נק' מוניטין:
18,773
היה מאד כיף לפגוש את כולם ולהכיר הרבה מתחרים חדשים, כל מי שהגיע הבין איזו קהילה מדהימה יש לנו כאן. עם כל הציניות והעוקצנות שיש כאן בפורום, הביקורתיות והשליליות לפעמים, בתחרות כולם אחים וכולם עוזרים לכולם לא משנה מה, זה משהו שקיים בתחום בכל העולם וזה פשוט תענוג לראות ולחוות כל פעם מחדש את העזרה והפרגון ההדדי בין מתחרים וספורטאים בזמן תחרות.
הסקוואט הרגיש כל החימום פשוט מעולה, היה חם פצצות באולם וזה דווקא הרגיש לי טוב במפרקים. רציתי להעלות כניסה ראשונה ל225.5 שיא ישראל החלה מהאופנר, אבל פספסתי את המועד לשינוי כניסות. 220 לא היה קשה אבל נפלתי טיפה קדימה מה שלא נתן לי את הבטחון להעלות ישר ל240. כניסה שניה עליתי ל235 שעלה בצורה מוזרה עם חצי עצירה באמצע הדרך, למזלי הרצועות נותנות לי אפשרות לתקן בעיות טכניות ודי קל לי לעלות חזרות לא מושלמות טכנית. קיבלתי אדום אחד על תנועה לא עקבית או מגע עם הספוטר. המשכתי ל240, לא היה בטחון ליותר וטוב שכך, 240 עלה קשה ודי איטי, לא היה לי הרבה יותר מזה. תזמנתי את הקשירות והחימום מעולה, קצת התייבשתי עם הרצועות עלי אבל התרגול של סקוואט יומי עם רצועות הפך את זה למאוד נסבל ולא הרגשתי כאבים בכלל.
בבנץ' הרגשתי לא טוב יחסית, בעיקר מנטלית, היה שילוב של עודף סוכר קפאין ואדרנלין והרגשתי פשוט שיכור ולא מפוקס. שוב תרגול יומי עשה רק טוב והיה מאוד קשה לסטות ממה שאני עושה כל יום. אופנר 127.5 עלה קליל, כניסה שניה 132.5 עלה גם כן קליל אבל גם התחת עלה וקיבלתי אדומים, למרות מודעות ונסיון לעשות מה שביכולתי להשאיר את התחת על הספסל. בכניסה השלישית אופק נתן לי עצה נואשת לנסות לחבק את הספסל עם הירכיים וללחוץ ברכיים פנימה - מה שנתן לי 132.5 קליל וחוקי בשלישית. תודה אופק.
בדדליפט כל החימום הרגיש סבבה, אני רגיל לקונבנציונלי שיש יותר מהירות ובטחון בחימום, אבל הרגיש כמו במכון. כמו שהרבה אמרו המוט לדדליפט היה מאוד לא נוח ובמיוחד בסומו החלק השני של התנועה היה פשוט מוזר וקשה, בעיקר בגלל אחיזה. ה205 אופנר עלה מאוד קל אבל לא הבטחון לא היה שם לגמרי, הנעילה הרגישה מוזר ולא חלקה. כניסה שניה לאחר התלבטות החלטתי על 227.5 לסגירת טוטאל 600 בגלל שאני יודע שאני נשרף בדדליפט וכניסה שלישית לא ישאר כלום בטנק, המשקל עלה יפה ופשוט החליק לי מהיד, כבר היה שלי וחייכתי אבל האחיזה פשוט הלכה משהו שבחיים לא קרה לי מקודם. כניסה שלישית פשוט התאבדתי למרות החוסר בטחון ונתתי דגששששש על האחיזה ועלה יפה, לא גריינד כמו שחשבתי שיהיה אבל היה המון חוסר בטחון בנעילה ועד שלא ראיתי לבנים לא חגגתי... אחרי זה הייתה פשוט סערת רגשות של שמחה והקלה וחיבקתי את כולם.
תחרות הבאה - GPA WORLD'S SYNDEY
הסקוואט הרגיש כל החימום פשוט מעולה, היה חם פצצות באולם וזה דווקא הרגיש לי טוב במפרקים. רציתי להעלות כניסה ראשונה ל225.5 שיא ישראל החלה מהאופנר, אבל פספסתי את המועד לשינוי כניסות. 220 לא היה קשה אבל נפלתי טיפה קדימה מה שלא נתן לי את הבטחון להעלות ישר ל240. כניסה שניה עליתי ל235 שעלה בצורה מוזרה עם חצי עצירה באמצע הדרך, למזלי הרצועות נותנות לי אפשרות לתקן בעיות טכניות ודי קל לי לעלות חזרות לא מושלמות טכנית. קיבלתי אדום אחד על תנועה לא עקבית או מגע עם הספוטר. המשכתי ל240, לא היה בטחון ליותר וטוב שכך, 240 עלה קשה ודי איטי, לא היה לי הרבה יותר מזה. תזמנתי את הקשירות והחימום מעולה, קצת התייבשתי עם הרצועות עלי אבל התרגול של סקוואט יומי עם רצועות הפך את זה למאוד נסבל ולא הרגשתי כאבים בכלל.
בבנץ' הרגשתי לא טוב יחסית, בעיקר מנטלית, היה שילוב של עודף סוכר קפאין ואדרנלין והרגשתי פשוט שיכור ולא מפוקס. שוב תרגול יומי עשה רק טוב והיה מאוד קשה לסטות ממה שאני עושה כל יום. אופנר 127.5 עלה קליל, כניסה שניה 132.5 עלה גם כן קליל אבל גם התחת עלה וקיבלתי אדומים, למרות מודעות ונסיון לעשות מה שביכולתי להשאיר את התחת על הספסל. בכניסה השלישית אופק נתן לי עצה נואשת לנסות לחבק את הספסל עם הירכיים וללחוץ ברכיים פנימה - מה שנתן לי 132.5 קליל וחוקי בשלישית. תודה אופק.
בדדליפט כל החימום הרגיש סבבה, אני רגיל לקונבנציונלי שיש יותר מהירות ובטחון בחימום, אבל הרגיש כמו במכון. כמו שהרבה אמרו המוט לדדליפט היה מאוד לא נוח ובמיוחד בסומו החלק השני של התנועה היה פשוט מוזר וקשה, בעיקר בגלל אחיזה. ה205 אופנר עלה מאוד קל אבל לא הבטחון לא היה שם לגמרי, הנעילה הרגישה מוזר ולא חלקה. כניסה שניה לאחר התלבטות החלטתי על 227.5 לסגירת טוטאל 600 בגלל שאני יודע שאני נשרף בדדליפט וכניסה שלישית לא ישאר כלום בטנק, המשקל עלה יפה ופשוט החליק לי מהיד, כבר היה שלי וחייכתי אבל האחיזה פשוט הלכה משהו שבחיים לא קרה לי מקודם. כניסה שלישית פשוט התאבדתי למרות החוסר בטחון ונתתי דגששששש על האחיזה ועלה יפה, לא גריינד כמו שחשבתי שיהיה אבל היה המון חוסר בטחון בנעילה ועד שלא ראיתי לבנים לא חגגתי... אחרי זה הייתה פשוט סערת רגשות של שמחה והקלה וחיבקתי את כולם.
תחרות הבאה - GPA WORLD'S SYNDEY
