הצפייה בשרשורים באתר מוגבלת למשתמשים שאינם רשומים למערכת

פסיכומטרי כמדד להצלחה באקדמיה/ גובה אינטלגנציה

@THEking אומנם עברו המון שנים מאז שלימדתי פסיכומטרי. אבל מרווח השיפור בין מבחנים הוא לא גדול ויעידו על כך מאות כאלה שמנסים להתקבל לרפואה.

השיפורים הגדולים הם במקרים שמישהו זלזל בבחינה הראשונה ואז התכונן כמו שצריך.

כמובן שאין הגדרה חד משמעית ל ״חכם״ ״טיפש״
אבל אם תיקח לדוגמא מאמר מהפורטל ותבקש מקבוצת אנשים להסביר מה הם הבינו, אתה תמצא קורולציה טובה לציון הפסיכומטרי שלהם

מה שאתם לא יודעים, זה שאחרי כל התרגול שתעשו, השיפור הממוצע מבחינה לבחינה עומד על 20 נקודות עלובות.
ככה שאני חושב שזה כן קשור לאנליטיות שלך.
יש גם פרופסור לפסיכולוגיה (ג'ורדן פיטרסון) שטוען שזו מכבסה להערכת אייקיו

זה שהשיפור ממבחן למבחן או מתרגול לתרגול הוא לא גדול במיוחד, עדיין לדעתי לא אומר שהצלחה בפסיכומטרי היא פונקציה של אינטלגנציה. יש עוד פרמטרים מלבד אלה שציינתי, כמו יכולת לחשוב ולהעריך במהירות גבוהה.
 
זה שהשיפור ממבחן למבחן או מתרגול לתרגול הוא לא גדול במיוחד, עדיין לדעתי לא אומר שהצלחה בפסיכומטרי היא פונקציה של אינטלגנציה. יש עוד פרמטרים מלבד אלה שציינתי, כמו יכולת לחשוב ולהעריך במהירות גבוהה.

תסביר לטיפש בדיחה בפעם העשירית גם הוא יבין....
 
תסביר לטיפש בדיחה בפעם העשירית גם הוא יבין....
לא חושב שאפשר להשוות בין להבין בדיחה ולפתור שאלה במבחן פסיכומטרי, אבל נזרום איתך.
אותו אחד שהבין את הבדיחה בפעם העשירית וקראת לו טיפש, יכול להבין בדיחה אחרת בפעם ה15, שאותו בחור שהבין את הבדיחה הקודמת על הפעם הראשונה, לא מסוגל להבין כלל, כי רמת האינטילגנציה שלו לא גבוה מספיק.
מבחן פסיכומטרי לא דורש ולא מעיד על רמת אינטילגנציה. הוא דורש ומעיד על חשיבה מהירה. אחד יודע לחשוב מהר ואחר חושב לאט יותר, אין זה מעיד על למי מבינהם יש רמת אינטילגנציה גבוה יותר.
 
לא חושב שאפשר להשוות בין להבין בדיחה ולפתור שאלה במבחן פסיכומטרי, אבל נזרום איתך.
אותו אחד שהבין את הבדיחה בפעם העשירית וקראת לו טיפש, יכול להבין בדיחה אחרת בפעם ה15, שאותו בחור שהבין את הבדיחה הקודמת על הפעם הראשונה, לא מסוגל להבין כלל, כי רמת האינטילגנציה שלו לא גבוה מספיק.
מבחן פסיכומטרי לא דורש ולא מעיד על רמת אינטילגנציה. הוא דורש ומעיד על חשיבה מהירה. אחד יודע לחשוב מהר ואחר חושב לאט יותר, אין זה מעיד על למי מבינהם יש רמת אינטילגנציה גבוה יותר.

הייתי חצי ציני, על מה שאתה מדבר כבר עניתי בתגובות קודמות.
 
  • פותח/ת השרשור
  • #26
אפשר להרחיב את האינטלגנציה לכל כיוון, אבל אייקיו נמדד ביכולת שלך לעשות אנליזה ובמשך הזמן שהיא לוקחת לך
א. מבחני איי קיו שונים בתכלית שלהם ממבחני פסיכומטרי.
ב. מבחני איי קיו גם כנראה לא יעידו אם אדם יצליח באקדמיה או לא.
 
אני דווקא חושב שבתור התחלה הוא מבחן לא רע בכלל.
היכולת לשבת על התחת חודשיים שלושה ברצף וללמוד כמו שצריך, מנבאת לא רע יכולות למידה. כשבדרך כלל, מי שילמד חודשיים שלושה כמו שצריך יוציא ציון סבבה. ספציפית לגבי הכמותי - הרמה בפסיכומטרי מאוד נמוכה, אבל המבחן לא מיועד רק למדמח ופיזיקה..
 
כנראה שיהיה יותר יעיל לעבור למתכונת של מבחנים ספציפיים לכל פקולטה. אין סיבה שסטודנט למשפטים, או ליחב"ל יבחן על שטח מעגל\אלגברה, ואין סיבה שסטודנט להנדסה ישנן מילים בעברית כמו תוכי.

שכל פקולטה (רצוי בכל מוסד בנפרד) תשקיע קצת מזמנה היקר, תבנה מבחן שתואם את היכולות שסטודנטים שלומדים בה צריכים להחזיק, וזה יהיה רף הסינון הראשוני.
 
מה שאתם לא יודעים, זה שאחרי כל התרגול שתעשו, השיפור הממוצע מבחינה לבחינה עומד על 20 נקודות עלובות.
ככה שאני חושב שזה כן קשור לאנליטיות שלך.
יש גם פרופסור לפסיכולוגיה (ג'ורדן פיטרסון) שטוען שזו מכבסה להערכת אייקיו
אני לא ממש "מהתחום" של איבחונים ועיבודים סטטיסטיים, אז אין לי ממש על מה להתבסס חוץ מעל ההרגשה האישית שלי שאומרת שהמבחן די פגום.
אצלי, נגיד, נבחנתי לראשונה בחופש הגדול בין י"א לי"ב, כי חשבתי על עתודה.
בפועל, הלכתי לשיעור אחד - ואז ירדתי לשבועיים לאילת ולא ממש למדתי, אז ניגשתי "על בליינד" והוצאתי ציון בינוני-מינוס של 620-630.
אחרי הצבא ניגשתי לקורס, השקעתי כמו שצריך, והטווח של הסימולציות שלי היה די היסטרי, הציון הכי נמוך היה 690~ והציון הכי גבוה היה 780-790 (אם הייתי עושה את המועד של השנה שעברה, זה כנראה היה הציון שהייתי מקבל, הזוי, גם הגבוה וגם הנמוך)
בסוף יצאתי עם 730.
זה אומר שאני חכם? אפור מדי מכדי להגיד, לא יכול להתחייב על זה.
ההרגשה האישית שלי הייתה שזה בודק מהירות מחשבתית + 'יכולת אילוף'.
בעברית נגיד, אני ממש ממש גרוע, אבל עברתי את זה בגלל שבסופו של דבר התרגלתי לתבנית שציפו לקבל בעניין החיבור.
כנ"ל עניין הלוגיקה, בהתחלה "הפספסו" לי התשובות, כי לא הייתי ממוקד בדיוק במה בדיוק רצו ממני בהבנה של הטקסטים, עד שעשיתי שיפט מחשבתי והגעתי למצב שאני בוחר תשובות כי הן פשוט נשמעות לי כבר נכונות, "אילוף".
אנגלית - ידע בסיסי, הוצאתי ברוב המבחנים 150 רק מזה שראיתי Cartoon Network בתור ילד.
והכמותי.. זה ממש בסיסי, צריך פשוט לשרוק דברים מאוד בסיסיים מהחטיבה, אין פה שום דבר חכם, זה נטו שינון ושליפה מהירה.
המבחן הזה לא מרחם על כאלה ש"לא נולדו שווים" (דיסקלקוליה? או סתם כאלה שצריכים עוד כמה דקות בשביל "לעכל", מה שבמציאות יש אבל במבחן אין), כל פיפס הכי קטן שיש לך והציון נפגע דרסטית, כשהכי נורא זה פקטור הלחץ שהרבה אנשים לא מסתדרים איתו.
ההרגשה שלי שהמבחן אמנם לא הכי משקף, אבל אין לו ממש תחליף ראוי.
בינינו? אפיק מעבר הוא אופציה ממש ריאלית בתור אחד שכבר לומד באקדמיה.
הסיכוי שלך לקבל ציונים טובים במכללה הוא הרבה יותר גבוה מבאוניברסיטה, אז תשקיע שנה אחת, תוציא ממוצע 90 (ואני מדבר על הנדסה) - ותעבור למוסד שחשקת בו עד שכופכפת ע"י הפסיכומטרי.
 
  • פותח/ת השרשור
  • #31
אני לא ממש "מהתחום" של איבחונים ועיבודים סטטיסטיים, אז אין לי ממש על מה להתבסס חוץ מעל ההרגשה האישית שלי שאומרת שהמבחן די פגום.
אצלי, נגיד, נבחנתי לראשונה בחופש הגדול בין י"א לי"ב, כי חשבתי על עתודה.
בפועל, הלכתי לשיעור אחד - ואז ירדתי לשבועיים לאילת ולא ממש למדתי, אז ניגשתי "על בליינד" והוצאתי ציון בינוני-מינוס של 620-630.
אחרי הצבא ניגשתי לקורס, השקעתי כמו שצריך, והטווח של הסימולציות שלי היה די היסטרי, הציון הכי נמוך היה 690~ והציון הכי גבוה היה 780-790 (אם הייתי עושה את המועד של השנה שעברה, זה כנראה היה הציון שהייתי מקבל, הזוי, גם הגבוה וגם הנמוך)
בסוף יצאתי עם 730.
זה אומר שאני חכם? אפור מדי מכדי להגיד, לא יכול להתחייב על זה.
ההרגשה האישית שלי הייתה שזה בודק מהירות מחשבתית + 'יכולת אילוף'.
בעברית נגיד, אני ממש ממש גרוע, אבל עברתי את זה בגלל שבסופו של דבר התרגלתי לתבנית שציפו לקבל בעניין החיבור.
כנ"ל עניין הלוגיקה, בהתחלה "הפספסו" לי התשובות, כי לא הייתי ממוקד בדיוק במה בדיוק רצו ממני בהבנה של הטקסטים, עד שעשיתי שיפט מחשבתי והגעתי למצב שאני בוחר תשובות כי הן פשוט נשמעות לי כבר נכונות, "אילוף".
אנגלית - ידע בסיסי, הוצאתי ברוב המבחנים 150 רק מזה שראיתי Cartoon Network בתור ילד.
והכמותי.. זה ממש בסיסי, צריך פשוט לשרוק דברים מאוד בסיסיים מהחטיבה, אין פה שום דבר חכם, זה נטו שינון ושליפה מהירה.
המבחן הזה לא מרחם על כאלה ש"לא נולדו שווים" (דיסקלקוליה? או סתם כאלה שצריכים עוד כמה דקות בשביל "לעכל", מה שבמציאות יש אבל במבחן אין), כל פיפס הכי קטן שיש לך והציון נפגע דרסטית, כשהכי נורא זה פקטור הלחץ שהרבה אנשים לא מסתדרים איתו.
ההרגשה שלי שהמבחן אמנם לא הכי משקף, אבל אין לו ממש תחליף ראוי.
בינינו? אפיק מעבר הוא אופציה ממש ריאלית בתור אחד שכבר לומד באקדמיה.
הסיכוי שלך לקבל ציונים טובים במכללה הוא הרבה יותר גבוה מבאוניברסיטה, אז תשקיע שנה אחת, תוציא ממוצע 90 (ואני מדבר על הנדסה) - ותעבור למוסד שחשקת בו עד שכופכפת ע"י הפסיכומטרי.
מה שאתה אומר מעניין, אבל יש לי מה לומר.
קודם כל, לקבל 100 מעל הממוצע בלי ללמוד, מעיד על יכולות גבוהות.
התנודות שלך בסימולציות יוצאות מן הכלל ולא מעידות.

