מה הפחד הזה?

[^pala]

http://www.mako.co.il/food-nutritio...a21006.htm&sCh=3d385dd2dd5d4110&pId=125869457

מאיפה כל האובססיה הזאת ממאכלים דלי שומן, למה ככל שהארוחה מכילה פחות קלוריות היא יותר בריאה? למה הקריינית כל כך מפחדת מקלוריות????????

 

[מר לטיסימוס]

למה. כי מדובר בעדר כבשים רעבות, זה למה, וכי "ספירת" קלוריות גורמת לך לחשוב שאתה עושה משהו מועיל. הכי מצחיק שהנשים האלה (בדרך כלל מדובר בנשים, לא יצא עדיין לשמוע גבר שאומר "ואיי, הסנדוויץ' הזה מכיל 300 קלוריות" אלא אם הוא בילדר) בכלל לא מבינות את הקונספט של ההכנסה וההוצאה הקלורית, הן רק מבינות ש-300 קלוריות זה "הרבה" ו-100 קלוריות זה "מעט". כבר נתקלתי באיזה שיחה בסופר המקומי שהבחורה לא קנתה יוגורט מולר כי "יש בו 170 קלוריות, מה את משוגעת?!?".

 

[Mike Bikov]

זה טלויזיה מה אתה רוצה שהם יתחילו להסביר שם עכשיו על גלון חלב + אוראו? צריך להציב גבולות לאנשים "רגילים", ברגע שתתן להם יותר מדי חופש בחירה הם ישארו שמנים/יעשו בחירה לא טובה של מזונות (לא שה"תחקיר סנדוויצ'ים" הזה עוזר).

 

[^pala]

ממש הפכו את העניין לחיים ומוות, כשהיא התחילה להשוות כריך רוסטביפ ששוה ל600 קלוריות וסלט עם רטבים שמכיל 800 קלוריות, אז היא מעריכה את הכריך כיותר בריא...
אני מנסה להתרחק מכל אתר שיש לו ביטויים כמו של "בריא" ו" מזין", אני לא חושב שיצא לי לקרוא מחקר שמשתמש בביטויים האלה כל כך הרבה, ממש כמו נקודה בסוף משפט
שיטה למכור?

 

[מר לטיסימוס]

זה טלויזיה מה אתה רוצה שהם יתחילו להסביר שם עכשיו על גלון חלב + אוראו? צריך להציב גבולות לאנשים "רגילים", ברגע שתתן להם יותר מדי חופש בחירה הם ישארו שמנים/יעשו בחירה לא טובה של מזונות (לא שה"תחקיר סנדוויצ'ים" הזה עוזר).

אוראו + חלב זה הקטע של האמריקאים. אני חושב שצריך פשוט להסביר להם את עיקרון "מה שאתה מוציא לעומת מה שאתה מכניס", ערכים קלוריים ללא נקודת רפרנס זה לא יותר מאשר מספר חסר משמעות. ובכלל, לא הייתי רוצה שכולם יתחילו לספור קלוריות, נשמע לי מתכון בטוח לצרות.

 

[minimonster]

אוראו + חלב זה הקטע של האמריקאים. אני חושב שצריך פשוט להסביר להם את עיקרון "מה שאתה מוציא לעומת מה שאתה מכניס", ערכים קלוריים ללא נקודת רפרנס זה לא יותר מאשר מספר חסר משמעות. ובכלל, לא הייתי רוצה שכולם יתחילו לספור קלוריות, נשמע לי מתכון בטוח לצרות.

העיקרון הזה כבר מוכר ודיברו עליו מיליון פעמים בכל מגזין ואתר שקשורים ל"בריאות".
הבעיה היא ש: א. לרוב האוכלוסיה הזאת פעילות גופנית = הליכה של 50 דקות 3 פעמים בשבוע במהירות 4 קמ''ש תוך קשקוש עם החברות
ב. ה- BMR של אישה ממוצעת הוא לא גבוה במיוחד - אז עדיין צריך להגביל את ההכנסה הקלורית אם לא רוצים לעלות במשקל

 

[מר לטיסימוס]

העיקרון הזה כבר מוכר ודיברו עליו מיליון פעמים בכל מגזין ואתר שקשורים ל"בריאות".
הבעיה היא ש: א. לרוב האוכלוסיה הזאת פעילות גופנית = הליכה של 50 דקות 3 פעמים בשבוע במהירות 4 קמ''ש תוך קשקוש עם החברות
ב. ה- BMR של אישה ממוצעת הוא לא גבוה במיוחד - אז עדיין צריך להגביל את ההכנסה הקלורית אם לא רוצים לעלות במשקל

את כמובן צודקת, אני פשוט מתעצבן כל פעם מחדש שאמא שלי מחליטה ש-170 קלוריות זה "הרבה", וקונה ארטיקים "דיאטטיים" כי יש בהם רק 38 קלוריות לחתיכה, אבל מנשנשת פיצוחים כאילו אין מחר (כי על פיצוחים אין מדבקת קלוריות, וגם ככה, "כמה אני כבר אוכלת?").

 

[minimonster]

את כמובן צודקת, אני פשוט מתעצבן כל פעם מחדש שאמא שלי מחליטה ש-170 קלוריות זה "הרבה", וקונה ארטיקים "דיאטטיים" כי יש בהם רק 38 קלוריות לחתיכה, אבל מנשנשת פיצוחים כאילו אין מחר (כי על פיצוחים אין מדבקת קלוריות, וגם ככה, "כמה אני כבר אוכלת?").

זה כבר שייך לתחום של פסיכולוגיה- אם לא כתוב או לא שמתי לב שאכלתי את זה בכלל - אז זה לא קיים 😃