ייעוץ מגרד את הגבול הגנטי שלי.

[Leviathan]

אני פאוורליפטר בן 21, שוקל 81 על 1.65.
אני בתחום כבר 4 שנים. הספקתי לעשות את התוכניות SS, ליניארית, טקסס ו-5/3/1 אינספור פעמים.
לצערי אני מרגיש שאני מגרד את הגבול הגנטי שלי. יש לי רטיו מכובד מאוד בכל התרגילים: רטיו של פי 2.8 בדדליפט [והיה לי בעבר 3.2, על משקל גוף נמוך יותר], רטיו של פי קצת יותר מ-2 בסקוואט, ובנצ' זה התרגיל היחידי שאני ממשיך להתחזק בו, אבל גם פה הסוף מגיע.
אני אוכל מספיק, אני ישן מספיק, אבל אין, אני מרגיש שאין לי עוד מה לתת. אני גם לא יכול לשאוף למשקל גוף גבוה יותר כי אני נמוך, ואני מן הסתם לא יכול להגיע ל-95 ק"ג באופן טבעי על הגובה הזה, אלא אם כן אני אכניס 5000 קלוריות ביום וזה לא ריאלי. משקלים שהיו לי משחק ילדים פעם היום הם שואה בשבילי. אני מגיע למצב שכל הנימים בפרצוף מתפוצצים לי תוך כדי סטים, השאגות נוראיות, הכל קשה. באמת שאין לי יותר מה לתת, וניסיתי לסחוב טבעי כמה שאפשר.. התחריתי ב-5 תחרויות טבעי, אבל אני לא מפלצת גנטית ואני רוצה לעמוד על במה בחו"ל וטבעי פשוט אי אפשר לעשות את זה. לא אני לפחות.

אז כמה שאלות: אילו חומרים ליפטרים לוקחים? כמה זה מזיק? כמה זה עולה? מאיפה משיגים? השאלות הרגילות..
תודה! @Tom

 

[Leviathan]

אחי, לא מנסה להתנשאות או משהו, אבל אחד שבא ואומר שמגרד את הגבול הגנטי שלו זה אחד שניסה הכל, אבל הכל על עצמו (כמובן לפני שימוש באנאבוליים).

לפי דעתי אם אתה רוצה להתחיל בשימוש באנבאוליים רק מאחר שאתה תקוע במשקלים אז זו טעות כי לפי דעתי יש לך לאן עוד להגיע כשזה מגיע לתפריט ומגוון אימונים כאלו או אחרים שיכולים לקדם אותך.

אני לא תקוע במשקלים, אני עדיין מתקדם. כבר הבהרתי באחת התגובות שהאימונים עצמם גורמים לי להרגיש שאני כבר לא סוחב, בלי קשר לאכילה, או לתוכנית אימונים.

הייתי ממליץ לחקור את הנושא מעבר לדפי הפורום ולפנות למומחה, זה לא צחוק ואתה לא מתאמן ממוצע ובריא כמו חבר'ה אחרים שמחליטים להתחיל להזריק.

אני מסכים ו-99.9% מהמומחים יגידו לי שזו הטעות הכי חמורה שאני יכול לעשות, אבל אתה לא מכיר אותי ויבריל? אני עקשן, עקשן בצורה מטומטמת. כשאני מחליט משהו כל העולם ואישתו לא ישנו את זה. אני די בטוח שיום אחד זה יהרוג אותי...

 

[Vibryll]

אני לא תקוע במשקלים, אני עדיין מתקדם. כבר הבהרתי באחת התגובות שהאימונים עצמם גורמים לי להרגיש שאני כבר לא סוחב, בלי קשר לאכילה, או לתוכנית אימונים.
אני מסכים ו-99.9% מהמומחים יגידו לי שזו הטעות הכי חמורה שאני יכול לעשות, אבל אתה לא מכיר אותי ויבריל? אני עקשן, עקשן בצורה מטומטמת. כשאני מחליט משהו כל העולם ואישתו לא ישנו את זה. אני די בטוח שיום אחד זה יהרוג אותי...

אז אל תיהיה טיפש ותתייעץ, זה לא שאתה מחליף תוכנית אימונים, אתה עושה משהו שיכול להשפיע על חייך לרעה.

 

[Leviathan]

אז אל תיהיה טיפש ותתייעץ, זה לא שאתה מחליף תוכנית אימונים, אתה עושה משהו שיכול להשפיע על חייך לרעה.

