מה קורה אחרי תל אביב || גילגולו של תותח

[oriya2]

חשבתי שהתחלת להסכים איתי, ואז קפצת ל50%???

ציינת שזה יכול להנחית שקט.
"יכול", אבל לא בהכרח. הוא גם יכול להוליד דאגות.
כמו שכתבתו חכמינו, "מרבה נכסים, מרבה דאגה".

מעטים האנשים שישנים בשקט בלילה בזכות הכסף שלהם, אני מאמין שיהיה לך שינה עריבה יותר אם אין לך מה לאבד.

אתה יכול לקרוא את ספר "קהלת" שכתב אדם שהיה אחד העשירים ביותר של כל הזמנים, שלמה המלך. שניסה למצוא את הדבר ששווה השקעה בחיים.
מאוד ממליץ.
"הבל הבלים אמר קהלת, הכל הבל".

ממש לא הסכמתי איתך.

מרבה נכסים מרבה דאגות זה משפט של אנשים פחדנים שלא מוכנים לסכן דברים על מנת להצליח בחיים, זאת דעתי עם כמה שזה נשמע רע להרבה אנשים.

יהיה לי שינה עריבה יותר אם אני יודע שיום יבוא ולא אצטרך להתחשבן על הכסף שלי, לא לפחד לאבד את הבית שלי, לא להילחץ שהמיסים עולים כי זה פאקינג לא יזיז לי.

קל וחומר שאדאג לשלום בית, סביבה תומכת ואוהבת ואת כל הדברים החשובים מהבחינה הפחות חומרית, כי לאזן בין שתי העולמות זאת דרכי.

 

[yujinius]

אם הייתה לי הכנסה פסיבית בסכום השכר החודשי שלי, הייתי מפסיק לעבוד וזה תסריט אחר לגמרי.

אם נופל עליך סכום של כמה מיליונים אתה יכול לייצר לעצמך את ההכנסה הפסיבית המדוברת, אז במקרה כזה כסף כן יגרום לך אושר.

 

[hanan]

אם נופל עליך סכום של כמה מיליונים אתה יכול לייצר לעצמך את ההכנסה הפסיבית המדוברת, אז במקרה כזה כסף כן יגרום לך אושר.

מסכים איתך לגמרי.

לכן בתגובה הראשונה שלי בשרשור, כתבתי שלא צריך להתייחס למקרי קצה של עושר או עוני.

 

[ברבור יפהפה]

יש רק דבר אחד שכסף לא יכול להחזיר,אדם אהוב שהלך לעולמו.

את הזמן לאחור, מילים שנאמרו, אמון בבנאדם...

 

[elchonon]

ממש לא הסכמתי איתך.

מרבה נכסים מרבה דאגות זה משפט של אנשים פחדנים שלא מוכנים לסכן דברים על מנת להצליח בחיים, זאת דעתי עם כמה שזה נשמע רע להרבה אנשים.

יהיה לי שינה עריבה יותר אם אני יודע שיום יבוא ולא אצטרך להתחשבן על הכסף שלי, לא לפחד לאבד את הבית שלי, לא להילחץ שהמיסים עולים כי זה פאקינג לא יזיז לי.

קל וחומר שאדאג לשלום בית, סביבה תומכת ואוהבת ואת כל הדברים החשובים מהבחינה הפחות חומרית, כי לאזן בין שתי העולמות זאת דרכי.

אני מאמין שאתה מאמין וחושב שהחיים שלך יהיו ערבים ונוחים יותר עם כסף. אבל אתה לא מוכן להיות מספיק אובייקטיבי לדעתי שאולי זה לא בדיוק ככה.

המשפט "מרבה נכסים, מרבה דאגה" נאמרה על ידי אדם שבחר לכאורה להיות עני, זה היה הלל הזקן בפרקי אבות.

רציתי לצטט אדם חכם ואחד האנשים העשירים ביותר בהיסטוריה, שלמה המלך, בספרו "מגילת קהלת". העושר שהיה לו בזמנו זה לא נתפס, הוא שלט בכל העולם, ואפילו התחתן עם מאות נשים.

