הגעת למגבלת הצפייה למשתמשים שאינם רשומים באתר
  • נשמח אם תצטרפו לקהילה שלנו. הרשמה לאתר תקנה לכם את האפשרות לשאול שאלות ולהגיב לשרשורים באתר ללא כל עלות
  • טופס ההרשמה לאתר נמצא כאן למטה ולוקח פחות מ-30 שניות למלא אותו (כן, בדקנו עם סטופר 🤓)

האם צריכת מזון מדומיינת מגבירה את התשוקה אליו?

Bar Weissbuch

משתמש משקיע
6,831
991
משתמש/ת כבוד
נק' מוניטין:
659
6,831
991
לדמיין מזון אינסטגרם.png



צריכת מזון נובעת מרעב או מתשוקה. על מנת לשמור על הרצון לאכול לרוב אנו מדמיינים את הסיטואציה שבה אנו אוכלים. כמו כן, קיימות תיאוריות שצריכה מזון מדומיינת יכולה לעורר תשוקה ורצון לצרוך מזון.

מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבדוק האם דמיון של צריכת מזון מסוים מגבירה את התשוקה לאותו מזון, את הנכונות לשלם עבורו, לצרוך אותו והאם הדבר נובע מתחושת חסך. המחקר חולק למספר תתי מחקרים.

מחקר מס' 1
הרצון לאכול עוגייה היה גדול יותר כאשר התבקשו המשתתפים לדמיין אותה מאשר שהתבקשו לדמיין חוף ים, מה שבתורה העלה את הרצון לשלם עליה.

מחקר מס' 2
170 איש חולקו לשתי קבוצות. האחת התבקשה לספור כמה פריכיות אורז מצוירות על האריזה של השקית והשנייה התבקשה לדמיין את עצמה אוכלת את הפריכיות. המשתתפים שדמיינו שהם אוכלים את הפריכיות רצו יותר לאכול אותן. כלומר, התשוקה למזון גברה גם לפריטי מזון שאינם נחשבים לנחשקים במיוחד.

מחקר מס' 3
ממצאי מחקר זה הצביעו על כך שהתשוקה למזון שדומיין היא ספציפית למזון ואינה משותפת למוצרים דומים. עם זאת, ממצא זה דורש ראיות נוספות משום שרבים מהמשתתפים לא הצליחו למלא אחר הוראות המחקר וקיים חשש להטיה מחקרית.

מחקר מס' 4
התוצאות הראו שמשתתפים שדמיינו פודינג רצו אותו יותר מאשר אלה שהתבקשו לדווח על צבעי האריזה שלו. בנוסף, בקרב אלו שדמיינו אותו הייתה תחושת חסך משמעותית יותר. תוצאות אלו תומכות בכך שדמיון של צריכת מזון יכול ליצור רגשות חסך לאותו מזון ולחשקים מוגברים כלפיו.

מחקר מס' 5
תוצאות מחקר זה הראו שמשתתפים שהתבקשו לדמיין קרקרים הרגישו יותר בחסך שלהם מאשר אלו שהתבקשו לספור כמה קרקרים מופיעים על האריזה. בניגוד לשאר המחקרים כאן התוצאות לא הראו כי צריכה מדומיינת מגבירה את הרצון לקרקרים באופן משמעותי. ייתכן וזה נובע כי דמיון של צריכה לא מעורר כל סוג מזון ובנוסף קבוצת הביקורת אהבה יותר קרקרים. כמו כן, אלו שדמיינו את הקרקרים לא אכלו מהם כמות גדולה יותר כשאלו הוגשו להם.

לסיכום, נראה כי הרצף הוא דמיון -> תחושת חסך -> תשוקה למזון. רצף זה מתבסס על מודל הטוען שתשוקה נגרמת מתזוזת נקודת ההתייחסות, ולדמיין מזון יכול לעורר שינוי כזה. נראה כי חסך הוא לא רק פונקציה של חוסר איזון אנרגטי אלא גם בעל מאפיינים מנטליים. המחקר מראה כי דמיון של מזון כפי שקורה באופן ספונטני, כמו למשל מפרסומת, מגביר את התשוקה למזון ואת הנכונות לשלם עליו.

_________

רפרנס: Does a single consumption imagery event increase food desire? - PubMed
 
שימו לב! השרשור ישן: לא היו תגובות בשרשור מעל 90 יום.

ייתכן שהתוכן בשרשור כבר אינו רלוונטי ולכן עדיף לפתוח שרשור חדש.
Back
למעלה תחתית