כיצד ההוצאה האנרגטית תשתנה בעקבות אדפטציה מטבולית ורמה גבוהה של גופי קטון? הייתכן שהאחרונים גורמים להאטה בקצב חילוף החומרים במנוחה?
עצם הירידה במשקל מובילה באופן טבעי לירידה בהוצאה האנרגטית במנוחה (RMR), שהיא כמות הקלוריות שאנו מוציאים על תפעול מערכות הגוף ביום נתון.
הסתגלות מטבולית מתייחסת למצבים בהם ה-RMR נמדד בפועל כנמוך יותר מכפי שהיה אמור להיות רק מעצם הירידה במשקל.
לאור כך, מנגנון ההסתגלות המטבולית נחשב לאחד מה"אשמים" לעיכוב הירידה במשקל ולקושי לשמור עליו, ותרם רבות להופעתם של מחקרים שמטרתם לאתר מניפולציות תזונתיות למיתון וחיזוי של תופעת ההסתגלות המטבולית.
המחקר הנוכחי בחן את הקשר בין רמת גופי קטון בדם למידת ההסתגלות המטבולית על פני 8 שבועות בזמן ירידה במשקל.
גופי קטון מיוצרים מחומצות שומן כאשר אספקת הגלוקוז (סוכר) נמוכה מידי לצורכי אנרגיה, לדוגמה בתקופות של צריכה קלורית נמוכה במיוחד או כמות מינורית של פחמימות בתזונה.
ההשערה היא שהמוח ״תופס״ את גופי הקטון כאותות של רעב, ובעקבות כך מעורר מנגנון של חיסכון האחראי להפחתה גדולה יותר באנרגיה המושקעת לתפעול המערכות.
64 גברים ונשים הסובלים מהשמנת יתר השתתפו במחקר וחולקו ל-3 קבוצות: צריכת פחמימות גבוהה, בינונית ונמוכה. סך הצריכה הקלורית היומית עמדה על 1,000 קלוריות בלבד בקרב כלל המשתתפים.
בתחילת המחקר ובסופו נמדדו המשקל, הרכב הגוף ורמות גופי הקטון בדם. RMR בפועל נמדד ע"י קלורימטריה עקיפה לצורך הערכת ההסתגלות המטבולית, אשר הוגדרה כערך נמוך בהשוואה לזה שצפוי היה להתקיים מעצם הירידה במשקל בהתבסס על נוסחאות ניבוי.
בתום תקופת המחקר נצפתה ירידה ממוצעת של 14 ק"ג במשקל, כאשר היקף הירידה, הרכב הגוף, וההוצאה האנרגטית במנוחה היו זהים בין כל הקבוצות – כלומר לא הושפעו מסך צריכת הפחמימות היומית.
לצד עלייה משמעותית בריכוז גופי הקטון בדם בקרב כלל המשתתפים, ה-RMR שנמדד בפועל בתום המחקר היה נמוך ב-84 קלוריות בממוצע מהערך החזוי, ממצא המעיד על קיומה של הסתגלות מטבולית. אלא שמניתוח כללי של הממצאים עולה כי לרמת גופי הקטון בדם הייתה השפעה חלשה בלבד.
יחד עם זאת, כאשר בוחנים את ההבדל בין גברים לנשים, התמונה הייתה שונה. בקרב הנשים, במיוחד אלו שלפני גיל המעבר, ככל שרמת גופי הקטון בדם הייתה גבוהה יותר כך ירדה ההוצאה האנרגטית במנוחה בהיקפים גבוהים מהחזוי, בעוד שבקרב הגברים הקשר בין השניים נותר חלש.
לסיכום, בקרב נשים צעירות הסובלות מהשמנת יתר, הגבלה קלורית חריפה או צמצום משמעותי של צריכת פחמימות בעת ירידה במשקל עשויה להוביל להסתגלות מטבולית גבוהה יותר. לאור העובדה שהמחקר הנוכחי הוא הראשון מסוגו, דרושים מחקרים נוספים כדי לאשר ממצאים אלה ולהבין לעומק את המנגנונים העומדים מאחוריהם.
_______________
רפרנס: Association between ketosis and metabolic adaptation at the level of resting metabolic rate - PubMed