לגבי אילוף אני חושב שיותר מלמדים אותך לוגיקה מאשר מאלפים. והחלק הכמותי הוא לא משהו שתעקוף עם שינון כי הוא דורש ניתוח כל פעם מחדש.
חלק מרכזי בבדיקת אינטלגנציה הוא מהירות העיבוד בכל מקרה.

אישית באמת השארתי 50 נקודות בבחינה בגלל הלחץ, אבל עם לחץ פחות נורא זה מדד לא רע לדעתי למה שהם מנסים לבחון בגדול.

מעבר לזה אני חושב שכאשר הדברים ממש מורכבים המבחן לא ערובה. כי המבחן לא ממריא לחשיבה רב שלבית ומסובכת
 
נערך לאחרונה:
@the Raccoon המבחן לא יכול להיות ערובה לכלום כי הסטודנטים לא לומדים בתנאים שווים.

אי אפשר להשוות בין עתודאי בן 18 שגר אצל ההורים ורק לומד לסטודנט בן 23 שגר בדירה שכורה ועובד במקביל ללימודים.

בנוסף באותו חוג לא צפוי שתמצא כאלה פערים בפסיכומטרי וההבדל בין 660 ל 700 על אף שהוא משמעותי בציון לא מהווה פקטור משמעותי מספיק לניבוי הצלחה.

קח 2 מתאמנים אחד עם סקווט 200 השני 240, ללא ספק זה עם ה 240 חזק יותר אבל תכלס שניהם באותה רמה. כאשר תשווה למישהו עם 300 זאת רמה שונה.
 
  • פותח/ת השרשור
  • #33
@the Raccoon המבחן לא יכול להיות ערובה לכלום כי הסטודנטים לא לומדים בתנאים שווים.

אי אפשר להשוות בין עתודאי בן 18 שגר אצל ההורים ורק לומד לסטודנט בן 23 שגר בדירה שכורה ועובד במקביל ללימודים.

בנוסף באותו חוג לא צפוי שתמצא כאלה פערים בפסיכומטרי וההבדל בין 660 ל 700 על אף שהוא משמעותי בציון לא מהווה פקטור משמעותי מספיק לניבוי הצלחה.

קח 2 מתאמנים אחד עם סקווט 200 השני 240, ללא ספק זה עם ה 240 חזק יותר אבל תכלס שניהם באותה רמה. כאשר תשווה למישהו עם 300 זאת רמה שונה.
בגלל זה אתה צריך להסתכל על אחוזונים.
אם 95 אחוז לא פורצים את ה200 אז ה240 הוא בעל יתרון משמעותי
 
אפשר לדבר על הרבה דברים מקולקלים בבחינה הפסיכומטרית, אבל בהיעדר אלטרנטיבות זו עדיין השיטה העדיפה. די דומה לסיפור עם המבחנים באקדמיה, שאגב גם שם הרבה פעמים המבחן מרגיש כמו מבחן IQ והשאיפה היא להתפלגות ציונים נורמלית סביב ציון כלשהו (כמובן שזה לא גורף).

אבל יותר מזה, להתלונן היום על הפסיכומטרי זה לא פחות ממגוחך. ניתן להתקבל היום לכל האוניברסיטאות גם על בסיס ציוני בגרות בלבד, ולחלופין באמצעות אפיק מעבר פנימי במוסד או מהאוניברסיטה הפתוחה. יש מעט מאוד מסלולים שהפסיכומטרי הינו צוואר הבקבוק העיקרי שלהם, אם בכלל.


ולבחור שדיבר פה על אילוף - יש שלב בלימודים שהוא לא אילוף? ואפשר עוד להכליל את זה על כל סוג של חינוך (בתכלס חינוך זה אילוף של בני אדם).
 
