נק' מוניטין:
2,005
האם אנחנו באמת מסוגלים להעריך את הצריכה הקלורית שלנו?
הערכה של צריכת מזון יכולה להתבצע בשיטות מגוונות אשר נמצאות בשימוש דיאטנים, אנשים המעוניינים לשפר את הרכב גופם ואף במחקרי תזונה שונים.
כיום, השיטות הנמצאות בשימוש הן רישומי אכילה (יומן אכילה), שאלוני תדירות מזון (FFQ, שימוש מחקרי בעיקר), צילומי ארוחות ושקילות מזון. אולם, ההערכה איננה מדידה ומבוססת על דיווח עצמי במקרה הזה. בהתאם, תיתכן סטייה בין הצריכה האמיתית לזו המדווחת. סטייה שכזו היא בעלת השפעה מכרעת מאחר ומחקרי תזונה בסופו של דבר מכתיבים המלצות תזונתיות ואף מדיניות או חקיקה. בנוסף, סטיית דיווח תחת שימוש אישי יכולה לעכב אדם מלהגיע למטרותיו.
הסקירה שסיכומה מובא כאן מנסה לבדוק האם סטיית הדיווח משתנה בין גברים לנשים. למרות זאת, היא מהווה גם הזדמנות מצוינת ללמוד כמה אנשים רחוקים בלדייק כמה (קלוריות) הם אוכלים.
בסקירה סוכמו 27 מחקרים בהם הצריכה הקלורית של המשתתפים הוערכה בעזרת דיווח עצמי בשיטות שונות וגם בעזרת מים כפולי סימון. השיטה האחרונה הינה מדידה אובייקטיבית המתבצעת בתנאים מחקריים, ולכן מתאימה למדידת ההפרש בין הדיווח העצמי לצריכה האמיתית.
התוצאות:
בבחינת רישום אכילה משוחזר של 24 שעות נמצא שבקרב נשים הייתה סטייה של כ-633 קלוריות ואילו אצל גברים הפער היה מעט גבוה יותר והגיע ל-715 קלוריות מהצריכה הקלורית בפועל. במחקרים בהם המשתתפים נדרשו לצלם את ארוחותיהם, הסטייה הצטמצמה משמעותית לכדי כ-60 קלוריות לנשים וכ-150 קלוריות לגברים, כך שהערכה זו נחשבת ליחסית מדויקת.
כאשר נבדקים דיווחו על הצריכה הקלורית שלהם באמצעות תיעוד שקילות מזון, הייתה תת-הערכה משמעותית של כ-546 קלוריות לנשים וכ-820 קלוריות לגברים.
מה לקחת מכאן?
כאשר קיים חשד לפער ניכר בין הצריכה המדווחת לבין הצריכה בפועל (למשל, אדם שטוען כי אוכל 1,300 קלוריות ולא מצליח לרזות) כדאי לנטר את הצריכה הקלורית במדדים אובייקטיביים בהם הסיכוי לסטייה או דיווח לקוי הוא נמוך. לדוגמה, תוספת של צילומי מזון + שקילות. אופציה נוספת תהיה לבצע שקילה יומית וממוצע שקילות שבועי (לחבר את השקילות במהלך השבוע ולחלק במספר הימים שנשקלתם) ולשנות את הערכים הקלוריים בתפריט בהתאם לעליות או ירידות בין ממוצעי השקילות.
____________________________________________
רפרנס: https://doi.org/10.1093/ajcn/nqaa370
*יש לציין שצילומי מזון בוצעו במעט מחקרים בסקירה כך שייתכן שהמסקנות לגבי האפקט המועיל שלהם ישתנו עם הצטברותן של ראיות נוספות.
____________________________________________
עוד הערה כי שמתי לב לשאלות חוזרות בפורום לגבי הערכה קלורית (לעתים על הפרשים זניחים או כאשר זה חסר טעם): ספירת קלוריות היא כלי, היא כלי מצוין לדעתי אך לא בטוח שהכלי הזה יתאים לכולם ובכל זמן (תלוי מצב רגשי למשל). היא לא אמורה לגרום לאנשים לאמץ מנהגים אובססיביים ולספור דברים ברמת הגרגיר אורז, אלא ההפך - להפוך התנהלות עם מזון לכמה שיותר קלה ופרקטית, לראות מאיפה מגיעות הסטיות הגדולות או למה לא מצליחים להיכנס לגרעון. ישימות חשובה יותר מדיוק, שבכל מקרה אף פעם לא יהיה מושלם.
דוגמה טובה לשיפור הישימות היא מעבר משקילות מזון לאומדן עם כפות\כוסות.
הערכה של צריכת מזון יכולה להתבצע בשיטות מגוונות אשר נמצאות בשימוש דיאטנים, אנשים המעוניינים לשפר את הרכב גופם ואף במחקרי תזונה שונים.
כיום, השיטות הנמצאות בשימוש הן רישומי אכילה (יומן אכילה), שאלוני תדירות מזון (FFQ, שימוש מחקרי בעיקר), צילומי ארוחות ושקילות מזון. אולם, ההערכה איננה מדידה ומבוססת על דיווח עצמי במקרה הזה. בהתאם, תיתכן סטייה בין הצריכה האמיתית לזו המדווחת. סטייה שכזו היא בעלת השפעה מכרעת מאחר ומחקרי תזונה בסופו של דבר מכתיבים המלצות תזונתיות ואף מדיניות או חקיקה. בנוסף, סטיית דיווח תחת שימוש אישי יכולה לעכב אדם מלהגיע למטרותיו.
הסקירה שסיכומה מובא כאן מנסה לבדוק האם סטיית הדיווח משתנה בין גברים לנשים. למרות זאת, היא מהווה גם הזדמנות מצוינת ללמוד כמה אנשים רחוקים בלדייק כמה (קלוריות) הם אוכלים.
בסקירה סוכמו 27 מחקרים בהם הצריכה הקלורית של המשתתפים הוערכה בעזרת דיווח עצמי בשיטות שונות וגם בעזרת מים כפולי סימון. השיטה האחרונה הינה מדידה אובייקטיבית המתבצעת בתנאים מחקריים, ולכן מתאימה למדידת ההפרש בין הדיווח העצמי לצריכה האמיתית.
התוצאות:
בבחינת רישום אכילה משוחזר של 24 שעות נמצא שבקרב נשים הייתה סטייה של כ-633 קלוריות ואילו אצל גברים הפער היה מעט גבוה יותר והגיע ל-715 קלוריות מהצריכה הקלורית בפועל. במחקרים בהם המשתתפים נדרשו לצלם את ארוחותיהם, הסטייה הצטמצמה משמעותית לכדי כ-60 קלוריות לנשים וכ-150 קלוריות לגברים, כך שהערכה זו נחשבת ליחסית מדויקת.
כאשר נבדקים דיווחו על הצריכה הקלורית שלהם באמצעות תיעוד שקילות מזון, הייתה תת-הערכה משמעותית של כ-546 קלוריות לנשים וכ-820 קלוריות לגברים.
מה לקחת מכאן?
כאשר קיים חשד לפער ניכר בין הצריכה המדווחת לבין הצריכה בפועל (למשל, אדם שטוען כי אוכל 1,300 קלוריות ולא מצליח לרזות) כדאי לנטר את הצריכה הקלורית במדדים אובייקטיביים בהם הסיכוי לסטייה או דיווח לקוי הוא נמוך. לדוגמה, תוספת של צילומי מזון + שקילות. אופציה נוספת תהיה לבצע שקילה יומית וממוצע שקילות שבועי (לחבר את השקילות במהלך השבוע ולחלק במספר הימים שנשקלתם) ולשנות את הערכים הקלוריים בתפריט בהתאם לעליות או ירידות בין ממוצעי השקילות.
____________________________________________
רפרנס: https://doi.org/10.1093/ajcn/nqaa370
*יש לציין שצילומי מזון בוצעו במעט מחקרים בסקירה כך שייתכן שהמסקנות לגבי האפקט המועיל שלהם ישתנו עם הצטברותן של ראיות נוספות.
____________________________________________
עוד הערה כי שמתי לב לשאלות חוזרות בפורום לגבי הערכה קלורית (לעתים על הפרשים זניחים או כאשר זה חסר טעם): ספירת קלוריות היא כלי, היא כלי מצוין לדעתי אך לא בטוח שהכלי הזה יתאים לכולם ובכל זמן (תלוי מצב רגשי למשל). היא לא אמורה לגרום לאנשים לאמץ מנהגים אובססיביים ולספור דברים ברמת הגרגיר אורז, אלא ההפך - להפוך התנהלות עם מזון לכמה שיותר קלה ופרקטית, לראות מאיפה מגיעות הסטיות הגדולות או למה לא מצליחים להיכנס לגרעון. ישימות חשובה יותר מדיוק, שבכל מקרה אף פעם לא יהיה מושלם.
דוגמה טובה לשיפור הישימות היא מעבר משקילות מזון לאומדן עם כפות\כוסות.
