שימוש בהורמון גדילה ואיבוד שיער
- פותח/ת השרשור רמי121212
- פורסם בתאריך
נק' מוניטין:
6,632
לא יודע מה הבנת ואיפה אתה קורא והאמת גם לא רלוונטי כי הגעת למסקנות שגויות.
להורמון גדילה לא חסר תופעות לוואי, נניח לרגע לתופעות הנדירות כמו אקרמולוגיה, שינוי לחץ תוך גולגולתי, לחץ דם גבוה, בצקות, שינוים בבלוטת התריס וכו׳
כל מה שאני כותב עליו מתיחס כמובן גם ל ghs כמו איפומורלין, ghrp, mk677 וכו׳
הבעיתיות העיקרית בשימוש בהורמון גדילה היא ההשפעה על רמות הסוכר בדם, בטווח הקצר יכול לתת הרגשה של היפוגלקמיה, אבל זו תחושה מאוד מטעה מכיון שבסופו של דבר Gh מפורק בכמה מסלולים, במסלול של הכבוד כתוצר פירוק מתקבל הורמון בשם igf1 אם נפרק את האותיות תגלה את השם: insulin like growth factor 1 הוא נקשר בדיוק לאותם הרצפטורים שנקשר האינסולין וזה למה יש הרגשה של היפוגלקמיה. אגב, בדיוק מאותה הסיבה יש גם עלייה ברמות הסוכר בדם, הרצפטורים תפוסים ולכן אינסולין לא מצליח להיקשר (לא כולו) ולכן הלבלב מייצר עוד אינסולין וזה מה שמביא לשחיקה של תאי בטא. דמיין לך משחק הכיסאות, המוסיקה הפסיקה ומי שהיה צריך לשבת לא התישב, הבעיה שמי שהיה צריך לשבת הוא חיוני למשחק והוא הביא מתנות (סוכר) ואין לו מקום ולכן גם הסוכר והמתנות נשארי בחוץ.
במקרה של mk 677 הרמות של igf1 הרבה יותר יציבות לעומת זריקה של Gh גם זה מאוד משתנה בהתאם לפירוק.
זו הסיבה למה מנסים לעלות תדירות זריקות של Gh לשמור על רמות כמה שיותר יציבות של igf1
במקרה של mk זה מאוד מקל מצד אחד ומצד שני למי שלא כל כך מבין יש לכך בהחלט השלכות ואחת מהן היא ההחמרה בתנגודת לאינסולין.
תנגודת בתאי השריר זה לא רק כניסה של סוכרים זה הרבה מעבר, בסופו של דבר אם אין כניסה טובה של נוטריאנטים או כניסה לא יעילה אתה רק גורע מהביצועים, בסופו של דבר ככל שהרגישות טובה יותר ככה אתה בעצם מתמודד טוב יותר עם כל אבות המזון מה שכן מוביל בסופו של דבר לעלייה במסת השריר ואו יריד באחוזי שומן, זה קצת יותר מורכב מזה אבל זה גם בפוסט אחר.
בסופו של דבר, צריך לדעת להסתכל על כל האספקטים, בין אם זה מערכת העיכול, תובלה בדם, הפרשה אינזמטית בתאי השריר, רגישות ב glut4 וכו
מצד אחד אין ספק שתקבל יותר תגובות אנאבוליות ושריפת שומן כי זה חלק מתהליך הפירוק של ההורמון. מצד שני אתה מפתח תנגודת לאינסולין אם אתה לא יודע להשתמש נכון וזה כבר דיון בפני עצמו.
קיימים שלל מוצרים שאמורים לשפר ולהפחית את התנגודת אבל, לא באמת אפשר למדוד כמה הם משפעים על התנגודת, אם נניח נקח לבדיקה כל התכשירים בעצם מפעילים AMPK ולא בהכרח עובדים סלקטיבית על תאי השריר עצמם (פרט למטפורמין)
הפעלה של האנזים מצד אחד מעלה את צריכת הסוכרים בתאים ומצד שני פוגעת משמעותית בהפיכת גלוקוז לגליקוגן, דבר נוסף זה מעכב m-TOR מה שישירות משפיע על סנטזת החלבון בשריר.
בדקתי בעבר את ביטר מלון, גמנמנה, כרומים, תמצית קינמון וכו׳
כולם עובדים על אותו עיקרון ועושה רושם שתהיה עדיפות מסיומת למטפורמין למטרה זו, אבל קח בחשבון שמטפורמין כמובן יפעיל גם את AMPK ויגרום להרבה בעיות עיכול.
אם אתה משתמש בגלוקומטר אתה אמור לדעת מתי ישנה פגיעה, ביצוע של כמה מחזורי קארב סייקלינג סביר להניח יהיה יעיל יותר מבלי פגיע משמעותית בביצועים ויכול לעזור להפחית רמות סוכר ולהפחית את התנגודת.
אבל לשאלתך העיקרית התשובה היא- לא.