על יצר הרס עצמי, שמעת? כל העניין הזה הוא ריגוש עבורי. אני ג'אנקי של ריגושים, לא משנה מה ההשלכות. רוב הסיכויים שהסייקל הזה יגמר באסון, אבל ניחא..

 

[Vibryll]

על יצר הרס עצמי, שמעת? כל העניין הזה הוא ריגוש עבורי. אני ג'אנקי של ריגושים, לא משנה מה ההשלכות. רוב הסיכויים שהסייקל הזה יגמר באסון, אבל ניחא..

אין לי מה לומר לך בנושא יותר, תעשה את השיקולים שלך, עלה והצלח.

 

[G.Pas]

זה מופנה אליך Leviathan, בבקשה תקרא הכל.

אתה לחצת כבר על הכפתור האדום שכתוב עליו בענק "DON'T PRESS", שלחת את כל הפצצות ורק אז באת להתייעץ.
זאת אומרת שהחלטת שאתה הולך על סייקל ויהי מה - אבל בכל זאת "למה שלא נזרוק מילה בפורום על הנושא".
מהבחינה של לקבל את ההחלטה להתחיל סייקל, אין ספק שלחצת על הכפתור.
מנגד, עוד לא לחצת על הכפתור שכתוב עליו "Seriously, DO NOT PRESS" שהוא עבורי ההתחלה של הסייקל - הזריקה הראשונה.
הכוונה שלי היא שיש לך דרך חזרה מההחלטה שלך, ואני מבין שאולי יש לך בעיות פסיכולוגיות / נפשיות, אבל אני בכל זאת רוצה לפנות אל ההיגיון שאני מאוד רוצה להאמין שקיים בך.
אני לא מכיר אותך, אבל מבקש ממך בכל לשון של בקשה - אל תתחיל עם זה. לפחות לא ככה. לא במצב הנוכחי שלך. לא מתוך תחושת תקיעה.
לא עם ההפרעות שאתה טוען שקיימות אצלך, לא עם ה-"יצר הרס עצמי" שקיים בך או שמא אתה רק מאמין ורוצה שיהיה קיים בך ומקיים אותו כי אתה "ג'אנקי של ריגושים" ואתה מאמין בכך באמת במקום למצוא דרך חלופית, לא מתוך נקודה של "ניסיתי את כל הדרכים בעולם ואין לי עוד ברירות", לא מתוך נקודת שפל.

אני אגיד משהו שלא תואם את "רוח הפורום" והחבר'ה שבפורום, ולגמרי לא "Politically Correct" וכנראה ששאר החבר'ה פה אולי לא יתמכו ברעיון אבל יתכן שזה יתן לך מעין "כאפה" של המציאות והבנה שלה וקבלת פרופורציות:
קודם כל, התזונה שלך זה לא עסק - אתה לא מגרד שום סף גנטי עם תזונה כזו ופשוט התבייטת על כך שאתה "מגרד את הסף הגנטי".
כאפה #1 - אתה לא, צא מזה.

דבר שני, אתה בחור חי, התחלת את עניין הפאוורליפטינג כתחביב והוא נהפך לחלק מהחיים שלך ועם הזמן החיים שלך נהיו חלק מעולם הפאוורליפטינג.
אלו אינם חיים, זה שיעבוד. אתה כבול בעניין הזה.
[מהטמה גנדי (אם אני לא טועה), אמר שכל אדם הוא חופשי - אפילו עבד בשבי. זאת מכיוון שאף אחד לא יכול להשתלט על המחשבה והתודעה שלו, על הרגשות והתחושות שלו - על כן הוא משוחרר ותמיד יהיה].
התודעה שלך כבולה בעולם הפאוורליפטינג, וכמה שזה ישמע אבסורדי - החיים שלך הם חלק שולי מהחיים שלך, עיקר החיים שלך הוא פאוורליפטינג, ואם נתייחס לעולם הפאוורליפטינג כגוף נפרד - החיים שלך הם חלק קטן מהעולם הזה ואתה משקיע את כל כך בו ושוכח את כל השאר.
זאת הייתה כאפה #2.

