אנשים עסוקים, איך אתם שומרים על שגרת תזונה ואימונים?

Avital Hadary

משתמש מתחיל
105
114
משתמש/ת כבוד
נק' מוניטין:
129
105
114
IMG_0178.png


אנשים עסוקים, שתפו אותנו!
איך אתם מצליחים לשמור על שגרת תזונה ואימונים שתואמת את המטרות שלכם, במיוחד כשאתם עמוסים ובלחץ?
האם יש לכם טיפים לניהול זמן ולשמירה על הרגלים בריאים גם בתקופות עמוסות?
 
אני כרגע בתקופה הכי עמוסה בחיים שלי.

מבחינת אימונים,
קודם כל צריך להיות ספונטניים. אני לא יודע מתי יהיה לי זמן להתאמן וגם באימון אני לא יודע מתי הוא יסתיים. אז כל הזדמנות שיש לי להתאמן אני מנצל אותה. חלק מהספונטניות זה גם איזה אימון ואיזה ציוד יש לי. אם אני יכול לרוץ אני אצא לריצה, אם אני יכול להתאמן בחדר כושר אתאמן בחדר כושר, ואם אני יכול לעשות רק אימון כוח בשטח אז אני מאלתר אימון כוח עם משקל גוף ואיזה ציוד שאני מצליח לאלתר. עכשיו גם הזמנתי גומיה טובה בשביל שאוכל לעשות אימונים טובים יותר בשטח.
באימוני כוח אני עושה תמיד פול באדי או לפחות כמה שרירים שאני מצליח לכסות, אלא אם אני בטוח שאצליח לרוץ יום אחרי זה ואז לא אתאמן על רגליים, אבל נדיר שאני יודע שאוכל לרוץ מראש.
ודבר אחרון לתחום האימונים, אני לא עובד בפרוגרסיב אוברלוד ובכלל בעקביות. בגלל שאני כל אימון מאלתר בהתאם לסיטואציה יוצא לי אימוני ג'ים ברו שאני מתאמן לפי התחושה ומנסה לגמור את השריר כמה שיותר. אם אני לא יודע אם אוכל להתאמן בשבוע הקרוב אימוני כוח, אז אני אעשה אימון 200% בשביל לנצל את הזמן הארוך יותר להתאוששות. לא מזמן עשיתי אימון שלם רק על מתח, שאחרי כמה ימים ניסיתי להתאמן שוב ולא הצלחתי להגיע לשני שליש ממה שאני מצליח בדרך כלל מרוב שלא התאוששתי. אני יודע שזה מתכון לפציעות אבל זה או זה או לא להתאמן בכלל, אז עושים מה שאפשר.

מבחינת תזונה,
גם פה בעייתי. מפספס הרבה ארוחות, אוכל הרבה אוכל מעפן ומגעיל ולא מזין מספיק, ואין שום מעקב אפילו אחרי המשקל. הפתרון שלי הוא גם פה אלתור ספונטניות ותחושה. אני רוצה לעלות במשקל, אז אני מנסה לשבוע מאוד בכל ארוחה. מנסה לאכול אוכל מזין כמו חלבון ירקות פירות וכו, אבל אם אין לי אני אוכל גם הרבה שטויות. אני אפילו מונע מעצמי לשתות משקאות כמו זירו וזה בשביל לדחוף לעצמי עוד קלוריות ממשקאות מתוקים וכו. מן הסתם שלמישהו שרוצה לרדת במשקל אמליץ לקחת את כל הפתרונות שלי רק הפוך בדברים של לדחוף קלוריות.

מבחינת שינה,
אין יותר מידי מה לומר. אני ישן חרא, וגם את המעט שינה שיש לי אני מקריב לפעמים לעוד קצת זמן אימונים. לדעתי אימונים יותר חשובים משינה, בעיקר כשאין כמעט אימונים. אין לי איזה פתרון לזה או משהו פשוט כי באמת אין לי זמן.

אולי זה נראה רע, אבל המסר שלי זה באמת לעשות מה שאפשר, אפילו אם זה לא אידיאלי ולא קרוב לזה עדיין קצת עדיף מכלום.
 
צפה בקובץ המצורף 99209

אנשים עסוקים, שתפו אותנו!
איך אתם מצליחים לשמור על שגרת תזונה ואימונים שתואמת את המטרות שלכם, במיוחד כשאתם עמוסים ובלחץ?
האם יש לכם טיפים לניהול זמן ולשמירה על הרגלים בריאים גם בתקופות עמוסות?
כמו כל דבר אחר שאכפת לך ממנו בחיים...
 
מבחינתי אימון שלא קורה בבוקר (**לפני שיושבים על המחשב/טלפון**) הוא כנרה לא יקרה כבר באותו היום.

זה מאתגר בעיקר לאנשים שלא אוהבים להתאמן בבוקר ומרגישים שבורים (אנוכי) ו/או אנשים שמתחילים לעבוד מאוד מוקדם (5–7 בבוקר כבר בעבודה).

לאלו שמרגישים שבורים ואין להם כוח לקום לאימון (במיוחד בחורף), מתרגלים לזה, תאמינו לי מאיש של לילה. לוקח חודש וחצי-חודשיים.... היתרון הוא שהמכון כושר ריק יחסית ביחס לערב. קצת קפה חזק לפני האימון ואתם פנתרים (2 קפסולות זו לא מילה גסה).

לעניין של אלו שמתחילים לעבוד מאוד מוקדם, תרכזו את האימונים בסופ"ש שישי-שבת ותעשו באמצע השבוע אימון עם גומייה או שתרכשו 2 משקולות יד ותעשו לפני היציאה לעבודה אימון אפילו של 20 דקות סופר-סטים יעשה את העבודה...
 
לדעתי צריך להתייחס לאימונים בתור מטלה (אני אישית אוהב אימונים ומבין שצריך לאהוב את זה ) אבל יש ימים עמוסים וקשים מבחינה נפשית למשל דיכאון,חוסר מוטיבציה.
אז פיתחתי הרגלים מסויימים שהם האימונים והתזונה צריך להתייחס לזה כמו מטלה כלשהי ובגלל זה עדיף להתאמן בבוקר לפני כל המשימות האחרות שיש לנו ביום או מאוחר בלילה לפני שהולכים לישון לא משנה מתי אבל צריך לעשות את זה כמו מטלה
בנוגע לתזונה זה קצת יותר קשה אבל אפשר תמיד בסופי השבוע לעשות הכנות לכל השבוע ואז לקחת איתך בקופסאות את האוכל
 
כמישהו שעובד המון שעות, לעתים קרובות גם בסופ״ש, תודות לקורונה החיים שלי מאד השתפרו מבחינת אימונים.
אני עובד רוב השבוע מהבית, וזה מאפשר להתאמן באמצע היום במהלך ישיבות שבהן אני רק משתתף ולא מנהל אותן.
לפני הקורונה נאלצתי להתאמן מוקדם בבוקר, כמו מייק.
וזה היה פשוט סיוט. במיוחד בחורף.
 
אם לא הייתי קונה את כל הציוד שקניתי לבית, סביר להניח לא הייתי עושה שום צעד לכיוון המכון. אני קם ב 5.30 בבוקר כל יום ונוסע 31 ק"מ לעבודה ובחזרה. חוזר מאוחר הביתה שפוך לחלוטין. מה שעוזר לי מאוד זה נטו שאני מתאמן בבית ככה שהאימון נגיש כל הזמן בלי לצאת מהבית. לגבי תזונה, יש לי סיבוס מהעבודה. לפעמים פשוט אין כוח להתעסק עם אוכל ולהכין ליום למוחרת אז אני מנצל את הסיבוס וקונה מספיק חלבון בסופר (גבינה צהובה/טונה/פסטרמה וכל המעדנים והמשקאות חלבון למינהם).
רוב הזמן אין לי טיפת מוטיבציה כי השינה שלי זוועה++
נטו משמעת עצמית. משתדל לעשות מה שאני יכול. אני אישית מרגיש נורא אם אני לא מתאמן. כאבי גבי, ברכיים ותחושה כללית של ריקבון. גם בקטע הנפשי, להוציא את כל העצבים והתסכול על המשקלים עוזר לי מאוד חחח
 
אני אישית מרגיש נורא אם אני לא מתאמן. כאבי גבי, ברכיים ותחושה כללית של ריקבון. גם בקטע הנפשי, להוציא את כל העצבים והתסכול על המשקלים עוזר לי מאוד חחח

אני חושב שפגעת בול, ופה קבור הכלב.
גם בחוויה שלי, צריך איזו מוטיבציה פנימית שהיא מעבר לרצון להראות טוב, או להיות בריא, או סיבה אחרת שאנשים מספרים לעצמם.
אני חושב שמה ששומר לאורך זמן על הדרייב לאימונים, עבורי בטוח, זו התרומה החיובית לאיכות החיים הרגשית.
 
