טוב, פעם ראשונה שלי אי פעם שאני מעלה ככה תמונות, אני בד"כ שומר אותן לעצמי ומשתמש בהן כאמצעי מעקב, אבל למה לא, אה?
כמה נקודות:
*לא מאמן ממש רגליים, בגלל פציעה בגב שעברתי בצבא, כל אימון רגליים גורר אחריו יומיים של סבל, אז לפעמים מתחשק לי - ולרוב לא.
*עברתי פריקת כתף, אז חוץ מהאטרופיה והמראה המוזר של הכתף הפצועה היא גם הרבה פחות יציבה ועם נטייה לפציעות. אז אני לוקח את התרגילים הבעייתיים יותר באיזי ונותן על הכתפיים עבודה מסביב (מסוג התרגילים שנותנים לך לעשות בפיזיותרפיה בד"כ) עד שהן מרגישות מספיק יציבות בשביל להתקדם עם המשקלים הלאה.
גובה 1.73.
ככה השתחררתי אחרי שירות קרבי, בלי שום זכר לעובדה שאי פעם הרמתי משקולת.
משקל? לא יודע, קרוב לניצול שואה.
אחרי חיטוב ראשון, חצי שנה בערך של אנאבוליק דיאט באיזי כזה, זו תמונה מלפני 3~ חודשים בערך:
**אגב, בין התמונה הראשונה לתמונה השנייה, היה את הרצף של הפסיכומטרי וכל מיני דברים שמנעו ממני מלהתאמן כמו שצריך. בתקופה של הפסיכו' - כחצי שנה, הייתי לומד מ9 בבוקר עד 12 בלילה, בקושי מתאמן, לא יוצא מהבית. יצא שסיימתי את הפסיכומטרי במשקל חזירי של איזה 83 קילו. לפחות התוצאה של הפסיכו הייתה בהתאם. חסכתי את התמונה המביכה של ההשמנה, מיותר.**
חודש אחרי - בסביבות ה74~ קילו כזה:
מעכשיו:
שוקל עכשיו קרוב ל80 קילו, ימים נוזליים יותר, ימים נוזליים פחות.
נותן דגש על ריפוי של הכתף הבעייתית - וככל שהיא תתחזק ככה גם הפער של החזה יצטמצם, צוואר בקבוק שכזה.
אז אפשר להספיק *הרבה* יותר בשנתיים, אבל זה הכל עניין של סדרי עדיפויות אני מניח.
אז לכל בני הנוער שאמא מכינה להם את חזה העוף ועושה להם את הקניות - תעריכו את זה, פאקינג תקופה מדהימה.
ולכל התחרותיים ואנשי המשפחות למיניהם שלוקחים את זה עד הקצה - המון הערכה חבר'ס, החיים רק נהיים עמוסים יותר מרגע לרגע.
כמה נקודות:
*לא מאמן ממש רגליים, בגלל פציעה בגב שעברתי בצבא, כל אימון רגליים גורר אחריו יומיים של סבל, אז לפעמים מתחשק לי - ולרוב לא.
*עברתי פריקת כתף, אז חוץ מהאטרופיה והמראה המוזר של הכתף הפצועה היא גם הרבה פחות יציבה ועם נטייה לפציעות. אז אני לוקח את התרגילים הבעייתיים יותר באיזי ונותן על הכתפיים עבודה מסביב (מסוג התרגילים שנותנים לך לעשות בפיזיותרפיה בד"כ) עד שהן מרגישות מספיק יציבות בשביל להתקדם עם המשקלים הלאה.
גובה 1.73.
ככה השתחררתי אחרי שירות קרבי, בלי שום זכר לעובדה שאי פעם הרמתי משקולת.
משקל? לא יודע, קרוב לניצול שואה.
אחרי חיטוב ראשון, חצי שנה בערך של אנאבוליק דיאט באיזי כזה, זו תמונה מלפני 3~ חודשים בערך:
**אגב, בין התמונה הראשונה לתמונה השנייה, היה את הרצף של הפסיכומטרי וכל מיני דברים שמנעו ממני מלהתאמן כמו שצריך. בתקופה של הפסיכו' - כחצי שנה, הייתי לומד מ9 בבוקר עד 12 בלילה, בקושי מתאמן, לא יוצא מהבית. יצא שסיימתי את הפסיכומטרי במשקל חזירי של איזה 83 קילו. לפחות התוצאה של הפסיכו הייתה בהתאם. חסכתי את התמונה המביכה של ההשמנה, מיותר.**
חודש אחרי - בסביבות ה74~ קילו כזה:
מעכשיו:
שוקל עכשיו קרוב ל80 קילו, ימים נוזליים יותר, ימים נוזליים פחות.
נותן דגש על ריפוי של הכתף הבעייתית - וככל שהיא תתחזק ככה גם הפער של החזה יצטמצם, צוואר בקבוק שכזה.
אז אפשר להספיק *הרבה* יותר בשנתיים, אבל זה הכל עניין של סדרי עדיפויות אני מניח.
אז לכל בני הנוער שאמא מכינה להם את חזה העוף ועושה להם את הקניות - תעריכו את זה, פאקינג תקופה מדהימה.
ולכל התחרותיים ואנשי המשפחות למיניהם שלוקחים את זה עד הקצה - המון הערכה חבר'ס, החיים רק נהיים עמוסים יותר מרגע לרגע.
