לוג שמחה

נכנסת בחמישים דקות לסגירה, אחרי 11 שעות ישיבה כמעט רצופה (סיבובים קטנים פה ושם כדי לא להתאבן סופית). מכווננת את עצמי לאימון קל ומהיר.

סקוואט
42.5*5*3
קל מאוד.

פרס
22.5*6*3
הייתה לי מחשבה לעבוד קצת טכניקה גם פה לפני התכנית החדשה. הבעיה שאני לא ככ יודעת טכניקה נכונה בפרס. הדברים אליהם ניסיתי לשים לב בכל אופן הם מרפקים פנימה וכיווץ כללי. הנעילה שלי די בסדר נראה לי.

דדליפט
72.5*5,4
המוטות פה נחלקים לשניים - מוטות עבים לבנץ', ומוטות מעט פחות עבים באזור הכלובים. היות שמישהו שדד לי המוט באמצע הפרס נאלצתי להתמודד עם fail רציני של האחיזה שלי עם העובי והזיעה. אניווי חושבת להתחיל לסחוב לפה מגנזיום, אבל מתלבטת אם לגיטימי לדבוק במוט העבה פחות לדד, או שזו סתם התפנקות/רמאות/בכיינות/מופעי-תרצת ואני פשוט צריכה להתמודד עם זה.
ברמת המס וגב, אמורה להתמודד לא רע, כמעט בקלות, עם 72.5 לשישיות כמתוכנן.
מישהו מפה מכיר את החילוק המוזר הזה בסוגי המוטות?

בנט אובר רואו
40*8*3
נחמד לבצע חזרות יפות, ללא תזוזה (כמעט 🤭).

גוד מורנינג
20*9*2
לרגל כאבי גב תחתון ניסיון קטן. יש לי תחושה טובה לגבי זה; תחושה שזה יועיל לעניין.

כפיפת מרפקים במוט w
13*16*2
סתם כי נשארו לי עוד דקה וחצי מלבד דקת הספייר לנעילת נעליים וסילוק עצמי וחפציי מן המתחם.


כל מיני מחשבות לגבי האימונים. צורך בתכנית חדשה, ועם זאת שאני עדיין מתאמנת מתחילה מאוד מחשבה להריץ טקסס או ליניארית לכל הפחות על בנץ', פרס ודד (סקוואט למשוך עלייה איטית חד שבועית למשך עוד כחודש חודשיים).
רצון להתקדם יחד עם החששות שלי והשאיפה לתת לזה זמן עם מלוא הסבלנות. לחטוא אולי בהתקדמות איטית מדי ולא להיפך.
ומצד נוסף נכנסת לתקופת עומס שברור לי שיהיה קשה מאוד לשלב אימונים והתקדמות בהם אם הם לא איפשהו גבוה מאוד בסדר העדיפויות. הראייה המפוכחת שלי אומרת שהם בהחלט יורדים למקום שלישי או אפילו פחות, אתאמץ כדי לשמר את המשבצת, אך לא אתאבד על התקדמות. בחינה זו נותנת לי סיבה נוספת לבחור בתכנית סולידית כמו טקסס.

אחרי כל החפירות:

- רוצה להבטיח לעצמי שאעשה הרבה מאוד (גם אם לא הכל) כדי לשמור על שלושה אימונים בשבוע לפחות.
- ‏מבקשת לקבל קצב התקדמות איטי עוד יותר מהאיטי שעד כה, כמחיר סביר לאיזון מתבקש ולתעדוף מושכל של מרכיבי חיי כרגע.
- ‏אתן עוד כשבועיים לצורה הנוכחית של הדברים (טכני בבנץ' ועלייה איטית, טכני בפרס, חתירה לפי תחושה כשהמטרה להגיע לחמישים בקרוב, סקוואט איטי ורצוף כסדר, דדליפט עלייה חד שבועית של 2.5 - ביצוע פעם או פעמיים בשבוע, אולי פעם אחת קלה, ועזר משתנה לפי החשק). עד אז עליי להיסגר על תוכנית לכחודשיים שאחרי.

אימון מוצ"ש קליל בהגזמה.

סקוואט
40*5*3

פרס
25*6*3

בנט אובר רואו
40*8*4

בנץ' פרס
25*6*4

ובמחלקת השטויות של היום (יש הרבה): כפיפת ברכיים במכונה, הרחקת כתפיים, כפיפה ופשיטה של מרפקים, משיכה מלמעלה בפולי, פולאובר בפולי, פייס פולס. משקלים קלים.

האם ככה זה נראה בדרך לעיצוב תכנית נורמלית?
זמן להפסיק לזרוק ולהתחיל לעבוד.

נכנסת ב-59 דקות לסגירה. עדיף מכלום, אבל אני ממהרת בכל אופן.

סקוואט
40*5*3
הרצה

פרס
27.5*5*3
פה לקחתי הזמן. לכאורה תקועה.

חתירה
45*8*3
ויש לי עוד חצי שעה 🤯

בנץ' פרס
20*8*5
כאב בגב תחתון עוד מאימון קודם שהולך ומנכיח עצמו ומתגבר עם כל ההקשתות. וואללה לא יודעת מה לעשות.
וכמובן, כשיש יותר מדי דברים להתרכז בהם הספירה מתפקששת, וככה תשע או עשר חזרות בסט ראשון, שבע בשלישי 🥷
גרועה במולטי טסקינג כבר אמרתי?
אבל משם השתדלתי יותר והיו שמיניות עגולות. צל"ש.
בתכלס ממש לא בטוחה שקלטתי הפואנטה או שאפילו הכיוון.

משיכה מלמעלה
41*7*3

קצת יד אחורית בפולי.
נזכרתי שגם אימון קודם היו פמפומי ידיים משמחי לב ששכחתי לעדכן. שאהיה בריאה. איך אעקוב כך אחרי (חוסר) התקדמות בידיים??
נוסיף עכשיו 🤩

- הגיע זמן לכתוב תכנית חדשה נורמלית ולהפסיק לזרוק.
- ‏לא ברור לי אם הכאב בגב תחתון הוא מן הסוג הממש רע, או כזה שאפשר לחיות עימו בשלום כל עוד הוא זמני לעכשיו. מה שבטוח, שהוא מזכיר לי דברים רעים, ואיתו הפחד.

חצי גוף בדומס שכמוהו לא חוויתי הרבה זמן. בגב - בעיקר מקרבי שכמות וזוקפים, אבל גם רחב גבי וטרפזים, בגלוטס ומרחיקי ירך (שזה גם גלוטס, אבל ליתר הדגשה חח), ואפילו קצת בחזה, ופה חשדתי.
מתברר שטרלול הבנץ' הקל אתמול העמיס יפה על הגוף בדרכו שלו, בעיקר בכל הנוגע לכיווץ וטעינה של הגוף כולו בסט אפ.

ועל זה נאמר - גז"י.

אימון ראשון בפרופיט מאז הקיץ שעבר. הלם. מליון אנשים. מוזיקת פופ טראשית בקולי קולות. ציוד זול משהו.
מה אוֹמַר?
אני מתה על זה!!

חוץ מהסעיף האחרון.

סקוואט
40*5*3
קליל.
סגירת מעגל מעניינת - המשקל שהרמתי היום, באימון הראשון שלי בחזרתי לפרופיט, הוא המשקל שהרמתי באימון הראשון שלי בכלל בפרופיט, אי אז כשהייתי נחושה להשתחרר מעול הסמיט ולקבל עולו של המשקל החופשי, ואם אין מי שיעזור לי עם זה, אעמיס המוט ואעשה זאת לבד, בלב הולם מפחד.

פרס
27.5*5*3
החימום רמז שאין מצב ליותר (מה גם שלחושך האימון הקודם מראש לא התכוונתי להיכנס עם 30). לא היה קל, אך כן נהיה קל מסט לסט. צריכה לחזק את היציבות שלי והכיווץ הכללי - כשהוא עובד כמו שצריך, (כמעט) הכל עובד כמו שצריך.

בנט אובר רואו סופינציה
47.5*8*3
ממשיכה לזרוק על הטכניקה ולהתרומם בכ-15 מעלות עם הגב. האם זמן לחזור לפדנטיות?

בנץ' פרס
20*10*10
טרלול. רק בסט הרביעי נזכרתי בתכנון לתת פאוז של שתי שניות בתחתית אז פאוז החל מסט רביעי. קשת של החיים כמו בימים הטובים (לא בהכרח גבוהה בהגזמה, אלא טעונה כזו, איך אסביר). נזכרתי מה גרם לי להדרדר משם - הגב התחתון שלי מגיב ברגישות לדחיסת החוליות הזו.
באיזשהו שלב של המהלך המטורלל הזה פאמפ מטורף במקרבי השכמות, והאמות שכבר בפרס השמיעו קולן הפכו לאבן.
לכתף שמאל נטייה עיקשת לברוח למעלה.
מילה לגבי הסטנד: מזעזע. ספה צרה ביותר, המתלים גבוהים לי מדי, ובאלו שתחתיהם המוט נוגע לי כמעט במצח. לא יודעת מה אעשה עם זה.

דדליפט
70*5
לרגל גב תחתון עייף לא מעלה משקל ואף מוותרת על חזרה אחרונה. או שלא וויתרתי? כבר לא זוכרת. לא חזקה בספירה.

ולקינוח פמפומי ידיים בשמחה וששון:

פשיטת מרפקים בכבל בילטרלי
27*10*3
חוזרת לפולי השקרן שמקליל את העבודה.

כפיפת מרפקים מוט w
13*10*3

אימון אחרון אצל משה רבינו. עשר בערב לא שעה אידיאלית, אבל לבטח עדיפה מעשר בבוקר.

סקוואט
37.5*5*3
נראה שמצאתי המקום הנכון למוט (אימונים קודמים מסיבות שונות המוט ישב הרבה יותר אחורה. סלחני לברכיים אבל זוועה לאחיזה).
היה קל. מהיר.
היום ניסיון לשימוש בשרוולי ברכיים. עוד לא בטוחה איך אני עם זה וכמה זה משפיע. אבל ברך ימין החיצונית לא מדברת היום. כן מציק קצת באזור פנימי. בקטנטונת.

בנץ'
42.5*5*3
קריעה. משתפר מסט לסט אבל עדיין, טכניקה רעה. מרפקים מציקים. ברכיים מציקות.

צ'ין אפס רגל בגומייה
6*3

פרס
30*4,3,3
אכילת ראש עצמית של כמה להעמיס בהתחשב בחשש שחיקה, ובאמות עייפות. במהלך הסט המחשבה נודדת לאלף מקומות. עקום. אפילו התמר לא עזר.
דחוף לסדר תכנית חדשה.

בנט אובר רואו
45*8*3
קליל וזריז. יש לאן להשתפר עם זווית הגב (לקחת לכיוון אופקי יותר).

דדליפט
70*6
ידיים מזיעות ומוט מחליק. איזה כיף.

- בקצב של מה שמתרחש באימונים שלי אני צריכה לבוא על ריטלין 😳

- ייתכן שאממש המחשבה הישנה לעבור לטקסס.

- ‏קיוויתי שאצליח למשוך התקדמות בבנץ' לכיוון החמישים. לא נראה שזה יקרה. באסה 🙁
חושבת אולי זה הזמן לחזור אחורה ולעבוד על הטכניקה. עם זאת שלא 100% יודעת מה לעשות כדי להשתפר.

- ‏לא עבדתי עידנים על גמישות, ועל בטן, ועל פרופריוספציה, ועל כל מיני חלקות מוזנחות אחרות. איפה דוחסים את זה??

- כשדפדפתי בסרטונים האחרונים שלי לנסות לזהות את תורף הבעיה שלי באחיזה בסקוואט, הגעתי לאחד שהתרחש בשקט, ללא מוזיקה. החריקות והרעשים מהברכיים שלי, אם היה שם מרתף בעומק 3 קומות נראה שהיו שומעים גם שם. סיימתי לצפות כמעט בוכה מחלחלה. זו אגב הסיבה שאני בוחרת לאחרונה להדליק מוזיקה בניגוד להרגלי, ושתהיה בווליום מספיק גבוה כדי למנוע תחושת הזוועה.

- ‏פגישה עם ראומטולוג בדיליי של עשרה חודשים העלתה כי אין ממצאים לדלקת פעילה. עם זאת, אמר, לפעמים מחלות ראומטיות ובכלל אוטואימוניות מתנהגות בצורות שונות, כמו התפרצות ואז נסיגה, כך שאם אחוש בהחמרה אשוב להיבדק.
מקווה שזו הפעם הראשונה והאחרונה שלי שם 😃

אתמול לקחתי היקפים כדי שתהיה לי נקודת ייחוס כלשהי אם וכאשר ארצה. פניי לאעלק חיטוב וזה, אז מתבקש.
התעביתי והתרפדתי כהוגן ודי, זה לא כיף (מנצלת הבמה לקטר). הייתי אומרת שאני על אלפיים אחוזי שומן, אבל זו תהיה הגזמה.
אתמול גם העליתי מהאוב סרטון חתירה מלפני חודשים ספורים, להשוואה עם מה שעשיתי באימון. כבר אז הייתי שמנה יותר מקודם, אבל ההתרפדות מאז, מגוחכת עד כאב. או שמא כואבת עד גיחוך?
לא. לא נגזים.

אין לי מושג איפה מודדים, והיו כמה הצעות, אז מדדתי בריבוי נקודות, בעיקר באזור ירך, שיהיה. לא מדייקת על המילימטר כמובן, יותר על החצי ס"מ.

- מותן נקודה צרה 74 (ארץ הולכת ונעלמת. הופכת לריבוע עוד רגע 🙁)

- קו טבור 84 (הצמיגגג 😭😭)

- אגן בנקודה הרחבה 106 (פה נראה שלא זז דבר, או מזערית)

- ירך בנקודה הרחבה (אזור מצבורי השומן של ירך פנימית כמובן) 63
ארבע ראשי (ככה קראו לזה בכתבה חח - 15 ס"מ מהפיקה כולל הפיקה) 55
אמצע ירך 60
(ועל זה אמר הכתוב: "כל ירך אלוהים בירך")

- שוק 38.5 (כבר אמרנו כל רגל גזע?)

- זרוע 28.5 (מסה חסרה בבייספ 🫤)

- קו פטמות 92

מי שרוצה לנסות לייצר דגם היפותטי מהנתונים (סתם. די לקריפיות 🥷), אז מדידה נוספת בלתי רלוונטית, לרגל הסקרנות (שלי כמובן):
מוטת כתפיים 39, רוחב מותן 25, רוחב אגן בנקודה הרחבה 40.

תם ונשלם.
נראה מתי אעשה זאת שוב, אבל עכשיו זה תלוי פה, מוכן בכל עת.


*אם לא היה ברור מגבב השטויות הזה, לא ממש ישנתי הלילה. עמכם ועימי הסליחה)

העלאת משקלים שבועית 😁
אני לבד כרגיל, אין מוטות ביטחון - התלבטות רצינית באשר לבנץ' שכבר שבוע שעבר היה כבד ומלחיץ.

סקוואט
37.5*5*3
קל כצפוי. ברכיים מציקות קמעה (צדה החיצוני של ברך ימין בעיקר). החלקת המוט מהיד ממשיכה לתפוס את כל הקשב בלי להותיר מספיק מקום לדברים החשובים באמת 🤦‍♂️:😳
היום או מחר אקדיש זמן לנסות ללמוד יותר.

בנץ'
42.5*5*3
לבסוף החלטתי ללכת לפי התכנון. משקשקת מפחד. הסטים כולם קשים ובפרט החזרה האחרונה, אבל היה סביר. מרפקים מציקים בקטנטונת בלבד.

צ'ין אפס רגל אחת בגומיה
5*3
משתפרת בכוח. היה יחסית קליל היום.

פרס
30*3*3
שוב התלבטות רצינית, פחד המוות הזה (אני פחדנית שחבל על הזמן ובעיקר בכיינית על חלל). 30 זה נשמע הרבה מדי לחלשלושה הזאת.
בסוף החלטתי להוריד חזרות (היו לי יותר משלוש בדוק), גם כי בכיינית ופחדנית כבר אמרנו, אבל בעיקר עקב קוצר הזמן וחוסר אפשרות לפרגן מנוחה ארוכה. גם ככה לא היה קל. אם יהיה כוח אעלה חזרות בהמשך השבוע.

ופה כבר נשארו לי אולי עשר דקות כדי לסיים ולהתקפל.

בנט אובר רואו סופינציה
42.5*8*3
קליל. מנוחות קצרות וזה.

דדליפט
65*6*2
רומני חזרות גבוהות לחימום ולהרגיש מה קורה (הייתה לי מחשבה אולי להחליף). ולבסוף קלאסי במשקל קל. גב תחתון ואמות עייפים כהוגן.
כל מיני מחשבות לעיצוב תכנית תומכת החלמת ההמס שעדיין כואב.



- בסה"כ מרוצה. שוב אעלק PR בבנץ', ובפרס. אפשר שלא?

- כמה דקות אחרי שהגעתי הביתה - אפס כאבים. כן רמיזות קלושות של מרפקים.

- כמעט שנה אחרי ומחר יתקיים התור לראומטולוג שביקשתי אי אז בקיץ שעבר. פייר, אין לי מושג למה אני הולכת, אבל לא נורא.

- עוד שבעה מהערב המוקדם וחד משמעית אין כוח להכניס עוד 60 גרם חלבון חסרים. בהתחשב בגרעון רציני של יותר מיומיים הולכת על מסירות נפש (שתי קופסאות טונה. למה לא להרוג אותי וזהו??)

- נדמה שחזרה טיפלה מסה בארבע ראשי. זה וההתחזקות הסולידית אך המפתיעה בבנץ' מפחיתים את אי שביעות הרצון שלי מהתבוננות בצמיג המקיף אותי כעת. עם זאת, פניי עדיין לחיטוב 🥷
ניצנים המבשרים את בואו - אשכרה מדדתי עכשיו טחינה לטונה שלי. כפית אחת. בדרך כלל שופכת וכפרההה.. 😅

- עדכון מהשטח: יצא לי סלט מדהים ואפילו נפתח לי רעב זעיר, אז כנראה שלא אחנק למוות היום.

טוב. חפרתי לעילא.
לילה טוב.

אימון קל לרגל עייפות החומר, דומס מוזרים ונוקשות קומפלקס השכמה והצוואר. ולרגל הבוקר עכשיו - הגוף בקושי מתחיל להתעורר.

סקוואט
35*5*3
המוט מחליק לי בקטע רע. צריכה להבין את זה יותר.

בנץ'
35*8*3

צ'ין אפס עם רגל אחת בגומיה
5*3

בנט אובר רואו
40*8*3
ולמרות שזה קליל לעילא, יש במפתיע רגע של דגדוג קל ברחב גבי, בלכתי לפרסס, שזה בדל תזכורת נעימה לתקווה שאולי תצליח להתממש מתישהו בקרוב (חודש? אולי אפילו קודם) - פאמפ ברחב גבי 🤤🤤

פרס
25*5*3
וזה לא היה כזה קליל. מקווה שלא סימן רע להמשך.

דדליפט רומני
40*10*2
סתם כי היה מוט בזה המשקל. וכי למרות שבלתי מורגש בהמס, זה כן גירוי כלשהו עבורם שצריכים להתחזק לאט ובהדרגה.
המנוחה הקצרצרה (חצי דקה) הביאה לכמעט כשל אמות (היו עייפות עוד מקודם), וכמובן פאמפ שבמפתיע הצלחתי לקבל באהבה.

נחמד להקליל מדי פעם. בונוס - היום שמתחיל אחר האימון מצוייד בחיוך כפול 🙄😁

להגיע לאימון עם עייפות נוראית, פיזית ומנטלית, לא מתכון לדברים טובים, אבל כשהיא נדמית לי לא מוצדקת אני מנערת הראש והידיים והולכת על זה בכל זאת. מתברר שאי אפשר בלי קצת טיפשות בחיים.

בנץ'
40*5*3
היום היה קשה. כנראה שהייתה זו טעות להתעקש. המרפקים לא אוהבים את זה.

סקוואט
35*5*3
קל, מלבד עניין האחיזה שלא מוברג לי עדיין. לברכיים שלום.

פרס
27.5*5*2
וכאן כבר הסכמתי לעצור. באיחור משהו אבל גם משהו.

פול-אובר בפולי עליון
8*3
בעיקר מתוך עצלות ועייפות לסדר מוט.

עוד סט של חתירה בדאמבל יד-יד והביתה.


ערב של עצב משהו. האם קשור לעובדה שליל יום הולדת הלילה?
זמן למדיטציה.