"הִגְדַּלְתִּי, מַעֲשָׂי: בָּנִיתִי לִי בָּתִּים, נָטַעְתִּי לִי כְּרָמִים. ה עָשִׂיתִי לִי, גַּנּוֹת וּפַרְדֵּסִים; וְנָטַעְתִּי בָהֶם, עֵץ כָּל-פֶּרִי. ו עָשִׂיתִי לִי, בְּרֵכוֹת מָיִם--לְהַשְׁקוֹת מֵהֶם, יַעַר צוֹמֵחַ עֵצִים. ז קָנִיתִי עֲבָדִים וּשְׁפָחוֹת, וּבְנֵי-בַיִת הָיָה לִי; גַּם מִקְנֶה בָקָר וָצֹאן הַרְבֵּה הָיָה לִי, מִכֹּל שֶׁהָיוּ לְפָנַי בִּירוּשָׁלִָם. ח כָּנַסְתִּי לִי גַּם-כֶּסֶף וְזָהָב, וּסְגֻלַּת מְלָכִים וְהַמְּדִינוֹת; עָשִׂיתִי לִי שָׁרִים וְשָׁרוֹת, וְתַעֲנֻגוֹת בְּנֵי הָאָדָם--שִׁדָּה וְשִׁדּוֹת. ט וְגָדַלְתִּי וְהוֹסַפְתִּי, מִכֹּל שֶׁהָיָה לְפָנַי בִּירוּשָׁלִָם; אַף חָכְמָתִי, עָמְדָה לִּי. י וְכֹל אֲשֶׁר שָׁאֲלוּ עֵינַי, לֹא אָצַלְתִּי מֵהֶם: לֹא-מָנַעְתִּי אֶת-לִבִּי מִכָּל-שִׂמְחָה, כִּי-לִבִּי שָׂמֵחַ מִכָּל-עֲמָלִי, וְזֶה-הָיָה חֶלְקִי, מִכָּל-עֲמָלִי. יא וּפָנִיתִי אֲנִי, בְּכָל-מַעֲשַׂי שֶׁעָשׂוּ יָדַי, וּבֶעָמָל, שֶׁעָמַלְתִּי לַעֲשׂוֹת; וְהִנֵּה הַכֹּל הֶבֶל וּרְעוּת רוּחַ, וְאֵין יִתְרוֹן תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ"

הטיעונים שלך תאורתיים, במבחן התוצאה האנשים העשירים נשמעים אחרת.

ושוב, אני לא טוען שעושר זה סבל. רק שעל פי רוב זה לא פותר הרבה בעיות מבלי לייצר חדשות.

 

[PowerPoint]

את הזמן לאחור, מילים שנאמרו, אמון בבנאדם...

את ההזמן לאחור = לדחות את הקץ(לקנות זמן)
מילים שנאמרו = יתחלפו במתנות שימתיקו
אמון בבן אדם = כסף מעוור פני חכמים,וכסף מתחת לשלוחן עוד יותר..

 

[ברבור יפהפה]

"הִגְדַּלְתִּי, מַעֲשָׂי: בָּנִיתִי לִי בָּתִּים, נָטַעְתִּי לִי כְּרָמִים. ה עָשִׂיתִי לִי, גַּנּוֹת וּפַרְדֵּסִים; וְנָטַעְתִּי בָהֶם, עֵץ כָּל-פֶּרִי. ו עָשִׂיתִי לִי, בְּרֵכוֹת מָיִם--לְהַשְׁקוֹת מֵהֶם, יַעַר צוֹמֵחַ עֵצִים. ז קָנִיתִי עֲבָדִים וּשְׁפָחוֹת, וּבְנֵי-בַיִת הָיָה לִי; גַּם מִקְנֶה בָקָר וָצֹאן הַרְבֵּה הָיָה לִי, מִכֹּל שֶׁהָיוּ לְפָנַי בִּירוּשָׁלִָם. ח כָּנַסְתִּי לִי גַּם-כֶּסֶף וְזָהָב, וּסְגֻלַּת מְלָכִים וְהַמְּדִינוֹת; עָשִׂיתִי לִי שָׁרִים וְשָׁרוֹת, וְתַעֲנֻגוֹת בְּנֵי הָאָדָם--שִׁדָּה וְשִׁדּוֹת. ט וְגָדַלְתִּי וְהוֹסַפְתִּי, מִכֹּל שֶׁהָיָה לְפָנַי בִּירוּשָׁלִָם; אַף חָכְמָתִי, עָמְדָה לִּי. י וְכֹל אֲשֶׁר שָׁאֲלוּ עֵינַי, לֹא אָצַלְתִּי מֵהֶם: לֹא-מָנַעְתִּי אֶת-לִבִּי מִכָּל-שִׂמְחָה, כִּי-לִבִּי שָׂמֵחַ מִכָּל-עֲמָלִי, וְזֶה-הָיָה חֶלְקִי, מִכָּל-עֲמָלִי. יא וּפָנִיתִי אֲנִי, בְּכָל-מַעֲשַׂי שֶׁעָשׂוּ יָדַי, וּבֶעָמָל, שֶׁעָמַלְתִּי לַעֲשׂוֹת; וְהִנֵּה הַכֹּל הֶבֶל וּרְעוּת רוּחַ, וְאֵין יִתְרוֹן תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ"

אבל שלמה לא אומר את כל זה כי היה הכי עשיר, הוא אומר את כל זה כי היה הכי חכם, הלא כן?
עוד מקהלת
פרק ה' (יא) מְתוּקָה שְׁנַת הָעֹבֵד אִם מְעַט וְאִם הַרְבֵּה יֹאכֵל, וְהַשָּׂבָע לֶעָשִׁיר- אֵינֶנּוּ מַנִּיחַ לו לִישׁוֹן.

