נק' מוניטין:
58,701
הרבה אנשים שאלו אותי למה למדתי נוירוביולוגיה (מדעי המוח) ואיך זה בדיוק מתקשר לתזונה. לרוב אני עונה "בשביל הכיף", אבל בתכל'ס כיף גדול זה לא היה (הקורסים של הביולוגיה המולקולרית הם אלו שהשחירו לי את הממוצע באוניברסיטה 😃 )
בגדול למדתי את זה מ-2 סיבות עיקריות:
1. המוח הוא איבר ביזארי ולא מובן כלל. אני משווה אותו לחורים שחורים, שניהם לא מובנים בעליל ואולי לא נבין את המורכבות שלהם ברמה האבולוציונית לעולם. אבל מה שבטוח, אם כבר לומדים משהו בתחום, למה לא ללמוד על זה שמנהל וקובע על הכלל?
2. ישמע קצת מצחיק ולא הגיוני, אבל יש יותר תאי עצב במערכת העיכול מאשר בעמוד השידרה ומערכת העיכול בפני עצמה היא המוח השני של האדם. התפקיד של תאי העצב הללו לא ברור, אבל יש קשר ישיר בין המוח למערכת העיכול והקשר הזה חזק כנראה מכל קשר אחר בגוף האדם עד לרמה הפסיכולוגית/התנהגותית. לא תדע כיצד המוח עובד ברמה המולקולרית, סביר להניח שלא תבין או לא תצליח להבין הרבה תהליכים שמתקיימים במערכת העיכול. הכוונה היא לא מה התוצאה אלא מאיפה התחילה הפקודה (במוח), מדוע התחילה, ע"י איזה מנגנון ומה גרם לכך מלכתחילה. אלו דברים חשובים כדי לנסות לשאול שאלות חשובות הלאה ולחקור את אותו הנושא באופן מורחב (אם כי אני כנראה את "הקריירה" שלי בעולם המחקר הפרקטי סיימתי).
ועכשיו לעניין האשכול:
בעבר חשבו שלא ניתן ליצור תאי עצב (נוירונים) חדשים במוח, אז חשבו....
היום כבר כולם (או לפחות מי שבתחום והתעדכן בשנים האחרונות) יודע שזה לא נכון. תאי עצב חדשים נוצרים כל הזמן אצל יונקים בעיקר בהיפוקמפוס. מדוע האזור הזה במוח חשוב? אנחנו מאמינים שזה האזור הכי חשוב ליצירת זיכרונות חדשים. בלעדיו (ראו ערך מקרה הפציינט H.M. (חפשו בגוגל אם זה מעניין בהרחבה)) לא ניתן ליצור זיכרונות חדשים ליותר מכמה שניות. תחשבו שברגע שהאזור הזה במוח נחתך, אתם זוכרים את העבר אך לא את העתיד.
ההדמיה למטה היא ממחקר משנה שעברה המראה באופן ברור שיש התפצלות של תאי עצב חדשים עקב אימון גופני (בעיקר אירובי) באזור ההיפוקמפוס. יותר תאי עצב **כנראה** מראים על יכולות לזכור דברים טוב יותר. בעיקר על עכברים, יש גם את העניין של שינון חומר בזמן פעילות גופנית מדומה לשינה במצב REM (נחוץ ליצירת/עיבוד זיכרונות חדשים). האם זה עובד על בני אדם זה לא ברור אבל האקטיבציה המוחית שוות ערך מבחינה טכנית (גלים במוח).
אז אם אתם סטודנטים או דורשים לשנן חומר רב בקריירה שלכם, צאו לאיזו ריצה טובה כמה פעמים בשבוע. להזיק זה בטוח לא יזיק 😛
בגדול למדתי את זה מ-2 סיבות עיקריות:
1. המוח הוא איבר ביזארי ולא מובן כלל. אני משווה אותו לחורים שחורים, שניהם לא מובנים בעליל ואולי לא נבין את המורכבות שלהם ברמה האבולוציונית לעולם. אבל מה שבטוח, אם כבר לומדים משהו בתחום, למה לא ללמוד על זה שמנהל וקובע על הכלל?
2. ישמע קצת מצחיק ולא הגיוני, אבל יש יותר תאי עצב במערכת העיכול מאשר בעמוד השידרה ומערכת העיכול בפני עצמה היא המוח השני של האדם. התפקיד של תאי העצב הללו לא ברור, אבל יש קשר ישיר בין המוח למערכת העיכול והקשר הזה חזק כנראה מכל קשר אחר בגוף האדם עד לרמה הפסיכולוגית/התנהגותית. לא תדע כיצד המוח עובד ברמה המולקולרית, סביר להניח שלא תבין או לא תצליח להבין הרבה תהליכים שמתקיימים במערכת העיכול. הכוונה היא לא מה התוצאה אלא מאיפה התחילה הפקודה (במוח), מדוע התחילה, ע"י איזה מנגנון ומה גרם לכך מלכתחילה. אלו דברים חשובים כדי לנסות לשאול שאלות חשובות הלאה ולחקור את אותו הנושא באופן מורחב (אם כי אני כנראה את "הקריירה" שלי בעולם המחקר הפרקטי סיימתי).
ועכשיו לעניין האשכול:
בעבר חשבו שלא ניתן ליצור תאי עצב (נוירונים) חדשים במוח, אז חשבו....
היום כבר כולם (או לפחות מי שבתחום והתעדכן בשנים האחרונות) יודע שזה לא נכון. תאי עצב חדשים נוצרים כל הזמן אצל יונקים בעיקר בהיפוקמפוס. מדוע האזור הזה במוח חשוב? אנחנו מאמינים שזה האזור הכי חשוב ליצירת זיכרונות חדשים. בלעדיו (ראו ערך מקרה הפציינט H.M. (חפשו בגוגל אם זה מעניין בהרחבה)) לא ניתן ליצור זיכרונות חדשים ליותר מכמה שניות. תחשבו שברגע שהאזור הזה במוח נחתך, אתם זוכרים את העבר אך לא את העתיד.
ההדמיה למטה היא ממחקר משנה שעברה המראה באופן ברור שיש התפצלות של תאי עצב חדשים עקב אימון גופני (בעיקר אירובי) באזור ההיפוקמפוס. יותר תאי עצב **כנראה** מראים על יכולות לזכור דברים טוב יותר. בעיקר על עכברים, יש גם את העניין של שינון חומר בזמן פעילות גופנית מדומה לשינה במצב REM (נחוץ ליצירת/עיבוד זיכרונות חדשים). האם זה עובד על בני אדם זה לא ברור אבל האקטיבציה המוחית שוות ערך מבחינה טכנית (גלים במוח).
אז אם אתם סטודנטים או דורשים לשנן חומר רב בקריירה שלכם, צאו לאיזו ריצה טובה כמה פעמים בשבוע. להזיק זה בטוח לא יזיק 😛
