נק' מוניטין:
43
- 5
- 11
כיצד ירקות יכולים להשפיע על משקל הגוף שלנו? את הרכיב קפסאיצין, הכרתם?
בשנים האחרונות קיימת עלייה חדה בהשמנה בעולם, מה שהוביל את החוקרים לבדוק מרכיבים ספציפיים במזון שמשפיעים על הגוף וגורמים לשינויים בהוצאה האנרגטית ובמשקל. מכאן, נבחנת האפשרות האם בעזרת צריכה של רכיבים שונים במזון ניתן לשלוט בפעילות הפיזיולוגית של הגוף וכך לשמור ואף לרדת במשקל.
כאמור, צריכה של פירות וירקות מומלצת עקב יכולתם לסייע לתחושת שובע ולספק וויטמינים ומינרלים שונים. אך מסתבר שקיים בפירות כגון פלפל אדום (מתוק וחריף) רכיב פעיל בעל השפעה על המנגנונים העצביים והפיזיולוגים בגוף ‒ קפסאיצין (Capsaicin). לחריפות של הפלפל יש קשר ישיר למינון הקפסאיצין שבו וככל שהפלפל חריף יותר (נמדד בסולם סקוביל – SHU), כך נמצא יותר קפסאיצין בפרי.
הקפסאיצין הוא רכיב פעיל ששייך לצמח ה-Capsicum ולו משויכת השפעה על ההורמונים במערכת העיכול ובמערכת העצבים. כאן הקפסאיצין נכנס לתמונה כמסייע לירידה במשקל.
במערכת העיכולֿ הקפסאיצין מגביר הפרשת GLP-1 ‒ הורמון שמופרש מהמעי לאחר ארוחה ומאותת לתחושת שובע ולירידה ברמת הסוכר בדם. בנוסף, בצריכה גבוהה של שומנים הקפסאיצין מגביר הפרשה של אנזימים מהלבלב ומיצי מרה שונים שאחראיים לפירוק ולספיגה של המזון ‒ מה שמעלה את ההוצאה האנרגטית לטובת פעילות העיכול. לרכיב קיימת השפעה גם על אוכלוסיית החיידקים במעי, שנמצאה קשורה לשינויים במשקל.
במערכת העצבים הקפסאיצין גורם לשחרור מוגבר של מוליכים עצביים במוח שמגבירים שימוש בשומן כמקור אנרגיה. זאת ועוד, נמצא שלאחר הצריכה יש עלייה בהפרשת הורמון מהמעי (PYY) שמאותת למערכת העצבית במוח (היפותלמוס), וכך משפיע בצורה חיובית על תחושת השובע ועל הפחתת התיאבון.
קיימים מספר מחקרים שבוצעו על בני אדם בהם צריכת קפסאיצין הוביל לעלייה בהוצאה האנרגטית, ירידה במשקל וב- BMI. כמו כן, הייתה עלייה בהורמון האדיפונקטין, זהו הורמון שרמותיו עולות ככל שרקמת השומן מצטמצמת.
המידע לגבי המינון המספק ותדירות הצריכה לוקה בחסר. טווח המינון שנמצא כמשפיע הוא 2–4 מ''ג ליום. בכ-1 גרם פלפל חריף נמצאים כ-2.5 מ"ג קפסאיצין (ככל שהחריפות גבוהה יותר נמצא יותר חומר פעיל) ובכ-100 גרם (שווה ערך לפלפל מתוק בגודל בינוני) יש כ-15 מ"ג קפסאיצין. בנוסף, המחקרים שבוצעו נמשכו זמן קצר ולכן יש לבדוק את השפעת המינון ותדירות הצריכה לזמנים ארוכים יותר. עם זאת, ניתן לראות שקיימת השפעה של הרכיב כבר בצריכה של טווחי מינון נמוכים.
___________
רפרנס: https://doi.org/10.1080/07315724.2021.1962771