איזו מגילה יפה @elchonon ,
תצחק, אבל קראתי אותה בזכות חיים שפירא.

 

[דניאל_BB8]

קונדום קרוע וחתונה

גמרת אותי חחחחח

 

[Yonatann]

לדעתי, כסף זה המוצר הכי פחות ערכי בעולם, הכל שווה יותר ממנו, ולכן כולם מחלקים אותו בתמורה לדברים ערכיים יותר, כמו אוכל ובגדים.

הקביעה הזאת מבחינה לוגית מוכרחת להיות שגויה. כי באופן סימטרי ליד כל לקוח שמעדיף בגד על פני כסף ניצב מוכר שמעדיף כסף על פני בגד.

 

[yujinius]

מוכר שמעדיף כסף על פני בגד

בשביל לתת את הכסף למישהו אחר בתמורה למשהו אחר, לא בשביל להחזיק את הכסף ולהנות מעצם החזקת הכסף

 

[Yonatann]

בשביל לתת את הכסף למישהו אחר בתמורה למשהו אחר, לא בשביל להחזיק את הכסף ולהנות מעצם החזקת הכסף

וגם המישהו האחר יעדיף כסף על פני המשהו האחר.
כסף הוא הגרסה המודרנית לשירות מופשט. גופו של הכסף הוא לא הערך שלו אלא מה שהוא מייצג.
כסף מייצג שירות פוטנציאלי.
לדוגמא, נניח ואני נגר ומישהו אחר חקלאי. אם נרצה לסחור בינינו כל אחד יצטרך לתת לאחר משהו בתמורה, אמנם מאחר ואני נגר אני יכול לייצר ערך רק פעם בחודש והוא יכול כל שבוע. אילו אני ארצה לסחור איתו - הוא ירצה ביטחונות לכך שהוא יקבל שירות בתמורה, הביטחונות הם הנייר, הנייר מסמל את השירות שהוא יקבל בתמורה. זה מאוד מקל בכלכלה בה לפעמים הוא רוצה שירותי נגרות ואני בכלל לא רוצה שירותי חקלאות אלא שירותים אחרים.

ממילא המסקנה המתבקשת היא שיכולת לצרוך שירותים איננה יוצרת בעיות. סוג השירותים שאני עלול לצרוך הם אלו שיוצרים בעיות. הריחוק מהחברה בעקבות אי התלותיות שלי היא זאת שיוצרת בעיות.

 

[elchonon]

וגם המישהו האחר יעדיף כסף על פני המשהו האחר.
כסף הוא הגרסה המודרנית לשירות מופשט. גופו של הכסף הוא לא הערך שלו אלא מה שהוא מייצג.
כסף מייצג שירות פוטנציאלי.
לדוגמא, נניח ואני נגר ומישהו אחר חקלאי. אם נרצה לסחור בינינו כל אחד יצטרך לתת לאחר משהו בתמורה, אמנם מאחר ואני נגר אני יכול לייצר ערך רק פעם בחודש והוא יכול כל שבוע. אילו אני ארצה לסחור איתו - הוא ירצה ביטחונות לכך שהוא יקבל שירות בתמורה, הביטחונות הם הנייר, הנייר מסמל את השירות שהוא יקבל בתמורה. זה מאוד מקל בכלכלה בה לפעמים הוא רוצה שירותי נגרות ואני בכלל לא רוצה שירותי חקלאות אלא שירותים אחרים.

ממילא המסקנה המתבקשת היא שיכולת לצרוך שירותים איננה יוצרת בעיות. סוג השירותים שאני עלול לצרוך הם אלו שיוצרים בעיות. הריחוק מהחברה בעקבות אי התלותיות שלי היא זאת שיוצרת בעיות.

שירות שווה יותר משירות פוטנציאלי.
חפץ שימושי שווה יותר מחפץ ללא שימוש.
כסף שווה פחות מכל דבר שתחלק אותו בתמורה למשהו שישמש אותך.

שום כסף בעולם לא שווה יותר מכוס מים כשאתה זקוק לה.

כסף כאמצעי לרכישת דברים אינה יוצרת בעיות כמו שחלבון בבשר לא מעלה את הכולסטרול שלך. זה הדברים האחרים שמגיעים עם הכסף שעלולים להוליד בעיות, כמו הדאגה המוגזמת לאבד אותה.

הרבה כסף בחשבון הבנק הוא אשליה ודמיון, בעודו רק כסף הוא רק תחושה שאם תזדקק לו הוא יהיה שם בשבילך. והוא המחשבה שתוכל להרשות לעצמך הרבה דברים שתמיד רצית, תענוגות שכסף יכולים להשיג. אבל עד שלא הוצאת את הכסף מהכיס שלך, הוא רק אשליה.

בשלב הזה של ההשליה, יש הרבה נזק פוטנציאלי, כמו הפחד לאבד את התחושה שזה נותן לך כשתוציא אותו. התחושות של האנשים סביבך שמרגישים שאתה צריך להעניק את התענוגות שכסף נותן גם עליהם. אתה עלול למצוא את עצמך בתוך מלכודת התענוגות והאשליות שיגנבו אותך מדברים חשובים אחרים כמו משפחה שיוליד כאב וחרטה.

