כמו שיכולים להכניס לך סוגסטיה, אתה יכול להכניס לעצמך סוגסטיה, וגם זה הוכח אין ספור פעמים.
ועכשיו בקשר ל"אין רצון אישי"- זה נכון שעד גיל 6 מבחינת פסיכולוגיה התפתחותית אתה קולט מהסביבה וזה מה שמעצב מרכיבים מהאישיות, אבל זה לא אומר שכשאתה הופך לבעל מודעות גבוה אתה לא יכול לשנות/להתפתח. אם מה שהיית אומר היה נכון אבסולוטית אזי לא היו אנשים שחוזרים בשאלה (דוגמא).
סוגסטיה זו בסה"כ הצעה, אין שום משמעות למציע - זה יכול להיות אתה באופן מודע או באופן שהניצע כלל לא מודע לכך.
שוב, לגבי מרכיבי אישיות - אתם חייבים להבין דבר אחד כי זה פשוט טיפשות לא להבין את זה. התעשיות המגלגלות מיליארדים מבוססות על עקרונות בסיסיים שהאדם בוחר וצורך מוצרים באופן ריגשי-אמוציונלי אך דרך הסברים לוגיים רציונליים.
להתפתח/להשתנות - זה קורה רק במובן הרציונלי ולא האמוציונלי - גם אנשים שהיו עצבניים והיום הם לא, בסה"כ למדו לשלוט באופן רציונלי על הרפלקס. זה כמו הרפלקס הידוע של אנשים להרגיש שווים - כך שברגע שאנו מרגישים מופלים לרעה אנו נוטים להתעצבן.
חזרה בשאלה... טוב זו דוגמא שאפשר לחפור עליה - אבל שאלת את עצמך למה אנשים כל-כך מאמינים באלים מסויימים ומרגישים צורך בדת?
הרבה אנשים שחזרו בשאלה, זה נובע מתוך משבר בחיים ותחושת ריקנות וחיפוש אחר משהו ממלא ריגשית - חלק פונים לדת, חלק מוצאים מדיטציה, חלק לוקחים טריפים. רוב הדברים שאנחנו עושים מכוונים על ידינו לשחרור של דופמין. לכן תרבות הצריכה נדונה כתרבות בעייתית מאחר וצריכת מוצר מסויים גורם לשחרור רב של דופמינים אך לצניחה מהירה ותחושת ריקנות זמן מסוים לאחר הרכישה, מה שמצריך רכישות מתמידות.
אז רגע, למה בעצם יצרנים מייצרים את אותו הרכב בצבעים שונים?
האם תרכוש בתור גבר רכב ורוד? כנראה שלא