נק' מוניטין:
47,533
שלום לכולם,
החלטתי לאחר פרק ההתאוששות שלי לפתוח אשכול מסודר ולשתף אתכם (מי שמתלבט / עבר מספר סייקלים) בהרגשה הכללית שלי.
הכוללת:
תהליך, מסקנות, תוצאות, ומן הסתם - טעיות.
אז ככה, לא אקשקש יותר מדי אני אשתדל לעשות זאת כמה שיותר קצר וברור.
הסייקל היה מורכב מהחומרים הבאים: (היה מתוכנן ל-4 חודשים וירדתי ממנו לאחר חודשיים עקב סיבות אישיות - *לא רפואיות*)
טסט אנטט 1 גרם בשבוע.
טסט פרופ 600 מ'ג בשבוע (הוזרק במשך כ-3 שבועות עד שאננטט נכנס לפעולה וירדתי מהפרופ).
טרן קצר שהתחיל במינון של 300 מ'ג בשבוע ועלה ל-600 מ'ג.
בולדנון שליווה אותי לאורך כל התהליך במינון של 800 מ'ג.
לאחר חודש הטרן ירד ונכנס הדקה, במינון של 600 מ'ג בשבוע.
3 שבועות ראשונים היו מלוות ב-40 מ'ג סופרדרול ED.
ובשבוע השלישי נכנס האינסולין, כ-10 יחידות ביום.
הסייקל היו מלווה בדוסטינקס, ארמידיקס - ופרווירון.
אינני בא לפרט את התזונה ולהכנס לפרטי פרטים אלה להביא בפניכם את ההרגשה האישית וההתנסות שלי עם כל חומר וחומר.
יום 1 לסייקל, מתחיל להזריק את המינונים השונים - לא נתפס שביום אחד אני מזריק כ-6-8 מיל. אבל אמרתי אוקיי נו, תצעד אל המטרה בשאגות.
לאחר כארבעה ימים הלבידו כבר עלה, הרגשה חדשה שלא הרגשתי בסייקל הראשון.
שבוע שני זה כבר היה בלתי נסבל, כל קשישה בת 80 עושה לי את זה. הייתי צריך לשמור על איפוק מקסימלי.
הקפדתי על 12 אימונים בשבוע, כאשר בוקר אני מבצע אימון אירובי על בטן ריקה בתופסת BCAA בלבד ו-5 יחידות של אינסולין מהיר ובערב אימון אנאירובי. (לסקרנים ביניכם בצעתי ABCD בטווח חזרות של 12-15).
התוצאות דיברנו בעד עצמם, השינויים בלטו לעין עוד לפני שהספקתי להרגיש שאני בסייקל. לא האמנתי למהירות שבה הגוף שלי משתנה (ההשקעה משתלמת) אך האם הבריאות שלך שווה זאת?
לפני שאני אספר לכם מה חוויתי מכל חומר, והמהם המסקנות האישיות שלי אפרסם לכם את התמונות לפני אמצע וחודש ראשון בסייקל:
התמונה הראשונה לפני הדיאטה לקראת הסייקל, תקופה לא פשוטה שבה עליתי לאחוז שומן אסטרונומי. בתופה זו לא התאמנתי כשלושה חודשים.
תמונה שניה, דיאטה זריזה ללא שום עזרים - בה הורדתי סביבות ה-22 ק'ג ממשקלי.
תמונה שלישית, חודש ושבוע בלבד לאחר הכניסה לסייקל.
אז נמשיך, התוצאות היו מהירות ומדהימות - המחמאות לא פסקו והחיוך לא ירד מהפנים.
מה הרגשתי בזמן הסייקל?
אז ככה, עד לשבוע השלישי לסייקל לא הרגשתי הרבה מעבר לחרמנות עולה וגוברת. חרמנות שעולה על כל דמיון.
טרן, אי הטרן - חומר מדהים. לא היה לילה שהייתי נרדם בשקט - הסיוטים היו נוראיים. הזיעה הייתה מרובה - והלחץ דם לא נח לרגע.
הייתי מגיע למצבים שמאוד הייתי מובך בזמן הסייקל, הייתי יושב בבית עם מזגן וסועד ארוחת ערב ומטפטף זיעה.
בולדנון, לא יכול להעיד שהרגשתי "תאבון מטורף" - כן היה לי יותר מראה וורידי אבל יש כאלו שיגידו שזה בא מהטרן. אין מה להרחיב כי אין. פשוט עוד דקירה שחוויתי פעם בשבוע. בולדנון EQ.
פרווירון, לא יכול להעיד שהרגשתי משהו מיוחד. כנל לדוסטינקס ולארימידקס שעשו עבודתם נאמנה מאחורי הקלעים.
דקה - לא הרגשתי משהו מיוחד, הרגשתי כח במהלך כל הסייקל - כן יכול להעיד שברגע שהדקה נכנס לתמונה הרגשתי נסיגה בחשק המיני אפילו שהייתי על גרם טסט בתוספת פרווירון.
סופרדרול, סטרואיד אוראלי מרושע מאוד שאני לא ממליץ לאף אחד להתעסק איתו. מדוע? ככה. למה ככה? כי מיותר. הסופרדרול מעלה משמעותית את לחץ הדם, הרגשתי כל הזמן אי נוחות בבטן - ויכול להעיד שהרגשתי כאבים באזור הכבד. מבחינתי זו הייתה טעות להוסיף אוראלי זה כיוון ששילבתי די חומרים בהזרקה. ירדתי מהסופרדרול לאחר שבועיים וקצת אם זכור לי נכון.
אינסולין: מאוד חששתי להשתמש באינוסלין מהיר - לאחר הרבה אזהרות חוזרות ונשנות מצד אנשים וותיקים במקצוע. אך בגלל שהייתי סטודנט טוב וחקרתי לעומק החלטתי להשתמש.
אינסולין הוא חומר מאוד מסוכן מהחוויה האישית שלי, עבדתי בפרוטוקול ספציפי - שלמעשה לאחר ההזרקה הייתי מחכה לנפילת סוכר ואז הייתי שותה את השייק שהיה מורכב מ-30 גרם שיבות שועל, 20 גרם סוכר ענבים, 2 סקופים של חלבון ובננה אחת.
כל פעם ניסיתי למשוך את עצמי ולגרור עוד קצת ועוד קצת זמן עד הנפילת סוכר המיוחלת, הייתי לוקח סטופר מרגע הזרקת האינסולין. הנפילה הייתה מורגשת לקראת הדקה ה-40. הייתי דואג שהשייק והפרי יהיו בהישג יד ואף הייתי דואג שהפקק של השייקר יהיה פתוח.
נסיון מר עם אינסולין מגיע בעוד 3,2,1.
לאחר אימון אנאירובי ערב בצעתי הזרקה של אינסולין, ושכחתי שלא הבאתי עימי שייק למכון עם כל המצרכים הדרושים. נתקעתי בפקקים וככל שעבר הזמן והנפילת סוכר התחילה לאותת לי נלחצתי יותר. (כאשר אתה נלחץ הנפילה מגיעה מהר יותר). מיהרתי הביתה תוך כדי אני מרגיש בילבול רב ומאוד לחוץ.
בצעתי פניה שמאלה כאשר לא הבאתי זכות קדימה לרכב הבא מימין וכמעט גרמתי לתאונה, בעיניי זה היה לגיטימי ובאותו הרגע לא חשתי כלל שקיימת סכנה. איבדתי לגמרי את חוש ההתמצאות וההגיון.
הגעתי הביתה, הילה שחורה התחילה להצטבר לי סביב העיניים והרגשתי שאני פשוט מאבד הכרה. רק אחדד שאיבוד הכרה כתוצאה מנפילת סוכר משמע שוק לגוף משמע מוות.
פתחתי את השייקר ושתיתי מהר מאוד את כל התכולה, בלי לשים לב (המאנץ' שמורגש בנפילת סוכר הוא כפול 50 מעישון מריחואנה) אכלתי כ-14 בננות שלמות. רק לאחר עשרים דק רמות הסוכר שלי התאזנו ונרדמתי ללא רצוני למשך 5 שעות.
לקראת החודש השני בסייקל, מאוד התעייפתי - הרגשה כללית כבר לא הייתה טובה - הדופק היה גבוה, לא הייתי יושן טוב בלילות והפכתי למתוסכל. זלזלתי במקום עבודתי והציונים שלי באוניברסיטה היו בהתאם. (כתוצאה מהעיסוק האובססיבי בסייקל ובעצמי).
בהחלט לא משהו שמתאים לגבר בגיל 25.
במליאת החודש השני, אייל החליט לרדת מהסייקל. במשך כשלושה חודשים לא תפקדתי מינית, מאוד מביך - מאוד מתסכל ולרוב אינך יכול לספר את הבעיה. אתה פשוט מתרץ ועליך להאמין בשקרים של עצמך. נעזרתי בויאגרה בכל התקופה הזו. (עסק מאוד לא זול).
כמעט סיימתי, אם הגעתם לכאן כנראה שזה עניין אתכם בצורה מסויימת.
האם הייתי מבצע את הסייקל אחרת? חד משמעי כן.
לא חושב שיש סיבה לשלב מספר רב של חומרים.
מה הייתי משנה?
ראשית, לא הייתי עובר את ה-750 מג טסט בשבוע, ביחד עם הטסט הייתי משלב אולי בדגש על אולי בולדנון או דקה. לא הייתי מכניס סופרדרול או כל אוראלי אחר, מיותר - תיהיו סובלניים.
אינסולין זה חומר שנוי במחלוקות, השתמש בו בחכמה רק במידה ולא השארתם אבן אחת הפוכה, אינסולין מסוכן יותר מכל מה שאתם מזריקים ביחד - חישוב לא נכון של פחמימה אל מול יחידות אינסולין יכול להוביל למוות. ושם אף אחד כבר לא יכול לעזור לכם.
אז בשביל מה בצעת סייקל כזה מאסיבי?
הגזמתי, אפילו שידעתי מה אני עושה והכל היה רשום על הדף אני ארכין את ראשי ואומר, טעיתי. טעיתי בכך שהשתמשתי ביותר מדי חומרים בזמן כה צפוף ובמינונים שלא מביישים מתחרים ברמות גבוהות בחול.
רציתי לטרוף את העולם במכה אחת.
לאחר תקופת ההתאוששות הלא נעימה, כאשר המורל עלה והחיים חזרו לשיגרה. אני יכול להגיד בפה מלא שסייקל בשנתיים הקרובות אינני מתכנן לבצע
מהסיבות שציינתי פה.
אני כרגע במעבר לפלורידה, למקום בו גדלתי מגיל 21 ועד גיל 24 - עם הפנים קדימה להקים משפחה ולהביא ילד לעולם כבר בשנה הבאה - כך, שהעיסוק הוא לא על הפרק כלל.
אני רוצה לפנות לכל מי שחושב להשתמש, תשתמשו אין עם כך בעיה - רק תעשו זאת בחכמה. אם התאמנתם שבעה חודשים, שנה - שנתיים ועדין אינכם מתקדמים כמו שאר חבריכם במכון זו לא סיבה להתחיל סייקל.
שקלו ביצוע סייקל רק לאחר שקראתם ותכננתם הכל, לא השארתם אבן הפוכה ויש לכם פתרון לכל בעיה.
אתם מוזמנים לענות על סקר קצרצר בראש העמוד לאחר סיום הקריאה.
אשמח לענות על שאלות, תודה רבה.