הדבר היחיד ששווה פחות מכסף, אלו דברים שאתה לא רוצה וצריך, הם נחשבים עול ודברים שליליים לך.
כל מה שחיובי לך שווה יותר מכסף.

כסף הוא אמצעי, הוא חשוב, הוא ערכי. אבל בהיררכיה של חשיבות, הוא די נמוך.

הוא יקנה לך טיפול רפואי טוב, רק אם יש טיפול כזה. לעומת בריאות, שהוא ידאג לך בלי קשר לטיפולים שיש לרופאים להציע, במצב כזה אמנם כסף שווה לך יותר מכוס מים, אבל פחות מבריאות שכרגע מעסיק אותך יותר מכל תענוג בעולם.

כסף יקנה לך אוכל רק אם יש מקומות שמוכרים אותו ומכבדים את המטבע שלך. אוכל יהיה לך לאכול לא משנה מה.

כסף יביא לך דברים בהתאם לתנאים שהיא מחויבת להם על פי הסיטואציה והסביבה שלך. אבל הדברים שאתה מוציא את הכסף שלך עליהם, שווים לך כשאתה צריך אותם יותר מכסף.

 

[oriya2]

אני מאמין שאתה מאמין וחושב שהחיים שלך יהיו ערבים ונוחים יותר עם כסף. אבל אתה לא מוכן להיות מספיק אובייקטיבי לדעתי שאולי זה לא בדיוק ככה.

המשפט "מרבה נכסים, מרבה דאגה" נאמרה על ידי אדם שבחר לכאורה להיות עני, זה היה הלל הזקן בפרקי אבות.

רציתי לצטט אדם חכם ואחד האנשים העשירים ביותר בהיסטוריה, שלמה המלך, בספרו "מגילת קהלת". העושר שהיה לו בזמנו זה לא נתפס, הוא שלט בכל העולם, ואפילו התחתן עם מאות נשים.

"הִגְדַּלְתִּי, מַעֲשָׂי: בָּנִיתִי לִי בָּתִּים, נָטַעְתִּי לִי כְּרָמִים. ה עָשִׂיתִי לִי, גַּנּוֹת וּפַרְדֵּסִים; וְנָטַעְתִּי בָהֶם, עֵץ כָּל-פֶּרִי. ו עָשִׂיתִי לִי, בְּרֵכוֹת מָיִם--לְהַשְׁקוֹת מֵהֶם, יַעַר צוֹמֵחַ עֵצִים. ז קָנִיתִי עֲבָדִים וּשְׁפָחוֹת, וּבְנֵי-בַיִת הָיָה לִי; גַּם מִקְנֶה בָקָר וָצֹאן הַרְבֵּה הָיָה לִי, מִכֹּל שֶׁהָיוּ לְפָנַי בִּירוּשָׁלִָם. ח כָּנַסְתִּי לִי גַּם-כֶּסֶף וְזָהָב, וּסְגֻלַּת מְלָכִים וְהַמְּדִינוֹת; עָשִׂיתִי לִי שָׁרִים וְשָׁרוֹת, וְתַעֲנֻגוֹת בְּנֵי הָאָדָם--שִׁדָּה וְשִׁדּוֹת. ט וְגָדַלְתִּי וְהוֹסַפְתִּי, מִכֹּל שֶׁהָיָה לְפָנַי בִּירוּשָׁלִָם; אַף חָכְמָתִי, עָמְדָה לִּי. י וְכֹל אֲשֶׁר שָׁאֲלוּ עֵינַי, לֹא אָצַלְתִּי מֵהֶם: לֹא-מָנַעְתִּי אֶת-לִבִּי מִכָּל-שִׂמְחָה, כִּי-לִבִּי שָׂמֵחַ מִכָּל-עֲמָלִי, וְזֶה-הָיָה חֶלְקִי, מִכָּל-עֲמָלִי. יא וּפָנִיתִי אֲנִי, בְּכָל-מַעֲשַׂי שֶׁעָשׂוּ יָדַי, וּבֶעָמָל, שֶׁעָמַלְתִּי לַעֲשׂוֹת; וְהִנֵּה הַכֹּל הֶבֶל וּרְעוּת רוּחַ, וְאֵין יִתְרוֹן תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ"

הטיעונים שלך תאורתיים, במבחן התוצאה האנשים העשירים נשמעים אחרת.

ושוב, אני לא טוען שעושר זה סבל. רק שעל פי רוב זה לא פותר הרבה בעיות מבלי לייצר חדשות.

מכבד את דעתך כמובן.
לדעתי רוב הגירושים בארץ זה בגלל מצב כלכלי, תקן אותי אם אני טועה, ראיתי נתון של זה לא מזמן.