אתה לא אמור לאבד שיער, אלא אמן כן גנטית אתה כבר מאבד.
ולהבא בבקשה כותבת אינפורמטיבית
להורמון גדילה לא חסר תופעות לוואי, נניח לרגע לתופעות הנדירות כמו אקרמולוגיה, שינוי לחץ תוך גולגולתי, לחץ דם גבוה, בצקות, שינוים בבלוטת התריס וכו׳
כל מה שאני כותב עליו מתיחס כמובן גם ל ghs כמו איפומורלין, ghrp, mk677 וכו׳
הבעיתיות העיקרית בשימוש בהורמון גדילה היא ההשפעה על רמות הסוכר בדם, בטווח הקצר יכול לתת הרגשה של היפוגלקמיה, אבל זו תחושה מאוד מטעה מכיון שבסופו של דבר Gh מפורק בכמה מסלולים, במסלול של הכבוד כתוצר פירוק מתקבל הורמון בשם igf1 אם נפרק את האותיות תגלה את השם: insulin like growth factor 1 הוא נקשר בדיוק לאותם הרצפטורים שנקשר האינסולין וזה למה יש הרגשה של היפוגלקמיה. אגב, בדיוק מאותה הסיבה יש גם עלייה ברמות הסוכר בדם, הרצפטורים תפוסים ולכן אינסולין לא מצליח להיקשר (לא כולו) ולכן הלבלב מייצר עוד אינסולין וזה מה שמביא לשחיקה של תאי בטא. דמיין לך משחק הכיסאות, המוסיקה הפסיקה ומי שהיה צריך לשבת לא התישב, הבעיה שמי שהיה צריך לשבת הוא חיוני למשחק והוא הביא מתנות (סוכר) ואין לו מקום ולכן גם הסוכר והמתנות נשארי בחוץ.
במקרה של mk 677 הרמות של igf1 הרבה יותר יציבות לעומת זריקה של Gh גם זה מאוד משתנה בהתאם לפירוק.
זו הסיבה למה מנסים לעלות תדירות זריקות של Gh לשמור על רמות כמה שיותר יציבות של igf1
במקרה של mk זה מאוד מקל מצד אחד ומצד שני למי שלא כל כך מבין יש לכך בהחלט השלכות ואחת מהן היא ההחמרה בתנגודת לאינסולין.
תנגודת בתאי השריר זה לא רק כניסה של סוכרים זה הרבה מעבר, בסופו של דבר אם אין כניסה טובה של נוטריאנטים או כניסה לא יעילה אתה רק גורע מהביצועים, בסופו של דבר ככל שהרגישות טובה יותר ככה אתה בעצם מתמודד טוב יותר עם כל אבות המזון מה שכן מוביל בסופו של דבר לעלייה במסת השריר ואו יריד באחוזי שומן, זה קצת יותר מורכב מזה אבל זה גם בפוסט אחר.
בסופו של דבר, צריך לדעת להסתכל על כל האספקטים, בין אם זה מערכת העיכול, תובלה בדם, הפרשה אינזמטית בתאי השריר, רגישות ב glut4 וכו
מצד אחד אין ספק שתקבל יותר תגובות אנאבוליות ושריפת שומן כי זה חלק מתהליך הפירוק של ההורמון. מצד שני אתה מפתח תנגודת לאינסולין אם אתה לא יודע להשתמש נכון וזה כבר דיון בפני עצמו.
קיימים שלל מוצרים שאמורים לשפר ולהפחית את התנגודת אבל, לא באמת אפשר למדוד כמה הם משפעים על התנגודת, אם נניח נקח לבדיקה כל התכשירים בעצם מפעילים AMPK ולא בהכרח עובדים סלקטיבית על תאי השריר עצמם (פרט למטפורמין)
הפעלה של האנזים מצד אחד מעלה את צריכת הסוכרים בתאים ומצד שני פוגעת משמעותית בהפיכת גלוקוז לגליקוגן, דבר נוסף זה מעכב m-TOR מה שישירות משפיע על סנטזת החלבון בשריר.
בדקתי בעבר את ביטר מלון, גמנמנה, כרומים, תמצית קינמון וכו׳
כולם עובדים על אותו עיקרון ועושה רושם שתהיה עדיפות מסיומת למטפורמין למטרה זו, אבל קח בחשבון שמטפורמין כמובן יפעיל גם את AMPK ויגרום להרבה בעיות עיכול.
אם אתה משתמש בגלוקומטר אתה אמור לדעת מתי ישנה פגיעה, ביצוע של כמה מחזורי קארב סייקלינג סביר להניח יהיה יעיל יותר מבלי פגיע משמעותית בביצועים ויכול לעזור להפחית רמות סוכר ולהפחית את התנגודת.
אבל לשאלתך העיקרית התשובה היא- לא.
אתה לא אמור לאבד שיער, אלא אמן כן גנטית אתה כבר מאבד.
ולהבא בבקשה כותבת אינפורמטיבית
