נק' מוניטין:
2,005
האם הבדלים בספיגת המזון יכולים להשפיע על המאזן האנרגטי?
צריכת המזון וההוצאה אנרגטית מוכרים בתור הגורמים העיקריים שישפיעו על שינויים במשקל הגוף. אולם, גורם שלישי ופחות מוכר, שהוא איבוד אנרגטי מהצואה, גם משפיע על המאזן האנרגטי היומי.
ידוע כי השמנה נגרמת כתוצאה ממאזן קלורי חיובי המתקיים לאורך זמן, כלומר, מצב בו הצריכה הקלורית גבוהה מההוצאה הקלורית. עם זאת, יש לזכור כי לא כל המזון נספג בתהליך העיכול ולפיכך חלק מהקלוריות הנצרכות גם יוצאות בצואה. זאת ועוד, נוטריינטים שכן נספגו במערכת העיכול עדיין יכולים "לברוח" דרך זרם הדם, בין היתר ע"י סינון והפרשה מהכליות.
אם לסכם את העניין בפשטות, נראה כי מאזן אנרגטי חיובי הוא מצב בו כמות הקלוריות ש*נספגה ולא הופרשה* גבוהה יותר מאשר ההוצאה האנרגטית. הניואנס הזה, למרות שנשמע מובן מאליו - גם עלול לשחק תפקיד בקביעת משקל הגוף. בהתאם, כיום ישנן תרופות שמטרתן לצמצם את ספיגת הקלורית מהמזון על מנת לעודד גרעון קלורי והרזייה (למשל, Orlistat). חרף הכתוב מעלה, המאמר מתמקד דווקא בפן הלא תרופתי: השונות שקיימת בין אנשים בספיגת הקלוריות.
הייתכן שקיימים אנשים שסופגים פחות קלוריות ולפיכך מרוויחים מכך מעט יותר הגנה מפני השמנה?
במחקר שבדק את הנושא נראה כי בממוצע, כ-5% מהקלוריות הנצרכות אובדות בצואה. אולם, ממבט על הנתונים האינדיבידואלים נראה כי הספיגה משתנה בין אנשים ונעה בין 2% ל-9%.
מחקר אחר שגם בדק את עניין הספיגה הדגים טווח מרשים יותר שנע בין 5% ל-20%, אך הוא היה פחות מבוקר מבחינה תזונתית מאחר שהסתמך על יומני אכילה (דיווח עצמי), בעוד במחקר הראשון המזון סופק למשתתפים והאכילה הייתה תחת השגחה. מכיוון שתוצאות המחקר הראשון נתמכות ע"י מחקרים נוספים, סביר שאיבוד הקלורית בצואה נע בין %2 ל-10%.
מדוע אנשים נבדלים בכמות הקלוריות שהם סופגים?
- מידת העיבוד של המזון
- צורת הבישול ואופן הלעיסה
- תכולת אבות המזון (סך החלבון, פחמימה ושומן)
- תכולת סיבים, קליפות וכדומה
אולם, גורמים אלו לא מספקים הסבר מלא מכיוון שהבדלים בספיגה נצפים בין אנשים גם כאשר התזונה שלהם זהה (ברמה של סיפוק מזון וניטור האכילה בתנאי מחקר). לסיכום, שונות בספיגת המזון יכולה להיות סוג של 'קצה חוט' בהסבר ההבדלים בין אנשים בעלי נטייה להשמנה לאנשים בעלי משקל תקין.
מה ניתן להסיק מהמחקר?
עוד מחקר שרומז לנו שכדאי לצרוך פחות מזון אולטרה-מעובד ויותר קטניות, שקדים ירקות וכדומה מאחר שייתכן שישנה ספיגה מופחתת מבחינה קלורית במוצרים אלו. האם ספיגה זו תתבטא בסופו של דבר ככלי עזר לירידה במשקל או דיכוי עלייה במשקל? זאת ועוד נדרש עוד לחקור במחקרי המשך נוספים.