למה היעדר אלטרנטיבות?
יש לך בגרות.
לא בכל מדינה בעולם יש לך בחינה בסגנון הפסיכומטרי. המון מדינות עובדות עפ״י ציון בגרות משוקלל.
לדעתי הציוני קבלה בכלל לא משנים. אם הסטודנט עומד ברף ועובר את הקורסים בתואר - זה מה שמשנה. אתה רואה הרבה מכללות עם תנאי קבלה נמוכים (כמו איפה שלמדתי) ומלא פורשים. זה אולי באסה לסטודנטים, אבל אין עם זה שום בעיה לדעתי במקום לבזבז חצי שנה מהחיים שלך אם לא יותר על מבחן מיותר.
 
מה שאתה אומר מעניין, אבל יש לי מה לומר.
קודם כל, לקבל 100 מעל הממוצע בלי ללמוד, מעיד על יכולות גבוהות.
התנודות שלך בסימולציות יוצאות מן הכלל ולא מעידות.

לגבי אילוף אני חושב שיותר מלמדים אותך לוגיקה מאשר מאלפים. והחלק הכמותי הוא לא משהו שתעקוף עם שינון כי הוא דורש ניתוח כל פעם מחדש.
חלק מרכזי בבדיקת אינטלגנציה הוא מהירות העיבוד בכל מקרה.

אישית באמת השארתי 50 נקודות בבחינה בגלל הלחץ, אבל עם לחץ פחות נורא זה מדד לא רע לדעתי למה שהם מנסים לבחון בגדול.

מעבר לזה אני חושב שכאשר הדברים ממש מורכבים המבחן לא ערובה. כי המבחן לא ממריא לחשיבה רב שלבית ומסובכת

מהירות עיבוד היא לא חלק מרכזי בבדיקת אינטילגנציה, למען האמת בתחומים אקדמיים מסויימים היא אף יכולה להחשב כאחד המדדים הפחות רלוונטים לאינטליגנציה.

החלק הכמותי בפסיכומטרי יכול להעיד על חשיבה מהירה ותו לא, וגם זה במסגרת אותו חומר לימודי בפסיכומטרי, כלומר הכמותי בפסיכומטרי אינו יכול להעיד על חשיבה מהירה גם במתמטיקה אקדמית שבהשוואה אליה, הכמותי הוא בדיחה.
 
למה היעדר אלטרנטיבות?
יש לך בגרות.
לא בכל מדינה בעולם יש לך בחינה בסגנון הפסיכומטרי. המון מדינות עובדות עפ״י ציון בגרות משוקלל.
לדעתי הציוני קבלה בכלל לא משנים. אם הסטודנט עומד ברף ועובר את הקורסים בתואר - זה מה שמשנה. אתה רואה הרבה מכללות עם תנאי קבלה נמוכים (כמו איפה שלמדתי) ומלא פורשים. זה אולי באסה לסטודנטים, אבל אין עם זה שום בעיה לדעתי במקום לבזבז חצי שנה מהחיים שלך אם לא יותר על מבחן מיותר.

קודם כל, אני בעצמי ציינתי את הבגרות (וגם את הפתוחה) כדרך כניסה. אבל גם אלו מבחנים בסופו של דבר (כלומר, אין אלטרנטיבה לאיזושהי בחינה). ואם כבר, אז הבגרות היא דווקא מדד פחות יעיל מהפסיכומטרי בגלל שגם אין נרמול, גם חלק גדול מהציון נשען על מבחנים הזויים בתנ"ך, ספרות לשון וכו' וגם הרמה הרבה יותר נמוכה והמבחנים קלים.

בנוגע ללקבל אנשים ולסנן אותם אחר כך, בשביל זה יש אפיק מעבר מהפתוחה - כל אחד יכול להתקבל, להוכיח את עצמו ולעבור למוסד שפסל אותו בגלל הפסיכו'. אבל לנהל מדיניות כזו באופן ישיר, לא ישים במקומות כמו הטכניון או את"א, הן מבחינת כ"א אקדמי או מקום פיזי והן מבחינת זה שהרשמה כזו היא בהכרח על בסיס מקום פנוי - משהו שבהכרח מוגבל, ועל כן אדם לא מתאים עלול לתפוס את מקומו של מועמד מתאים שנזכר להרשם מאוחר יותר.

