ייעוץ סייקל וסכרת

[Im A Loco]

אהלן , שאלה חשובה מאוד .
הרבה פעמים אני שוקל לעשות סייקל בכל אופן אחד הרופאים של המשפחה אמרה לי שבגלל שלאבא שלי היסטוריה של סכרת במשפחה גם הוא חולה סכרת . במידה ואתחיל סייקל אני יכול לזרז ולהחמיר את התופעה אצלי , אני מניח שיש אמת בדבריה?
תודה.

 

[LiorKim]

אני לא חושב שיש קשר בין סטרואידים לזירוז סכרת אל תיקח אותי במילה אבל מה שכן אני יודע ששימוש באינסולין כמובן ובהורמון גדילה אתה כן צריך להיזהר

 

[Im A Loco]

כן מלבד הורמון גדילה GH מה שמעניין אותי זה אם סטרואידים יותר חלשים ושכיחים גם יכולים לסכן .

 

[Tom]

אהלן , שאלה חשובה מאוד .
הרבה פעמים אני שוקל לעשות סייקל בכל אופן אחד הרופאים של המשפחה אמרה לי שבגלל שלאבא שלי היסטוריה של סכרת במשפחה גם הוא חולה סכרת . במידה ואתחיל סייקל אני יכול לזרז ולהחמיר את התופעה אצלי , אני מניח שיש אמת בדבריה?
תודה.

אני לא חושב שיש קשר בין סטרואידים לזירוז סכרת אל תיקח אותי במילה אבל מה שכן אני יודע ששימוש באינסולין כמובן ובהורמון גדילה אתה כן צריך להיזהר

כעיקרון @LiorKim צודק לחלוטין בנוגע להורמון גדילה ומיותר לציין שלגבי אינסולין.
ההשפעות בסייקל סטרואידים אינן בהכרח ישירות אך נדרשת היכרות טובה מאוד וידע רב טרם פתיחת סייקל במצב כזה וגם אז מדובר בסיכון מאוד גבוה.

באופן כללי ההתנהלות בסייקל קשה מאוד בזמן מחלת סוכרת. האינסולין משחק תפקיד מרכזי בסייקל וכמובן במחלה.