דבר שלישי ואחרון (הרעיון שאינו Politically Correct שהזכרתי קודם) - אני מדבר מניסיון כרגע (הניסיון אינו מהפאוורליפטינג אך מעניין אחר בחיים שלי) - תהפוך את הפאוורליפטינג לחלק מהחיים ולא את החיים לחלק מהפאוורליפטינג.
תוריד נפח, תוריד עצימות, תתאמן בשביל הכיף ובשביל ההגשמה העצמית ולא בשביל להיות הכי טוב בפאוורליפטינג בעולם/בארץ וכדומה.
זו לא בושה להפסיק בשיא שלך, דווקא כשחשבת שמכאן אתה רק תעלה.
חינכו אותנו מגיל 0 לשאוף למצויינות ולא לוותר על החלום לעולם, אך מה אם אני אגיד לך שזה לא ככה לפעמים? ושעל אף שחונכנו כך - יש דרך אחרת ולא הכל שחור ולבן?
אתה בחור עובד, יש לך חיים, אולי גם חברה, יש לך משפחה, אוהבים אותך, אתה אוהב אחרים - אתה מקריב ותקריב עוד הרבה יותר אם תעשה את הסייקל הזה שכל כך ברור לכולנו כאן שהוא לא בא טוב, אתה לא צריך אותו כרגע עם המצב הנוכחי שתיארתי. (ראה "...מבקש ממך בכל לשון של בקשה..." וההמשך).
בנוסף לכל אלו, אתה על כדורים המשפיעים עליך בצורה נפשית ופסיכולוגית, ובאמת שאיני יודע מה עברת בחיים אבל אני מנסה לפנות אל ההיגיון הבריא שאני מקווה שקיים אצלך - רד מזה, שחרר.
החיים כל כך יפים, יש כל כך הרבה מעבר ל-"פאוורליפטינג", אתה פשוט 4 שנים שם ואיבדת את הקשר ההגיוני של זה לחיים שלך.
ההיגיון הפסיק להשפיע - התחילו הבעיות - דוגמה:

רוב הסיכויים שהסייקל הזה יגמר באסון, אבל ניחא..

(חשוב לי להגיד לך שסיימתי את כיתה י"ב לפני חודש, שלא תחשוב שאני איזה אבא לשלישייה עם ניסיון חיים מפה ועד להודעה חדשה,
פשוט פיתחתי את הגישה הזו לחיים שלי ולא תראה אותי בלי חיוך אפילו פעם אחת, אני בן אדם שמח והסובבים אותי שמחים גם כן בעקבות כך).

תחייך אל החיים, תאהב אותם, תמצא את הטוב שבהם ובכל אדם והכל יחזור אליך כמו בומרנג.
מי יודע? אולי יום אחד לא תצטרך את הכדורים הפסיכיאטריים עם הגישה הזו.

המון בהצלחה חבר.

 

[Leviathan]

זה מופנה אליך Leviathan, בבקשה תקרא הכל.

אתה לחצת כבר על הכפתור האדום שכתוב עליו בענק "DON'T PRESS", שלחת את כל הפצצות ורק אז באת להתייעץ.
זאת אומרת שהחלטת שאתה הולך על סייקל ויהי מה - אבל בכל זאת "למה שלא נזרוק מילה בפורום על הנושא".
מהבחינה של לקבל את ההחלטה להתחיל סייקל, אין ספק שלחצת על הכפתור.
מנגד, עוד לא לחצת על הכפתור שכתוב עליו "Seriously, DO NOT PRESS" שהוא עבורי ההתחלה של הסייקל - הזריקה הראשונה.
הכוונה שלי היא שיש לך דרך חזרה מההחלטה שלך, ואני מבין שאולי יש לך בעיות פסיכולוגיות / נפשיות, אבל אני בכל זאת רוצה לפנות אל ההיגיון שאני מאוד רוצה להאמין שקיים בך.
אני לא מכיר אותך, אבל מבקש ממך בכל לשון של בקשה - אל תתחיל עם זה. לפחות לא ככה. לא במצב הנוכחי שלך. לא מתוך תחושת תקיעה.
לא עם ההפרעות שאתה טוען שקיימות אצלך, לא עם ה-"יצר הרס עצמי" שקיים בך או שמא אתה רק מאמין ורוצה שיהיה קיים בך ומקיים אותו כי אתה "ג'אנקי של ריגושים" ואתה מאמין בכך באמת במקום למצוא דרך חלופית, לא מתוך נקודה של "ניסיתי את כל הדרכים בעולם ואין לי עוד ברירות", לא מתוך נקודת שפל.

אני אגיד משהו שלא תואם את "רוח הפורום" והחבר'ה שבפורום, ולגמרי לא "Politically Correct" וכנראה ששאר החבר'ה פה אולי לא יתמכו ברעיון אבל יתכן שזה יתן לך מעין "כאפה" של המציאות והבנה שלה וקבלת פרופורציות:
קודם כל, התזונה שלך זה לא עסק - אתה לא מגרד שום סף גנטי עם תזונה כזו ופשוט התבייטת על כך שאתה "מגרד את הסף הגנטי".
כאפה #1 - אתה לא, צא מזה.

דבר שני, אתה בחור חי, התחלת את עניין הפאוורליפטינג כתחביב והוא נהפך לחלק מהחיים שלך ועם הזמן החיים שלך נהיו חלק מעולם הפאוורליפטינג.
אלו אינם חיים, זה שיעבוד. אתה כבול בעניין הזה.
[מהטמה גנדי (אם אני לא טועה), אמר שכל אדם הוא חופשי - אפילו עבד בשבי. זאת מכיוון שאף אחד לא יכול להשתלט על המחשבה והתודעה שלו, על הרגשות והתחושות שלו - על כן הוא משוחרר ותמיד יהיה].
התודעה שלך כבולה בעולם הפאוורליפטינג, וכמה שזה ישמע אבסורדי - החיים שלך הם חלק שולי מהחיים שלך, עיקר החיים שלך הוא פאוורליפטינג, ואם נתייחס לעולם הפאוורליפטינג כגוף נפרד - החיים שלך הם חלק קטן מהעולם הזה ואתה משקיע את כל כך בו ושוכח את כל השאר.
זאת הייתה כאפה #2.

דבר שלישי ואחרון (הרעיון שאינו Politically Correct שהזכרתי קודם) - אני מדבר מניסיון כרגע (הניסיון אינו מהפאוורליפטינג אך מעניין אחר בחיים שלי) - תהפוך את הפאוורליפטינג לחלק מהחיים ולא את החיים לחלק מהפאוורליפטינג.
תוריד נפח, תוריד עצימות, תתאמן בשביל הכיף ובשביל ההגשמה העצמית ולא בשביל להיות הכי טוב בפאוורליפטינג בעולם/בארץ וכדומה.
זו לא בושה להפסיק בשיא שלך, דווקא כשחשבת שמכאן אתה רק תעלה.
חינכו אותנו מגיל 0 לשאוף למצויינות ולא לוותר על החלום לעולם, אך מה אם אני אגיד לך שזה לא ככה לפעמים? ושעל אף שחונכנו כך - יש דרך אחרת ולא הכל שחור ולבן?
אתה בחור עובד, יש לך חיים, אולי גם חברה, יש לך משפחה, אוהבים אותך, אתה אוהב אחרים - אתה מקריב ותקריב עוד הרבה יותר אם תעשה את הסייקל הזה שכל כך ברור לכולנו כאן שהוא לא בא טוב, אתה לא צריך אותו כרגע עם המצב הנוכחי שתיארתי. (ראה "...מבקש ממך בכל לשון של בקשה..." וההמשך).
בנוסף לכל אלו, אתה על כדורים המשפיעים עליך בצורה נפשית ופסיכולוגית, ובאמת שאיני יודע מה עברת בחיים אבל אני מנסה לפנות אל ההיגיון הבריא שאני מקווה שקיים אצלך - רד מזה, שחרר.
החיים כל כך יפים, יש כל כך הרבה מעבר ל-"פאוורליפטינג", אתה פשוט 4 שנים שם ואיבדת את הקשר ההגיוני של זה לחיים שלך.
ההיגיון הפסיק להשפיע - התחילו הבעיות - דוגמה:



(חשוב לי להגיד לך שסיימתי את כיתה י"ב לפני חודש, שלא תחשוב שאני איזה אבא לשלישייה עם ניסיון חיים מפה ועד להודעה חדשה,
פשוט פיתחתי את הגישה הזו לחיים שלי ולא תראה אותי בלי חיוך אפילו פעם אחת, אני בן אדם שמח והסובבים אותי שמחים גם כן בעקבות כך).

תחייך אל החיים, תאהב אותם, תמצא את הטוב שבהם ובכל אדם והכל יחזור אליך כמו בומרנג.
מי יודע? אולי יום אחד לא תצטרך את הכדורים הפסיכיאטריים עם הגישה הזו.