 

[Yonatann]

שירות שווה יותר משירות פוטנציאלי

בהתעלם משיקולי אינפלציה דיפלציה - זה היינו הך. ובהתחשב בשיקולים הללו, ישראל היא מדינה מאוד דיפלציונית ובהתאמה השקל בה חזק.
לכן שירות פוטנציאלי (כסף מזומן) שווה דווקא אולי יותר משירות כעת.

חפץ שימושי שווה יותר מחפץ ללא שימוש

נכון, אבל לכסף יש שימוש רב כי אפשר לזכות בעזרתו בשירותים.

כסף שווה פחות מכל דבר שתחלק אותו בתמורה למשהו שישמש אותך.

לכסף אין ערך אובייקטיבי, מה שניתן להגיד עליו הוא ש200 שקל הם 200 שקל. לא מעבר.

כסף כאמצעי לרכישת דברים אינה יוצרת בעיות כמו שחלבון בבשר לא מעלה את הכולסטרול שלך. זה הדברים האחרים שמגיעים עם הכסף שעלולים להוליד בעיות, כמו הדאגה המוגזמת לאבד אותה.

מסכים עם הרישא, מסתייג קצת מהסיפא.
דווקא לאנשים שיש הרבה כסף מן הסתם יש פחות דאגות משום שבגזרת צורכיהם הבסיסיים (מזון, דיור חשמל מים וכו׳ הם מכוסים לחלוטין.) הם מכוסים.
אין סיבה שלאדם עם כסף תהיינה דאגה רבה יותר באשר לאיבוד כספו בהשוואה לאדם ללא כסף. להפך, בשביל אדם במצוקה כלכלית איבוד כסף הוא בעייתי הרבה יותר מאשר אדם אמיד.

הרבה כסף בחשבון הבנק הוא אשליה ודמיון

נכון, זה דימיון אבל בהחלט לא אשליה. דימיון הוא שם פעולה המייצג שלב נצרך בהבנה של עקרון מופשט, אשליה היא תעתוע. ציווליזציות בנויות על תפיסה של עקרונות מופשטים ומציאויות בין סובייקטיביות. אם תשאל את עצמך - מה זה מדינת ישראל? או חברת אינטל? או חברת סוזוקי?
כל אלו קיימות רק בדימיון שלנו.
ברגע שיום אחד כל בני האדם ישכחו משלושת אלו, הן יחדלו מלהתקיים. אמנם אם בני האדם יחדלו מלהאמין בכוח המשיכה הוא בהחלט יהיה קיים משום שאינו תלוי בתודעה. הערך של הכסף תלוי בתודעה של בני האדם, אבל הוא בהחלט לא תעתוע. הוא לחלוטין יעיל ומאפשר תשתית כלכלית נוחה ומסודרת.

בעודו רק כסף הוא רק תחושה שאם תזדקק לו הוא יהיה שם בשבילך. והוא המחשבה שתוכל להרשות לעצמך הרבה דברים שתמיד רצית, תענוגות שכסף יכולים להשיג. אבל עד שלא הוצאת את הכסף מהכיס שלך, הוא רק אשליה.

ראשית, כסף הוא לא תחושה, תחושה היא תלויה ברגש. כסף אינו תלוי ברגש, הוא תלוי בתודעה משותפת של כל בני האדם בעולם. שנית, כסף הוא כמובן לא קונה רק תענוגות אלא מספר עצום של דברים נוספים. (זמן פנוי, ביטחון תזונתי, שירותים רפואיים וכו׳) באשר לטענה האחרונה - כאמור, כסף הוא היכולת לצרוך שירותים. אם לא הוצאת את הכסף מהכיס למעשה בחרת שלא לצרוך שירותים. וממילא לא תקבל דבר.

כסף הוא אמצעי, הוא חשוב, הוא ערכי. אבל בהיררכיה של חשיבות, הוא די נמוך.

שלושת הדברים היחידים שהייתי שם מעל כסף בחשיבותם בחיים שלי זה משפחה ובריאות וקשרים חברתיים..
כל השאר באמת חשובים פחות. וכמובן זה עניין של מינונים. חבר אחד יותר שווה הרבה פחות ממיליון דולר בעו״ש.

כסף יקנה לך אוכל רק אם יש מקומות שמוכרים אותו ומכבדים את המטבע שלך. אוכל יהיה לך לאכול לא משנה מה.

נכון, עדיף את השירות בכיס מאשר היכולת לצרוך אותו. כמו שעדיף שיער מסופר מאשר קופון למספרה.

כסף יביא לך דברים בהתאם לתנאים שהיא מחויבת להם על פי הסיטואציה והסביבה שלך. אבל הדברים שאתה מוציא את הכסף שלך עליהם, שווים לך כשאתה צריך אותם יותר מכסף

אתה שוב משווה בין השירות עצמו לזכות לצרוך אותו. אדם שיש לו מחסני אוכל מפה ועד הודעה חדשה, מגוון בתים לשהות בהם, כלי רכב, מחסני דלק, מחסני טואליטקה, צי של רופאים, מגוון תרופות, ערימות של ציוד טכנולוגי, רשתות בגדים וחדר כושר ביתי.. כן, הוא לא צריך כסף.