________
רפרנס: Redirecting
לאינפוגרפיק באינסטגרם: Login • Instagram
צריכת המזון וההוצאה אנרגטית מוכרים בתור הגורמים העיקריים שישפיעו על שינויים במשקל הגוף. אולם, גורם שלישי ופחות מוכר, שהוא איבוד אנרגטי מהצואה, גם משפיע על המאזן האנרגטי היומי.
ידוע כי השמנה נגרמת כתוצאה ממאזן קלורי חיובי המתקיים לאורך זמן, כלומר, מצב בו הצריכה הקלורית גבוהה מההוצאה הקלורית. עם זאת, יש לזכור כי לא כל המזון נספג בתהליך העיכול ולפיכך חלק מהקלוריות הנצרכות גם יוצאות בצואה. זאת ועוד, נוטריינטים שכן נספגו במערכת העיכול עדיין יכולים "לברוח" דרך זרם הדם, בין היתר ע"י סינון והפרשה מהכליות.
אם לסכם את העניין בפשטות, נראה כי מאזן אנרגטי חיובי הוא מצב בו כמות הקלוריות ש*נספגה ולא הופרשה* גבוהה יותר מאשר ההוצאה האנרגטית. הניואנס הזה, למרות שנשמע מובן מאליו - גם עלול לשחק תפקיד בקביעת משקל הגוף. בהתאם, כיום ישנן תרופות שמטרתן לצמצם את ספיגת הקלורית מהמזון על מנת לעודד גרעון קלורי והרזייה (למשל, Orlistat). חרף הכתוב מעלה, המאמר מתמקד דווקא בפן הלא תרופתי: השונות שקיימת בין אנשים בספיגת הקלוריות.
הייתכן שקיימים אנשים שסופגים פחות קלוריות ולפיכך מרוויחים מכך מעט יותר הגנה מפני השמנה?
במחקר שבדק את הנושא נראה כי בממוצע, כ-5% מהקלוריות הנצרכות אובדות בצואה. אולם, ממבט על הנתונים האינדיבידואלים נראה כי הספיגה משתנה בין אנשים ונעה בין 2% ל-9%.
מחקר אחר שגם בדק את עניין הספיגה הדגים טווח מרשים יותר שנע בין 5% ל-20%, אך הוא היה פחות מבוקר מבחינה תזונתית מאחר שהסתמך על יומני אכילה (דיווח עצמי), בעוד במחקר הראשון המזון סופק למשתתפים והאכילה הייתה תחת השגחה. מכיוון שתוצאות המחקר הראשון נתמכות ע"י מחקרים נוספים, סביר שאיבוד הקלורית בצואה נע בין %2 ל-10%.
מדוע אנשים נבדלים בכמות הקלוריות שהם סופגים?
- מידת העיבוד של המזון
- צורת הבישול ואופן הלעיסה
- תכולת אבות המזון (סך החלבון, פחמימה ושומן)
- תכולת סיבים, קליפות וכדומה
אולם, גורמים אלו לא מספקים הסבר מלא מכיוון שהבדלים בספיגה נצפים בין אנשים גם כאשר התזונה שלהם זהה (ברמה של סיפוק מזון וניטור האכילה בתנאי מחקר). לסיכום, שונות בספיגת המזון יכולה להיות סוג של 'קצה חוט' בהסבר ההבדלים בין אנשים בעלי נטייה להשמנה לאנשים בעלי משקל תקין.
מה ניתן להסיק מהמחקר?
עוד מחקר שרומז לנו שכדאי לצרוך פחות מזון אולטרה-מעובד ויותר קטניות, שקדים ירקות וכדומה מאחר שייתכן שישנה ספיגה מופחתת מבחינה קלורית במוצרים אלו. האם ספיגה זו תתבטא בסופו של דבר ככלי עזר לירידה במשקל או דיכוי עלייה במשקל? זאת ועוד נדרש עוד לחקור במחקרי המשך נוספים.
________
רפרנס: Redirecting
לאינפוגרפיק באינסטגרם: Login • Instagram