המון בהצלחה חבר.

אהבתי את התגובה ואני מעריך אותה, וכן יש לי היגיון, היגיון עצום ובריא, אבל לא שינית את דעתי מסיבה אחת: טענת שפאוורליפטינג לא צריך להיות החיים שלי. אז אומר את זה בקצרה: רק בזכות הפאוורליפטינג אני חי. כפי שאמרת, אתה לא יודע מה עברתי בחיים אז אל תנסה, אבל אם לא אשקיע את כל כולי בפאוורליפטינג - רוב הסיכויים שהחיים שלי יגמרו הרבה מוקדם מהמצופה. כן, זה נשמע דרמטי ומוגזם להחליא, אבל זו המציאות. הפאוורליפטינג נתן לי את החיים בחזרה, ואני חב לו תודה עצומה, לכן בתמורה אשקיע את החיים שלי בפאוורליפטינג, אט אני קוסט.

 

[G.Pas]

אהבתי את התגובה ואני מעריך אותה, וכן יש לי היגיון, היגיון עצום ובריא, אבל לא שינית את דעתי מסיבה אחת: טענת שפאוורליפטינג לא צריך להיות החיים שלי. אז אומר את זה בקצרה: רק בזכות הפאוורליפטינג אני חי. כפי שאמרת, אתה לא יודע מה עברתי בחיים אז אל תנסה, אבל אם לא אשקיע את כל כולי בפאוורליפטינג - רוב הסיכויים שהחיים שלי יגמרו הרבה מוקדם מהמצופה. כן, זה נשמע דרמטי ומוגזם להחליא, אבל זו המציאות. הפאוורליפטינג נתן לי את החיים בחזרה, ואני חב לו תודה עצומה, לכן בתמורה אשקיע את החיים שלי בפאוורליפטינג, אט אני קוסט.

שפכתי את כל ליבי אליך בתגובה הארוכה שלי ואני מאחל לך הצלחה מכל כולי.
רק דבר אחרון - תעבוד בצורה מושכלת.
בחרת לעשות סייקל? תקרא, תחכים, תשכיל.
תבין למה כל דבר קורה ואיך - תעבוד עם ידע, הבנה והיגיון - ולא עם אמונה.
בהצלחה! 😃

 

[mars]

ולא עם אמונה.

בלי האמונה צסק"א לא היתה אוכלת אותה. ( אתנחתא קומית).

 

[דני]

@G.Pas אתה גבר שחבל על הזמן. כבוד.

 

[MasterSplitter]

אין לי נסיון עם חומרים אבל-
קודם כל כמו שהציעו כאן - תתחיל רק עם טסט ובמינון נמוך. אני רואה בילדרים מסביבי עם מינונים לא הגיוניים, יחסית ממש בהתחלה. ברנדון לילי אמר לי (באמת) תשאף תמיד לפחות, לקחת 250 ואתה מתקדם? מעולה תשאר שם. אגב, גם לי פריסט דגל בשיטה הזאת וב4 שנים הראשונות שלו (עפ"י ב.לילי) ממש היה על המינימום של המינימום. לצורך השוואה ברנדון עצמו לוקח 600 בשבוע (גבר ששוקל 140-150 קילו, בטופ של הPL העולמי) ורק לפני תחרויות היה מעלה את המינון.

דבר שני - טסט -אמור- להגביר את הבעיות הקיימות שלך, אם אתה אדיוט - אתה תהיה אדיוט גדול יותר. אם יש לך אקנה - יהיה לך יותר וכו'. אתה לא הבחור הכי יציב ואתה מעיד על כך בעצמך, שווה להיות עם היד על הדופק מאוד מאוד צמוד מבחינה פסיכיאטרית. שווה ואף חובה לשתף את הפסיכיאטר בתהליך הזה.

דבר שלישי- כמו שאמרו כאן, שווה לך לקחת את עצמך קצת בידיים מבחינת תזונה. אין בעיה עם אוכל עתיר קלוריות, רק צריך לבחור בקפידה.