לעומת זאת, אדם שיכול לספק שירות למגוון בני אדם אחרים יכול לקנות ״שוברי שירותים״ (כסף) ופשוט לצרוך את השירות מתי שהוא מרגיש צורך.
נכון, אם לאדם כזה יש אייפון, אין סיבה שהוא יצרוך שירות. אבל היכולת לצרוך את השירות איננה פיקציה.

 

[ברבור יפהפה]

שום כסף בעולם לא שווה יותר מכוס מים כשאתה זקוק לה

ומתי זה המצב בו אני על סף מוות, ונדרש לוותר על כל ממוני בשביל כוס מים? כסף שווה הרבה, בגלל שכולם מסכימים על כך, ולכן הוא גם ישיג לך את מה שכסף יכול לקנות, ולפעמים זה לא מעט.

דווקא לאנשים שיש הרבה כסף מן הסתם יש פחות דאגות משום שבגזרת צורכיהם הבסיסיים (מזון, דיור חשמל מים וכו׳ הם מכוסים לחלוטין.) הם מכוסים.
אין סיבה שלאדם עם כסף תהיינה דאגה רבה יותר באשר לאיבוד כספו בהשוואה לאדם ללא כסף. להפך, בשביל אדם במצוקה כלכלית איבוד כסף הוא בעייתי הרבה יותר מאשר אדם אמיד.

אתה הולך לקיצון. יכול להיות שלאדם בלי כסף או עם חובות יש יותר דאגות מלאדם עם המון כסף.
אבל מה לגבי אדם שלא חסר לו כלום אבל גם אין לו הכול.
אני מוציא רגע את המילה כסף מהמילון.
אם אני בנאדם שמסתפק במעט, וחברי מסתפק בהרבה, אזי שכל אחד מאיתנו משום מה ינסה להשיג או לחלופין לוותר על דבר מה בהתאמה,
נחוש פחות בטוב לגבי זה?

(מחזיר את המילה כסף למילון)
כלומר, למשל, אני פחות לחוץ על כסף. חברי, מאוד לחוץ על כסף. אם אני אעשה מה שדרוש בשביל להשיג את זה, אהיה פחות מבסוט מכך.
אם חברי לא יעשה את מה שצריך, הוא יהיה פחות מבסוט מכך.

זה נוגע באיזושהי נקודה, או אני לגמרי מבולבל?

 

[elchonon]

מכבד את דעתך כמובן.
לדעתי רוב הגירושים בארץ זה בגלל מצב כלכלי, תקן אותי אם אני טועה, ראיתי נתון של זה לא מזמן.

אני לא מכיר נתון כזה, אשמח לראות.
אני מאמין שהציבור החרדי נחשב ציבור די עני, וגם ציבור עם פחות גירושין.
גירושין זה סיפור יקר, קשה לי להאמין שעוני דוחף אותך להתגרש.

בהתעלם משיקולי אינפלציה דיפלציה - זה היינו הך. ובהתחשב בשיקולים הללו, ישראל היא מדינה מאוד דיפלציונית ובהתאמה השקל בה חזק.
לכן שירות פוטנציאלי (כסף מזומן) שווה דווקא אולי יותר משירות כעת.


נכון, אבל לכסף יש שימוש רב כי אפשר לזכות בעזרתו בשירותים.


לכסף אין ערך אובייקטיבי, מה שניתן להגיד עליו הוא ש200 שקל הם 200 שקל. לא מעבר.


מסכים עם הרישא, מסתייג קצת מהסיפא.
דווקא לאנשים שיש הרבה כסף מן הסתם יש פחות דאגות משום שבגזרת צורכיהם הבסיסיים (מזון, דיור חשמל מים וכו׳ הם מכוסים לחלוטין.) הם מכוסים.
אין סיבה שלאדם עם כסף תהיינה דאגה רבה יותר באשר לאיבוד כספו בהשוואה לאדם ללא כסף. להפך, בשביל אדם במצוקה כלכלית איבוד כסף הוא בעייתי הרבה יותר מאשר אדם אמיד.



נכון, זה דימיון אבל בהחלט לא אשליה. דימיון הוא שם פעולה המייצג שלב נצרך בהבנה של עקרון מופשט, אשליה היא תעתוע. ציווליזציות בנויות על תפיסה של עקרונות מופשטים ומציאויות בין סובייקטיביות. אם תשאל את עצמך - מה זה מדינת ישראל? או חברת אינטל? או חברת סוזוקי?
כל אלו קיימות רק בדימיון שלנו.
ברגע שיום אחד כל בני האדם ישכחו משלושת אלו, הן יחדלו מלהתקיים. אמנם אם בני האדם יחדלו מלהאמין בכוח המשיכה הוא בהחלט יהיה קיים משום שאינו תלוי בתודעה. הערך של הכסף תלוי בתודעה של בני האדם, אבל הוא בהחלט לא תעתוע. הוא לחלוטין יעיל ומאפשר תשתית כלכלית נוחה ומסודרת.



