביניהן באנגלית, אני אלמד כמה דקות מאוחר יותר שאחת מהן, הגבוהה, עברה לישראל מבלגיה מלפני שלוש שנים, והשנייה מקנדה. הגבוהה מיד יצרה איתי קשר עין והעירה על הבנייה הקלוקלת של האוטובוס. לא הייתה לי באמת אופציה לא להיסחף לשיחה בסיטואציה הדביקה הזאת.

נשבע שהאנגלית שלי מצוינת. לפחות ההבנה. אני קורא רק באנגלית, כותב ספר באנגלית. אבל אני חייב להתאמן על יכולת הביטוי, בזה אני חלוד לגמרי. ועדיין, נחמד לי לדבר איתן, עד שהגוף שלי מחליט שזה הרגע המתאים לרוקן את הקיבה מלמעלה. אני יודע שהבחילה היא תגובה לא מוצדקת של הגוף לסטרס, ואני יודע שאם רק אצליח להירגע- זה יעבור. אבל אני לא מצליח להירגע. כי אני לא מצליח להפסיק לחשוב "איזה מביך זה יהיה אם אני אצטרך להקיא מול כל הנוסעים עכשיו". ועצם המחשבה הזאת רק מחמירה את הבחילה. אז כמו שעשיתי כל כך הרבה פעמים בעבר כשזה קרה- העמדתי פנים שיש לי שיחה חשובה בנייד וניתקתי את עצמי מהסיטואציה.

ברחתי כמו שפן קיצר.

להגנתי צריך לציין שחזרתי לשבת לידן תחנה אחת לפני שאני צריך לרדת, בניסיון עלוב להעביר לגוף שלי מסר שאני לא אתן לו לשלוט בי. כמובן שהבחילה חזרה במלוא העוצמה ולא עברה לפחות 10 דקות אחרי שכבר ירדתי.

הפוביה הזאת התפתחה אצלי כמה חודשים אחרי האשפוז הראשון של הקרוהן בגיל 14. אני לא זוכר בדיוק מתי זה התחיל, אבל באיזשהו שלב הבנתי שיש לי בעיה. הגוף שלי התחיל להגיב עם בחילה בכל סיטואציה בה לא הייתה לי את האפשרות להסיר את עצמי מהמקום ולהסתגר באיזו פינה. מה שמעצבן זה שאין לי חרדה חברתית. אני לא ביישן או אדם שקשה לו להסתדר עם אנשים אחרים. הפחד הוא נטו מהמבוכה שתיווצר מההקאה. ועצם הפחד הזה גורם לבחילה מלכתחילה. זה גלגל אכזרי. אני מניח שחשיפה היא הטיפול היחיד לבעיה הזאת, אסור לי לברוח מסיטואציות כאלה. אני חייב להגיד פאק איט, אם אני אקיא אז אקיא, ולתת לסטרס לעבור מעצמו, אבל זה לא קל.

בשנים האחרונות התקפים כאלה קרו לי ממש מעט פעמים עד שלאחרונה חשבתי שזה עבר לי לגמרי. עכשיו אני יודע שזה עדיין שם- סך הכול עוד אתגר שצריך לצלוח.

לאנג' 24 קילו דאמבל, 4X16/16/16/16.

דאמבל בנץ' פרס, 24 קילו דאמבל,. 4X8/8/8/8 בסט הראשון לא האמנתי שאני אצליח 4 סטים, ואז הסט השלישי היה יותר קל מהראשון. זה היה כזה מוזר.

מתח. 4X13/13/13/13.

תאומים עד כשל 2 סטים.

ליבה- סופרמן+כפיפות בטן- 7 דקות.

על סמך האימון הזה, קשה לי להאמין שאצליח להמשיך לעלות חזרות באותו קצב, נראה אימון הבא.

אני חושש שאני לא אוכל מספיק.שם תזכורת בטלפון להישקל עוד שבוע. אם לא רואה על המשקל לפחות 63 אצטרך לחשוב מה אני מוסיף לתפריט.

The Lord Of The Rings Mueller Report GIF by reactionseditor - Find & Share on GIPHY

היה אימון קשה -בחילה, כאב גב תחתון, כאב קל בברכיים, חוסר אנרגיה. כל אלה השתפרו בערך בין הסט השלישי לרביעי (שכיסחו לי את הצורה). שמתי לב שאני מתחיל לפתח כאבי פרקים כאשר אני לא מתאמן יומיים-שלושה, ודווקא כשאני מתאמן כל יום הגוף כאילו נוטש את התהליך הדלקתי שמוביל לכאב שאני מזהה עם AS. מוזר.

לאנג' 24 קילו כל דאמבל, 4X14/14/14/14. מרגיש שהאמות קצת התחזקו.

דאמבל בנץ' פרס, 24 קילו. 4X7/7/7/7 .

מתח. 4X12/12/12/12.

מזכיר שהתרגילים מבוצעים בארבעה סופרסטים, ושאני מאוד גמיש עם זמני המנוחה.

6 דקות עבודה על core.

תאומים עד כשל.

האמסטרינג קרלס- 2 סטים. קרע לי את השריר.