אני חושב שהאתגר של חוסר זמן זהה לאתגר של חוסר מוטיבציה, כי לאנשים מסוימים החוסר זמן נובע מתיעדוף של דברים שבעיניהם חשובים יותר מחוסר מוטיבציה להתאמן.
חוסר זמן שאינה נובעת מחוסר מוטיבציה לדעתי זה דברים שרוב האנשים יסכימו שלגיטימי יותר מלהתאמן, כמו ילדים, עבודה או מילואים במציאות היום.
למזלי לא הותגרתי בזה בצורה משמעותית, אבל אני זוכר ששאלו 3 שיאניות עולם מה הם עושות כשאין להם מוטיבציה להתאמן (שזאת אותה שאלה במובן מסוים). שתיים אמרו שמתאמנות למרות הכל, ואחת אמרה שהיא מוותרת, ודי הזדהיתי עם השניה. כשאנחנו מספיק זמן בתחום, ניתן לזהות מתי זה בסדר ונכון לדלג לאימון, ומתי נכון ללכת להתאמן בכל זאת ולעשות רבע מהץוכנית ב15 דקות עם המקרר והמכונת כביסה בבית, או במקרה שלי, ספסלי ביטון בפארק.
 
אז אצלי זה עבודה אישה ילדים. מה שכנראה עוזר לי מאוד זה שאני מתאמן בבית ויכול תוך כדי אימון להתייחס גם לילדים והאישה.
נכון, לא תמיד יש חשק ולפעמים אני גם מוותר או פשוט דוחה ליום אחר, אבל לרוב אני מתייחס לאימון כמו חלק ממשהו שצריך לעשות, בדיוק כמו שצריך ללכת לעבודה למרות שלא תמיד מתחשק.
 
אני חושב שחשוב גם להתאמן במכון שיש בו אוירה טובה, זה נכון כשריק אז אפשר להתרכז באימון, אבל לי אישת עוזר לראות מולי כמה חטובות בטיץ קצר עושות סקוואט, זה מכניס אותי לדרייב
 
אני חושב שחשוב גם להתאמן במכון שיש בו אוירה טובה, זה נכון כשריק אז אפשר להתרכז באימון, אבל לי אישת עוזר לראות מולי כמה חטובות בטיץ קצר עושות סקוואט, זה מכניס אותי לדרייב
גם חטובים בטיץ קצר מכניס לדרייב 😏
–– ההודעה אוחדה באופן אוטומטי ע"י המערכת: ––

אז אצלי זה עבודה אישה וילד. מה שכנראה עוזר לי מאוד זה שאני מתאמן בבית ויכול תוך כדי אימון להתייחס גם לילדים והאישה.
נכון, לא תמיד יש חשק ולפעמים אני גם מוותר או פשוט דוחה ליום אחר, אבל לרוב אני מתייחס לאימון כמו חלק ממשהו שצריך לעשות, בדיוק כמו שצריך ללכת לעבודה למרות שלא תמיד מתחשק.
מסכים + . גם לי יש אישה וילדים + כלבה גדולה שצריכה מינימום 40 דק טיול. ככה שאני קם ב5 בבוקר לטייל איתה ולעוף לעבודה. חוזר סביבות 18.30 הביתה יוצא איתה ואז צריך להתאמן. אני מתאמן בבית אבל עדיין קשוח מאוד. בתקופה האחרונה אני מוותר יחסית הרבה בגלל העייפות והחוסר שינה.
 
אני מתאמן רק שנה+ אז לא אוהב לדבר שאני רק בהתחלה, מה שעובד לי בנתיים זה אימון ישר על הבוקר, זה הזמן היחיד שאני יכול להבטיח שאני אהיה פנוי, כי אחרי זה תמיד יהיה משהו יותר טוב לעשות אם זה לעבוד\סידורים\ילדים\לראות טלוויזיה וכו'
קם ב5 שותה קפה עם חטיף חלבון ומתאמן
 
הנושאים האלה תמיד מזכירים לי את המשפט האלמותי של אפולו קריד ברוקי 3..
"Too bad we gotta get old"
אז תמיד כשאין לי מוטיבציה אני נזכר שאני אף פעם לא אהיה צעיר כמו שאני היום(וזה נכון בכל גיל) ויום אחד אתגעגע ליכולות האלה. חצי שעה אחרי זה אני כבר באימון.
 
שימו לב! השרשור ישן: לא היו תגובות בשרשור מעל 90 יום.

ייתכן שהתוכן בשרשור כבר אינו רלוונטי ולכן עדיף לפתוח שרשור חדש.
Back
למעלה תחתית