נק' מוניטין:
659
על השאלה בכותרת מנסה לענות מחקר ניסויי חדש המגיע מארה"ב.
למחקר גויסו 42 חולים בגילאי 26-10 במחלת השמנת יתר היפותלמית (HO), המאופיינת בעייפות, ירידה בפעילות גופנית, היפרפגיה, ירידה בשובע והשמנה חמורה עד כדי כך שהיא עמידה להרבה מאוד אפשרויות טיפול אחרות.
החולים חולקו ל-2 קבוצות, האחת קיבלה פלסבו ואילו השנייה קיבלה זריקה המכילה את האנאלוג של ההורמון GLP-1, שלרוב מוכר בתור זריקת סקסנדה.
המחקר ניסה לבדוק האם כתוצאה מהשימוש בתרופה, הניתנת בזריקה, נראה שינוי בהוצאה האנרגטית המשוערת (הגדלה) או בהכנסה הקלורית (הקטנה) שיובילו לשינוי בהרכב הגוף של המטופלים.
הפעילות הגופנית נמדדה באמצעות שעון שהוצמד למשתתפים, אותו הם ענדו גם בשנתם. את המזון הם אכלו "אד ליבטום" – במזנון בו כל המזון שקול מראש.
התוצאות הראו שהקבוצה שקיבלה את הזריקה צרכה פחות אנרגיה, אך לא היו הבדלים בפעילות הגופנית בין הקבוצות.
על אף שנצפתה עלייה במסה הרזה ובמסת השומן בקבוצה שקיבלה את הזריקה, הייתה ירידה בהוצאה האנרגטית הכוללת.
מכאן ניתן להסיק שהטיפול היה קשור לירידה בצריכת המזון, אך גם לירידה בהוצאה האנרגטית הכוללת, שלא הייתה פרופורציונאלית לשינוי בהרכב הגוף. במילים פשוטות, המשתתפים בקבוצה שקיבלה את הזריקה ירדו ברמות ה-TEE, אולם השינוי בהרכב גופם הראה שהם העלו מסה רזה (שריר ומים) כמו גם במסת השומן במהלך תקופת המחקר.
אנו צופים לראות ירידה ב-TEE, לרוב כאשר ישנה ירידה משמעותית במשקל. אך כאמור, קבוצת הטיפול עלתה במשקל (בקצב איטי יותר בהשוואה לקבוצת הפלסבו) במקום לרדת במשקל.
ספציפית, הם שמרו על הרכיב החשוב ביותר המשפיע על ההוצאה האנרגטית – המסה הרזה.
לא ניתן היה להסביר את הירידה בהוצאה האנרגטית בעזרת השינוי בפעילות הגופנית, והיא לא תאמה את השינוי בריכוזי הלפטין בדם. נסביר זאת: כאשר אדם בוגר יורד במשקל, לפטין מווסת את ההוצאה האנרגטית באמצעות "מודל הגעה לסף" – כאשר מסת השומן יורדת ורמת הלפטין מגיעה קרוב לסף, תתחיל לרדת ההוצאה האנרגטית (TEE).
אך כאמור, בדיקה של רמת הלפטין בדם לא הצליחה לתת הסבר משכנע כי זוהי הסיבה לכך שנצפתה ירידה ברמות ההוצאה האנרגטית של קבוצת הביקורת.
מכאן אנו מסיקים שמחלת ה-HO, ככל הנראה, עמידה גם לשיטת טיפול זו, ושאולי מנגנונים אחרים מעורבים בה. בנוסף, נצפו רמות נמוכות יחסית של פעילות גופנית בקרב המשתתפים במחקר, כך שייתכן שבעתיד ייערכו מחקרים נוספים המוסיפים התערבות באורח החיים בקרב חולים אלה.
**
גלעד דביר – סטודנט למדעי התזונה
צוות LBS
_______________________________________________
רפרנס: Satiety Associated with Calorie Restriction and Time-Restricted Feeding: Peripheral Hormones
