היא ענתה על זה. וזה בדיוק המשפט שצותתת.
ואף אחד לא הוכיח את קיומו של אלוהים. ואתה לא יכול לקבל בצורה הגיונית את האמונה באלוהים מעצם העובדה שזו אמונה (והיא ואחרים מסבירים מה פוגע בלהחזיק באמונה זו)
בנג'מין פרנקלין אמר פעם,
"The way to see by Faith is to shut the Eye of Reason"
הייתי רוצה להרחיב ולומר,
דת בעצם מציעה שאתה במצבך הטבעי לא תקין, לא מוסרי ועליך לשלם או לתקן על העוולות האלו; לעבור "טיהור" שנמשך לרוב למשך כל חייך (מאז שנודעת לדת כמובן) ואז כדי לתת תחושה של רווח - הבטחה שתהיה תקפה לעולם הבא.
גם לא נשמע לי דיל משהו. וחוץ מזה, זה מריח כמו כת.
אני לא טוען שישנו אלוהים וגם לא חושב שאמונה באלוהים רציונלית.יחד עם זאת, עדיין לא ברור לי למה זה מספיק לטעון שעצם העדר ראיות לקיומו של אלוהים נכון להיום שולל את קיומו. האם ניתן לדעת בוודאות שגם בעוד X זמן לא תהיינה ראיות לקיומו של אלוהים?
האם ניתן לדעת בוודאות שגם בעוד X זמן לא תהיינה ראיות לקיומם של חייזרים?
the reality is what is, not what should be or ought to be, and what isn't is unknown
ואם כך, למה שלא תאמין בכל הדתות, ובכלל, בכל מה שלא הוכח.
למה זה הגיוני לצחוק על אדם שמאמין בכוחות של בובת וודו ולא על אלוהים (איזה שתבחר)? זה double-standard.
הדבר ההגיוני הוא אם כבר, לשער או להיות בספק שיש קיום אלוהי, ואז מהנקודה הזאת, יותר קל להסיק את הסביר מבין השניים.
אבל זה בדיוק הקטע עם אמונה, זה לא הגיוני. יותר מזה, זה אנטי-הגיוני.