הרגשתי לא טוב עם הכתפיים אז גם הפעם ויתרתי על פייק פושאפס. שוקל להוסיף יד אחורית עד כשל עם פלטה לסוף האימון.

לאנג' 24 קילו כל דאמבל, 4X12/12/12/12. סט אחרון סבל רציני. האמות די בסדר כל עוד אני לא מתמהמה ומבצע מהר את החזרות.

דאמבל בנץ' פרס, 24 קילו. 4X6/6/6/6 . לא דחפתי לכשל הפעם, הרגשתי חוסר אנרגיה באימון הזה לכן לא רציתי להעמיס. כנראה יכולתי לסחוט עוד שתי חזרות. בכל אופן, הטוטאל זה מה שחשוב, והוספתי שתי חזרות סך הכול מאימון קודם.

מתח. 4X11/11/11/11.

אני די גמיש עם הזמני מנוחה. את הסטים של המתח אני מפרק לתת סטים של 4-4-3 חזרות עם טיפה הפוגה ביניהם. ההיגיון הבריא שלי אומר שכל עוד אני מבצע כמות עבודה X, וכל אימון אני מגדיל את הכמות הזאת, זה לא ממש משנה עם האימון לוקח 45 דקות או שעה ורבע, כי ביחס לזמן שאני נח בין אימונים (48 שעות) זה זניח.

וכמובן, תרגילי העזר:

-עליות תאומים- שני סטים עד כשל.

-5 דקות עבודה על בטן וגב תחתון. אני צריך להפסיק להיות כזה נקניק ולהתחיל להתעלל בעצמי יותר. לא בכיתי מכאב בחמש דקות האלה, פספוס.

-שני סטים של האמסטרינג קרלס.

חסר באימון עבודה כבדה על גב תחתון (דדליפט), אבל אין לי כוח לפרק את המשקולות המתברגות ולקשור 75 קילו פלטות. אולי אני אוסיף משיכה אנכית כלשהי כל שני אימונים.

כתפיים- מניסיון הכתפיים שלי נפצעות יחסית מהר ובמילא זה מפרק שעובד בכל התרגילים. אשקול להוסיף איזה סט של פייק פושאפס.


אני מתחיל לחזור לעצמי. היום אפילו ישבתי על התחת ולמדתי 5 שעות שלמות, נראלי שיא, בפער עצום, מתחילת הסמסטר המוזר הזה. מאמין שזו התוצאה של הפסקה עם הנוגדי דיכאון, כנראה הם באמת החריבו לי כל טיפת מוטיבציה לעשות דברים שלא נוח לעשות. מקווה שגם עניין העייפות יסתדר, כי 14 שעות בהכרה זה לא קרוב למספיק זמן להכניס 2700 קלוריות.

אפרופו קלוריות, זה התפריט שלי:

בתאוריה לפחות. בפועל בגלל ששעות השינה שלי נדפקו לגמרי מהאנטיביוטיקה/נוגדי דיכאון אני מוותר על החלב קוקוס בסוף היום. מניסיון עבר זה בהחלט מספיק אוכל כדי לראות עליה משמעותית במשקל.

אימון ראשון לאחר תקופה ארוכה של רשלנות. אין לי אנרגיות לחזור לתכנית המתישה שעשיתי בעבר (PPL), אז אני אבצע FBW בסיסי וקצר לשבועות הקרובים. המטרה תהיה להוסיף נפח (משקל/חזרות/סטים) כל אימון. אשאף להתאמן יום כן יום לא.

*משקלי העבודה הם של כל דאמבל, ולא של שני הדאמבלים יחד.


לאנג' אחורי עם משקל, חזרות לסירוגין. 24 קילו, 4X10/10/10/10. (ארבעה סטים, כל סט 10 חזרות).

דאמבל בנץ' פרס, 24 קילו. 4X5/5/5/7 . כשל בחזרה שמינית סט אחרון.

מתח. 4X10/10/10/10. יש לי וסט של 11 קילו, לשקול להשתמש בו החל מאימון הבא כי הרגשתי שאני קצת מוותר לעצמי.

התרגילים לא נעשו אחד אחרי השני, אלא בארבעה סופרסטים:

לאנג', בנץ', מתח. 4 פעמים. זה לא ממש סופרסט כי בין התרגילים נחתי מעט, אבל זה כן איפשר לי לסיים את האימון הרבה יותר מהר(פחות משעה). לא הרגשתי שזה פוגע בנפח, אז אמשיך באופן הזה גם באימונים הבאים.

בנוסף:

עליית תאומים על מדרגה, שני סטים עד כשל.

האמסטרינג קרלס , אקצנטרי, שני סטים.

-מרגיש קצת כאב של הדלקת (ankylosing spondylitis), לשקול לעלות מינון של סימזיה אם לא עובר. להפחית ישיבה.

-האמות קורסות בלאנג' האחורי, לשקול ללבוש וסט ולהוריד במשקל של הדאמבלים.

-לשקול להוסיף תרגיל עזר לכתפיים.

-לשקול להחליף לסירוגין מתח בדדליפט עם דאמבלים. (קושר פלטות בחבל).