חג שמח חברים
מספר שנים אני סובל מדלקות במפרקים, כנראה שזה עקב האכילס שלי ואני עדין בהם. יש תקופות שזה נסבל יותר, יש שפחות.
בידיוק לפני שבועיים ויומיים ביום שישי התעוררתי למפרק בצד ימין מוגבל לגמרי. כל אחיזה ולו הכי קטנה, יד מאחורי הגב, משיכה של כל חפץ(אפילו במשקל זעום) אלי בתנועת חתירה כואב. לאחר הסופ״ש הכאב נרגע אך עדיין היה קיים.
ביום ראשון התאמנתי רגיל והגעתי לכשל בסקוואט(130 ל-2 חזרות, חזרה שנייה כשל) וכבר אז הרגשתי את המפרק שוב חוזר להרגשה מעט מוגבלת של כאב חד בעצם שנמצאת מצד ימין בין כף היד לאמה. המשכתי למילטרי פרס והעומס על המפרק והכאב רק גדלו, אך כשל לא היה לי. לאחר מכן היה לי מתח וגם בו הרגשתי כאב ובהרחקת כתפים גם הרגשתי כאב.
יום למחרת התאמנתי כרגיל וביצעתי דדליפט, בנץ׳ ובולגריאן, כולם במוט אולימפי רגיל. וכולם תחת עבודה ביחס אלי עצימה(חוץ מהבולגריאן שעבדתי לשמיניות אך כבדות ביחס אלי). בכל התרגילים האלה ובעיקר בבנץ׳ מנח כף היד לא נשארה ישרה אלא מכופפת ותחת עומס והרגשת כאב.
הכאב המשיך לשלישי והמשיך באימון של יום רביעי. באימון של יום רביעי זה כבר הפך לבלתי נסבל. סיימתי את האימון אך עם כאבי המפרק הכי כואבים ומגבילים אי פעם שהיו לי(והיו לי).
עכשיו לקחתי מנוחה ועברתי למוט safety bar עד היום, ביצעתי פעמיים פיזיותרפיה, קיבלתי מאורתופד שתי זריקות לגיד שמכילות סטרואידים ובכללי לאחר כארבעה חמישה ימים הכאב המגביל כמעט ועבר. למשך כחמישה ימים חבשתי את האזור בחבישה קנזיולוגית וזה תמך במפרק והקל על הכאב המון. למשל כ-11 יום אני לוקח כדורים אנטי דלקתיים שנקראים ברקסין.
עכשיו לעיקר בעצם דיון השאלה - אני לא מעוניין להפסיק לעבוד כבד ביחס אלי. כרגע הפיזיותרפיסט מבקש שלא אערב את המפרק באימונים, בלבד לבצע אחיזת פטיש ולא לעבוד כבד עד סיום נטילת התרופה האנטי דלקתי(עד סוף השבוע נשאר לי לקחת).
עכשיו, כשהדלקת תעבור - איך בעצם לחזור לעבוד? כל המנחים שהמפרק מכופף(בנץ׳, מילטרי, סקוואט, בולגריאן, בנט אובר וכדומה) או שיש עליו עומס יכולים בום שוב להחזיר את הדלקתיות.
איך אני אמור בהדרגה לחזור? האם כדאי על מנת להוריד עומס לדוגמא לוותר על בנט אובר ולעבור לחתירה ב-T bar? כדאי לוותר במתח על מנח פרונציה ולעבור למנח פטיש?
במילטרי, בנץ׳ וסקוואט אני יודע שלא יהיה ניתן לוותר על המנח המעט עקום של המפרק. האם יש מה לעשות או פשוט לקוות שהדלקת לא תחזור על עצמה? ובכלל - איך בידיוק עד כמה שאפשר נמנעים מעומס על המפרק? ברור לי שכנראה תשובות חד משמעיות אין.
אבל מאד מעניין אותי לשמוע אולי יש כאלה שמתמודדים כמוני עם הבעיה הזו ואיך הם מנהלים שגרת חיים רגילה לצד המשכיות באימונים ועקביות בהתקדמות
מספר שנים אני סובל מדלקות במפרקים, כנראה שזה עקב האכילס שלי ואני עדין בהם. יש תקופות שזה נסבל יותר, יש שפחות.
בידיוק לפני שבועיים ויומיים ביום שישי התעוררתי למפרק בצד ימין מוגבל לגמרי. כל אחיזה ולו הכי קטנה, יד מאחורי הגב, משיכה של כל חפץ(אפילו במשקל זעום) אלי בתנועת חתירה כואב. לאחר הסופ״ש הכאב נרגע אך עדיין היה קיים.
ביום ראשון התאמנתי רגיל והגעתי לכשל בסקוואט(130 ל-2 חזרות, חזרה שנייה כשל) וכבר אז הרגשתי את המפרק שוב חוזר להרגשה מעט מוגבלת של כאב חד בעצם שנמצאת מצד ימין בין כף היד לאמה. המשכתי למילטרי פרס והעומס על המפרק והכאב רק גדלו, אך כשל לא היה לי. לאחר מכן היה לי מתח וגם בו הרגשתי כאב ובהרחקת כתפים גם הרגשתי כאב.
יום למחרת התאמנתי כרגיל וביצעתי דדליפט, בנץ׳ ובולגריאן, כולם במוט אולימפי רגיל. וכולם תחת עבודה ביחס אלי עצימה(חוץ מהבולגריאן שעבדתי לשמיניות אך כבדות ביחס אלי). בכל התרגילים האלה ובעיקר בבנץ׳ מנח כף היד לא נשארה ישרה אלא מכופפת ותחת עומס והרגשת כאב.
הכאב המשיך לשלישי והמשיך באימון של יום רביעי. באימון של יום רביעי זה כבר הפך לבלתי נסבל. סיימתי את האימון אך עם כאבי המפרק הכי כואבים ומגבילים אי פעם שהיו לי(והיו לי).
עכשיו לקחתי מנוחה ועברתי למוט safety bar עד היום, ביצעתי פעמיים פיזיותרפיה, קיבלתי מאורתופד שתי זריקות לגיד שמכילות סטרואידים ובכללי לאחר כארבעה חמישה ימים הכאב המגביל כמעט ועבר. למשך כחמישה ימים חבשתי את האזור בחבישה קנזיולוגית וזה תמך במפרק והקל על הכאב המון. למשל כ-11 יום אני לוקח כדורים אנטי דלקתיים שנקראים ברקסין.
עכשיו לעיקר בעצם דיון השאלה - אני לא מעוניין להפסיק לעבוד כבד ביחס אלי. כרגע הפיזיותרפיסט מבקש שלא אערב את המפרק באימונים, בלבד לבצע אחיזת פטיש ולא לעבוד כבד עד סיום נטילת התרופה האנטי דלקתי(עד סוף השבוע נשאר לי לקחת).
עכשיו, כשהדלקת תעבור - איך בעצם לחזור לעבוד? כל המנחים שהמפרק מכופף(בנץ׳, מילטרי, סקוואט, בולגריאן, בנט אובר וכדומה) או שיש עליו עומס יכולים בום שוב להחזיר את הדלקתיות.
איך אני אמור בהדרגה לחזור? האם כדאי על מנת להוריד עומס לדוגמא לוותר על בנט אובר ולעבור לחתירה ב-T bar? כדאי לוותר במתח על מנח פרונציה ולעבור למנח פטיש?
במילטרי, בנץ׳ וסקוואט אני יודע שלא יהיה ניתן לוותר על המנח המעט עקום של המפרק. האם יש מה לעשות או פשוט לקוות שהדלקת לא תחזור על עצמה? ובכלל - איך בידיוק עד כמה שאפשר נמנעים מעומס על המפרק? ברור לי שכנראה תשובות חד משמעיות אין.
אבל מאד מעניין אותי לשמוע אולי יש כאלה שמתמודדים כמוני עם הבעיה הזו ואיך הם מנהלים שגרת חיים רגילה לצד המשכיות באימונים ועקביות בהתקדמות
