עשיתי טעות חמורה, התאמנתי כבד ביום ראשון, והמון נפח היום, תכננתי להקשות על ההתאוששות שלי עם אימונים קשים לפני החג.
התייאשתי מלמצוא תחרות שמתאימה לי כאן בשיקגו, כל התחרויות שמצאתי הם בשבת או ביום ראשון עם שקילה בשבת.
ידעתי כבר מלפני חודשיים על תחרות במשיגן, שעתיים וחצי ממני, שיהיה ביום ראשון, אבל כשניסיתי ליצור קשר ולבקש לחרוג ולהישקל ביום התחרות למרות שבאתר שלהם כתוב מפורש שאין כזה סיכוי, לא הצלחתי להשיג אף אחד, הם אמרו בטלפון שהתחרות עברה מקום, והם לא יודעים לאן.
בקיצור, היום הצלחתי סוף סוף ליצור קשר עם המארגנים, בהתחלה הם סרבו שאשקל ביום התחרות, ולמרות שהסברתי להם שאני יהודי דתי וזה גם רחוק, הם לא הסכימו, ביקשתי להשתתף כאורח בלי להישקל, ועדיין לא הסכימו, ואז ניסיתי את הדבר האחרון שלי, לומר להם שאני מאוד חזק. ובאופן פלא הם שאלו מה המשקלים שלי, והסכימו לי לבוא ולהישקל לפני התחרות ביום ראשון.
המצב הנוכחי, אני חייב להתאושש עד יום ראשון, אני צריך לצאת מהבית ב4:30 וליסוע שעתיים וחצי להישקל, לאכול ולחכות כמה שעות עד לקטגוריה שלי להתחרות, זה נראה כמו תחרות מאתגרת ולא מתוכננת בכלל.
אני כבר וויתרתי על שיאים רציניים, ואנסה לעשות את המקסימום שאוכל, אני מאוד מבואס שלא ידעתי מוקדם יותר ולא התכוננתי בצורה מתאימה, אבל מבסוט שיש תחרות להשתתף בה.
אני בספק אם מישהו מהמשפחה שלי יצטרף אליי, ואם לא, זה יהיה נסיעה ותחרות די משעממת, אבל נראה, יש לי את כל החג לעבוד על זה.
יש לי כאבים נוראים מתחת לצלע השמאלי שלי מאז פורים, וזה גורם לסקוואט ולדדליפט ממש לכאוב. זה הסיבה שהורדתי בהם קצת עומס. מרגיש שזה משתפר ממש לאט, מקווה שיעבור מהר בעז"ה.
ממש מרוצה מהסקוואט, זה משקל פסיכי עבורי, לא דמיינתי שילך כל כך טוב. 10 סטים היה מעבר למצופה, בגלל פורים החלטתי לנסות כמה שאצליח במסגרת הזמן שהיה לי.
הרגשתי מסוחרר בסוף ה10 סטים אז הפסקתי, כנראה לא אכלתי מספיק לפני. הדדליפט עף בקלות, אני ממש מרוצה.
