זה בהחל חומר מצויין אבל לא נפוץ. יש הרבה דברים טובים שהם לא נפוצים כנראה קשה להשיג חומרי גלם אז לא משתלם למעבדות לייצר. קשה לי להאמין שנמצאים הרבה סטוקים של סנוביה ונטיס בשוק השחור חח
כן אבל לא חסר אנשים עם גישה לחומרים רפואים. ואלו תרופות שבשימוש. הייתי מצפה למצוא לזה אזכור כלשהו.
אני יודע שבSolabegron משתמשים בקליניקה.
לעומת זאת,
On July 31, 2008, Sanofi-Aventis announced that it has decided to discontinue development of amibegron.[3].
טפשים, היו יכולים לעשות הרבה כסף 😃
קודם שיהיה מחקר שיראה את היעילות של החומרים האלה. בינתיים מהמחקרים שאני ראיתי אין השפעה משמעותית. יכול להיות שהחומרים האלה כן שווים עוגיה אבל עד שלא יהיו הוכחות אף אחד לא ינסה על עצמו סתם (אולי בילדרים. הקרבה אחי!).
וגם אז, זה תלוי. לאוכלוסיה הכללית זה כנראה עדיף כי לא רוצים לראות שמנים ד1בים עם ל"ד 150 על 100 לוקחים אפדרין\קלן ומקבלים התקף לב.
אבל אצל ספורטאים, לא יודע... אם סלקטיביות בבטא3 נותנת רק איבוד שומן ולעומת זאת חוסר-סלקטיביות גם ממריץ, מונע תיאבון וכו' בנוסף לאיבוד שומן והכל במחיר דיי זול, אז לחומרים האלה יהיה קשה לתפוס נתח שוק.
וזה בלי להיכנס לעובדה שעל כל מחקר שמראה בטיחות של חומר חדש יש 10 על בטיחות של אפדרין למשל.
אתה מדבר חוקית ודרך השקפה של חברות תרופות. אני מדבר אנדרגראונד.
ואפשר לראות את המחקרים שראית?
חוץ מזה שיש המון ספורטאים שיקחו את זה בזמנים שהם לא אימון בהם צריך לנוח ולישון. אני מניח שהקלן למשל דופק לרוב רוכבי האופניים את השינה וזה יהיה הרבה יותר טוב ונוח להם. מה גם שהם צריכים תאבון ואסור להם לאבד אותו.
בקיצור יש הרבה סיבות. ורציתי לדעת אם קיים פיתוח ושימוש לא רשמי ופיתוח אישי אצל ספורטאים שונים.
גם אנדרגראונד סביר להניח שספורטאים לא יקחו חומרים סתם בלי לדעת עד כמה הם משפיעים. מצד שני.. לא ראיתי מחקר על קלן שמראה עד כמה הוא משפיע בפועל על הרכב גוף בבני אדם 🙄