תזונה ותוספים השפעתם של מקורות מזון שונים על רמות הסוכר בדם. מחקר חדש של מכון וויצמן.

[יאיר ברק]

מחקר חדש שנערך במכון וויצמן וניסה לתת הסבר חדש לעובדה שהרפואה המודרנית מתקשה להתמודד עם מחלת הסוכרת בעולם המערבי. מסקנת המחקר מתייחסת לשוני בתגובות אצל אנשים ביחס לסוגי מזון מסויימים, ומה שאולי הכי הפליא אותי: טוענת שהקורולציה בין פחמימות לרמות הסוכר בדם "קיימת אך ברמה נמוכה". בכל אופן - ההמלצה גורסת ש"דיאטה מותאמת אישית" תהיה יעילה יותר מאשר המלצות אוניברסליות קבועות.

https://secure.jbs.elsevierhealth.com/action/getSharedSiteSession?redirect=http://www.cell.com/cell/abstract/S0092-8674(15)01481-6&rc=0&code=cell-site

 

[Matty]

לא הבנתי מה הכוונה ב"תפריט מותאם אישית ".

 

[sunshine]

לא הבנתי מה הכוונה ב"תפריט מותאם אישית ".

לא קראתי עדיין את המאמר אבל במחקר של מכון ויצמן על חיידקי המעיים (שחפרתי לכם פה כבר מספיק על זה שפרשתי ממנו) הם אמרו לי שבסיום הם מרכיבים לכל משתתף תפריט לפי אוכלוסיית חיידקי המעיים שלו. אולי זו הכוונה.

 

[Matty]

לא קראתי עדיין את המאמר אבל במחקר של מכון ויצמן על חיידקי המעיים (שחפרתי לכם פה כבר מספיק על זה שפרשתי ממנו) הם אמרו לי בסיום הם מרכיבים לכל משתתף תפריט לפי אוכלוסיית חיידקי המעיים שלו. אולי זו הכוונה.

לא ברור איך בן אדם ללא מידע קודם אמור להסיק את זה מהמאמר....

 

[יאיר ברק]

תפריט עם סוגי מזונות שונים לכל אדם בנפרד בהתאם לתגובה האישית שלו. המחקר גורס (בהפשטה) שלאדם אחד 2 פרוסות לחם יכולות להעלות את רמות הסוכר לעומת מנה של 200 גרם דג שלה לא תהיה אותה ההשפעה, ואצל אדם אחר בדיוק ההיפך. (מה שלמעשה הופך את כל הקונספט של אינדקס גליקמי לחסר שחר לחלוטין). ובכל מקרה, מי שלא מכיר את פרוייקט התזונה האישית במכון וייצמן - ראוי שיכיר. מדובר באחד הפרוייקטים השאפתנים והמבטיחים ביותר בתחום.

 

[Matty]

תפריט עם סוגי מזונות שונים לכל אדם בנפרד בהתאם לתגובה האישית שלו. המחקר גורס (בהפשטה) שלאדם אחד 2 פרוסות לחם יכולות להעלות את רמות הסוכר לעומת מנה של 200 גרם דג שלה לא תהיה אותה ההשפעה, ואצל אדם אחר בדיוק ההיפך. (מה שלמעשה הופך את כל הקונספט של אינדקס גליקמי לחסר שחר לחלוטין). ובכל מקרה, מי שלא מכיר את פרוייקט התזונה האישית במכון וייצמן - ראוי שיכיר. מדובר באחד הפרוייקטים השאפתנים והמבטיחים ביותר בתחום.

הבנתי שזו מסקנת המחקר, אבל לא ברור איך בן אדם אמור לבנות לעצמו תפריט כך.
אין פה שום פתרון ראלי.

 

[יאיר ברק]

@sunshine גם במחקר הזה ערכו מעקב אחרי חיידקי המעיים אצל המשתתפים וניתחו את התוצאות.

 

[hanan]

דר'א פרופסור סגל הוא רץ מרתון מוכשר מאוד.

 

[יאיר ברק]

ואלו התובנות מקריאה מעמיקה יותר:
1. הנחת היסוד של המחקר היא שפחות סוכר בדם יותר טוב (הנחה סבירה), ונשאלת השאלה האם ניתן לתת המלצות תזונה טובות, במובן שהם יגרמו לתגובה גליקמית נמוכה.
2. תובנה של החוקרים בעקבות הנתונים שאספו: אין המלצות תזונתיות גורפות שמתאימות לכולם. השוני הבינאישי ביחס בין מרכיבי התזונה לבין התגובה הגליקמית הוא אדיר, ולא מאפשר לתת המלצות שיתאימו לכולם. אפילו לא בערך.
3. מתוך התובנה הזו נגזרה מטרת המחקר: האם אפשר למצוא סט של פרמטרים שניתן למדוד מראש לכל אדם ועל פיו לחזות את התגובה הגליקמית האישית של כל אחד לכל מרכיב מזון.
מעצם ניסוח המטרה ברור לגמרי שרמות האינסולין לא משחקות תפקיד במחקר הזה. ברור לחוקרים, שאינסולין, תנגודת אינסולין וכו' הם מכניזם שמשחק תפקיד ראשי בקשר שבין האוכל לבין התוצאה - רמות סוכר בדם. אבל כיוון שמדובר במערכת שלא ניתן לשלוט בה באופן ישיר, וכיוון שממילא בסופו של דבר מדובר בהמלצות אישיות, והמערכת האישית של אדם לא הולכת להשתנות בטווח הקצר - אז הן אינן יכולות לשחק תפקיד במערכת לחיזוי תגובה גליקמית.
- באותו הקשר, סביר מאד שהשונות הבינ-אישית בתגובה הגליקמית מקורה בהבדלים בתפקוד המערכת ההורמונלית הרלוונטית (אינסולין וכו') בין אדם לאדם. אין על כך ויכוח. אבל מטרת המחקר אינה להסביר את השונות הזו, אלא לעקוף אותה על ידי מודל חישובי.
4. כמובן שסט הפרמטרים שניתן להשתמש בו במודל חיזוי כזה חייב להיות פרמטרים מדידים שהם או תכונה של האוכל או תכונה של האדם, ורצוי תכונה יחסית יציבה, או תכונה של הארוחה עצמה. את כל אלה אפשר למדוד מראש או בתחילת הארוחה, ואז לחזות את התגובה הגליקמית.
5. כ"מודל בסיס" הם בדקו את תכולת הקלוריות ואת תכולת הפחמימות של מנה. כמובן שזה היה מודל גרוע (מתאם של 0.3) בדיוק בגלל השונות הבינאישית הגבוהה. הם חיפשו מודל יותר טוב.
6. בשורה התחתונה: המודל שהם הציגו מגיע למתאם של 0.7 על אוכלוסיית ביקורת. מרשים בכל קנה מידה. שימוש במודל ככלי התערבותי העלה את המתאם ל0.8 שמעיד שמודל כזה יכול להיות מכשיר התערבותי אפקטיבי
7. אחד הממצאים המרכזיים של המחקר הזה הוא החשיבות של ה"מיקרוביום" - אוכלוסיית החיידקים במעי כגורם שעוזר לחזות את התגובה הגליקמית (ולכן בעקיפין, כנראה גם משפיע על התגובה הגליקמית). אני מניח שבין השאר הממצא הזה היה בסיס למחקרים נוספים של אותה קבוצת מחקר (כמו המחקר שsunshine הזכירה, שהתפרסם לא מזמן שהראה שממתיקים מלאכותיים גורמים להשמנה כיוון שהם משפיעים על אוכלוסיית החיידקים במעיים).
ובכל זאת כמה ממצאים: הקשר הכי חזק במודל הוא, כמה מפתיע, תכולת פחמימות. פרמטר חשוב אחר, ולא מפתיע בקבוצה הזו הוא יחס שומן-פחמימות (ככל שהיחס גבוה התגובה הגליקמית נמוכה). A1C גם הוא משחק תפקיד, ככל שהוא גבוה יותר התגובה הגליקמית גדולה יותר.
תכולת הסיבים מעניינת במיוחד: תכולת הסיבים המיידית בארוחה מעלה את התגובה הגליקמית (כלומר יותר סיבים -> יותר סוכר בדם), אבל תכולת סיבים ביממה האחרונה היא עם אפקט מיטיב (יותר סיבים ביממה החרונה->תגובה גליקמית נמוכה יותר בארוחה הקרובה)
נמצאו כמה חיידקים שמאד משפרים תגובה גליקמית, וכמה חיידקים שמאד מפריעים לה.

הבנתי שזו מסקנת המחקר, אבל לא ברור איך בן אדם אמור לבנות לעצמו תפריט כך.
אין פה שום פתרון ראלי.

זאת לא הייתה מטרת המחקר. זה מחקר ראשוני מאוד שבסופו פותח מודל חישובי (שהוא בכל מקרה לא מודל מעשי לאנשי היום יום), ובמידה והוא באמת טוב, הוא יכול להוות מודל תאורטי שיחזה את התנהגות המערכת ההורמונלית - מה שיוכל לשמש ככלי מחקר עתידי במחקרים שמטרתם תהיה להבין את ההתנהגות של המנגנון הזה יותר טוב.

 

[יהושע64]

המאמר המלא: http://www.cell.com/cell/pdf/S0092-8674(15)01481-6.pdf

לא ברור איך בן אדם אמור לבנות לעצמו תפריט

עד כמה שהבנתי (עוד לא קראתי את כל המאמר המלא) הכוונה שלהם היא להמשיך ולבדוק איך לתרגם את זה לשפה מעשית, הם מפתחים אלגוריתם שימליץ לכל אדם על סוגי המזון העדיפים בשבילו מבחינת התגובה הגליקמית ע"ס הפרמטרים שהם מצאו במחקר הזה. לצורך כך הם עומדים להתחיל מחקר המשך לאנשים פרה-סוכרתיים, ואם יש כאלה בקהל הם מוזמנים להרשם.

 

[OPAL]

רק לי יש חשק להצטרף לסגל שלהם ולהמשיך איתם במחקר הבא?
פשוט גאווה. כן ירבו עוד מחקרים תוצרת הארץ.

 

[Daniel;-)]

הבנתי שזו מסקנת המחקר, אבל לא ברור איך בן אדם אמור לבנות לעצמו תפריט כך.
אין פה שום פתרון ראלי.

הרעיון הוא לנטר את רמות הסוכר בדם באופן רציף ובד בבד לתעד את התזונה באמצעות אפליקציה ייעודית.

הם גילו שאנשים שונים מגיבים באופן שונה לאותו המזון, ולמעשה הרבה מהמלצות התזונה לא ממש מתאימות לכל אדם מכיוון שכל אחד מגיב אחרת.

בשלב הראשוני יוכלו לתת לאנשים במחקר הזה המלצות על סמך הנתונים האישיים שנאספו עליהם, בעתיד התקווה היא שנוכל להעריך איך אדם יגיב למזון מבלי הבדיקה הזו ספציפית אלא ע"י בדיקות עקיפות, כמו המיקרוביוטיקה שהוזכרה כבר או אפילו ע"י דנ"א.

אני לא יודע אם יש קשר אבל קראתי לפני כמה חודשים על מחקר זהה בבי"ח רמב"ם, אין ספק שזה צעד ראשון לקראת סוג של מהפכה בתחום התזונה והרפואה.

 

[sunshine]

סרטון קליל ונחמד שהם יצרו למען הקהל הרחב

 

[ברק]

משעשע, כל ההמלצות מ "מדעי" התזונה התבססו עד לחמש/עשר השנים האחרונות על שקרים. זה נכון לחלק גדול מההמלצות של ארגוני הבריאות בעולם, החל מהכולסטרול, הדיאטות הקטוג'ניות ועכשיו גם הפחמימות המורכבות\פשוטות...

 

[Mike Bikov]

השנים האחרונות על שקרים.

הייתי אומר שזה יותר כי המדע נהיה מפותח יותר והממצאים התחדשו - לא בדיוק הייתי קורא לזה שקרים

 

[LipoLysis]

מחקר מדהים
גורם לי להרגיש חסר אונים מול האוכל כי אין הרבה כלים זמינים לאדם הפשוט לבדוק תגובה אינסולינית למאכלים