כלכלה מבוססת משאבים

[HallucinogeN]

אתה בדרך הנכונה. כלומר, אני מסכים איתך בכל מה שקשור לכלכלה הנוכחית. היא מעין פילוסופיה ולא מבוססת מדעית.
הרעיון הוא להפוך את הכלכלה לשיטה מדעית. כלומר, כיצד ניתן לכלכל חברה אנושית בכדור הארץ באופן שיהיה בר קיימא?
ברגע שמגיעים לנוסחה הזאת, הפכנו את הכלכלה למדע. זאת בדיוק המטרה של פרויקט ונוס.
כלכלה הוא תחום מתוך ה-Social Science, שוב חוזר (הניגון).
להפוך את זה ל"מדעי" על ידי התפיסה הבדיונית שלך במדע הוא לא "מדעי" מיסודו.
בר-קיימא זה לא יותר מסיסמא. מי הסיק שיש צורך אמיתי במערכת בת קיימא או שזה פתרון תקף לאיזשהי בעיה?

הנה הרצאה מעניינת בנושא לכל המעוניינים להקשיב ולבחון, בלי לפסול על הסף מיד:
‫׳–'׳§ ׳₪׳¨׳¡׳§׳• ׳׳¨׳¦׳” ׳‘׳׳•׳*׳™׳‘׳¨׳¡׳™׳˜׳” 1999‬‎ - YouTube

---------- התגובה התווספה ב 17:53 ---------- התגובה הקודמת הייתה ב 17:36 ----------



מרקס לא היה בעד שיתוף פעולה ממש. הוא דיבר על כך שמעמד הפועלים צריך להיות חזק ושיוויוני מבחינת התגמול שהוא מקבל, למעמד היצרני. פרויקט ונוס שואף לביטול מעמד הפועלים וע"י כך יווצר מעמד אחד, שבו כולם יצרנים.
מבחינה בסיסית, מרקסיזם ופרויקט ונוס הם שונים לגמרי. אין שום התייחסות של מרקס למשאבי הטבע אלא רק למשחק הכלכלי בין בני האדם.
כלכלה הוא התחום שמתעסק בהקצאת משאבים, ואני לא מכיר סוג אחר של משאבים חוץ מהקיימים בטבע.
מרקס טען שהמוטיבציה של מעמד הפועלים יגיע מחינוך טוב, אך כל חינוך שבעולם לא יעזור אם בשורה התחתונה אתה מקבל כסף בלי לעשות כלום. כלומר, אם התרבות מקדמת תגמול עבור חוסר עשייה בדיוק כמו שהיא מקדמת תגמול עבור עשייה, אזי התוצאה היא פרזיטים.
במשך כל הדיון חזרת וטענת שצריך לחנך את כולם. ושכולם צריכים לקבל מה שהם צריכים\רוצים בלי שיצטרכו לשאת את המחיר על כך.

מרקס לא היה בעד אוטומטיזציה, שהרי זאת גונבת עבודות ממעמד הפועלים. הוא בכלל לא האמין שניתן יהיה להחליף את כל הידיים העובדות במכונות, וגם כאן הוא שונה לגמרי.
לא מעניין אותי במה הוא האמין לצורך העניין, וזה גם לא מעניין אותי אם מרקסיזם וזייטגייסט דומים או שונים. מה שכן מעניין הוא הדמיון המפותח של התנועה להאמין ולטעון שניתן להחליף את כל הנעשה באוטומציה ומכונות כאשר מבחינה ריאלית זה בכלל לא אפשרי.

הדבר המשותף בין מרקס לבין ונוס, הוא השאיפה של שניהם לשיוויון הזדמנויות. ההבדל הבסיסי בנושא הזה, הוא השיוויון שמרקס הציעה מגיע בכפייה, ובפרויקט ונוס הוא מגיע מרצון, באופן טבעי. שכן, אם מכונות עושות את העבודה ואני רשאי לעשות מה שבא לי, אף אחד לא יתלונן על זה. אף אחד לא יגיד לי שאני פרזיט ועצלן. אף אדם לא יעבוד בשבילי.
אתה רק טוען שהוא יגיע מרצון חופשי. אבל ברגע שיש משאב מצומצם ויש יותר ביקוש מהיצע, מישהו יצטרך להתמודד עם מר גורלו. ואם אדם רוצה תוצר כלשהו מותאם באופן אישי הוא גם יצטרך להדחיק זאת.
שיוויון הזדמנויות? שיוויון בעולם החומרי אתה מתכוון. כאשר השיוויון הטבעי היחיד שקיים הוא שיוויון בעולם הלא-חומרי (שיוויון בפני החוק)

האם אהיה עצלן אז?
ממש לא. כי אז אוכל ליצור מה שבא לי. וכשיש לאדם אפשרות ליצור כאוות נפשו, הוא עובד יותר קשה מתאילנדי!
אשמח לשמוע בפירוט על השיטה המדעית שעזרה לך להגיע למסקנה הנ"ל.

יש עוד המון הבדלים בין מרקס לבין ונוס.
בנוסף על ההבדלים הללו, הקומוניסטים הרוסים לקחו את מרקס ועיוותו אותו לגמרי. כמו שהיטלר עשה לדרווין. אז להגיד שפרויקט ונוס הוא רעיון קומוניסטי זה אף רחוק יותר מהמציאות מאשר להגיד שהוא רעיון מרקסיסטי.

כך או כך, אם שמעת את דבריו של פיטר ג'וזף עד הסוף, הוא אמר את זה מצוין- נחכה ונראה...
הקריסה הכלכלית כבר בפתח...
לצערי הקשבתי לדבריו, האוטוריקה שלך ביצעה פשעים מחפירים בלוגיקה תוך הוצאת אגרסיות ומניפולציה ונסיון להשמע רציונלי בעוד שהוא הראה בורות בנושאים. באמת שזה פשוט מביש.

;ssagsz

 

[SpellStorm]

אתה בדרך הנכונה. כלומר, אני מסכים איתך בכל מה שקשור לכלכלה הנוכחית. היא מעין פילוסופיה ולא מבוססת מדעית.
הרעיון הוא להפוך את הכלכלה לשיטה מדעית. כלומר, כיצד ניתן לכלכל חברה אנושית בכדור הארץ באופן שיהיה בר קיימא?
ברגע שמגיעים לנוסחה הזאת, הפכנו את הכלכלה למדע. זאת בדיוק המטרה של פרויקט ונוס.

הנה הרצאה מעניינת בנושא לכל המעוניינים להקשיב ולבחון, בלי לפסול על הסף מיד:
‫׳–'׳§ ׳₪׳¨׳¡׳§׳• ׳�׳¨׳¦׳” ׳‘׳�׳•׳*׳™׳‘׳¨׳¡׳™׳˜׳” 1999‬‎ - YouTube

---------- התגובה התווספה ב 17:53 ---------- התגובה הקודמת הייתה ב 17:36 ----------



מרקס לא היה בעד שיתוף פעולה ממש. הוא דיבר על כך שמעמד הפועלים צריך להיות חזק ושיוויוני מבחינת התגמול שהוא מקבל, למעמד היצרני. פרויקט ונוס שואף לביטול מעמד הפועלים וע"י כך יווצר מעמד אחד, שבו כולם יצרנים.
מבחינה בסיסית, מרקסיזם ופרויקט ונוס הם שונים לגמרי. אין שום התייחסות של מרקס למשאבי הטבע אלא רק למשחק הכלכלי בין בני האדם.
מרקס טען שהמוטיבציה של מעמד הפועלים יגיע מחינוך טוב, אך כל חינוך שבעולם לא יעזור אם בשורה התחתונה אתה מקבל כסף בלי לעשות כלום. כלומר, אם התרבות מקדמת תגמול עבור חוסר עשייה בדיוק כמו שהיא מקדמת תגמול עבור עשייה, אזי התוצאה היא פרזיטים.

מרקס לא היה בעד אוטומטיזציה, שהרי זאת גונבת עבודות ממעמד הפועלים. הוא בכלל לא האמין שניתן יהיה להחליף את כל הידיים העובדות במכונות, וגם כאן הוא שונה לגמרי.

הדבר המשותף בין מרקס לבין ונוס, הוא השאיפה של שניהם לשיוויון הזדמנויות. ההבדל הבסיסי בנושא הזה, הוא השיוויון שמרקס הציעה מגיע בכפייה, ובפרויקט ונוס הוא מגיע מרצון, באופן טבעי. שכן, אם מכונות עושות את העבודה ואני רשאי לעשות מה שבא לי, אף אחד לא יתלונן על זה. אף אחד לא יגיד לי שאני פרזיט ועצלן. אף אדם לא יעבוד בשבילי.

האם אהיה עצלן אז?
ממש לא. כי אז אוכל ליצור מה שבא לי. וכשיש לאדם אפשרות ליצור כאוות נפשו, הוא עובד יותר קשה מתאילנדי!

יש עוד המון הבדלים בין מרקס לבין ונוס.
בנוסף על ההבדלים הללו, הקומוניסטים הרוסים לקחו את מרקס ועיוותו אותו לגמרי. כמו שהיטלר עשה לדרווין. אז להגיד שפרויקט ונוס הוא רעיון קומוניסטי זה אף רחוק יותר מהמציאות מאשר להגיד שהוא רעיון מרקסיסטי.

כך או כך, אם שמעת את דבריו של פיטר ג'וזף עד הסוף, הוא אמר את זה מצוין- נחכה ונראה...
הקריסה הכלכלית כבר בפתח...

מסכים עם ההזיה [hallucinogen]
כלכלה לעולם לא תיהיה מדע. גם אם פרויקט ונוס יפעל ויעשה בצורה 100% כמו שז'ק מסביר אותו, זה לא מדע.
הסיבה היא שכדי לקיים כלכלה [כזאת או אחרת] אתה חייב לצאת מאידיאולוגיה מסויימת. לקבוע מטרה / סט של אמונות. גם פרויקט ונוס נופל תחת הקטגוריה הזאת כי המטרה שלו , סתם למשל, היא ליצור עולם בר-קיימא או עם כמה שפחות סבל לבני אדם [סתם לדוגמה, אני לא טוען שזאת המטרה]. אני מסכים שהרעיונות שעליהם מדבר הפרויקט יכולים להביא לכלכלה שתפעל בצורה מסוימת שקרובה למטרות, אבל זה לא קשור למדע. זה לפעול מאידיאולוגיה מסויימת.

 

[nadavsagi]

כלכלה הוא תחום מתוך ה-Social Science, שוב חוזר (הניגון).
להפוך את זה ל"מדעי" על ידי התפיסה הבדיונית שלך במדע הוא לא "מדעי" מיסודו.
בר-קיימא זה לא יותר מסיסמא. מי הסיק שיש צורך אמיתי במערכת בת קיימא או שזה פתרון תקף לאיזשהי בעיה?

האדם הוא אורגניזם פיזי. פועלים עליו חוקים בדיוק כמו שפועלים על כח אורגניזם אחר בטבע. ביולוגיה היא חקר החיים, והתוצאות מהמחקרים בתחום זה מאוד מדויקות. אתה טוען בעצם שבמדעי החברה התוצאות אינן מדויקות, כלומר בפסיכולוגיה / סוציולוגיה / קרימינולוגיה / אנתרופולוגיה. זוהי טענה נפוצה שהולכת ונהפכת ללא רלוונטית בשנים האחרונות. פשוט בגלל שתוצאות המחקרים ושיטות במחקר הולכים ונהפכים ליותר ויותר מדויקים. דוגמא בנושא חינוך ילדים- בפינלנד סוף סוף מיישמים שיטות חינוך שנחקרו במשך שנים ונמצאו יעילות מאוד במחקרים עצמם. חינוך הינו תחום שנכלל בתוך מדעי החברה, ועדיין כאשר מיישמים תוצאות מהמחקרים שנעשו בתחום מקבלים את החינוך הטוב בעולם (פינלנד).
"בר קיימא" זה לא אג'נדה, זה לא דיעה, זאת עובדה מדעית הפועלת בטבע במשך מיליוני שנים איתנו או בלעדינו. מאז המהפכה התעשייתית בני האדם בחרו לחיות בדרך שאינה בת קיימא. אני לא מתווכח האם זה טוב או לא, אני רק אומר שזוהי דרך שמנוגדת לטבע. אין פה על מה להתווכח.

כלכלה הוא התחום שמתעסק בהקצאת משאבים, ואני לא מכיר סוג אחר של משאבים חוץ מהקיימים בטבע.

ובכל זאת, מרקס אף פעם לא שם דגש הסופיות שבמשאבים של הטבע. הוא הדגיש יותר את הקצאת המשאבים מזווית אחרת לגמרי- "מה יהיה טוב לבני אדם ביחס שבין אחד לשני?". אין לו דגש על "מה יהיה טוב לבני אדם ביחס שביניהם לבין הטבע?".

לא מעניין אותי במה הוא האמין לצורך העניין, וזה גם לא מעניין אותי אם מרקסיזם וזייטגייסט דומים או שונים. מה שכן מעניין הוא הדמיון המפותח של התנועה להאמין ולטעון שניתן להחליף את כל הנעשה באוטומציה ומכונות כאשר מבחינה ריאלית זה בכלל לא אפשרי.

בהנחה שכסף אינו מהווה מכשול, איזו עבודה שאינה מערבת חשיבה לא יכולה לההפך לאוטומטית?

אתה רק טוען שהוא יגיע מרצון חופשי. אבל ברגע שיש משאב מצומצם ויש יותר ביקוש מהיצע, מישהו יצטרך להתמודד עם מר גורלו. ואם אדם רוצה תוצר כלשהו מותאם באופן אישי הוא גם יצטרך להדחיק זאת.
שיוויון הזדמנויות? שיוויון בעולם החומרי אתה מתכוון. כאשר השיוויון הטבעי היחיד שקיים הוא שיוויון בעולם הלא-חומרי (שיוויון בפני החוק)

ברגע שהמשאבים מווסתים באופן אוטומטי, רמת הצריכה יורדת (כי אין רווח כספי), העבודות נעשות באופן אוטומטי (יעילות וחיסכון), וכל אדם מתעסק ביצירה ובמחשבה ותורם לפיתרון של מחסורים, המחסור שאתה טוען שקיים כל הזמן, פשוט לא יהיה קיים.
שים לב!
ספרייה ציבורית משמרת את אותם הספרים ללא מחסור!
זה אפשרי גם בכל שאר המוצרים, עם יעילות של נגישות כמובן, ועם מוצרים שאינם נשברים לאחר חצי שנה.
אדם רוצה תוצר מיוחד כאשר יש לו צורך מיוחד. מעבר לצרכים, יש דבר כזה שנקרא "חשקים". החשק הוא תוצר תרבותי בלבד. פעם היה מתחשק לבני נוער לשים ג'ל לשיער, והיום זה עגיל בגבה.
האם אתה רואה מישהו מסביבך שמדחיק את החשק שלו לג'ל לשיער??
פרויקט ונוס שואף ליצירה של תרבות חדשה, לא בכפייה, אלא מרצון של כל אחד ואחד.
אני לא מתכוון לשיוויון חומרי. ממש לא.
אני מתכוון למתן הזדמנות שווה לכל אדם לעסוק בכל אשר יחפוץ.

אשמח לשמוע בפירוט על השיטה המדעית שעזרה לך להגיע למסקנה הנ"ל.

אשמח אם תצפה בכתבה על החינוך בפינלנד שפירסמתי פה בשירשור. השיטה המדעית שבה בודקים האם האדם עובד קשה כאשר הוא יוצר ועושה מה שהוא אוהב לעשות היא המחקר המדעי בתחומי החברה. בתחום החינוך למשל, ניתן לראות על ילדים שאין דבר כזה "עצלנות" כאשר מדובר ביצירה של משהו שהם אוהבים ליצור. פה בארץ יש הרבה ילדים "עצלנים" שמשחקים כל היום במחשב ולא מזיזים את התחת. בפינלנד אין דבר כזה כמעט. האם זה בגלל הגנים?
המחקרים מראים שלא, מכיוון שעד לפני 10 שנים היו ילדים "עצלנים" בפינלנד. לאן הם נעלמו? החינוך השתנה!
כל פעם שהבן שלי לא יוצר הוא מתחיל להשתעמם ואז להציק ולהפריע לכולם. בדיוק באותו הרגע שזה קורה אני מבין שהוא לא "ילד רע" אלא ילד שאינו עושה באותו הרגע את מה שהוא אוהב לעשות. אני נותן לו טושים ומדביק לו בריסטולים על כל הקיר בחדר שלו והוא מתחיל ליצור. והוא עושה זאת בלי הפסקה אחת ובלי להתעצל. כשאני רוצה שהוא יסדר את החדר שלו הוא ישר מתחיל להתעצל. כשאני יוצר מסידור החדר משחק, הוא כבר אינו מתעצל.
כל מחקר מדעי יראה לך את מה שעכשיו רשמתי. במקרה יצא לי לקרוא לא מעט מחקרים בשנה הראשונה בפסיכולוגיה, בקורס "פסיכולוגיה התפתחותית".

לצערי הקשבתי לדבריו, האוטוריקה שלך ביצעה פשעים מחפירים בלוגיקה תוך הוצאת אגרסיות ומניפולציה ונסיון להשמע רציונלי בעוד שהוא הראה בורות בנושאים. באמת שזה פשוט מביש.

כרגיל אתה לא מביא לי טענות וסתם מבזבז את זמני ואת זמנך. "האוטוריקה שלי ביצעה פשעים"- סבבה, יאללה עכשיו תן לי בדיוק דוגמא ותגיד לי מה בדוגמא מסמל אצלך פשע. "הוא הראה בורות בנושאים"- סבבה, איזה נושאים? תן דוגמא אחת שבה הוא הראה בורות ותגיד מה בדיוק הבורות ומה המידע הנכון לפי מה שאתה יודע ומבין.

מי יודע, אולי אצליח ללמד אותך לנהל דיון נכון המכיל טענות וסתירתן...

---------- התגובה התווספה ב 12:28 ---------- התגובה הקודמת הייתה ב 12:17 ----------

מסכים עם ההזיה [hallucinogen]
כלכלה לעולם לא תיהיה מדע. גם אם פרויקט ונוס יפעל ויעשה בצורה 100% כמו שז'ק מסביר אותו, זה לא מדע.
הסיבה היא שכדי לקיים כלכלה [כזאת או אחרת] אתה חייב לצאת מאידיאולוגיה מסויימת. לקבוע מטרה / סט של אמונות. גם פרויקט ונוס נופל תחת הקטגוריה הזאת כי המטרה שלו , סתם למשל, היא ליצור עולם בר-קיימא או עם כמה שפחות סבל לבני אדם [סתם לדוגמה, אני לא טוען שזאת המטרה]. אני מסכים שהרעיונות שעליהם מדבר הפרויקט יכולים להביא לכלכלה שתפעל בצורה מסוימת שקרובה למטרות, אבל זה לא קשור למדע. זה לפעול מאידיאולוגיה מסויימת.

כדי לקיים את הגוף שלי אני גם חייב לצאת מאידיאולוגיה מסוימת. נניח שהאידיאולוגיה שלי היא לאכול כמה שפחות, אתה יודע מה? האג'נדה שלי היא לא לאכול בכלל. האם הגוף שלי יתקיים או לא לנוכח האידיאולוגיה הזאת?

בין אם ארצה בזה ובין אם לא, רק אידיאולוגיה אחת תקיים את הגוף שלי באופן הכי אידיאלי שקיים. האם אנחנו יודעים מהי האידיאולוגיה הנכונה ב-100%?
לא!
זה לא אומר שביולוגיה של האדם היא אינה תחום מדעי!
גם מדעי החברה הינם במסגרת התחום במדעי, זה שאנחנו לא הגענו לתוצאות הכי מדויקות בכל המחקרים בשביל להגיע לאידיאולוגיה הכי נכונה לקיום חברתי תקין, זה לא אומר שזהו תחום שאינו מדעי!!

כמובן שכאן נכנס עניין המטרה. השאיפה הראשונה של פרויקט ונוס הוא להביא בני אדם להכרה במטרה משותפת לכולנו. שכן אם זה לא יקרה, פרויקט ונוס לא יקרה.

 

[coldfire]

אני שמח שהסכמנו שפרויקט ונוס לא יקרה.

 

[nadavsagi]

לא הסכמנו. אני טוען שאנחנו נגיע להכרה במטרה משותפת. בין אם זה יקרה בטוב, או בין אם זה יקרה ברע (משבר כלכלי גדול).

אם עוד לא הבנת, פרויקט ונוס דוגל לפתור בעיות רק באמצעות שיטה מדעית. היינו, לקחת את המחקרים הכי עדכניים בכל תחום וליישם אותם.
כשאתה מדבר על אג'נדות שונות את מדבר בעצם על שיטות פחות טובות לפתירת בעיות. חלקן מצליחות יותר וחלקן מצליחות פחות.

האג'נדה המדעית עד היום הוכיחה את עצמה- כל מטרה שהייתה למדע- הוא הצליח להגיע אליה (לצערי, גם מטרות רעות).

 

[coldfire]

כן, סבבה. אני מסכים ל "אם נגיע למטרה משותפת, הכנס כאן כל מה שבא לך". זה משפט נכון באופן ריק.

 

[SpellStorm]

כמובן שכאן נכנס עניין המטרה. השאיפה הראשונה של פרויקט ונוס הוא להביא בני אדם להכרה במטרה משותפת לכולנו. שכן אם זה לא יקרה, פרויקט ונוס לא יקרה.

כן, סבבה. אני מסכים ל "אם נגיע למטרה משותפת, הכנס כאן כל מה שבא לך". זה משפט נכון באופן ריק.

או. זה מה שהתכוונתי. חוסר הסכמה על הדברים הבסיסיים ביותר.
וזאת גם הסיבה שזה לא מדעי כרגע, ההנחה הראשונית שגוייה [לפחות כרגע, ואני לא רואה ראיות שזה הולך להשתנות בקרוב]. יכול להיות שיהיה מאד רע, אבל זה לא אומר שזה יביא למטרה משותפת..
יכול להיות תמיד יותר רע. יכול להיות שנשים פלסטר ויהיה טיפה יותר טוב. יכול להיות שפשוט ניכחד...

 

[nadavsagi]

או. זה מה שהתכוונתי. חוסר הסכמה על הדברים הבסיסיים ביותר.
וזאת גם הסיבה שזה לא מדעי כרגע, ההנחה הראשונית שגוייה [לפחות כרגע, ואני לא רואה ראיות שזה הולך להשתנות בקרוב]. יכול להיות שיהיה מאד רע, אבל זה לא אומר שזה יביא למטרה משותפת..
יכול להיות תמיד יותר רע. יכול להיות שנשים פלסטר ויהיה טיפה יותר טוב. יכול להיות שפשוט ניכחד...