ראשית, כסף הוא לא תחושה, תחושה היא תלויה ברגש. כסף אינו תלוי ברגש, הוא תלוי בתודעה משותפת של כל בני האדם בעולם. שנית, כסף הוא כמובן לא קונה רק תענוגות אלא מספר עצום של דברים נוספים. (זמן פנוי, ביטחון תזונתי, שירותים רפואיים וכו׳) באשר לטענה האחרונה - כאמור, כסף הוא היכולת לצרוך שירותים. אם לא הוצאת את הכסף מהכיס למעשה בחרת שלא לצרוך שירותים. וממילא לא תקבל דבר.


שלושת הדברים היחידים שהייתי שם מעל כסף בחשיבותם בחיים שלי זה משפחה ובריאות וקשרים חברתיים..
כל השאר באמת חשובים פחות. וכמובן זה עניין של מינונים. חבר אחד יותר שווה הרבה פחות ממיליון דולר בעו״ש.


נכון, עדיף את השירות בכיס מאשר היכולת לצרוך אותו. כמו שעדיף שיער מסופר מאשר קופון למספרה.


אתה שוב משווה בין השירות עצמו לזכות לצרוך אותו. אדם שיש לו מחסני אוכל מפה ועד הודעה חדשה, מגוון בתים לשהות בהם, כלי רכב, מחסני דלק, מחסני טואליטקה, צי של רופאים, מגוון תרופות, ערימות של ציוד טכנולוגי, רשתות בגדים וחדר כושר ביתי.. כן, הוא לא צריך כסף.

לעומת זאת, אדם שיכול לספק שירות למגוון בני אדם אחרים יכול לקנות ״שוברי שירותים״ (כסף) ופשוט לצרוך את השירות מתי שהוא מרגיש צורך.
נכון, אם לאדם כזה יש אייפון, אין סיבה שהוא יצרוך שירות. אבל היכולת לצרוך את השירות איננה פיקציה.

זה יהיה מתיש אם אענה לכל טיעון בנפרד, אז אשתדל לתת כאן טיעון מסוים בתקווה שזה יבהיר את כוונתי מבלי להיכנס לפרטי פרטים.

נראה לי שעל חלק מהדברים שכתבת אני מסכים, אבל אני לא חושב שזה מגדיר ערך השווה לפתירת בעיות, או בכלל המושג ערך כמשמעו.

הנה רשימה גסה של דברים שאני רוצה למרות שאת רובם אני לא צריך.

אישה, משפחה, בריאות, אושר (הכולל רגשות חיוביים כמו סיפוק ועוד), בית, בגדים, מזגן, אוכל, מקרר, חימום, מים, שירותים פרטיים, מוצרי היגיינה, ספרים מעניינים, טלפון, מחשב, עבודה, משקולות וציוד חדר כשר, בית כנסת בסביבה, מרכז קניות קרוב.

אפשר להוסיף גם מטוס פרטי, נהג פרטי, שיניים מזהב, ארמון, יער, אהדה, שליטה, והרשימה יכולה להמשיך.

אחרי שתכין גם אתה רשימה ארוכה כזאת, אם נגיד מיד היית מקבל אותם, וכסף היה רק כסף, בלי יכולת להחליף אותו בתמורה לאף דבר, האם היית מוכן לוותר על אחד הפרטים עבור כל סכום בעולם? וודאי שלא, במקרה כזה כסף הוא מטען מיותר.

עכשיו בוא נגיד שתוכל להכניס לרשימה הזאת את כל הדברים שאי פעם תרצה בחיים ותקבל אותם, האם תצטרך בכלל כסף?

אם כן, הכסף ישמש רק כלף השווצה בפני אלו שאין להם כסף אבל רוצים אותו.

עכשיו בוא נרוקן את הרשימה הזאת, ונכיר בעובדה שכסף זה רק אמצעי להשיג את הדברים הנפלאים שאתה רוצה, ואין לך כלל שימוש בכסף כלל.

עכשיו שהבנו שכסף הוא רק אמצעי להשיג דברים, הערך אלו הדברים, לא האמצעי.

אבל נרד לשאלה האמיתית כאן, האם להשיג את כל הדברים שברשימת הרצונות שלך תספק אותך? האם תהיה רגוע יותר? שמח יותר?

עזוב כסף, נדבר על עושר במקום, האם אתה באמת מאמין שאם כל התאוות שלך יתגשמו תהיה מאושר יותר משאתה מאושר ברגע זה?

אם התשובה שלך הוא "כן", לדעתי לא חשבת על זה מספיק.

יש סיכוי שתהיה מעט מאושר יותר, עם מעט יותר, או מעט פחות. או עצוב יותר עם מעט יותר או פחות. זה תלוי מי אתה ומה מצב העושר שלך.

