נק' מוניטין:
659
קיימות ראיות רבות המראות כי מחסור בשינה מהווה גורם סיכון משמעותי לעלייה במשקל. בקרב אנשים הסובלים מהשמנה חלקים מסוימים במוח מגיבים ביתר שאת לצריכת מזון, תופעה המתרחשת גם בקרב אלה הסובלים ממחסור בשינה. אזורים אלה במוח, המעורבים גם בתהליכי תגמול, מכונים "salience network" ותפקידם לבחון את הסביבה ולפעול בהתאם. מחקר זה בדק האם אזורים אלה במוח קשורים לצריכת מזון בעקבות מחסור בשינה.
המחקר כלל 64 אנשים בריאים בני 50-21 בעלי משקל תקין או סובלים מעודף משקל. בשלב א' נתנו לכלל המשתתפים לישון 9 שעות שלאחריהן עברו סריקת functional MRI (fMRI), הבודקת כיצד חלקים שונים במוח מתקשרים זה עם זה בזמן מנוחה. למחרת נמדדה הצריכה הקלורית שלהם והחלוקה שלה לאבות המזון. המחקר בוצע במעבדה, לכן סיפק את הארוחות למשתתפים וניטר אחר הצריכה הקלורית שלהם. בשלב ב' המשתתפים חולקו אקראית לקבוצת ביקורת, בה יכלו המשתתפים לישון עד 8 שעות, ולקבוצת מחקר בה המשתתפים לא הורשו לישון כלל, אך הורשו לעשות כל מה שהם רוצים בזמן שהיו ערים. בכל משך זמן המחקר אסור היה לקבוצות לבצע שום פעילות גופנית מכל סוג. בבוקר למחרת שתי הקבוצות ביצעו שוב סריקת fMRI ונמדדה הצריכה הקלורית והחלוקה לאבות המזון במהלך היום.
לאחר הלילה שבו נמנעה מקבוצת המחקר לישון, צרכו המשתתפים במהלך שעות היום את אותה כמות הקלוריות שצרכו בשלב א׳ – כלומר ביום שלאחר הלילה שבו הורשו לישון. עם זאת, החלוקה לאבות המזון הייתה שונה: אחוז גבוה יותר מהקלוריות הגיעה משומן (כ-4% יותר) ואחוז נמוך יותר הגיע מפחמימות. אחוז החלבון נשאר זהה. בנוסף, קבוצת המחקר צרכה כ-900 קלוריות יותר בזמן שנשארה ערה בלילה. בקבוצת הביקורת לא היו הבדלים בצריכת הקלורית ובאבות המזון בין ימי המחקר. המשמעות היא שצריכת הקלוריות הכוללת של קבוצת המחקר הייתה גבוהה יותר, והיא משויכת כולה לאכילה הלילית.
בקבוצת המחקר נראתה קישוריות מוגברת בין אזורי ה-"salience network" בהשוואה לקבוצת הביקורת בה לא נצפו הבדלים. תוצאות הדמיית המוח מציעות כי בעקבות הלחץ שבו היה שרוי המוח כתוצאה ממחסור בשעות שינה, ומשום שאותם אזורים במוח שנזכרו קודם לכן מתוגמלים משומן, ניתן להסיק כי זו הסיבה לעלייה בצריכת השומן ביום שלמחרת.
לסיכום, מחקר זה מצטרף לניסויים קליניים נוספים אשר הראו שמחסור בשינה מוביל לצריכת אנרגיה גבוהה יותר המתרחשת בשעות הלילה, ולצריכה קלורית גבוהה יותר משומן. בנוסף מציע המחקר מנגנון אפשרי לדרישה מוגברת של המוח לשומן.
**
בר ויסבוך B.sc Nutrition Science
צוות LBS
___________________________________________________
רפרנס: I’m not too tired to stuff my face