במילים אחרות, יש מספיק דרכים להתקבל היום לכל מוסד.
 
  • פותח/ת השרשור
  • #38
מהירות עיבוד היא לא חלק מרכזי בבדיקת אינטילגנציה, למען האמת בתחומים אקדמיים מסויימים היא אף יכולה להחשב כאחד המדדים הפחות רלוונטים לאינטליגנציה.

החלק הכמותי בפסיכומטרי יכול להעיד על חשיבה מהירה ותו לא, וגם זה במסגרת אותו חומר לימודי בפסיכומטרי, כלומר הכמותי בפסיכומטרי אינו יכול להעיד על חשיבה מהירה גם במתמטיקה אקדמית שבהשוואה אליה, הכמותי הוא בדיחה.
אני מניח שיש קורלציה אבל לא ערובה. וזה בדיוק מה שאמרתי מלכתחילה
 
בגרות היא מדד הרבה יותר קרוב מפסיכומטרי. המבחן נערכים במתכונת דומה למבחני אקדמיה (יחסית) יש לך זמן ללמוד, חומר נתון וכו׳.

לגבי תנ״ך ספרות שלא רלוונטי - בכל תואר יש לך קורסים בלאי שלא באמת קשורים אליו. פסיכומטרי בודק אלמנטים שיכול להיות שבכלל לא תגע בהם בכל מהלך התואר.

לגבי נרמול, נכון שזה מקל כי אתה יודע שאם אתה מקבל נגיד פסיכומטרי 690 אז זה אומר שאתה מקבל אחוזון X. אבל גם בבגרות יש הסתברות נורמלית ואם אתה מחליט שאתה רוצה אחוזון X אתה יכול למצוא בקירוב את הממוצע Y שממנו יהיה הרף קבלה.
 
אפשר לדבר על הרבה דברים מקולקלים בבחינה הפסיכומטרית, אבל בהיעדר אלטרנטיבות זו עדיין השיטה העדיפה. די דומה לסיפור עם המבחנים באקדמיה, שאגב גם שם הרבה פעמים המבחן מרגיש כמו מבחן IQ והשאיפה היא להתפלגות ציונים נורמלית סביב ציון כלשהו (כמובן שזה לא גורף).

אבל יותר מזה, להתלונן היום על הפסיכומטרי זה לא פחות ממגוחך. ניתן להתקבל היום לכל האוניברסיטאות גם על בסיס ציוני בגרות בלבד, ולחלופין באמצעות אפיק מעבר פנימי במוסד או מהאוניברסיטה הפתוחה. יש מעט מאוד מסלולים שהפסיכומטרי הינו צוואר הבקבוק העיקרי שלהם, אם בכלל.


ולבחור שדיבר פה על אילוף - יש שלב בלימודים שהוא לא אילוף? ואפשר עוד להכליל את זה על כל סוג של חינוך (בתכלס חינוך זה אילוף של בני אדם).

בוודאי שאפשר להרחיב את ההגדרה של "אילוף" להרבה מקומות.
פשוט יצאתי מנקודת הנחה שהת'רד מנסה לקשר את הפסיכו' לIQ, וציינתי את זה ממקום של - 'אם לא היו מסבירים לי בדיוק מה נדרש ממני ומכינים אותי קצת מראש - לא הייתי מקבל את הציון הגבוה שקיבלתי' (שלא לדבר על זה ששבוע אחרי כבר לא זכרתי כלום בכל מה שקשור למבחן הזה, והיום אני כנראה אקבל את אותו הציון שקיבלתי בין יא' ליב').
אף פעם לא עשיתי מבחן IQ, אבל אני יוצא מנקודת הנחה שזה לא משהו שאפשר להתכונן אליו, IQ בעיני מוגדר כ const int.
 
שימו לב! השרשור ישן: לא היו תגובות בשרשור מעל 90 יום.

ייתכן שהתוכן בשרשור כבר אינו רלוונטי ולכן עדיף לפתוח שרשור חדש.
Back
למעלה תחתית