אינסולין הוא הורמון אנבולי המיוצר ע"י תאי הלבלב ומופרש למחזור הדם בעיקר כשנירשמת עלייה ברמת הגלוקוז בדם. האינסולין מסייע לבניית רקמות, לפינוי סוכר מהדם ולאגירת אנרגיה בתאים בצורת שומן ובצורת גליקוגן.
לאינסולין מספר פונקציות. הראשונה הכנסת החומרים התזונתיים לתאים כאשר הרצפטורים בתאים יאפשרו כניסת החומרים רק בנוכחות אינסולין. כשהתאים מלאים, האינסולין מביא לסינתזה של גלוקוז והפיכתו לרב-סוכר (מולקולה בעלת שרשרת פחמנים ארוכה) - גליקוגן, הנאגר בשרירים ובכבד. כך מתבצע איזון הסוכר בדם וכן עמידה בצורכי האנרגיה של הגוף.
במידה וכמות הפחמימה הנכנסת רבה מזו שמאגרי הגליקוגן מסוגל לאחסן ימיר הגוף את עודפי הסוכר לשומנים - טריגליצרידים, שיאוחסנו בתאי שומן כאנרגיה עתידית והעיקרית של הגוף למעשה.
פונקציה נוספת של האינסולין היא לשמש כבורר. רמת אינסולין גבוהה מסמנת לגוף שמצויה פחמימה רבה ויש לצמצם ניצול אנרגיה ממאגרי השומן.
לעומת זאת כשהאינסולין נמצא בדם ברמה אפסית, אין הצטברות שומן והגוף מנצל מאגרי השומן במהירות (סוכרת מסוג 1 - ירידה עד הפסקה בייצור האינסולין ואובדן משקל). שיבושים בתפקוד האינסולין העלולים להתרחש עקב הפרשה מוגברת של הורמונים דומים (כפי שיוסבר בהמשך) עלולה מאוד להרע עם החולה בסוכרת הנעורים.
כשנאכל עודף פחמימה בצורה מתמשכת וקיים עודף של אינסולין בזמן ולאורך זמן ,הגוף מתחיל לפתח חסינות בפני האינסולין ונדרשת כמות גדולה יותר ויותר בכדי לייצר את המרת הסוכר לגליקוגן (סוכרת מסוג 2 - עמידות הגוף לאינסולין עקב צריכת עודף סוכרים ולאורך זמן ועלייה במשקל). זהו אחד הזרזים למחלה שהרופאה ציינה. הצריכה הקלורית המופרזת בעת סייקל עלולה מאוד לשבש את פעולת ההורמון ולהחמיר את חסינות הגוף אליו.
כשרמות האינסולין גבוהות משובשת פעולת הורמונים אחרים, בין השאר קיימת פגיעה בפעולה של הורמון דמוי אינסולין מסוג ראשון - IGF-1 האנאבולי. כשרמות האינסולין גבוהות מדי הוא מתחבר לרצפטורים של IGF-1 (הוא מסוגל לעשות כך עקב המבנה המולקולרי הדומה) וכך חוסם כניסת IGF-1 לתוך התא (מכאן נגזר הצורך ההדדי בשילוב GH עם אינסולין בפרוטוקול לבניית שריר). הכיוון ההפוך נכון גם הוא. במחקרים בהם נעשה שימוש במתן טסט ממקור חיצוני נצפתה עלייה חדה בייצור IGF-1 גם ללא אימון. שוב, עקב המבנה המולקולרי הדומה ויכולתו של IGF-1 להתחבר לרצפטור האינסולין תשובש פעולת האינסולין בגוף, מצב מסוכן לחולה סוכרת.
מעבר לכך מפריע עודף אינסולין הנמשך לאורך זמן לסינתוז החלבון (פירוקם וסינתוז סוכר מהם), מביא להפרשה מוגברת של קורטיזול המפרק רקמת שריר ומשתמש בחומצות האמינו ליצירת גלוקוז (עקב פרשנות שגוייה של רמות הסוכר ע"י אזור מתאים במח) - בעייתי מאוד במהלך PCT ובכלל.
עודף האינסולין מביא לירידה ברמות החנקן החמצתי בדם הקשור בהתרחבות כלי הדם ובכך לעלייה חדה בלחץ הדם (כשרמתו יורדת העורקים נהיים צרים ולחץ הדם עולה) וכל זאת כאשר קיימת עלייה מהותית בלחץ הדם ופגיעה במערכת הקרדיו-וסקולרית במהלך שימוש בסטרואידים.
זה רק קצה הקרחון הבא להמחיש את העובדה שהרבה מאוד יכול להשתבש כשמדובר באינסולן ובשימוש בסטרואידים.
אני מודה שהכרתי מספר משתמשים בעלי סוכרת מסוג 1 (ביצוע סייקל עם סוכרת מסוג 2 מצטייר בעיניי כסוג של התאבדות), אך לא משוכנע שלקחו על עצמם סיכון מאוד מחושב...

 

[Stark]

כעיקרון @LiorKim צודק לחלוטין בנוגע להורמון גדילה ומיותר לציין שלגבי אינסולין.
ההשפעות בסייקל סטרואידים אינן בהכרח ישירות אך נדרשת היכרות טובה מאוד וידע רב טרם פתיחת סייקל במצב כזה וגם אז מדובר בסיכון מאוד גבוה.

באופן כללי ההתנהלות בסייקל קשה מאוד בזמן מחלת סוכרת. האינסולין משחק תפקיד מרכזי בסייקל וכמובן במחלה.

