נק' מוניטין:
659
הטענה ש"יש מחקרים לכאן או לכאן" עולה לרוב בניסיון להפריך גוף ראיות מבוסס, כי בסופו של דבר לכל נושא בעולם התזונה קיימים מחקרים הסותרים אחד את השני. טענה זו הייתה יכולה, אולי, להיות נכונה אם כל המחקרים היו ״נולדים״ שווים, אך בפועל קיימים מגוון סוגים של מחקרים ולכל סוג יש איכות ראיות שונה.
ניתן לסווג את איכות המחקרים לפי מודל הנקרא פירמידת הראיות. ככל שנעלה במעלה הפירמידה, כך המחקרים יהיו לרוב איכותיים יותר.
בתחתית הפירמידה נמצאים מאמרי דעה של מומחים, משום שישנו סיכוי גבוה שהם מוטים ע"י ניסיונו האישי ודעותיו האישיות של כותב המאמר. כמו כן, המילה "מומחה" לא בהכרח מעידה שכותב המאמר נחשב למומחה בתחום שעליו הוא כתב. הדבר תקף גם לגבי אלה המציגים את עצמם כמומחים או כרופאים ומעלים תכנים לפלטפורמות כמו אינסטגרם ויוטיוב.
מחקרי תרבית הם ניסויים המתבצעים על תאים מבודדים, ולכן אינם מייצגים בפועל את מה שמתרחש בגוף החי. מחקרי בעלי חיים מבוצעים על בעלי חיים, ולכן לרוב לא יהיו רלוונטיים לבני אדם.
במחקרי עוקבה מבצעים תצפית על קבוצת אנשים לאורך תקופה מסוימת, אך אינם מבצעים התערבות מסוימת. ממחקרים אלה ניתן להסיק על קשר בין שני משתנים, אך כמעט בלתי אפשרי להסיק על קשר סיבה-תוצאה (קשר סיבתי) מהסיבה שלא ניתן לנטרל השפעות של גורמים אחרים שיכולים להשפיע על התוצאה. לעומת זאת, במחקרי התערבות ניתן לנטרל גורמים אלה, ובזכות כך ניתן להסיק על קשר סיבתי בצורה טובה יותר.
בדרך כלל לא ניתן להסיק מסקנות על סמך מחקר אחד, לכן חוקרים מבצעים מטא-אנליזה – ניתוח סטטיסטי המאחד תוצאות של מספר מחקרים שבחנו את אותו הנושא. מסיבה זו, מטא-אנליזה נמצאת בראש פירמידת הראיות, אך יש לציין שאיכות המטא-אנליזה תלויה בכמות ובאיכות המחקרים הנכללים בה.
מחקרים ניתן למצוא רק בכתבי עת מדעיים או באתר בשם PubMed המשמש כמנוע חיפוש למציאת מחקרים מדעיים.
בלוגים, כתבות וכיוצא באלה אינם מקורות מידע אמינים, כיוון שמטרתם למשוך את הקוראים לקרוא את הכתבה. כמו כן, אלה מציגים בדרך כלל מחקר בודד שהציג תוצאות מלהיבות (כי מחקרים כאלה ימשכו יותר קוראים), תוך התעלמות מוחלטת משיטות המחקר וממגבלותיו, ומשאר הראיות הקיימות בנושא.
לסיום, ישנן מספר שאלות שנוכל לשאול את עצמינו על מנת לבחון מחקרים בצורה ביקורתית יותר:
1. מי אוכלוסיית המחקר ומה המאפיינים שלה?
2. מה סוג המחקר? האם יש קבוצת ביקורת?
3. האם לתוצאה אכן יש משמעות קלינית לאוכלוסייה הנבדקת?
4. האם ההתערבות שביצעו במחקר רלוונטית לחיים האמיתיים?
**
מאור פיצ'חדזה – B.Sc. Nutrition Science
צוות LBS