דבר רביעי- אני דווקא לא מסכים עם G.PAS אני חושב שזה ראוי להערצה לקחת את התחביב שלך לרמה תחרותית ולשאוף לרמה הגבוהה ביותר, כל דבר אחר זו חובבנות. אבל עם זאת אתה צריך לאכול כמו מקצוען, או לפחות להתקרב לזה. הכלל אצבע הכי טוב שיכול להיות - תשתדל להתרחק מאוכל שמגיע באריזה (במיוחד בשר) ואם הוא מגיע באריזה שיכיל כמה שפחות רכיבים.

דבר חמישי- די מצחיק חלק אמרו לך כאן שאין לך מספיק מאסה וחלק אמרו שאתה צריך להוריד אחוזי שומן. אין שום בעיה עם ליפטר ששוקל מעט, מה שכן לרוב הליפטרים הקלים הם על אחוז שומן נמוך, אבל זה גם תהליך ארוך או גנטיקה, ומן הסתם סייקל זה משהו שיעזור.

דבר חמישי- אני גם חושב שיש לך לאיפה להתקדם, אבל בתכלס ראיתי אנשים הרבה יותר מתחילים ממך, מתחילים להזריק. מצבך לדעתי לא מצב "שערוריה" שאתה מתחיל להשתמש.

דבר שישי- קבל את העצות כאן בהבנה וכמו שאמרו אם תתחיל תעשה את זה בצורה מושכלת וכמה שיותר חכמה.

דבר שביעי- מישהו כאן זרק שאין לך מספיק מאסת שריר. בולשיט, זה לא מעניין בכלל וזה לא פקטור בPL. יש אנשים בטופ העולמי שנראים חצי כוח בעליל, זה לא אומר עליהם כלום (ארני ליליברידג' ג'וניור למשל).

 

[Leviathan]

אין לי נסיון עם חומרים אבל-
קודם כל כמו שהציעו כאן - תתחיל רק עם טסט ובמינון נמוך. אני רואה בילדרים מסביבי עם מינונים לא הגיוניים, יחסית ממש בהתחלה. ברנדון לילי אמר לי (באמת) תשאף תמיד לפחות, לקחת 250 ואתה מתקדם? מעולה תשאר שם. אגב, גם לי פריסט דגל בשיטה הזאת וב4 שנים הראשונות שלו (עפ"י ב.לילי) ממש היה על המינימום של המינימום. לצורך השוואה ברנדון עצמו לוקח 600 בשבוע (גבר ששוקל 140-150 קילו, בטופ של הPL העולמי) ורק לפני תחרויות היה מעלה את המינון.

דבר שני - טסט -אמור- להגביר את הבעיות הקיימות שלך, אם אתה אדיוט - אתה תהיה אדיוט גדול יותר. אם יש לך אקנה - יהיה לך יותר וכו'. אתה לא הבחור הכי יציב ואתה מעיד על כך בעצמך, שווה להיות עם היד על הדופק מאוד מאוד צמוד מבחינה פסיכיאטרית. שווה ואף חובה לשתף את הפסיכיאטר בתהליך הזה.

דבר שלישי- כמו שאמרו כאן, שווה לך לקחת את עצמך קצת בידיים מבחינת תזונה. אין בעיה עם אוכל עתיר קלוריות, רק צריך לבחור בקפידה.

דבר רביעי- אני דווקא לא מסכים עם G.PAS אני חושב שזה ראוי להערצה לקחת את התחביב שלך לרמה תחרותית ולשאוף לרמה הגבוהה ביותר, כל דבר אחר זו חובבנות. אבל עם זאת אתה צריך לאכול כמו מקצוען, או לפחות להתקרב לזה. הכלל אצבע הכי טוב שיכול להיות - תשתדל להתרחק מאוכל שמגיע באריזה (במיוחד בשר) ואם הוא מגיע באריזה שיכיל כמה שפחות רכיבים.

דבר חמישי- די מצחיק חלק אמרו לך כאן שאין לך מספיק מאסה וחלק אמרו שאתה צריך להוריד אחוזי שומן. אין שום בעיה עם ליפטר ששוקל מעט, מה שכן לרוב הליפטרים הקלים הם על אחוז שומן נמוך, אבל זה גם תהליך ארוך או גנטיקה, ומן הסתם סייקל זה משהו שיעזור.

דבר חמישי- אני גם חושב שיש לך לאיפה להתקדם, אבל בתכלס ראיתי אנשים הרבה יותר מתחילים ממך, מתחילים להזריק. מצבך לדעתי לא מצב "שערוריה" שאתה מתחיל להשתמש.

דבר שישי- קבל את העצות כאן בהבנה וכמו שאמרו אם תתחיל תעשה את זה בצורה מושכלת וכמה שיותר חכמה.

דבר שביעי- מישהו כאן זרק שאין לך מספיק מאסת שריר. בולשיט, זה לא מעניין בכלל וזה לא פקטור בPL. יש אנשים בטופ העולמי שנראים חצי כוח בעליל, זה לא אומר עליהם כלום (ארני ליליברידג' ג'וניור למשל).

תודה רבה מפצל!

 

[Aftermath]

דבר שביעי- מישהו כאן זרק שאין לך מספיק מאסת שריר. בולשיט, זה לא מעניין בכלל וזה לא פקטור בPL. יש אנשים בטופ העולמי שנראים חצי כוח בעליל, זה לא אומר עליהם כלום (ארני ליליברידג' ג'וניור למשל).

מה אתה רוצה?
הוא אמר שהוא מגרד את הסף הגנטי שלו, אני אמרתי שהוא לא. מה הקשר ל"מספיק מאסת שריר"? אתה חושב שאכפת לי כמה מסת שריר יש לו?
מה הבולשיט בזה שאם הוא יחטב ויעלה במשקל בצורה נכונה ומבוקרת ע"י הוספת מסת שריר על חשבון השומן שהוא איבד בחיטוב, ויגיע לאותו משקל גוף, הוא יתחזק?

 

[RussianHotGirl]

מה אתה רוצה?
הוא אמר שהוא מגרד את הסף הגנטי שלו, אני אמרתי שהוא לא. מה הקשר ל"מספיק מאסת שריר"? אתה חושב שאכפת לי כמה מסת שריר יש לו?
מה הבולשיט בזה שאם הוא יחטב ויעלה במשקל בצורה נכונה ומבוקרת ע"י הוספת מסת שריר על חשבון השומן שהוא איבד בחיטוב, ויגיע לאותו משקל גוף, הוא יתחזק?

לא בטוח שיתחזק....
״על הדף״ נשמע הגיוני אבל יש עוד פקטורים כמו מנופים ושיט או פשוט ״נוח״ לו בא״ש כזה...


ברנדון ״רק״ על 600 😵

 

[Vibryll]

ברנדון ״רק״ על 600 😵

ה"רק" נאמר בקטע של אירוניה, כי לא חסר חכמים מסביב שלוקחים 1000.

 

[mars]

ה"רק" נאמר בקטע של אירוניה, כי לא חסר חכמים מסביב שלוקחים 1000.

בהודעה של המפצל אין "רק", וכלום לא נכתב באירוניה. במידה ואדם בסדר גודל ועוצמה של ב. לילי אכן לוקח 600 מג טסטוסטרון בשבוע ותו לא, בהחלט מדובר בכמות קטנה, שלא לומר מזערית. מינון של אמפ' טסטווירון דפו e3d (מה שיביא אותנו ל- 583 מג בשבוע) הוא מינון סביר ומקובל כסייקל ראשון לאנשים קטנים בהרבה וחלשים בהרבה מאוד מאוד ממר לילי.

 

[Aftermath]

לא בטוח שיתחזק....
״על הדף״ נשמע הגיוני אבל יש עוד פקטורים כמו מנופים ושיט או פשוט ״נוח״ לו בא״ש כזה...


ברנדון ״רק״ על 600 😵

מצטער שאני לא לוקח את ההודעה שלך ברצינות אבל אני לא באמת יכול כשאתה מנסח את זה ככה- "מנופים ושיט".
אם יש לך משהו קונקרטי להגיד אתה מוזמן, אני סקרן איך להחליף שומן בשריר יכול לא לעזור לו להרים יותר משקל.

 

[Leviathan]

מצטער שאני לא לוקח את ההודעה שלך ברצינות אבל אני לא באמת יכול כשאתה מנסח את זה ככה- "מנופים ושיט".
אם יש לך משהו קונקרטי להגיד אתה מוזמן, אני סקרן איך להחליף שומן בשריר יכול לא לעזור לו להרים יותר משקל.

אני כרגע נחשב לדי גדול, אך מתחת לשומן ולנוזלים אין הרבה שריר. נגיד וחיטבתי: אחד, נחלשתי משמעותית. אחרי שחיטבתי, אתה טוען שאני צריך להחליף את השומן שהורדתי בשריר, משמע לעשות מסה נקייה, ולא ניתן להחזיר את הכוח שלי עם תזונה של מסה נקייה + לא ניתן לשרוד תוכניות ליפטינג מתקדמות עם תזונה כזו. לכן, לא ריאלי.

 

[Tom]

אני כרגע נחשב לדי גדול, אך מתחת לשומן ולנוזלים אין הרבה שריר. נגיד וחיטבתי: אחד, נחלשתי משמעותית. אחרי שחיטבתי, אתה טוען שאני צריך להחליף את השומן שהורדתי בשריר, משמע לעשות מסה נקייה, ולא ניתן להחזיר את הכוח שלי עם תזונה של מסה נקייה + לא ניתן לשרוד תוכניות ליפטינג מתקדמות עם תזונה כזו. לכן, לא ריאלי.

האמירה שלך מפגינה מעט חוסר בגרות. אז לא תשרוד תכנית ליפטינג לתקופה מסוימת. אין ענף ספורט שלא חותכים בו, גם פאוורליפטינג. צריך להסתכל יותר מערכתית ולטווח ארוך יותר. בתוכנית הליפטינג הבאה לא תהפוך לליפטר בקנה מידה עולמי וגם לא בזו שלאחריה.

ה"רק" נאמר בקטע של אירוניה, כי לא חסר חכמים מסביב שלוקחים 1000.

"בוקרה פי אלמישמיש...", לוקח רק 600mg/week של טסט... אני משתייך למטילי הספק. אולי כן ואולי יש עוד מינונים וחומרים ב-stack...

 

[Leviathan]

האמירה שלך מפגינה מעט חוסר בגרות. אז לא תשרוד תכנית ליפטינג לתקופה מסוימת. אין ענף ספורט שלא חותכים בו, גם פאוורליפטינג. צריך להסתכל יותר מערכתית ולטווח ארוך יותר. בתוכנית הליפטינג הבאה לא תהפוך לליפטר בקנה מידה עולמי וגם לא בזו שלאחריה.

"בוקרה פי אלמישמיש...", לוקח רק 600mg/week של טסט... אני משתייך למטילי הספק. אולי כן ואולי יש עוד מינונים וחומרים ב-stack...

אולי, אבל אני לא אתן לכוח שעמלתי בשבילו והזעתי דם במשך ארבע שנים לחמוק לי בין האצבעות רק כדי להיכנס לקטגוריה נמוכה יותר. לא יודע אם אתה ליפטר או בילדר או קרוספיטר אבל לעבור תוכניות כמו טקסס ולהזיע דם במשך חודשים ואז לתת לכל ההשקעה הזו לרדת לטימיון כדי לרדת באחוז שומן, זה דבר שעבורי לא מקובל על הדעת. אני מעדיף לעלות במסה באמצעות סייקל, וגם להתחזק, ואולי אחר כך לתת חיטובון קל - שאשכרה ישאר ממני משהו אחריו, כי תהיה לי מסה מכובדת מתחת. כרגע אני שחיף מתחת לשכבה העבה שלי.

 

[Aftermath]

אני כרגע נחשב לדי גדול, אך מתחת לשומן ולנוזלים אין הרבה שריר. נגיד וחיטבתי: אחד, נחלשתי משמעותית. אחרי שחיטבתי, אתה טוען שאני צריך להחליף את השומן שהורדתי בשריר, משמע לעשות מסה נקייה, ולא ניתן להחזיר את הכוח שלי עם תזונה של מסה נקייה + לא ניתן לשרוד תוכניות ליפטינג מתקדמות עם תזונה כזו. לכן, לא ריאלי.

זה יפה שקבעת שלא ניתן, אבל זה לא אומר שזה נכון.
שמע, בשום שלב בהודעות שלי באשכול הזה לא באתי ממטרה של לנסות לשכנע אותך לא להשתמש בסטרואידים, כי ברור לי שהחלטת כבר שאתה הולך על זה ואתה לא נשמע כמו בנאדם שמקשיב לדעות של אחרים. תעשה מה שנראה לך לנכון ותשכנע את עצמך בדרך במה שאתה רוצה.
המטרה הראשונית הייתה להסביר לך שאתה לא קרוב ל"גבול הגנטי" שלך, ועכשיו המטרה היא להבין מRussianHotGirl את מה ששאלתי בהודעה הקודמת.