נק' מוניטין:
58,707
אנשים בד"כ יחפשו את הקסם או הפתרון הבא כדי לפתור לעצמם אי נוחות בחיים כגון תסמונות במערכת העיכול שמתלווה בד"כ בנפיחות או יציאות לא תקינות או בגלל שהם מתקשים לרדת במשקל. בגלל שהדרישה עולה, לאחרונה ישנה עלייה בכמות המעבדות/חברות שמציעות בדיקות דם לרגישות למגוון רחב של מזונות עם הבטחות מכאן ועד הודעה חדשה. אבל האם יש דברים בגו?
כיצד עובדת המערכת החיסונית – הגרסה המצונזרת?
בדמכם זורמים חלבונים רבים, ביניהם נוגדנים, שהם חלק מהמערכת החיסונית. נוגדן הוא בעצם כמו שוטר שמחפש פושעים – ברגע שמצא את אותו הפושע, הנוגדן פועל בדרכים שונות על מנת שהגוף יצליח לנטרל את הפולש. כתבתי בעבר גם על נוגדנים במאמר על דיאטה לפי סוג דם שפועלת באופן דומה לבדיקות לרגישויות למזון. מגוון רחב של נוגדנים קיים בפלזמה בכל רגע נתון אך אתייחס ל-3 נוגדנים עיקריים: IgA, IgG ו-IgE. למען הפשטות, אשתמש באותיות G, A ו-E לכל אחד מהם.
כיצד עובדות בדיקות לאי סבילות/רגישות למזון?
האיגוד האמריקאי לאלרגיה אסתמה ואימונולוגיה (AAAAI) מגדיר אלרגיה למזון כאשר ישנה תגובה של המערכת החיסונית למרכיב כלשהו שנכנס לגוף וגורם ליצירת נוגדנים מסוג E ואת זה נראה בד"כ אצל אנשים שאלרגיים לחלב או בוטנים. אלו לא נוגדנים מסוג G שיגרמו לכל תופעות הלוואי הלא נעימות כגון גירויים בעור, בעיות במערכת העיכול והנשימה ותגובות אלרגיות נוספות. ואיפה נוגדן מסוג A? בנוגדנים אלו משתמשים בבדיקות לרגישות לגלוטן/צליאק.
כעת תנחשו מה עושות המעבדות שבודקות רגישויות למזון? אותן החברות שבודקות אי סבילות למזון יבדקו נוגדנים מסוג G. נוגדנים אלו לא מראים רגישות או אי סבילות למזון אלא בדיוק ההפוך: סבילות למזון. מי שעשה את הבדיקה הזו יראה בדוח שהמזונות שיצא להם כביכול "איסור מוחלט" הם המזונות שאותם אנשים צרכו באופן מוגבר למשך תקופה ארוכה לפני הבדיקה. כתוצאה מחשיפה מוגברת לאותם המזונות, רמת הנוגדנים מסוג G תעלה ביחס ישיר לתדירות צריכת מזונות אלו וזו אחת הסיבות מדוע אין לנוגדנים אלו שום משמעות קלינית לאי-סבילות. איגוד ה- AAAAI ואיגודים מקבילים באירופה וקנדה הוציאו תצהיר על הבדיקות השנויות במחלוקת שבו נטען שבדיקות לאלרגיות למזון מסוג G אין משמעות קלינית, אינן אומתו בסטנדרטים מדעיים ואין לבצע אותן. אלרגיה למזון זו היא תגובה של המערכת החיסונית, אך לא רגישות/אי-סבילות למזון ולכן נדרש להבדיל בין השתיים. מעבדות שמבצעות את הבדיקות הללו בד"כ ישתמשו במונחים אלרגיה, אי סבילות ורגישות לסירוגין וזו טעות עד כדי הונאה.
לסיכום, שמרו על הכסף שלכם ואל תפלו להונאות. אם יש לכם רגישות כזו או אחרת פנו לרופא או תזונאי קליני.
מקורות:
הצהרת ארגונים אמריקאים/קנדים/אירופאים בנושא:
Immunoglobulin E (IgE) | AAAAI
https://www.aaaai.org/aaaai/media/medialibrary/pdf documents/practice and parameters/eacci-igg4-2010.pdf
CSACI Position statement on the testing of food-specific IgG. - PubMed - NCBI
http://www.eaaci.org/attachments/877_EAACI Task Force Report.pdf
נערך לאחרונה:
