נק' מוניטין:
58,703
חשבתם פעם מדוע קשה כל כך לצוד זבובים?
מחקר חדש קובע כי מהירות עיבוד התמונה על ידי זבוב מהירה פי שבעה מזו של אדם. לכן תנועת האדם נראית לזבוב כהילוך איטי
למרות המאמצים הרבים שאנו עושים כדי לפגוע בזבוב אנחנו בדרך כלל מפספסים אותו. כעת מחקר חדש שנערך על בעלי חיים מסביר מדוע באמת כל כך קשה לנו לתפוס זבובים. הסיבה לכך היא שביחס לאדם הזבוב קולט את המציאות החושית פי שבע יותר מהר מאיתנו.
משמעות הדבר היא שיד עם מחבט שנעה לעבר זבוב נעה מבחינתו במהירות איטית כמו הילוך מואט בסרט או כמו הכדורים מהם התחמק רואים את המציאות בקצב אחר. "זבובים חיים בעצם במהירות של זמן שהיא פי שבע מהירה יותר מזו של בני אדם. מבחינתם אנחנו חיים באיטיות מחרידה" מציינים חוקרי המאמר.
החוקרים מצאו בנוגע לכך מתאם בין גודל בעל החיים והמטבוליזם שלו לבין מהירות הזמן בה הוא מעבד את המידע שהוא קולט מהסביבה ובמילא את קצב החיים בו הוא פועל. לדוגמא כלבים תופסים את העולם במהירות כפולה מזו של בני אדם וכך גם בקצב הראייה שלהם. לכן כלבים לא מצליחים ליהנות באופן אמיתי משידורי טלוויזיה כי הם נראים להם נעים באיטיות רבה מידי.
המחקר נערך על ידי בדיקת התגובה המוחית של בעלי חיים לתאורה של זרקור שהופנה אליהם ושהאיר לסירוגין במהירויות שונות. "מבחינת בעלי החיים אפשר לטעון שאנו חיים בכמה סוגי זמן. זה הפתיע אותנו אבל ניתן להגיד שלכל בעל חיים יש קצב חיים אחר וזמן אחר. לדוגמא צבים חיים בקצב חיים שהוא שליש מקצב חיי האדם הממוצע. הצב מעבד בדקה שליש מהמידע שאנו מעבדים בדקה ואכן צבים מאד איטיים וחיים בממוצע זמן רב" אמר ד"ר לוק מקנאלי מאוניברסיטת אדינבורו שעמד בראש צוות החוקרים.
המחקר גם הסביר מדוע בעת אסונות בני אדם קולטים את המציאות במצב של תנועה איטית. "בעת חירום המוח מגביר מאד את הפעילות שלו כדי לסייע לאדם להתמודד עם האסון ואולי להימנע ממנו. לכן ביחס לפעילות המוחית הרגילה אנו פתאום קולטים מאסה עצומה של מידע הכל נראה לנו איטי יותר. "המון מידע זורם אל המוח ואנחנו מנסים לעבד אותו במהירות כדי להינצל", ציינו החוקרים.
מעניין לציין שיש בעל חיים אחד שהגוף שלו עובד מהר יותר מהמוח שלו ושהוא צריך לעצור מפעם לפעם כדי להתאים את המהירות שלו לפעילות המוחית שלו. מדובר על טיגריסים ונמרים. "בעל החיים הזה פותח בספרינט מהיר כל כך שהוא צריך לעבד מפעם לפעם את מה שקורה ואז הוא עוצר לשנייה ושוב פותח בספרינט. מבחינה זו הנמר מקווה פשוט להתנגש עם הטרף שלו וכך לתפוס אותו" אמרו החוקרים.
בסיכום דבריהם ציינו החוקרים כי המחקר מסביר גם מדוע בני אדם תופסים את החיים שלהם בקצבים אחרים בעת ילדות וזקנה. "המוח שלנו כשאנו ילדים פועל לאט יותר ולכן אפשר לומר שילדים חיים לאט יותר. זקן מעבד את המידע מהר יותר ובצורה מנוסה יותר לכן הזמן נע אצלו מהר יותר. זו תופעה מעניינת אבל אפשר כאילו לומר שבחיי האדם יש מהירויות חיים אחרות בכל גיל" הם מסכמים.
http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/507/317.html?hp=1&cat=351
מחקר חדש קובע כי מהירות עיבוד התמונה על ידי זבוב מהירה פי שבעה מזו של אדם. לכן תנועת האדם נראית לזבוב כהילוך איטי
למרות המאמצים הרבים שאנו עושים כדי לפגוע בזבוב אנחנו בדרך כלל מפספסים אותו. כעת מחקר חדש שנערך על בעלי חיים מסביר מדוע באמת כל כך קשה לנו לתפוס זבובים. הסיבה לכך היא שביחס לאדם הזבוב קולט את המציאות החושית פי שבע יותר מהר מאיתנו.
משמעות הדבר היא שיד עם מחבט שנעה לעבר זבוב נעה מבחינתו במהירות איטית כמו הילוך מואט בסרט או כמו הכדורים מהם התחמק רואים את המציאות בקצב אחר. "זבובים חיים בעצם במהירות של זמן שהיא פי שבע מהירה יותר מזו של בני אדם. מבחינתם אנחנו חיים באיטיות מחרידה" מציינים חוקרי המאמר.
החוקרים מצאו בנוגע לכך מתאם בין גודל בעל החיים והמטבוליזם שלו לבין מהירות הזמן בה הוא מעבד את המידע שהוא קולט מהסביבה ובמילא את קצב החיים בו הוא פועל. לדוגמא כלבים תופסים את העולם במהירות כפולה מזו של בני אדם וכך גם בקצב הראייה שלהם. לכן כלבים לא מצליחים ליהנות באופן אמיתי משידורי טלוויזיה כי הם נראים להם נעים באיטיות רבה מידי.
המחקר נערך על ידי בדיקת התגובה המוחית של בעלי חיים לתאורה של זרקור שהופנה אליהם ושהאיר לסירוגין במהירויות שונות. "מבחינת בעלי החיים אפשר לטעון שאנו חיים בכמה סוגי זמן. זה הפתיע אותנו אבל ניתן להגיד שלכל בעל חיים יש קצב חיים אחר וזמן אחר. לדוגמא צבים חיים בקצב חיים שהוא שליש מקצב חיי האדם הממוצע. הצב מעבד בדקה שליש מהמידע שאנו מעבדים בדקה ואכן צבים מאד איטיים וחיים בממוצע זמן רב" אמר ד"ר לוק מקנאלי מאוניברסיטת אדינבורו שעמד בראש צוות החוקרים.
המחקר גם הסביר מדוע בעת אסונות בני אדם קולטים את המציאות במצב של תנועה איטית. "בעת חירום המוח מגביר מאד את הפעילות שלו כדי לסייע לאדם להתמודד עם האסון ואולי להימנע ממנו. לכן ביחס לפעילות המוחית הרגילה אנו פתאום קולטים מאסה עצומה של מידע הכל נראה לנו איטי יותר. "המון מידע זורם אל המוח ואנחנו מנסים לעבד אותו במהירות כדי להינצל", ציינו החוקרים.
מעניין לציין שיש בעל חיים אחד שהגוף שלו עובד מהר יותר מהמוח שלו ושהוא צריך לעצור מפעם לפעם כדי להתאים את המהירות שלו לפעילות המוחית שלו. מדובר על טיגריסים ונמרים. "בעל החיים הזה פותח בספרינט מהיר כל כך שהוא צריך לעבד מפעם לפעם את מה שקורה ואז הוא עוצר לשנייה ושוב פותח בספרינט. מבחינה זו הנמר מקווה פשוט להתנגש עם הטרף שלו וכך לתפוס אותו" אמרו החוקרים.
בסיכום דבריהם ציינו החוקרים כי המחקר מסביר גם מדוע בני אדם תופסים את החיים שלהם בקצבים אחרים בעת ילדות וזקנה. "המוח שלנו כשאנו ילדים פועל לאט יותר ולכן אפשר לומר שילדים חיים לאט יותר. זקן מעבד את המידע מהר יותר ובצורה מנוסה יותר לכן הזמן נע אצלו מהר יותר. זו תופעה מעניינת אבל אפשר כאילו לומר שבחיי האדם יש מהירויות חיים אחרות בכל גיל" הם מסכמים.
http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/507/317.html?hp=1&cat=351