אינסולין הוא הורמון אנבולי המיוצר ע"י תאי הלבלב ומופרש למחזור הדם בעיקר כשנירשמת עלייה ברמת הגלוקוז בדם. האינסולין מסייע לבניית רקמות, לפינוי סוכר מהדם ולאגירת אנרגיה בתאים בצורת שומן ובצורת גליקוגן.
לאינסולין מספר פונקציות. הראשונה הכנסת החומרים התזונתיים לתאים כאשר הרצפטורים בתאים יאפשרו כניסת החומרים רק בנוכחות אינסולין. כשהתאים מלאים, האינסולין מביא לסינתזה של גלוקוז והפיכתו לרב-סוכר (מולקולה בעלת שרשרת פחמנים ארוכה) - גליקוגן, הנאגר בשרירים ובכבד. כך מתבצע איזון הסוכר בדם וכן עמידה בצורכי האנרגיה של הגוף.
במידה וכמות הפחמימה הנכנסת רבה מזו שמאגרי הגליקוגן מסוגל לאחסן ימיר הגוף את עודפי הסוכר לשומנים - טריגליצרידים, שיאוחסנו בתאי שומן כאנרגיה עתידית והעיקרית של הגוף למעשה.
פונקציה נוספת של האינסולין היא לשמש כבורר. רמת אינסולין גבוהה מסמנת לגוף שמצויה פחמימה רבה ויש לצמצם ניצול אנרגיה ממאגרי השומן.
לעומת זאת כשהאינסולין נמצא בדם ברמה אפסית, אין הצטברות שומן והגוף מנצל מאגרי השומן במהירות (סוכרת מסוג 1 - ירידה עד הפסקה בייצור האינסולין ואובדן משקל). שיבושים בתפקוד האינסולין העלולים להתרחש עקב הפרשה מוגברת של הורמונים דומים (כפי שיוסבר בהמשך) עלולה מאוד להרע עם החולה בסוכרת הנעורים.
כשנאכל עודף פחמימה בצורה מתמשכת וקיים עודף של אינסולין בזמן ולאורך זמן ,הגוף מתחיל לפתח חסינות בפני האינסולין ונדרשת כמות גדולה יותר ויותר בכדי לייצר את המרת הסוכר לגליקוגן (סוכרת מסוג 2 - עמידות הגוף לאינסולין עקב צריכת עודף סוכרים ולאורך זמן ועלייה במשקל). זהו אחד הזרזים למחלה שהרופאה ציינה. הצריכה הקלורית המופרזת בעת סייקל עלולה מאוד לשבש את פעולת ההורמון ולהחמיר את חסינות הגוף אליו.
כשרמות האינסולין גבוהות משובשת פעולת הורמונים אחרים, בין השאר קיימת פגיעה בפעולה של הורמון דמוי אינסולין מסוג ראשון - IGF-1 האנאבולי. כשרמות האינסולין גבוהות מדי הוא מתחבר לרצפטורים של IGF-1 (הוא מסוגל לעשות כך עקב המבנה המולקולרי הדומה) וכך חוסם כניסת IGF-1 לתוך התא (מכאן נגזר הצורך ההדדי בשילוב GH עם אינסולין בפרוטוקול לבניית שריר). הכיוון ההפוך נכון גם הוא. במחקרים בהם נעשה שימוש במתן טסט ממקור חיצוני נצפתה עלייה חדה בייצור IGF-1 גם ללא אימון. שוב, עקב המבנה המולקולרי הדומה ויכולתו של IGF-1 להתחבר לרצפטור האינסולין תשובש פעולת האינסולין בגוף, מצב מסוכן לחולה סוכרת.
מעבר לכך מפריע עודף אינסולין הנמשך לאורך זמן לסינתוז החלבון (פירוקם וסינתוז סוכר מהם), מביא להפרשה מוגברת של קורטיזול המפרק רקמת שריר ומשתמש בחומצות האמינו ליצירת גלוקוז (עקב פרשנות שגוייה של רמות הסוכר ע"י אזור מתאים במח) - בעייתי מאוד במהלך PCT ובכלל.
עודף האינסולין מביא לירידה ברמות החנקן החמצתי בדם הקשור בהתרחבות כלי הדם ובכך לעלייה חדה בלחץ הדם (כשרמתו יורדת העורקים נהיים צרים ולחץ הדם עולה) וכל זאת כאשר קיימת עלייה מהותית בלחץ הדם ופגיעה במערכת הקרדיו-וסקולרית במהלך שימוש בסטרואידים.
זה רק קצה הקרחון הבא להמחיש את העובדה שהרבה מאוד יכול להשתבש כשמדובר באינסולן ובשימוש בסטרואידים.
אני מודה שהכרתי מספר משתמשים בעלי סוכרת מסוג 1 (ביצוע סייקל עם סוכרת מסוג 2 מצטייר בעיניי כסוג של התאבדות), אך לא משוכנע שלקחו על עצמם סיכון מאוד מחושב...

אני מוריד בפניך את הכובע... מאיפה הידע המטורף הזה?!👏

 

[Tom]

אני מוריד בפניך את הכובע... מאיפה הידע המטורף הזה?!👏

מפורום LBS ואתר קילוגרם 📚🤓​

 

[Tonyd]

תום אתה פשוט תותח