אייל.
החלטתי לאחר פרק ההתאוששות שלי לפתוח אשכול מסודר ולשתף אתכם (מי שמתלבט / עבר מספר סייקלים) בהרגשה הכללית שלי.
הכוללת:
תהליך, מסקנות, תוצאות, ומן הסתם - טעיות.
אז ככה, לא אקשקש יותר מדי אני אשתדל לעשות זאת כמה שיותר קצר וברור.
הסייקל היה מורכב מהחומרים הבאים: (היה מתוכנן ל-4 חודשים וירדתי ממנו לאחר חודשיים עקב סיבות אישיות - *לא רפואיות*)
טסט אנטט 1 גרם בשבוע.
טסט פרופ 600 מ'ג בשבוע (הוזרק במשך כ-3 שבועות עד שאננטט נכנס לפעולה וירדתי מהפרופ).
טרן קצר שהתחיל במינון של 300 מ'ג בשבוע ועלה ל-600 מ'ג.
בולדנון שליווה אותי לאורך כל התהליך במינון של 800 מ'ג.
לאחר חודש הטרן ירד ונכנס הדקה, במינון של 600 מ'ג בשבוע.
3 שבועות ראשונים היו מלוות ב-40 מ'ג סופרדרול ED.
ובשבוע השלישי נכנס האינסולין, כ-10 יחידות ביום.
הסייקל היו מלווה בדוסטינקס, ארמידיקס - ופרווירון.
אינני בא לפרט את התזונה ולהכנס לפרטי פרטים אלה להביא בפניכם את ההרגשה האישית וההתנסות שלי עם כל חומר וחומר.
יום 1 לסייקל, מתחיל להזריק את המינונים השונים - לא נתפס שביום אחד אני מזריק כ-6-8 מיל. אבל אמרתי אוקיי נו, תצעד אל המטרה בשאגות.
לאחר כארבעה ימים הלבידו כבר עלה, הרגשה חדשה שלא הרגשתי בסייקל הראשון.
שבוע שני זה כבר היה בלתי נסבל, כל קשישה בת 80 עושה לי את זה. הייתי צריך לשמור על איפוק מקסימלי.
הקפדתי על 12 אימונים בשבוע, כאשר בוקר אני מבצע אימון אירובי על בטן ריקה בתופסת BCAA בלבד ו-5 יחידות של אינסולין מהיר ובערב אימון אנאירובי. (לסקרנים ביניכם בצעתי ABCD בטווח חזרות של 12-15).
התוצאות דיברנו בעד עצמם, השינויים בלטו לעין עוד לפני שהספקתי להרגיש שאני בסייקל. לא האמנתי למהירות שבה הגוף שלי משתנה (ההשקעה משתלמת) אך האם הבריאות שלך שווה זאת?
לפני שאני אספר לכם מה חוויתי מכל חומר, והמהם המסקנות האישיות שלי אפרסם לכם את התמונות לפני אמצע וחודש ראשון בסייקל:
התמונה הראשונה לפני הדיאטה לקראת הסייקל, תקופה לא פשוטה שבה עליתי לאחוז שומן אסטרונומי. בתופה זו לא התאמנתי כשלושה חודשים.
תמונה שניה, דיאטה זריזה ללא שום עזרים - בה הורדתי סביבות ה-22 ק'ג ממשקלי.
תמונה שלישית, חודש ושבוע בלבד לאחר הכניסה לסייקל.
אז נמשיך, התוצאות היו מהירות ומדהימות - המחמאות לא פסקו והחיוך לא ירד מהפנים.
מה הרגשתי בזמן הסייקל?
אז ככה, עד לשבוע השלישי לסייקל לא הרגשתי הרבה מעבר לחרמנות עולה וגוברת. חרמנות שעולה על כל דמיון.
טרן, אי הטרן - חומר מדהים. לא היה לילה שהייתי נרדם בשקט - הסיוטים היו נוראיים. הזיעה הייתה מרובה - והלחץ דם לא נח לרגע.
הייתי מגיע למצבים שמאוד הייתי מובך בזמן הסייקל, הייתי יושב בבית עם מזגן וסועד ארוחת ערב ומטפטף זיעה.
בולדנון, לא יכול להעיד שהרגשתי "תאבון מטורף" - כן היה לי יותר מראה וורידי אבל יש כאלו שיגידו שזה בא מהטרן. אין מה להרחיב כי אין. פשוט עוד דקירה שחוויתי פעם בשבוע. בולדנון EQ.
פרווירון, לא יכול להעיד שהרגשתי משהו מיוחד. כנל לדוסטינקס ולארימידקס שעשו עבודתם נאמנה מאחורי הקלעים.
דקה - לא הרגשתי משהו מיוחד, הרגשתי כח במהלך כל הסייקל - כן יכול להעיד שברגע שהדקה נכנס לתמונה הרגשתי נסיגה בחשק המיני אפילו שהייתי על גרם טסט בתוספת פרווירון.
סופרדרול, סטרואיד אוראלי מרושע מאוד שאני לא ממליץ לאף אחד להתעסק איתו. מדוע? ככה. למה ככה? כי מיותר. הסופרדרול מעלה משמעותית את לחץ הדם, הרגשתי כל הזמן אי נוחות בבטן - ויכול להעיד שהרגשתי כאבים באזור הכבד. מבחינתי זו הייתה טעות להוסיף אוראלי זה כיוון ששילבתי די חומרים בהזרקה. ירדתי מהסופרדרול לאחר שבועיים וקצת אם זכור לי נכון.
אינסולין: מאוד חששתי להשתמש באינוסלין מהיר - לאחר הרבה אזהרות חוזרות ונשנות מצד אנשים וותיקים במקצוע. אך בגלל שהייתי סטודנט טוב וחקרתי לעומק החלטתי להשתמש.
אינסולין הוא חומר מאוד מסוכן מהחוויה האישית שלי, עבדתי בפרוטוקול ספציפי - שלמעשה לאחר ההזרקה הייתי מחכה לנפילת סוכר ואז הייתי שותה את השייק שהיה מורכב מ-30 גרם שיבות שועל, 20 גרם סוכר ענבים, 2 סקופים של חלבון ובננה אחת.
כל פעם ניסיתי למשוך את עצמי ולגרור עוד קצת ועוד קצת זמן עד הנפילת סוכר המיוחלת, הייתי לוקח סטופר מרגע הזרקת האינסולין. הנפילה הייתה מורגשת לקראת הדקה ה-40. הייתי דואג שהשייק והפרי יהיו בהישג יד ואף הייתי דואג שהפקק של השייקר יהיה פתוח.
נסיון מר עם אינסולין מגיע בעוד 3,2,1.
לאחר אימון אנאירובי ערב בצעתי הזרקה של אינסולין, ושכחתי שלא הבאתי עימי שייק למכון עם כל המצרכים הדרושים. נתקעתי בפקקים וככל שעבר הזמן והנפילת סוכר התחילה לאותת לי נלחצתי יותר. (כאשר אתה נלחץ הנפילה מגיעה מהר יותר). מיהרתי הביתה תוך כדי אני מרגיש בילבול רב ומאוד לחוץ.
בצעתי פניה שמאלה כאשר לא הבאתי זכות קדימה לרכב הבא מימין וכמעט גרמתי לתאונה, בעיניי זה היה לגיטימי ובאותו הרגע לא חשתי כלל שקיימת סכנה. איבדתי לגמרי את חוש ההתמצאות וההגיון.
הגעתי הביתה, הילה שחורה התחילה להצטבר לי סביב העיניים והרגשתי שאני פשוט מאבד הכרה. רק אחדד שאיבוד הכרה כתוצאה מנפילת סוכר משמע שוק לגוף משמע מוות.
פתחתי את השייקר ושתיתי מהר מאוד את כל התכולה, בלי לשים לב (המאנץ' שמורגש בנפילת סוכר הוא כפול 50 מעישון מריחואנה) אכלתי כ-14 בננות שלמות. רק לאחר עשרים דק רמות הסוכר שלי התאזנו ונרדמתי ללא רצוני למשך 5 שעות.
לקראת החודש השני בסייקל, מאוד התעייפתי - הרגשה כללית כבר לא הייתה טובה - הדופק היה גבוה, לא הייתי יושן טוב בלילות והפכתי למתוסכל. זלזלתי במקום עבודתי והציונים שלי באוניברסיטה היו בהתאם. (כתוצאה מהעיסוק האובססיבי בסייקל ובעצמי).
בהחלט לא משהו שמתאים לגבר בגיל 25.
במליאת החודש השני, אייל החליט לרדת מהסייקל. במשך כשלושה חודשים לא תפקדתי מינית, מאוד מביך - מאוד מתסכל ולרוב אינך יכול לספר את הבעיה. אתה פשוט מתרץ ועליך להאמין בשקרים של עצמך. נעזרתי בויאגרה בכל התקופה הזו. (עסק מאוד לא זול).
כמעט סיימתי, אם הגעתם לכאן כנראה שזה עניין אתכם בצורה מסויימת.
האם הייתי מבצע את הסייקל אחרת? חד משמעי כן.
לא חושב שיש סיבה לשלב מספר רב של חומרים.
מה הייתי משנה?
ראשית, לא הייתי עובר את ה-750 מג טסט בשבוע, ביחד עם הטסט הייתי משלב אולי בדגש על אולי בולדנון או דקה. לא הייתי מכניס סופרדרול או כל אוראלי אחר, מיותר - תיהיו סובלניים.
אינסולין זה חומר שנוי במחלוקות, השתמש בו בחכמה רק במידה ולא השארתם אבן אחת הפוכה, אינסולין מסוכן יותר מכל מה שאתם מזריקים ביחד - חישוב לא נכון של פחמימה אל מול יחידות אינסולין יכול להוביל למוות. ושם אף אחד כבר לא יכול לעזור לכם.
אז בשביל מה בצעת סייקל כזה מאסיבי?
הגזמתי, אפילו שידעתי מה אני עושה והכל היה רשום על הדף אני ארכין את ראשי ואומר, טעיתי. טעיתי בכך שהשתמשתי ביותר מדי חומרים בזמן כה צפוף ובמינונים שלא מביישים מתחרים ברמות גבוהות בחול.
רציתי לטרוף את העולם במכה אחת.
לאחר תקופת ההתאוששות הלא נעימה, כאשר המורל עלה והחיים חזרו לשיגרה. אני יכול להגיד בפה מלא שסייקל בשנתיים הקרובות אינני מתכנן לבצע
מהסיבות שציינתי פה.
אני כרגע במעבר לפלורידה, למקום בו גדלתי מגיל 21 ועד גיל 24 - עם הפנים קדימה להקים משפחה ולהביא ילד לעולם כבר בשנה הבאה - כך, שהעיסוק הוא לא על הפרק כלל.
אני רוצה לפנות לכל מי שחושב להשתמש, תשתמשו אין עם כך בעיה - רק תעשו זאת בחכמה. אם התאמנתם שבעה חודשים, שנה - שנתיים ועדין אינכם מתקדמים כמו שאר חבריכם במכון זו לא סיבה להתחיל סייקל.
שקלו ביצוע סייקל רק לאחר שקראתם ותכננתם הכל, לא השארתם אבן הפוכה ויש לכם פתרון לכל בעיה.
אתם מוזמנים לענות על סקר קצרצר בראש העמוד לאחר סיום הקריאה.
אשמח לענות על שאלות, תודה רבה.
אייל.
נערך לאחרונה:
