לימודי תזונאי ועבודה בתחום

[vadim_bb]

האם מישהו פה לומד או למד את זה ?
איך הלימודים ? כמה זמן ומה צריך בשביל להתחיל [מי בחינת בגרות ופסיכומטרי]
והאם יהיה קל למצוא עבודה בתחום .

חושב על זה כבר כמה זמן ונמאס לעבוד בפאבים ובתי קפה . רוצה להתחיל לעשות משהו אם עצמי . הכיוון הוא להוציא תעודה של מאמן חדר כושר ואז תזונאי ספורט .

מה אתם חושבים ?
@Moshe

 

[FuriousLift]

לילה טוב.
נכון שזה פורום שקשור לתזונה אימונים וכדומה, אבל תחפש בגוגל ותמצא המון מוסדות שאפשר ללמוד בהם, תן לסקרנות להוהיל אותך, תמיד תזכור שעבודה קשה מתעלה על כישרון, ככל שתשקיע יותר בלימודים ותהיה רעב ללמוד ולעשות משהוא עם עצמך, אתה תצליח.

 

[Matty]

מצטער שאני שואל את זה .
אבל זה מה שאתה רוצה לעשות כל חייך?

 

[vadim_bb]

מצטער שאני שואל את זה .
אבל זה מה שאתה רוצה לעשות כל חייך?

לעבוד בתור מדריך חדר כושר כל חיי ? לא ... אבל מעדיף את זה על להכין הפוך קטן ופרישייק לשנים הקרובות ... בנוסף יש גם אימונים אישיים שיכולים להיות אחלה כסף פה ושם ...
עבודה בתור תזונאי למה לא ? זה באמת משהו שכן מעניין אותי ואם יש אפשרות לעבוד בזה בעתיד למה לא ?

 

[DorT]

מצטער שאני שואל את זה .
אבל זה מה שאתה רוצה לעשות כל חייך?

מצטער שאני שואל את זה.
אבל מה הבעיה ? ( באמת אני שואל)

 

[Matty]

אבל מה הבעיה ? ( באמת אני שואל)

אמרתי שאני שיש בעיה?
שאלתי אם זה מה שהוא רוצה לעשות כל חייו.

 

[sunshine]

יש לי קורסים משותפים עם חבר'ה שלומדים מדעי התזונה וממה שאני שומעת מהם, אני לא ממליצה.
אין מספיק מקומות לעשות בהם סטאז' ועושים הגרלה. יכולים לחכות עד שנתיים בהמתנה לסטאז' ע"פ החוק..
ורבים מחכים הרבה זמן..
הסטאז' זה חצי שנה ואתה משלם על זה. לא מקבל משכורת.
בקיצור.. עסק מתסכל.


לגבי תנאי קבלה- זה משתנה ממוסד למוסד. יש לך פירוט של תנאי קבלה באתרים של האוניברסיטאות/מכללות שאתה מתעניין בהן.

 

[hanan]

לגבי עיסוק בספורט כמקצוע, תקרא את הפוסט הזה:
https://www.lbs.co.il/threads/65298/#post-862867
לגבי לימודי תזונה, הקושי העיקרי כיום הוא מקומות לסטאז', רשימת המתנה מעל שנה

 

[Mike Bikov]

אין לימודי תזונת ספורט בישראל. יש רק לימודים שקשורים לדיאטטיקה או תואר שני מוסמך במדעי התזונה שהוא חסר תועלת כי לא מביא לך תעודה קלינית לעסוק בתזונה אלא סתם ידע/העשרה/נחמד בקורות חיים. ישנן השתלמויות לתזונת ספורט אך הן לא אקדמאיות (עד כמה שאני יודע). שכר ממוצע של תזונאי/ת בישראל שלא בעל קלניקה היא 5000-6000 ש"ח בחודש מאחר וברוב המקרים המשרה אינה מלאה ולכן יש לעבוד בכל מיני מקומות במקביל (להרצות, לטפל בחולים בבית חולים/קופ"ח והרשימה עוד ארוכה).

לפתוח קליניקה משלך זה סיפור אחר. אתה יכול לקחת 300-400 ש"ח ל 45-60 דקות מפגש או חבילות מוגדרות מראש בהתאם למה שאתה רוצה להציע ללקוחות שלך/מי קהל היעד. כיום יש מחסור בסטז' ויכול לקחת עד שנתיים עד שתתחיל את הסאז' בתזונה קלינית באחד מבתי החולים בישראל (זה עובד לפי הגרלה. כל חצי שנה מגרילים אנשים). יש רק 2 מוסדות לימוד אקדמאים בישראל בנושא (עד כמה שאני יודע), מכללת תל-חי ואוניברסיטה העברית. כמובן שתואר מהאוניברסיטה העברית "נחשב יותר" אבל בפועל זה לא באמת משנה, אתה תהיה מוסמך במשרד הבריאות ב-2 המקרים וזה מה שחשוב.
עד שאתה לא עושה סטז' אתה לא מקבל תעודה ולא יכול לעסוק בכך באופן פורמלי (ז"א לא יכול לקרוא לעצמך דיאטן/תזונאי, אבל יכול להתחיל לייעץ בלקרוא לעצמך "יועץ תזונה" או כל דבר שדומה לכך בתנאי שאתה לא אומר ללקוחות שלך שאתה מוסמך/מוכר במשרד הבריאות, גם אם אתה בדרך).

האמת העגומה מראה שרוב מי שמסיים לימודים או שממשיך לתואר שני בלית ברירה כי לא קיבל סטז' וזה ביזבוז זמן כרגע לעבוד בעבודות מזדמנות ועדיף ללמוד עוד או שאותו אחד הולך לעבוד בחדרי כושר, מלצרות וכל העבודות שהיה עובד בהן בזמן הלימודים/לאחר צבא. בגדול המצב בישראל עם התזונאי/ות הוא ממש לא טוב ויש ממש אי שביעות רצון מאנשים שסיימו את המקצוע. הם מקבלים סיפוק מקצועי כי זה מה שהם רצו לעשות בחיים אך המדינה לא מעריכה אותם מספיק כי השכר שלהם הוא מהנמוכים ביותר בעולם הרפואה הקלינית (וחלק טוענים שהסיבה לכך היא שרוב האנשים שעובדים בכך הן נשים ולכן מופלות לרעה. אני חושב איפשהו שזה נכון).

הסיבה העיקרית שאני לא הלכתי ללמוד תזונה קלינית אלא תזונה בפן המחקרי (פיזיולוגיה ומטבוליזם - לא קיים בישראל) היא הסאז'. בארה"ב דורשים 1200 שעות סאז' שאתה משלם עליהן (בארץ הדרישה היא 800 שעות) עשרות אלפי דולרים ולא יכול לעבוד במקביל (יכול אבל לעשות תואר שני משולב עם סאז' שזה עוד כמה עשרות אלפי דולרים).

אני גם למדתי הרבה יותר במסלול שלי, מבחינה תזונתית/פיזיולוגית, מכל אלו שבחרו במסלול דיאטטיקה כי הם לוקחים קורסים הזויים שנועדו ל"העשרה" ולא פרופר איך לייעץ לאנשים מה לאכול ולמה לייעץ כך ולא אחרת (מנגנונים פיזיולוגים/מטבולים). אפשר לומר שחצי מהתואר שלהם הוא רוחני בכלל, הם לומדים קורסים כמו היסטוריית המזון/מהפכה חקלאית/סוגים שונים של עיבוד מזון/מזון במובן האבוליציוני וכו'. אני לא אומר שזה לא חשוב, אבל אני חושב שיש לאותם "אנשי מקצוע" בסופו של יום רקע יחסית דל בתזונה פרופר בגלל שהם בזבזו זמן רב ללמוד דברים שלא ממש יעזרו להם בסופו של יום כשהם יושבים מול אדם כזה או אחר שרוצה תפריט תזונה (שזו בעצם רוב העבודה של אותם האנשים). אבל זו כבר דעתי בלבד, יש כאלו שלא מסכימים איתה.

 

[DDT]

אין לימודי תזונת ספורט בישראל. יש רק לימודים שקשורים לדיאטטיקה או תואר שני מוסמך במדעי התזונה שהוא חסר תועלת כי לא מביא לך תעודה קלינית לעסוק בתזונה אלא סתם ידע/העשרה/נחמד בקורות חיים. ישנן השתלמויות לתזונת ספורט אך הן לא אקדמאיות (עד כמה שאני יודע). שכר ממוצע של תזונאי/ת בישראל שלא בעל קלניקה היא 5000-6000 ש"ח בחודש מאחר וברוב המקרים המשרה אינה מלאה ולכן יש לעבוד בכל מיני מקומות במקביל (להרצות, לטפל בחולים בבית חולים/קופ"ח והרשימה עוד ארוכה).

לפתוח קליניקה משלך זה סיפור אחר. אתה יכול לקחת 300-400 ש"ח ל 45-60 דקות מפגש או חבילות מוגדרות מראש בהתאם למה שאתה רוצה להציע ללקוחות שלך/מי קהל היעד. כיום יש מחסור בסטז' ויכול לקחת עד שנתיים עד שתתחיל את הסאז' בתזונה קלינית באחד מבתי החולים בישראל (זה עובד לפי הגרלה. כל חצי שנה מגרילים אנשים). יש רק 2 מוסדות לימוד אקדמאים בישראל בנושא (עד כמה שאני יודע), מכללת תל-חי ואוניברסיטה העברית. כמובן שתואר מהאוניברסיטה העברית "נחשב יותר" אבל בפועל זה לא באמת משנה, אתה תהיה מוסמך במשרד הבריאות ב-2 המקרים וזה מה שחשוב.
עד שאתה לא עושה סטז' אתה לא מקבל תעודה ולא יכול לעסוק בכך באופן פורמלי (ז"א לא יכול לקרוא לעצמך דיאטן/תזונאי, אבל יכול להתחיל לייעץ בלקרוא לעצמך "יועץ תזונה" או כל דבר שדומה לכך בתנאי שאתה לא אומר ללקוחות שלך שאתה מוסמך/מוכר במשרד הבריאות, גם אם אתה בדרך).

האמת העגומה מראה שרוב מי שמסיים לימודים או שממשיך לתואר שני בלית ברירה כי לא קיבל סטז' וזה ביזבוז זמן כרגע לעבוד בעבודות מזדמנות ועדיף ללמוד עוד או שאותו אחד הולך לעבוד בחדרי כושר, מלצרות וכל העבודות שהיה עובד בהן בזמן הלימודים/לאחר צבא. בגדול המצב בישראל עם התזונאי/ות הוא ממש לא טוב ויש ממש אי שביעות רצון מאנשים שסיימו את המקצוע. הם מקבלים סיפוק מקצועי כי זה מה שהם רצו לעשות בחיים אך המדינה לא מעריכה אותם מספיק כי השכר שלהם הוא מהנמוכים ביותר בעולם הרפואה הקלינית (וחלק טוענים שהסיבה לכך היא שרוב האנשים שעובדים בכך הן נשים ולכן מופלות לרעה. אני חושב איפשהו שזה נכון).

הסיבה העיקרית שאני לא הלכתי ללמוד תזונה קלינית אלא תזונה בפן המחקרי (פיזיולוגיה ומטבוליזם - לא קיים בישראל) היא הסאז'. בארה"ב דורשים 1200 שעות סאז' שאתה משלם עליהן (בארץ הדרישה היא 800 שעות) עשרות אלפי דולרים ולא יכול לעבוד במקביל (יכול אבל לעשות תואר שני משולב עם סאז' שזה עוד כמה עשרות אלפי דולרים).

אני גם למדתי הרבה יותר במסלול שלי, מבחינה תזונתית/פיזיולוגית, מכל אלו שבחרו במסלול דיאטטיקה כי הם לוקחים קורסים הזויים שנועדו ל"העשרה" ולא פרופר איך לייעץ לאנשים מה לאכול ולמה לייעץ כך ולא אחרת (מנגנונים פיזיולוגים/מטבולים). אפשר לומר שחצי מהתואר שלהם הוא רוחני בכלל, הם לומדים קורסים כמו היסטוריית המזון/מהפכה חקלאית/סוגים שונים של עיבוד מזון/מזון במובן האבוליציוני וכו'. אני לא אומר שזה לא חשוב, אבל אני חושב שיש לאותם "אנשי מקצוע" בסופו של יום רקע יחסית דל בתזונה פרופר בגלל שהם בזבזו זמן רב ללמוד דברים שלא ממש יעזרו להם בסופו של יום כשהם יושבים מול אדם כזה או אחר שרוצה תפריט תזונה (שזו בעצם רוב העבודה של אותם האנשים). אבל זו כבר דעתי בלבד, יש כאלו שלא מסכימים איתה.

מצחיק שמה שכתבת נכון לרוב התארים בארץ.