נק' מוניטין:
464
האם יש השפעה פסיכולוגית לאכילה לאחר אימון?
לא מעט אנשים עולים במשקל לאחר שהם מתחילים להתאמן מאחר שבעקבות העלייה בהוצאה האנרגטית הם צורכים יותר קלוריות ולעיתים אף יותר מהנדרש.
אכן, לאימונים יש קשר לצריכה הקלורית לאחריהם, אך כנראה שהקשר אינו רק פיזיולוגי אלא גם פסיכולוגי. הסקירה בחנה מה משפיע על הצריכה הקלורית לאחר אימונים ואיך ניתן להפחיתה.
קיימים שני סוגי מוטיבציה לאימונים:
1. מוטיבציה אוטונומית שנובעת ממודעות לתוצאות האימונים (להיות בריאים וחזקים), ערכים אישיים והנאה מהפעילות.
2. מוטיבציה נשלטת – אנשים שמתאמנים בגלל ביקורת מהסביבה ועיסוק במה שיחשבו עליהם וכתוצאה מתחושת אשם אישית (אם אני לא אתאמן אני לא בסדר).
מחקרים מראים שמוטיבציה נשלטת גורמת לאכילה מפצה ו/או פחות בריאה לאחר אימונים. תופעה זו נובעת כנראה מרצון לפיצוי מכיוון שאנשים אלו נהנים פחות מהאימון ומרגישים שהרוויחו "פרס".
בנוסף, אנשים שמתאמנים בגלל מוטיבציה נשלטת נדרשים לשליטה עצמית גבוהה מאחר שהם מתאמנים למרות שהם לא נהנים מזה. השליטה העצמית הזו איננה אינסופית ולכן כנראה שלאחר האימון יותר קשה להם לגייס שליטה עצמית ולעמוד בפיתויים ולכן הם עשויים לאכול עם פחות שליטה על כמויות וטיב המזון. הדרך השלישית נחקרה הכי פחות עד כה והיא אומרת שכנראה שלמצב הפסיכולוגי יש השפעה על רמת הורמונים שקשורים לרעב ושובע. מחקר על רקדנים הראה שאצל רקדנים שחשו סיפוק גדול יותר מהאימון רמות הקורטיזול היו נמוכות יותר (קורטיזול הוא הורמון שנחשב כמעודד תיאבון).
כדי להעלות מוטיבציה אוטונומית לאימונים מומלץ:
1. לבצע אימון שבחרנו לפי הרצון שלנו.
2. מרכיב של אימון בקבוצה יכול לעזור כדי להרגיש שייכות ועניין.
3. לבצע אימונים מגוונים.
4. לחדש באימונים (תרגילים חדשים, שינוי סך הסטים או טווח החזרות).
5. להיעזר בגירוי חיצוני כמו האזנה למוזיקה או צפייה בטלוויזיה.
6. ציפייה לאימונים – לחשוב על אימונים בתור משהו כיף או לבחור אימונים שנהנה מהם ונצפה להם.
7. להציב מטרות ולהשיגן (לדוגמה, לעשות חזרה של מתח).
העלאת מוטיבציה לאימונים ממקור של הנאה ומשמעות כנראה עוזרת להפחתת צריכה קלורית לאחר האימון. המטרה היא לנקוט פעולות כדי להעלות את אותה המוטיבציה. השפעה נוספת על הצריכה הקלורית היא להסתכל על מד שריפת הקלוריות שמראה לנו המכשיר האירובי או שעון הדופק. מחקרים מראים שכאשר אנשים חושבים שהם שרפו יותר קלוריות בפעילות, הצריכה הקלורית שלהם בארוחה שלאחר מכן הייתה גבוהה יותר (יש לקחת בערבון מוגבל את מה שכתוב על המכשירים).
בנוסף, נדרש במחקר עתידי לבחון את היחס בין ההשפעות הפסיכולוגיות להשפעות הפיזיולוגיות (סוג, אינטנסיביות ומשך האימון) על הצריכה הקלורית לאחר האימון.
** קישור למאמר -
Exercise-related factors that influence post-exercise energy intake: A psychological perspective - PubMed