אבל גם עושר לא פותר בעיות מבלי לייצר חדשות, אז באחוזים, אני לא חושב שאפשר לומר בצורה גורפת שעושר יפתור אפילו 1% מהבעיות שלנו אם ניקח בחשבון את הבעיות שעלולות לצוץ.

הערך של הכסף יהיה נמוך יותר מהסיבה שאספת אותו, לכן הערך שלו נמוך יותר מכל אותם דברים.

ומתי זה המצב בו אני על סף מוות, ונדרש לוותר על כל ממוני בשביל כוס מים? כסף שווה הרבה, בגלל שכולם מסכימים על כך, ולכן הוא גם ישיג לך את מה שכסף יכול לקנות, ולפעמים זה לא מעט.

אתה הולך לקיצון. יכול להיות שלאדם בלי כסף או עם חובות יש יותר דאגות מלאדם עם המון כסף.
אבל מה לגבי אדם שלא חסר לו כלום אבל גם אין לו הכול.
אני מוציא רגע את המילה כסף מהמילון.
אם אני בנאדם שמסתפק במעט, וחברי מסתפק בהרבה, אזי שכל אחד מאיתנו משום מה ינסה להשיג או לחלופין לוותר על דבר מה בהתאמה,
נחוש פחות בטוב לגבי זה?

(מחזיר את המילה כסף למילון)
כלומר, למשל, אני פחות לחוץ על כסף. חברי, מאוד לחוץ על כסף. אם אני אעשה מה שדרוש בשביל להשיג את זה, אהיה פחות מבסוט מכך.
אם חברי לא יעשה את מה שצריך, הוא יהיה פחות מבסוט מכך.

זה נוגע באיזושהי נקודה, או אני לגמרי מבולבל?

אתה בהחלט צודק, וכמה אושר נקבל מכסף ועושר תלוי במידה רבה בחשיבה ובסיטואציה שלנו.
אבל הערך של הכסף גם לאדם שתאב לזה ויהיה מאושר יותר איתו לא עולה על הדברים שלשם כך הוא אסף את הכסף.

סתם דבר שאני אוהב לחשוב עליו שגורם לי להרגיש טוב.
מה הערך הכספי של היכולת לעשות דדליפט 200 ק"ג?

אתה יכול לנסות לתת לזה מחיר, אבל זה לא קיים בשוק, מסיבה פשוטה. כסף לא יצליח לקנות את זה!
אם זה לא מעניין אותך, אין ערך ל200 ק"ג דדליפט, אבל אם זה מעניין אותך, יש לך נכס שכסף לא יכול לקנות עם ערך בלתי נתפס.

 

[ברבור יפהפה]

מה הערך הכספי של היכולת לעשות דדליפט 200 ק"ג?

כמות החודשים שאני מתאמן אצלך×כמות המחיר שאני משלם לך.
תוסיף לזה חטיפי חלבון שגרמו לי להגיע למכסה היומית וכדורי מלטונין שגרמו לי לישון כמו שצריך בלילה.

אפשר לנעול את הדיון.😆

 

[PowerPoint]

כמות החודשים שאני מתאמן אצלך×כמות המחיר שאני משלם לך.
תוסיף לזה חטיפי חלבון שגרמו לי להגיע למכסה היומית וכדורי מלטונין שגרמו לי לישון כמו שצריך בלילה.

אפשר לנעול את הדיון.😆

אתה יכול להרחיב בבקשה,על השינוי/התקדמות שעשית עם מאמן?
אתה פשוט עושה מה שהוא אומר?
אתה מתערב/חולק עליו?

 

[Yonatann]

אישה, משפחה, בריאות, אושר (הכולל רגשות חיוביים כמו סיפוק ועוד), בית, בגדים, מזגן, אוכל, מקרר, חימום, מים, שירותים פרטיים, מוצרי היגיינה, ספרים מעניינים, טלפון, מחשב, עבודה, משקולות וציוד חדר כשר, בית כנסת בסביבה, מרכז קניות קרוב.

האמת שבאופן אישי אני גם לא צריך יותר מזה. נקודה מעניינת, אחשוב עליה.
כיף לשוחח איתך אלחנן!

אתה הולך לקיצון. יכול להיות שלאדם בלי כסף או עם חובות יש יותר דאגות מלאדם עם המון כסף.
אבל מה לגבי אדם שלא חסר לו כלום אבל גם אין לו הכול.

כשאתה אומר חוסר למה את מתכוון? לא חסר לו כלום משמע הוא לא רוצה כלום? הוא לא צריך כלום?

 

[TvrSp12]

לגבי מה שנכתב כאן על גירושים, זה הפוך לגמרי.
חלק מהזוגות הנשואים נשארים ביחד רק בגלל שאין להם שום יכולת להסתדר כלכלית בלי תמיכה של בן הזוג.
לא סתם אחוז הגירושים הגבוה הוא בערים שבהם המעמד הסוציו-אקונמי הוא גבוה (רעננה, כפר-סבא מודיעין וכו)