אני לא מתעסק ב-"מה יכול להיות". ואני גם לא מתעסק ב-"האם תהיה מטרה משותפת או לא, האם בני אדם יהיו מספיק חכמים בשביל ליצור מטרה משותפת" וכדומה.
אני מתעסק במה שאפשרי והכי נכון שקיים בהתבסס על המידע הכי עדכני שיש. אם אנשים ירצו או לא ירצו את זה, ממש לא מענייני.

יש פתגם נחמד בהקשר הזה:
"הבעיה של רובנו היא לא שאנחנו מכוונים גבוה מדי ולא מצליחים, אלא שאנחנו מכוונים נמוך מדי ומצליחים"

אתה תמשיך להתעסק בפלסטרים, ידידי, ואני בתרופה(:

 

[HallucinogeN]

לתרופה שלך יש יותר מדי תופעות לוואי

 

[SpellStorm]

אני לא מתעסק ב-"מה יכול להיות". ואני גם לא מתעסק ב-"האם תהיה מטרה משותפת או לא, האם בני אדם יהיו מספיק חכמים בשביל ליצור מטרה משותפת" וכדומה.
אני מתעסק במה שאפשרי והכי נכון שקיים בהתבסס על המידע הכי עדכני שיש. אם אנשים ירצו או לא ירצו את זה, ממש לא מענייני.

יש פתגם נחמד בהקשר הזה:
"הבעיה של רובנו היא לא שאנחנו מכוונים גבוה מדי ולא מצליחים, אלא שאנחנו מכוונים נמוך מדי ומצליחים"

אתה תמשיך להתעסק בפלסטרים, ידידי, ואני בתרופה(:

אני לא מתעסק לא בזה ולא בזה. אני מתעסק בלהנות מהכשלים של המערכת.
אני מסכים איתך, אבל אלה אם כן הרוב יחשבו כמוך או לפחות תיהיה מסה קריטית שתבין מה שאתה מבין, כל זה יכנס בשורות ההיסטוריה כניסוי מחשבתי מעניין.

לתרופה שלך יש יותר מדי תופעות לוואי

התרופה שלך היא פלסיבו

😛

 

[HallucinogeN]

אני לא חושב שיש צורך בתרופה אם המערכת תקינה ובריאה (מעצם הגדרתה מבריאה \ אינה מחליאה)
חוץ מזה, פלסיבו עושה הרבה יותר מרב התרופות 🙄

 

[SpellStorm]

אני לא חושב שיש צורך בתרופה אם המערכת תקינה ובריאה (מעצם הגדרתה מבריאה \ אינה מחליאה)
חוץ מזה, פלסיבו עושה הרבה יותר מרב התרופות 🙄

כן פלסיבו זה נפלא, עד שהגידול יוצר גרורות ואתה מת מוות אלים ומזוויע.

העיקר שהכל תקין נכון? 🙄

5:43 @:

http://youtu.be/yhgkeCcWFzY?t=5m43s

 

[HallucinogeN]

המממ.... להזכירך אני לא בעד המערכת הנוכחית :-]

ועזוב אותך ממ.ק. 22, אין כמו סאות' פארק.

 

[nadavsagi]

לתרופה שלך יש יותר מדי תופעות לוואי

עד עכשיו לא הבאת לי תופעת לוואי אחד מבוססת.
אשמח, ברשותך, לשמוע על אחת כזאת ולפרק אותה לגורמיה כדי שהדיון מעמיק ומחכים.

אני מקווה שלא תגיב עוד באופן ציני, ופשוט תביא תופעת לוואי כזאת- ממש במשפט אחד:
מה במערכת הכלכלית שהצגתי יביא לתופעת לוואי, ועל מה אתה מבסס זאת?

---------- התגובה התווספה ב 11:36 ---------- התגובה הקודמת הייתה ב 11:34 ----------

אני לא חושב שיש צורך בתרופה אם המערכת תקינה ובריאה (מעצם הגדרתה מבריאה \ אינה מחליאה)
חוץ מזה, פלסיבו עושה הרבה יותר מרב התרופות 🙄

איזו מערכת תקינה ובריאה בדיוק?

 

[nadavsagi]

עבור כולכם: